יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 794 יחסים: ממשקה ישראל, ממלכת ישראל, ממזר, מאמין וזורע, מאגר תורני, מאכל בן דרוסאי, מאיר מארים שאפיט, מאיר אריק, מאיר שמחה הכהן, מאיר להמן, מנשה (מלך יהודה), מנחם (זוגות), מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מורשת, מנחם די לונזאנו, מנחם המאירי, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מנהג (יהדות), מניין השנים בלוח העברי, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעשר שני, מסכת מעשרות, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת אהלות, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערלה, מסכת עדיות, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פרה, מסכת קינים, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמיד, מסכת תרומות, מסכת טבול יום, מסכת טהרות, מסכת זבחים, מסכת חלה, מסכת ברכות, ... להרחיב מדד (744 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממשקה ישראל

ממשקה ישראל הוא כלל בהלכות הקורבנות, שלפיו אין להביא קורבן מדבר האסור באכילה על פי הלכות כשרות המזון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וממשקה ישראל

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וממלכת ישראל

ממזר

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וממזר

מאמין וזורע

קרן מאמין וזורע יוסדה בגוש קטיף בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות, במטרה לאפשר לחקלאי גוש קטיף להמשיך לעבוד בחממות ובשדות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאמין וזורע

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאגר תורני

מאכל בן דרוסאי

חביתה באמצע הטיגון בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאכל בן דרוסאי

מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאיר מארים שאפיט

מאיר אריק

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאיר אריק

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאיר שמחה הכהן

מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומאיר להמן

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנשה (מלך יהודה)

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם (זוגות)

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם מנדל שניאורסון

מנחם מורשת

מנחם מורשת (11 בספטמבר 1927 - 20 ביולי 1980) היה מרצה בכיר במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם מורשת

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם די לונזאנו

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם המאירי

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן, יו"ר חבר הרבנים של המפד"ל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומנהג (יהדות)

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומניין השנים בלוח העברי

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מנחות

מסכת מעשר שני

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מעשר שני

מסכת מעשרות

ר"ש) מַסֶּכֶת מַעַשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מעשרות

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מועד קטן

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מכשירין

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת מכות

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת אבות

מסכת אהלות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת אהלות

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת נידה

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת סנהדרין

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת סוטה

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת סוכה

מסכת ערלה

"ללא חשש ערלה ושביעית" מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת ערלה

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת עדיות

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת עירובין

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת פאה

מסכת פרה

פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת פרה

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת קינים

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת ראש השנה

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת שקלים

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת שבת

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת שבועות

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת שביעית

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת תמיד

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת תרומות

מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת טבול יום

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת טהרות

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת זבחים

מסכת חלה

מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת חלה

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת ברכות

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת ביצה

מסכת ביכורים

שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת ביכורים

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת גיטין

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת דמאי

מסכת כלאיים

מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלאים, פרק ז' משנה א' מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת כלאיים

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכת כלים

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומסכתות קטנות

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומעמד האישה ביהדות

מערת קבורה

הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומערת קבורה

מערת רבי שמעון בר יוחאי

מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה המתוארת בספרות חז"ל כמקום מחבואם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במשך 13 שנה מפני הרומאים, בסמיכות לעיר לוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומערת רבי שמעון בר יוחאי

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומעשר שני

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומעשה העז

מעברות הירדן

מעבורת על פני הירדן במפת מידבא מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן הם אזורי מים רדודים בנהר הירדן שבהן ניתן לחצות ברגל את הנהר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומעברות הירדן

מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומצמיח קרן ישועה

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומצדה

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומצה

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומצוות התלויות בארץ

מצווה הבאה בעבירה

אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומצווה הבאה בעבירה

מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומר זוטרא בר מר זוטרא

מרקוס יסטרוב

הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרקוס יסטרוב

מרג' עיון

מרג' עיוּן (בערבית: مرج عيون - 'עמק המעיינות') היא עיירה לבנונית, כשישה קילומטרים מצפון לגבול הבינלאומי עם ישראל ולמטולה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרג' עיון

מרגליות (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרגליות (פירושונים)

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרד בר כוכבא

מרד גאלוס

מרד גאלוס היה מרד של יהודי ארץ ישראל בשנת 351 נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס, ששלט על מזרח האימפריה הרומית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרד גאלוס

מרדכי סוויצקי

הרב מרדכי סוויצקי (נכתב: סאוויצקי; באנגלית: Mordechai Savitsky; י"ג בסיוון תרע"א, 1911 – כ"ז בסיוון תשנ"א, 1991) היה רב ואב בית דין חרדי ליטאי בבוסטון במשך כארבעים וחמש שנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרדכי סוויצקי

מרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי עקיבא פרידמן (נולד ב-20 ביוני 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה על שם יוסף וסיל מייזר וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרדכי עקיבא פרידמן

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומרדכי פוגלמן

משמרת חזיר

משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשמרת חזיר

משמרת ידעיה

משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקדמה לבניית בית המקדש הראשון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשמרת ידעיה

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשנה

משנה מקום משנה מזל

משנה מקום משנה מזל הוא ביטוי רווח בעברית המתאר את השפעת שינוי המקום על מזלו של האדם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשנה מקום משנה מזל

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשנה תורה

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשה מנדלסון

משה מפיזענץ

משה בן יצחק מפיזענץ היה פרשן ודרשן שפעל בשלהי המאה ה-16 בפולין ובמוראביה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשה מפיזענץ

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשה מרגלית

משה צוריאל

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשה צוריאל

משה חסקין

הרב משה חסקין (תרל"ד 1872 - תש"י, 15 ביוני 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה ולאחר מכן בירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשה חסקין

משולם ראטה

הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשולם ראטה

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומשיח שקר

מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (הראשון) היה כהן גדול בבית המקדש השני, הכהן הגדול החמישי בזמן שלטון הורדוס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מלאכת קוצר

מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומלאכת קוצר

מלאכת קורע

הקורע. לדעת הרמב"ם גם קריעה שאינה על מנת לתפור, אסורה בשבת כשהיא נעשית לשם השגת תועלת כלשהי מְלֶאכֶת הַקּוֹרֵעַ היא אחת מהל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומלאכת קורע

מלאכת זורע

שתילת שיחים בגינה. כל פעולות גידול הצמחים - נכללות במלאכת זורע. זריעה בשדה השקיית צמחים אסורה גם אם נעשתה ללא כוונה. מְלֶאכֶת זּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומלאכת זורע

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומלאכת הוצאה מרשות לרשות

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומזוזה

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומחצית השקל

מחיית זכר עמלק

מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומחיית זכר עמלק

מבנה בית המקדש

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומבנה בית המקדש

מבוי עקום

מבוי עקום, מבוי שמתעקם בצידו או בראשו לתוך מבוי אחר מבוי שמתעקם בצורה איטית אך לא חדה. קיימת מחלוקת האם היא נחשב למבוי עקום מבוי סתום מבוי המפולש משני צדדיו לרשות הרבים בהלכות ערובין, מבוי עקום הוא מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ובאמצעו ישנו עיקול חד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומבוי עקום

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומגילת אסתר

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומגילת איכה

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומגילת רות

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומגילת תענית

מדרש שמואל

מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב').

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומדרש שמואל

מדבר שור (ספר)

מדבר שוּר הוא ספר "דרושים" בענייני פרשת השבוע והמועדים שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומדבר שור (ספר)

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומוצא

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומוצאי שבת

מודל הארץ ככדור

איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומודל הארץ ככדור

מודה אני

חציה הראשון של תפילת מודה אני על קיר בנין ברחוב בני ברק בתל אביב מוֹדֶה אֲנִי היא תפילה יהודית קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר, בה מודים לאלוהים על החזרת הנשמה בסיום השינה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומודה אני

מודים דרבנן

מודים דרבנן (.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומודים דרבנן

מכניסי רחמים

מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הוא פיוט לימים נוראים, הנאמר על ידי קהילות שונות בעם ישראל במהלך או לאחר תפילת הסליחות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומכניסי רחמים

מכשפה

דימוי המכשפה הרוכבת על מטאטא בכתב יד צרפתי מ-1451 מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומכשפה

מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומירון הקדומה

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומילון בן-יהודה

מיכל

יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ומיכל

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וא

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וא' בתשרי

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואמאוס ניקופוליס

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואמוראים

אסרו חג

אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואסרו חג

אסתר רבה

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואסתר רבה

אפרים זאב גרבוז

הרב אפרים זאב גרבוז (תרס"ג, 1903 – י"ט בתמוז תשי"ט, יולי 1959) היה מנהל רוחני של ישיבת אוהל תורה בירושלים, מחבר הספר "הר אפרים".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואפרים זאב גרבוז

אץ קוצץ

אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואץ קוצץ

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארמית

ארמית מערבית חדשה

ארמית מערבית חדשה, אחד מניבי הארמית החדשה, הוא ניב מודרני של הענף המערבי של הארמית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארמית מערבית חדשה

ארמית גלילית

ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארמית גלילית

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארץ ישראל

ארז סלע

ארז סלע (נולד בכ"ג בטבת ה'תשי"ז, 27 בדצמבר 1956) הוא מוציא לאור, מהדיר ועורך ספרים, היוזם והבעלים של מיזם "אוצר החכמה".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארז סלע

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבע מיתות בית דין

ארבע ערי הקודש

ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבע ערי הקודש

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבע רשויות השבת

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבע כוסות

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבעת המינים

ארבעת השבויים

ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבעת השבויים

ארבעה בנים

עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבעה בנים

ארבל (יישוב עתיק)

גומחת ארון הקודש מימין משקוף הכניסה של בית הכנסת הכניסה המשוחזרת של בית הכנסת העתיק ארבל (2015) שרידי בית הכנסת העתיק כפי שצוירו על ידי המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1875 שחזור מנוף וארגז ממלחמתו של הורדוס במורדים במערות ארבל ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים החל משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וארבל (יישוב עתיק)

אריה ליב ילין

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואריה ליב ילין

אשת כהן

במונח התורה וההלכה, לאשת כהן (או כהנת) ניתן חשיבות מיוחדת כולל דינים שונים משאר נשי ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואשת כהן

אשת יפת תואר

אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואשת יפת תואר

אשתמוע

בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975 בית הכנסת באשתמוע, 2009 ממשקופי בית הכנסת, 2013 תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואשתמוע

אתמולים

אתמולים הוא ספרו של חוקר ארץ ישראל צבי אילן העוסק במחקרים ותגליות בעברה של הארץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואתמולים

אל אסקוריאל

הספרייה אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואל אסקוריאל

אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלעזר אזכרי

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלעזר בן חרסום

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלעזר בירבי קליר

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלפבית עברי

אלון בצעננים

250px עמק צעננים במפה מהמאה ה-17 אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים הוא שמו של אתר מקראי בדרום נחלת שבט נפתלי, בין הירדן ובין הר תבור, הנזכר מספר פעמים בתנ"ך ובכתבי חז"ל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלון בצעננים

אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אליעזר שמשון רוזנטל

אליעזר שמשון רוזנטל (כונה גם הרא"ש רוזנטל) כ"א באלול תרע"ה,31 באוגוסט 1915 - ט"ז בטבת תש"ם, 5 בינואר 1980), יליד העיירה שטרסבורג אוקרמרק שבצפון מזרח גרמניה, רבה הראשון של קבוצת רודגס, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה, ויו"ר ועד של הקיבוץ הדתי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואליעזר שמשון רוזנטל

אליעזר ולדמן

הרב אליעזר ולדמן ראשי ישיבת ניר הרב ולדמן (יושב מימין), הרב ליאור (יושב במרכז) והרב נועם ולדמן (עומד משמאל) הרב אליעזר ליפא ולדמן (ל' בשבט ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937 – ט"ו בטבת ה'תשפ"ב, 19 בדצמבר 2021) היה רב דתי לאומי מזקני תלמידי הרצי"ה קוק, מייסד ישיבת ניר קריית ארבע, העומד בראשה לאורך שנים רבות ובשנותיו האחרונות היה נשיא הישיבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואליעזר ולדמן

אלישמע הסופר

אלישמע הסופר היה שר וסופר המלך יהויקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלישמע הסופר

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואלישע בן אבויה

אליהו מפולדא

רבי אליהו ב"ר יהודה לייב פורקן מפולדא (מהרא"ף, רא"ף; תט"ו – ד' באדר א' ה'תצ"א, 1731) היה רב בקהילת פולדה שבגרמניה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואליהו מפולדא

אחאב

אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואחאב

אחרית הימים

קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואחרית הימים

אבא אושעיא איש טריא

קבר רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין אבא אושעיא איש טריא היה אדם חסיד שחי בארץ ישראל, כנראה בתקופת האמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבא אושעיא איש טריא

אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא ארצישראלי בדור השלישי, אשר חי ביפו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבא דמן יפו

אבא דוד גולדפיין

הרב אַבָּא דָּוִד גוֹלְדְפַיְן (ה'תרל"ד - י"ט באייר ה'תרצ"ו, 11 במאי 1936) היה רבה הראשי של מוסקבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבא דוד גולדפיין

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבא יוסי בן חנן

אבא יודן

אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבא יודן

אברך

אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברך

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם מרדכי אלתר

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם משה לונץ

אברהם אהרן בורשטין

הרב אברהם אהרן הכהן בורשטין ("הרב מטבריג", ט"ו בשבט ה'תרכ"ז – י"ט בכסלו ה'תרפ"ו; ינואר 1867 – דצמבר 1925) היה רב של כמה עיירות בליטא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם אהרן בורשטין

אברהם אהרן יודלוביץ'

הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם אהרן יודלוביץ'

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם בן הגר"א

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם ישעיהו קרליץ

אברהם ישראל משה סלומון

הרב מחרקובתמונה להחלפה הרב אברהם ישראל משה סלומון (בקר) (נודע בכינויו: הרב מחרקוב; 1883 - ז' בחשוון תשי"ז, אוקטובר 1956) היה רב ותלמיד חכם ברוסיה ובפולין ולאחר מכן בירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואברהם ישראל משה סלומון

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבוה דשמואל

אבי בקר

אָבִי בֵּקֶר (3 במאי 1951 – 4 ביוני 2015) היה ד"ר ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה (אוניברסיטת העיר ניו יורק), המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי, חבר במשלחת ישראל באו"ם ומרצה בכיר ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ומשפט בינלאומי פומבי בקריה האקדמית אונו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבי בקר

אבימי בריה דרבי אבהו

אבימי בריה דרבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי, חי בסביבות שנת 323 (ד'פ"ג).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואבימי בריה דרבי אבהו

אביאסף בן קרח

אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח (נקרא גם אֶבְיָסָף ואָסָף) היה משבט לוי ואחד מאבות אבותיו של שמואל. על פי חז"ל, היה מגדולי המשוררים – נביאים בתקופת התנ"ך, והיה בן תורה יותר משאר אחיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואביאסף בן קרח

אביעזרי פרנקל

אביעזרי זיגמונד פרנקל (נולד ב־7 ביוני 1929) הוא מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואביעזרי פרנקל

אביעד הכהן

אביעד הכהן (משמאל) ויצחק קראוס אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ופובליציסט ישראלי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואביעד הכהן

אביגדור הכהן

הרב אביגדור בן אליהו כהן צדק (או ר' אביגדור כ"ץ, או ר' אביגדור הכהן) מווינה, היה מבעלי התוספות בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואביגדור הכהן

אגם החולה

גשר עץ על אגם החולה הרי גולן אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) (בערבית: بحيرة الحولة) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואגם החולה

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואגריפס השני

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואגדות החורבן

אגורנומוס

אָגוֹרָנוֹמוּס (יוונית: ἁγορανόμος) - היה תואר המפקח על המידות והמחירים בשווקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואגורנומוס

אדן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואדן (פירושונים)

אדני השדה

אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים, כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואדני השדה

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואדריכל

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואדולף נויבאואר

אהרן הכהן פרחיה

הרב אהרן בן חיים אברהם הכהן פרחיה (או פרחיא; 1627–1697), נכדו של הרב פרחיה הכהן, חי בסלוניקי ופעל בה כרב ופוסק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואהרן הכהן פרחיה

אהרן הימן

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואהרן הימן

אהבת ישראל

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואהבת ישראל

אוקיינוס

אוקיינוס השקט. אוסטרליה אוֹקְיָנוֹס הוא מקווה מים מלוחים גדול מאוד המפריד בין יבשות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואוקיינוס

אורנגאוטן

אוֹרַנְגְּאוּטָן או אוֹרַנְגְּ-אוּטָן (שם מדעי: Pongo) הוא סוג של קוף-אדם אינטליגנטי ואקרובטי המאופיין בזרועות ארוכות ובשיער חום-אדמדם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואורנגאוטן

אורות התורה

הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואורות התורה

אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואושא

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אין מוקדם ומאוחר בתורה

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואין מוקדם ומאוחר בתורה

אין אפוטרופוס לעריות

אין אפוטרופוס לעריות הוא כלל בהלכה היהודית, הקובע כי אין לסמוך על אף אדם בכל הקשור לשמירה על איסור עריות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואין אפוטרופוס לעריות

אין דנין אפשר משאי אפשר

אין דנין אפשר משֶאִי אפשר הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא שלא ניתן ללמוד שלילה של פרט מסוים בהלכה אחת מתוך היקש להלכה אחרת בה הפרט הזה אינו אפשרי טכנית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואין דנין אפשר משאי אפשר

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיסור משכב זכר

איסור הסתכלות בערווה

חסידי חובש מסכה על עיניו בנמל התעופה בן-גוריון הנחשב למקום פרוץ. איסור הסתכלות בערווה חל בהלכה היהודית על גברים ביחס לכל מראה שעלול לעורר מחשבות מיניות אסורות, המכונות הרהורים רעים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיסור הסתכלות בערווה

איסורי כישוף ביהדות

בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת ועוסקים כולם בענייני מאגיה וחיזוי העתידות:.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיסורי כישוף ביהדות

איתמר וולגלרנטר

רבי איתמר ווֹלגֶלֶרנטֶר מקונסקוולה (ביידיש: וואלגעלערנטער, – י"ז באייר תקצ"א, 1831) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה החמישי, מתלמידי החוזה מלובלין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיתמר וולגלרנטר

איטן

אִיטָן (שם מדעי: Phleum) הוא סוג עשב ממשפחת הדגניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיטן

איטן החולות

אִיטָן החולות (שם מדעי: Phleum graecum/Phleum exaratum) הוא עשב דגני חד שנתי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיטן החולות

איכה רבה

מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואיכה רבה

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ואייזיק הירש וייס

נסים שאירעו בבית המקדש

לפי מקורות שונים בספרות חז"ל, בבית המקדש אירעו מספר נסים באופן קבוע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונסים שאירעו בבית המקדש

נענע

נַעְנַע (שם מדעי: Mentha, שם לועזי נפוץ: מִנְתָּה או מנטה בעברית נקראת יועזר) הוא סוג צמחים ריחניים ממשפחת השפתניים, המונה 43–44 מינים ו-10 תת-מינים של עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים ארומטיים הנפוצים כמעט בכל העולם ובמיוחד באזורים הממוזגים-הצפוניים ובאזור הים-תיכון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונענע

נקניק

הכנת נקניק ביתית הכנת נקניקים מסחרית נקניק הוא מאכל העשוי מבשר טחון ומעובד בתוספת תבלינים, הנתון בעטיפה ממעי בעל חיים או מחומר סינתטי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונקניק

נחלת שבט נפתלי

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונחלת שבט נפתלי

נחום טרייביטש

רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למוראביה בניקלשבורג.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונחום טרייביטש

נחום ויידנפלד

הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונחום ויידנפלד

נחותי

הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונחותי

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונהלל

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונוסח ארץ ישראל

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונוסח ספרד

נוב

מפל בקרבת היישוב נוב נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונוב

נווה (עיר בסוריה)

נווה (בערבית: نوى - נַוָא) היא עיר בדרום סוריה, המשתייכת למחוז דרעא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ונווה (עיר בסוריה)

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וניסוך המים

ניקנור

יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וניקנור

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסמבטיון

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסמוך ונראה

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסמיכות

סנדק (יהדות)

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה ביהדות, סַנְדָּק (נקרא גם: בעל ברית) הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסנדק (יהדות)

ספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספר האגדה

ספר החילוקים

ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספר החילוקים

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספר יונה

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרא

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרות

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרות עברית

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרות תורנית

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרות חז"ל

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרי הגר"א

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספריית בית אל

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספריית הוותיקן

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספרייה תורנית

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וספירה (קבלה)

סרסור

The Procuress (Vermeer), ציור של יאן ורמיר סרסור הוא בעל מקצוע המתפרנס מתיווך בין קונה למוכר, אך בימינו משתמשים במושג זה בעיקר בהקשר של זנות, דהיינו, אדם שמתווך בין הזונה ללקוחותיה, ומתפרנס מרווחיה של הזונה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסרסור

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסבוראים

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר מועד

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר נשים

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר נזיקין

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר קדשים

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר זרעים

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסדר הדורות

סוסיתא (אתר ארכאולוגי)

תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסוסיתא (אתר ארכאולוגי)

סוריא

סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסוריא

סולמה של צור

"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89 סולמה של צור או רכס סולם צור הוא רכס הרים מוארך ותלול המשתפל מן הגליל העליון אל הים התיכון, אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין ישראל ולבנון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסולמה של צור

סוכות (עבר הירדן)

250px סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צרתן ואדם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסוכות (עבר הירדן)

סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסכנין (יישוב עתיק)

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסיני ועוקר הרים

סילאן

התגבשות סוכר בסילאן לא טהור סילאן או סילן או דבש תמרים או דבש חרובים הוא סירופ מתמרים או מחרובים מתוקים הידוע גם בשמות: "דובוס", "חילק", "שירה".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וסילאן

עמק איילון

מנזר השתקנים שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון אתר ההנצחה "יד לשריון" עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועמק איילון

עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים - 1970 - מצפון הר כביר עדיין ללא היישוב אלון מורה עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועמק המכמתת

עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחא (בארמית, בעברית: עקבות המשיח) הוא מונח יהודי המציין אמונה בקיומה של תקופה עתידית שבה יתקיים סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח, או בסמוך לביאתו, שבה יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועקבתא דמשיחא

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועקילס הגר

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועקיבא איגר

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועשרת הרוגי מלכות

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועשרת השבטים

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועשה דוחה לא תעשה

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועלינו לשבח

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועזרא ציון מלמד

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועבודת ה'

עדו הנביא

עִדּוֹ היה נביא מקראי, שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון, בסוף המאה העשירית לפנה"ס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועדו הנביא

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועדין אבן ישראל

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועונג שבת

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועולת ראייה

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועוז והדר

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועובדיה מברטנורא

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועכו

עיפא

עיפא (נקרא גם איפה ובירושלמי נקרא חיפא) היה אמורא בן הדור הרביעי, תלמידו של רבה, ובנם של רחבה דפומבדיתא וחומא, נינתו של רב יהודה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועיפא

עיר מקלט

מפת ערי המקלט עִיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם עיר המוּעָדָה על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ועיר מקלט

פארק ז'בוטינסקי

מבצר שוני בשנות ה-40 התיאטרון במבצר שוני חצר "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני פסלים ב"מוזיאון אחיעם לפיסול" פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני או אמפי שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופארק ז'בוטינסקי

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן

פסכתר

איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופסכתר

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופסי ביראות

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופסיקת הלכה

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופסיקתא דרב כהנא

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופרנס

פרנסה מלימוד תורה

שאלת הפרנסה מלימוד תורה היא שאלה השנויה במחלוקת בין חכמי ההלכה: האם מותר לאדם לקבל שכר בתמורה ללימוד התורה או להוראתה? היו בקרב חז"ל מי שהתנגדו לא רק לכך שאדם יתפרנס ישירות מעיסוקו בתורה, אלא גם לכך שיפיק ממנו תועלת חומרית אחרת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופרנסה מלימוד תורה

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופרץ סמולנסקין

פרויקט השו"ת

פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופרויקט השו"ת

פלשתינה סקונדה

פלשתינה סקונדה (מלטינית: Palaestina Secunda או Palaestina II; תרגום: "פלשתינה השנייה") הייתה ישות מנהלית ביזנטית ובירתה סקיתופוליס (בית שאן), שראשיתה סמוך לשנת 409, עת פרסם הקיסר תיאודוסיוס השני צו לחלוקת וארגון מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזנטית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופלשתינה סקונדה

פחל

עתיקות פלה ערי הדקאפוליס מסומנות בשחור פחל (בספרות התלמודית: פֶּחֶל; בערבית: טבקת פחל – طبقة فحل), הידועה גם בשמה ההלניסטי פלה (ביוונית: Πέλλα) הייתה עיר עתיקה, שבתקופה ההלניסטית נמנתה עם הדקאפוליס ("עשר הערים").

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופחל

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופחד יצחק (אנציקלופדיה)

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופורים

פולמוס מכניסי רחמים

רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופולמוס מכניסי רחמים

פולדה (עיר)

פולדה (גרמנית: Fulda; נכתב לעיתים פולדא) היא עיר במדינת הסן, גרמניה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופולדה (עיר)

פיק

פִיק (בערבית: فيق) היה יישוב סורי בדרום רמת הגולן, סמוך למקום בו הוקם לימים קיבוץ אפיק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופיק

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתורה

צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופירוש רש"י לתורה

פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופירוש חלומות

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ופיטום הקטורת

צמח (מרכז אזורי)

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל של אזור צמח משנת 1880 סמח' בשנת 1913 בית הספר אחד העם בתל אביב-יפו. אנדרטת הזיכרון בצומת צמח צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן במקום בו הייתה העיירה ערבית בשם סמח' (سمخ).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצמח (מרכז אזורי)

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצנזורה על ספרים עבריים

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצניעות (יהדות)

צרעה (אתר מקראי)

צָרְעָה היה יישוב בשפלת יהודה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצרעה (אתר מקראי)

צבא בר כוכבא

גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצבא בר כוכבא

צבעים במקרא

קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצבעים במקרא

צבי רוטברג

הרב צבי רוטברג (נולד בשנת ה'תש"ג, 1943) הוא רב חרדי-ליטאי, ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק ולשעבר חבר מועצת גדולי עולם התורה של הפלג הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצבי רוטברג

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצבי הירש הכהן וולק

צורן (יישוב קהילתי)

הכניסה לצורן תוכנית היישוב צורן צורן הוא חלק מהמועצה המקומית המאוחדת קדימה-צורן, והוקם בתחילה כחלק מפרויקט יישובי הכוכבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וצורן (יישוב קהילתי)

ציטוט

בנאום או ביצירה כתובה, כגון מאמר, ספר עיון, ולעיתים גם סיפורת, ציטוט (או מובאה) הוא שילוב של קטע שפורסם ביצירה אחרת, ככתבו וכלשונו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וציטוט

ציד מכשפות

הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וציד מכשפות

קנסו של עזרא

קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקנסו של עזרא

קנה מצוי

קנה מצוי (שם מדעי: Phragmites australis), הוא מין של צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים שגובהו 3–5 מטר מהסוג קנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקנה מצוי

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקניין ארבע אמות

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקפריסין

קפיצת הדרך

בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקפיצת הדרך

קרנא

קרנא, מראשוני האמוראים בבבל, לאחר חתימת המשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקרנא

קרי לילה

קְרִי־לַיְלָה (בסלנג נקרא חלום רטוב) הוא פליטת זרע (שפיכה) לא רצונית במהלך השינה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקרי לילה

קריית ערביה

איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה קריית ערביה היא יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, שהתגלו במערת האיגרות שבנחל חבר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקריית ערביה

קבר רבי יהודה הנשיא

תוכנית הקבר של רבי יהודה הנשיא, כולל ציון הכתובות שנמצאו בקבר קבר רבי יהודה הנשיא לפי ספרות חז"ל מצוי בבית שערים, כך גם דעת המחקר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקבר רבי יהודה הנשיא

קבר דוד המלך

280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקבר דוד המלך

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקבורה (יהדות)

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקדיש

קונצנזוס

קונצנזוס (מלטינית: consensus ”קוֹנְסֶנְסוּס“, מחשבה משותפת; בעברית: מִסְכָּם או הסכמה כללית) הוא ביטוי שמשמעותו הסכמה בין שני בני אדם או יותר על חוזה או החלטה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקונצנזוס

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקונקורדנציה

קול באישה ערווה

קול באישה ערווה (או בקיצור קול באישה) הוא ביטוי תלמודי שמשמעו כי קולה של אישה נושא במהותו תכונות מיניות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקול באישה ערווה

קול הדף

קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקול הדף

קווינטוס טיניאוס רופוס

קווינטוס טיניאוס רופוס (בלטינית: Quintus Tineius Rufus; ? - 134), מכונה בתלמוד טוּרְנוּסְרוּפוּס הרשע) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130–134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקווינטוס טיניאוס רופוס

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וקידוש ידיים ורגליים

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ור"י הזקן

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורמת הגולן

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורמב"ם

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וראש חודש

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וראש השנה

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורעידת אדמה

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורפאל נתן נטע רבינוביץ

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורש"י

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורשע (הלכה)

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורשות הרבים (שבת)

רשות הרבים (הלכה)

רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורשות הרבים (הלכה)

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב (אמורא)

רב אסי

רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב אסי

רב אחא (אמורא)

רב אחא היה אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב אחא (אמורא)

רב אושעיא

רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב אושעיא

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב פפא

רב חמא בר גוריא

רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב חמא בר גוריא

רב חננאל

חצר ציונו של רב חננאל יחד עם שני תלמידיו של רב פתח החצר רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב חננאל

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב חסדא

רב חלקיה בר טובי

רב חלקיה בר טובי היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב חלקיה בר טובי

רב חיננא בר שלמיא

רב חיננא בר שלמיא, (מוזכר לפעמים כחנינא, חנניא או חנניה).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב חיננא בר שלמיא

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב הונא

רב הונא קמא

רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב הונא קמא

רב הונא בר חייא

רב הונא בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב הונא בר חייא

רב כהנא (השני)

רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב כהנא (השני)

רב ירמיה בר אבא

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב ירמיה בר אבא

רב יחזקאל

רב יחזקאל היה אמורא בדור הראשון לאמוראי בבל, המוזכר לעיתים נדירות בתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורב יחזקאל

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבן שמעון בן גמליאל

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבן גמליאל הרביעי

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבן יוחנן בן זכאי

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבנו חננאל

רבה בר ירמיה

רבה בר ירמיה (נכתב לעיתים בשיבוש: רבא. בירושלמי: רבי אבא בר ירמיה) היה אמורא בבלי בדור השני (המאה ה-3), תלמידו של שמואל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבה בר ירמיה

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבה יוסי

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי מאיר

רבי מנא

רבי מנא היה כהן אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי מנא

רבי אמי

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אמי

רבי אפס

רבי אפס היה אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון של האמוראים (בסביבות שנת 225).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אפס

רבי אלעזר בן פרטא

רבי אלעזר בן פרטא היה תנא בדור הראשון לתנאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אלעזר בן פרטא

רבי אלעזר ברבי צדוק

רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אלעזר ברבי צדוק

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר ברבי שמעון (מוכר גם בשמות דומים אחרים) היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר המודעי

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל והכתובת "אלעזר הכהן", שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אלעזר המודעי

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אחא בר חנינא

רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (המאה ה-4).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אחא בר חנינא

רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אבא

רבי אבא מקרטיגנא

רבי אבא מקרטיגנא (או מקרתיגנא, קרתיגניא) היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי מן העיר קרטיגנין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אבא מקרטיגנא

רבי אבא בר ממל

רבי אַבָּא בַּר מַמֵּל היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אבא בר ממל

רבי אבא בר כהנא

רבי אבא בר כהנא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי, דרשן ובעל מאמרי אגדה רבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אבא בר כהנא

רבי אבין (השני)

רבי אבין (השני) היה אמורא בדור הרביעי והחמישי, המוזכר רבות בתלמוד ירושלמי כ"רבי בון" או "רבי אבין".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אבין (השני)

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי אושעיא

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי עקיבא

רבי פנחס בר חמא

רבי פנחס בר חמא הכהן (או רבי פינחס בר חמא או רבי פנחס הכהן) היה אמורא מהדור השלישי של האמוראים, מוזכר בתלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי ובמדרש תהילים, מעט מאוד ידוע על תולדות חייו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי פנחס בר חמא

רבי צדוק

רבי צדוק היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי צדוק

רבי שמעון שזורי

רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי שמעון שזורי

רבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בר אבא

רבי שמעון בר אבא (או רבי שמעון בר בא או בר ווא) הכהן היה תלמיד-חבר של רבי יוחנן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי שמעון בר אבא

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי שמעון בר יוחאי

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי טרפון

רבי זריקא

רבי זריקא (בתלמוד ירושלמי: רבי זריקן) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי זריקא

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי זירא

רבי חלקיה

רבי חלקיה היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי חלקיה

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי חייא

רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי בנאה

רבי בנימין בר יפת

רבי בנימין בר יפת היה אמורא ארץ ישראלי, מהדור השלישי של התקופה (סוף המאה השלישית).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי בנימין בר יפת

רבי כרוספדאי

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי כרוספדאי

רבי יאשיה (אמורא)

רבי יאשיה היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יאשיה (אמורא)

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי ינאי

רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יצחק נפחא

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן לוי

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהושע בן לוי

רבי יהושע דסכנין

קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהושע דסכנין

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה השני

רבי יהודה נשיאה השני, היה בנו של רבן גמליאל הרביעי, ושימש כנשיא הסנהדרין בדור השני או השלישי לאמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהודה נשיאה השני

רבי יהודה בן פזי

רבי יהודה (לפי ברייתה דרבי שמעון) בן פזי (גם רבי יהודה בן סימון) היה כהן, מן האמוראים המפורסמים בין אמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהודה בן פזי

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יהודה הנשיא

רבי יונה

רבי יונה היה אמורא ארצישראלי בולט, מהדור הרביעי של התקופה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יונה

רבי יוסי (פירושונים)

יוסי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוסי (פירושונים)

רבי יוסי בר זבידא

רבי יוסי בר זבידא היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוסי בר זבידא

רבי יוסי ברבי בון

רבי יוסי ברבי בון (בתלמוד הבבלי מכונה: רבי יוסי בר אבין) היה אמורא ארץ ישראלי בתקופת הדור החמישי של האמוראים, המחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוסי ברבי בון

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוסי הכהן

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוחנן

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן הסנדלר

ציון הקבר שמעל למערה בהר מירון, בה נקבר לפי מסורת מהמאה ה-13 רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים; נפטר ב-150) תנא בן המאה השנייה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבי יוחנן הסנדלר

רבין (אמורא)

רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבין (אמורא)

רבין בר רב אדא

רבין (רב אבין) בנו של רב אדא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי (290 עד 320 לספירה) תלמידו של רב יהודה וככל הנראה היה אחיו של רבא בר רב אדא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורבין בר רב אדא

רות רבה

רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורות רבה

רוב בעילות אחר הבעל

רוב בעילות אחר הבעל הוא כלל במשפט העברי הקובע כי במקרה של ספק לגבי זהות האב הביולוגי של צאצא של אישה נשואה, ההלכה קובעת שהאב הביולוגי הוא הבעל ולא גבר אחר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ורוב בעילות אחר הבעל

ש"ס

המילה ש"ס היא ראשי תיבות של "שישה סדרים" – שם כולל לשישה סדרי המשנה, ובעקבותיהם למסכתות התלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וש"ס

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמעון הצדיק

שמשון

שִׁמְשׁוֹן היה, לפי המקרא, השופט השנים עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמשון

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמשון משאנץ

שמחה בונים אלתר

הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמחה בונים אלתר

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל (אמורא)

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל שרגא פייגנזון

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל דוד לוצאטו

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל הקטן

שמואל יפה אשכנזי

רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595) היה מחכמי ישראל באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל יפה אשכנזי

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמואל יצחק הילמן

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמונה עשר דבר

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

שמירת הלשון

שמירת הלשון הוא ספר שנכתב על ידי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמירת הלשון

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושמיטה

שאר ישוב כהן

הרב אליהו יוסף שְׁאָר-יָשׁוּב כהן (ט' בחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927 - ג' באלול ה'תשע"ו, 5 בספטמבר 2016) היה רב דתי לאומי, רבה האשכנזי של חיפה בשנים 1975–2011 וחבר מועצת הרבנות הראשית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושאר ישוב כהן

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושאול ליברמן

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושאילתות דרב אחא

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי

שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושער ניקנור

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושפלת יהודה

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושרפת התלמוד

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושלמה סיריליו

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושלמה זלמן מוולוז'ין

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושלמה גורן

שלמה הופמן

שלמה הופמן (Hofman; 24 באפריל 1909 – 27 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושלמה הופמן

שליה

השִׁלְיָה (בלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר המתפתח לצד העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם חיות כיס או יונקי הביב (אינפרא-מחלקה הנקראת יונקי שליה או שִלייניים).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושליה

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושבעה עשר בתמוז

שבתי (שם פרטי)

שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושבתי (שם פרטי)

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושביל הזהב

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושד"ר

שום

שוק שום שום סגול טרי שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושום

שונם

מכתב א"ע 365, מכתבו של בירידיה בו מוזכרת שונם שׁוּנֵם הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יששכר, דרומית לגבעת המורה, וצפונית להר הגלבוע:.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושונם

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושכירת רשות

שימוש חכמים

שימוש חכמים (או בקצרה שימוש) הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושימוש חכמים

שיר השירים רבה

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושיר השירים רבה

שירי מכות מצרים

שִׁירֵי מַכּוֹת מִצְרַיִם הוא ספר השירה השלישי של נתן אלתרמן, שראה אור בהוצאת צבי שעל יד הוצאת מחברות לספרות בפברואר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושירי מכות מצרים

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושירי המעלות

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושילוח הקן

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושיטת הפלפול

שיחין

החפירות הארכאולוגיות בשיחין קנקן "שיחין" שנפגם בכבשן שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013 תבנית אבן ליצירת נר שמן מחפירות 2013 שִׁיחִין הייתה עיירה יהודית מרכזית בגליל התחתון בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושיחין

שיבוטא

שיבוטא הוא דג המוזכר בתלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושיבוטא

שיכון בבלי

שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ושיכון בבלי

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותנאים

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותנועת דור דעה

תנופה

תיאור הנפת קורבן מנחה בכלי שרת בבית המקדש, לפי שיטת רש"י, כשידיו של הכהן מתחת לידי הבעלים בהלכה היהודית, תנופה היא פעולה הנעשית במהלך הקרבת קרבנות מסוימים, בעיקר בהקרבת קרבנות שלמים ומנחה אחדים, כחלק מעבודת הקורבנות בבית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותנופה

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותענית

תפילת נחם

תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותפילת נחם

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותקנות הקהילה

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותרגומי התנ"ך

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותרגום השבעים

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותשעה באב

תשלומי בושת

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותשלומי בושת

תל רחוב

הסורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, שנמצא בבית הכנסת ביישוב העתיק רחוב, מוצב כיום בסמוך לרפליקת הפסיפס (צולם ב־1975) תל רחוב (תל א־צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותל רחוב

תל שמרון

שִׁמְרוֹן הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותל שמרון

תל בית ירח

תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן מהכנרת, המזוהה עם היישובים הקדומים בית ירח וצינברי - שתי עיירות יהודיות סמוכות זו לזו, הנזכרות רבות בכתבי חז"ל ובמקורות נוספים מן התקופה הרומית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותל בית ירח

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמוד

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמוד שטיינזלץ

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

תלמוד הירושלמי

#הפניה תלמוד ירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמוד הירושלמי

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותלמיד חבר

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותחנון

תחש (תנ"ך)

תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותחש (תנ"ך)

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותחום שבת

תהום (יהדות)

תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותהום (יהדות)

תהילים קל"ו

תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותהילים קל"ו

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותוספתא

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותוספות

תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)

תורת ארץ ישראל היא התורה שנלמדת בארץ ישראל, לעומת 'תורת חוץ לארץ', שהיא התורה שנלמדת בחוץ לארץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותורה שבעל-פה

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותורה תמימה

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותולדות מלאכות שבת

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותולדות תנאים ואמוראים

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותולדות הדפוס העברי

תכשיט (שבת)

בהלכות שבת, תכשיט הוא מונח המשמש כסימן הלכתי וככלל מוביל לעניין הוצאה לרשות הרבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ותכשיט (שבת)

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ול"ט אבות מלאכה

למך בן מתושאל

כד לֶמֶך, בנו של מתושאל, הוא דמות מקראית הנזכרת ב בסדר הדורות של שושלת קין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולמך בן מתושאל

לא תתורו

לא תתורו היא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על הליכה אחר דברים אסורים או כאלה העלולים להביא את האדם לדבר עבירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולא תתורו

לשם ייחוד

ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולשם ייחוד

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולשון חז"ל

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולחם

להט"ב ויהדות

ברכת השחר מהיהדות. חברי הקהילה הדתית הגאה צועדים לראשונה יחד במצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2010 מצעד הגאווה בתל אביב, 2010 ארגון הלהט"ב "בית חברים" היהודי בצרפת, במהלך מצעד הגאווה בפריז, 2012 להט"בופוביה דתית, 2013 האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולהט"ב ויהדות

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולולב

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולוח התקופות בארץ ישראל

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולוחות הברית

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי, או סתם לוי, היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולוי בר סיסי

לייב מוסקוביץ

לייב מוסקוביץ (נולד ב-1955) הוא פרופסור לתלמוד, ראש הקתדרא לחקר התלמוד הירושלמי ע"ש הרב שלמה גורן ולשעבר ראש החוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ולייב מוסקוביץ

ליידן

ליידן - השער המערבי לעיר העתיקה תחנת הרכבת ליידן מרכז לַיידֶן (בהולנדית: Leiden) היא עיר הולנדית, בת כ-120,000 תושבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וליידן

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וט"ו בשבט (מועד)

טמון באש

בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש (אחד מארבעה אבות הנזיקין), ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטמון באש

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטעמי המקרא

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטבריה

טבילת כלים

מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטבילת כלים

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטומאה וטהרה

טווס

טווס (שם מדעי: Pavo) הוא סוג של עוף במשפחת הפסיוניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטווס

טייבה

טַיְּבֶּה, בהגייה ספרותית: טַיִּבַּה (בערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וטייבה

זבל"א

זבל"א או זבל"א וזבל"א (ראשי תיבות של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) הוא מונח במשפט העברי המתאר אפשרות לפתרון משפטי על ידי בוררות, כאשר קיים סכסוך בין שני אנשים יש להם אפשרות לגשת לבוררות: כל צד בוחר לו דיין ושניהם בוחרים את הדיין השלישי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וזבל"א

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וזכריה פרנקל

זכות הלילה הראשון

"זכות הלילה הראשון" (1874), אדם זקן מביא את בתו הצעירה לבעל האחוזה. ציור מאת וזלי פולנוב. זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון) הייתה, לפי מקורות היסטוריים מסוימים, זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וזכות הלילה הראשון

חמר גמל

בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחמר גמל

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחמש מגילות

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחמת גדר

חנניה בן עזור

חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הוא דמות מקראית של נביא שקר מהעיר גבעון שפעל בימי המלך צדקיהו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחנניה בן עזור

חנוך אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחנוך אלבק

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחנוכת בית

חניתה

חֲנִיתָה הוא קיבוץ בגליל המערבי, על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחניתה

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחסא דאשתמוע

חצב מצוי

חָצָב מָצוּי (שם מדעי: Drimia aphylla (Forssk.) J. C. Manning & Goldblatt) הוא צמח ים-תיכוני, רעיל ובעל בצל (גאופיט) ממשפחת האספרגיים (בעבר שויך למשפחת השושניים) הנפוץ כצמח בר ברוב חלקי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחצב מצוי

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחציצה

חרס הדרייני

חרס הדרייני בלשון התלמוד, הוא חרס שספג יין והיה בשימוש חיילי צבאו של אדריאנוס קיסר, להפקה חוזרת של יין מהחרס, בעת הימצאם במסעות רחוקים ברחבי הקיסרות הרומית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחרס הדרייני

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחרש, שוטה וקטן

חרובה

ח'רובה (בערבית: خرّوبة) היה כפר ערבי ששכן כ-8 קילומטרים ממזרח לרמלה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחרובה

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחשמונאים

חלב נוכרי

חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחלב נוכרי

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחלה (מתנות כהונה)

חליבה בשבת

חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחליבה בשבת

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחז"ל

חזקת קרקעות

חזקת קרקעות או חזקת שלוש שנים היא הלכה המעמידה נכס מקרקעין בידי מי שהחזיק בו תקופה ארוכה של שלוש שנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחזקת קרקעות

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחזון איש

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחגי

חוני המעגל

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחוני המעגל

חוקוק (יישוב עתיק)

מבט כללי על הגבעה שבו שכנה חוקוק העתיקה עין חוקוק ששימש את תושבי הכפר היהודי ששכן בקרבתו קברים יהודים בחוקוק אבן חצובה שכיסתה בור מים ובמרכזה פתח לשאיבת מי הבור ומגרעת להנחת המכסה חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחוקוק (יישוב עתיק)

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחורבן בית המקדש

חורבת מנות

מפעל הסוכר הצלבני בחורבת מנות חורבת מנות (בלטינית: Manueth) היא אתר ארכאולוגי ובו חווה מבוצרת לגידול קני סוכר מהתקופה הצלבנית, השוכנת על גבעה קטנה בגובה של 91 מטרים מעל פני הים, בגדה הדרומית של נחל כזיב, ממזרח לכביש 70, בקרבת העיר נהריה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחורבת מנות

חורבת בורגתה

בורג' אל אטוט - גובה הקיר שנשמר לגובה 15 מטר - משנת 1189 חורבת בורגתה מצידו השני חורְבַּת בּוּרְגְתָה הוא שמו המודרני של מגדל צלבני, המצוי בסמוך למושב בורגתא בשרון, הידוע בפי הערבים תושבי המקום כ-"בורג' אל-אחמאר - "המגדל האדום" הנגזר מהצבע האדום של אדמת המקום, החמרה או מצבע האבנים שמהם בנו את המבנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחורבת בורגתה

חורבת בורגין

תצפית מפסגת חורבת בורגין חורבת בורגין הוא אתר עתיקות הנמצא בראש גבעה החולשת על סביבותיה, ברום 440 מ' מעל פני הים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחורבת בורגין

חושיאל בן אלחנן

מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחושיאל בן אלחנן

חולדה הנביאה

קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה היא דמות מקראית של נביאה מימי המלך יאשיהו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחולדה הנביאה

חוה בכרך

חוה בכרך (בערך ה'שמ"ה, 1585 – ה'תי"ב, 1652) הייתה מלומדת יהודייה נודעת במאה ה-17.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחוה בכרך

חוויית סף מוות

יצירה של הירונימוס בוש אנשים רבים שחוו חוויית סף מוות העידו שראו מנהרה שממנה נבע אור בהיר חוויית סף מוות (באנגלית: Near-Death Experience; בראשי תיבות: NDE) היא חוויה שמתרחשת לעיתים בעת מוות קליני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחוויית סף מוות

חכמי יבנה ברומא

ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא בסוף המאה הראשונה, בראשות או בהשתתפות הנשיא רבן גמליאל דיבנה, אשר נחשב לבעל סמכות רוחנית על ידי השלטון הרומאי, מתוארים בעשרים ואחד מקורות בספרות חכמים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחכמי יבנה ברומא

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחכם עדיף מנביא

חיאל בית האלי

חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי הוא דמות מקראית, שמו מופיע ב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיאל בית האלי

חייא

רבי חייא (בתלמוד ירושלמי: חייה) היה שמם של כמה מחכמי התלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחייא

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים מוולוז'ין

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים אלעזר שפירא

חיים ע. קוליץ

חיים ע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים ע. קוליץ

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים עוזר גרודזנסקי

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים קניבסקי

חיים יהושע קוסובסקי

הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 1872 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים יהושע קוסובסקי

חיים יונה תאומים

רבי חיים יונה תאומים (ת"נ בערך, 1690 - י"ז בטבת תפ"ח, 30 בדצמבר 1727) היה אב"ד בברסלאו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וחיים יונה תאומים

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובן סירא

במה (פולחן)

קישור.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובמה (פולחן)

בארה של מרים

בארה של מרים היא, על פי המסורת, באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, בזכותה של מרים הנביאה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובארה של מרים

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובני בתירה

בנימין אטיאס

הרב בנימין (בינו) אטיאס (נולד בשנת תשכ"ח, 1968) הוא הרב הראשי הספרדי ואב"ד בפתח תקווה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובנימין אטיאס

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובעלי התוספות

בקעת ארבל

בקעת ארבל היא בקעה בגליל המזרחי, השוכנת מערבית לטבריה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובקעת ארבל

בקעת הבטיחה

מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובקעת הבטיחה

בקעת יבנאל

בִּקְעַת יַבְנְאֵל (בערבית: سهل اليمّه, "סהל אל-ימא") היא בקעה במזרח הגליל התחתון, בין רמת פוריה שמעל הכנרת מצפון-מזרח, לרמת יבנאל מדרום-מערב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובקעת יבנאל

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובר קפרא

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובר כוכבא

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובראשית רבה

ברדלה

ברדלה (בערבית: بردلة או بردلا) הוא כפר פלסטיני בנפת טובאס, הממוקם שלושה עשר קילומטרים צפונית-מזרחית לטובאס, ממערב לכביש הבקעה, בסמיכות למעבר הבקעה, 14 ק"מ דרומית לבית שאן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברדלה

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברוך דב פוברסקי

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברוך הלוי אפשטיין

ברכת חכם הרזים

ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת חכם הרזים

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת ברוך ה' לעולם

ברכת המינים

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת המינים

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת הנסים

ברכת השכיבנו

ברכת השכיבנו היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת לאחר קריאת שמע בתפילת ערבית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת השכיבנו

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת הלבנה

ברכת הגשמים

ברכת הגשמים היא ברכת הודאה שמברכים על ירידת גשם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת הגשמים

ברכת הים הגדול

ברכת הים הגדול היא ברכה שנקבעה על ראיית ים גדול בה האדם מביע את התפעלותו מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת הים הגדול

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת כהנים

ברכת ירושלים

ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכת ירושלים

ברכה (מנהג דתי)

יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכה (מנהג דתי)

ברכה מעין שבע

ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכה מעין שבע

ברכה לבטלה

בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכה לבטלה

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכות קריאת שמע

ברכות הראייה

ברכות הראייה הן קבוצת ברכות אשר יש לברכן (בעיקר) למראה אירועים או תופעות טבע היוצאים מגדר הרגיל, או המתרחשים לעיתים רחוקות או נדירות במיוחד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברכות הראייה

ברירה (הלכה)

בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברירה (הלכה)

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברית מילה

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברית הכהונה

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וברייתא

בשעה אחת

בשעה אחת הוא סיפור קצר בן י"ג פרקים, מאת ש"י עגנון, שנכלל בקובץ עיר ומלואה, שראה אור בהוצאת שוקן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובשעה אחת

בשר שנתעלם מן העין

דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובשר שנתעלם מן העין

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובת קול

בת כהן

בת כהן במקרא היא בתו של כהן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובת כהן

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בל והתנין

דניאל מאכיל את התנין במזון, שיגרום לו להיחנק למוות. פרסקו. משנת 1580 בֵּל והתנין או בל והדרקון הוא ספר חיצוני המהווה את אחת משלש התוספות לספר דניאל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובל והתנין

בלעין

בִּלְעִין (בערבית: بلعين) הוא כפר פלסטיני, הנמצא מזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובלעין

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובבא מציעא

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובדיקת חמץ

בהמתן של צדיקים

בהמתן של צדיקים, עליהן מסופר בתלמוד ובאגדות חז"ל, הן בהמות של צדיקים שהתפרסמו בחסידותן, על ידי כך שסירבו לאכול מאכלים לא כשרים, וכדומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובהמתן של צדיקים

בוסרה

שרידי בוסרה, 1865; איור בספרו של ג'וזאיה לזלי פורטר על ערי הבשן בּוֹסְרָה (בערבית: بصرى - בוצרא, או בוצרא א-שאם, בכתבי חז"ל: בוצרה) היא עיר עתיקה בדרום סוריה, השוכנת בחבל החורן, כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר דרעא, כ-15 ק"מ צפונית לגבול עם ירדן ובסמוך למקורות נהר הירמוך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובוסרה

בורגתא

גן הפסלים של יגאל תומרקין בבורגתה בּוּרְגְּתָה הוא מושב עובדים בשרון, על כביש נתניה - טולכרם (כביש 57).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובורגתא

בוגרת

בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובוגרת

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובין השמשות (יהדות)

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וביקורת נוסח המקרא

בישול בחמה

בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובישול בחמה

בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית

בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית / בית המדרש להלכה בהתיישבות - אמונת אי"ש, הוא מכון מחקר תורני-מדעי בתחום מצוות התלויות בארץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית ספר

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית קברות

בית לחם הגלילית

בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית לחם הגלילית

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית המדרש לרבנים בברסלאו

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית הלל ובית שמאי

בית הכנסת זיכרון משכן שילה

בית הכנסת זיכרון משכן שילה הוא בית הכנסת המרכזי של שילה, הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של משכן שילה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית הכנסת זיכרון משכן שילה

בית הכנסת העתיק מוצא

חגיגת תושבים בחזית המבנה בשנים 1893–1895 שנת הייסוד חקוק על קשת במבנה המשמש היום כבית כנסת בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית הכנסת העתיק מוצא

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית כנסת

בית יעזק

בית יעזק היה מקום בירושלים בו התכנסו עדי קידוש החודש בתקופת בית שני ובו נבדקו על ידי הסנהדרין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ובית יעזק

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וביתר

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וביכורים

גארום

מתקני ייצור גארום בדרום ספרד אמפורות לאחסון גארום מפומפיי כדי חרס במתקן להפקת גארום בתיפאזה, אלג'יריה גארוּם (בלטינית: Garum, מיוונית עתיקה: γάρον, גָרוֹן; בתלמוד מופיע בשם אוקסיגרון, אכסיגורין או איקסגורין וידוע גם כמורייס או מורייסא) הוא רוטב דגים שהיווה את הציק (תבלין נוזלי) המרכזי במטבח הרומי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגארום

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגאולה

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגנאלוגיה

גניבא

גניבא היה אמורא בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של האמורא רב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגניבא

גרר (אזור קדום)

נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית גְּרָר היא עיר, חבל ארץ, מחוז ובתוכם נחל (נחל גרר), ב ארץ ישראל, בעבר - בארץ כנען, מוזכרת בתנ"ך כמקום מגוריהם הזמניים של אברהם ויצחק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגרר (אזור קדום)

גרגרנית

גַּרְגְּרָנִית (שם מדעי: Trigonella) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים, הכולל את המין גרגרנית יוונית המשמש להכנת חילבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגרגרנית

גשר לוד

מראה הגשר מעל נחל איילון ביציאה הצפונית מלוד (הצד המזרחי) גשר לוד (נקרא גם גשר ביברס או גשר ג'ינדאס, ערבית: جسر جنداس) הוא גשר עתיק, השוכן ביציאה הצפונית מהעיר לוד, בין כביש 40 למסילת הרכבת המובילה אל העיר מצפון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגשר לוד

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגת (משטח דריכה)

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגלות (יהדות)

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגט

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגבאי צדקה

גדליהו בן אחיקם

גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגדליהו בן אחיקם

גוסטב דלמן

גוסטף הרמן דלמן (גרמנית: Gustaf Hermann Dalman; 9 ביוני 1855 - 19 באוגוסט 1941) היה בין השנים 1902 ל-1917 המנהל הראשון של "המכון הגרמני האוונגלי למחקר עתיקות ארץ הקודש בירושלים" (בגרמנית) וחוקר מובהק של התנ"ך, התלמוד, והשפות השמיות - עברית, ארמית וערבית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגוסטב דלמן

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגוי

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וגיור

ד' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וד' באדר

דמא בן נתינה

דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודמא בן נתינה

דמאי

דְמאי הם תבואה או פירות שנלקחו מעם הארץ, שאין ודאות שאכן הופרשו מהם תרומות ומעשרות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודמאי

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודניאל בומברג

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודסאו

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודפוס ראם

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודפוס ראשון

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודקדוקי סופרים

דרשו ד' ועוזו

"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודרשו ד' ועוזו

דרכי שלום

גילוי דעת בירושלים בנושא דרכי שלום ביחס לגוי, 2011 דַרְכֵי שָׁלוֹם הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודרכי שלום

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודרכי לימוד התלמוד

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודרישה וחקירה

דבר הלמד מסופו

דבר הלמד מסופו היא אחת מן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודבר הלמד מסופו

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודברים רבה

דבש בישראל

צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודבש בישראל

דולב (עץ)

דֹּלֶב (שם מדעי: Platanus) הוא עץ נשיר גדול, סוג יחיד במשפחת הַדָּלְבִּיִּים (Platanaceae).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודולב (עץ)

דוד אברהם מנדלבוים

הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודוד אברהם מנדלבוים

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודוד אבודרהם

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודוד פרנקל

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודוד לוריא

דוד טבל קצנלנבוגן

הרב דוד טבל קצנלנבוגן בשנת 1911 הרב דוד טֶבֶל (טבלי) קצנלנבוגן (ה'תר"ז/ה'תר"ח (1847) – י' בטבת ה'תרצ"א (30 בדצמבר 1930)) היה הרב של סנקט פטרבורג בין השנים 1908 - 1930.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודוד טבל קצנלנבוגן

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודינא דמלכותא דינא

דיג בארץ ישראל

הדיג הוא ענף משני בכלכלת מדינת ישראל, אך בעבר הייתה לו משמעות גדולה יותר בחיי העם היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודיג בארץ ישראל

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודיוקלטיאנוס

דייכס

דייכס הוא שם משפחה יהודי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ודייכס

המאסף (פירוש למשנה)

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמאסף (פירוש למשנה)

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמרד הגדול

המשבר האימפריאלי בארץ ישראל

המאה השלישית לספירה בארץ ישראל (פרובינקיה סוריה-פלשתינה של האימפריה הרומית) עמדה בסימן משבר כלכלי, פוליטי, חברתי ותרבותי, כחלק בלתי נפרד מהמשבר האימפריאלי שפקד את האימפריה הרומית בין השנים 235-284.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמשבר האימפריאלי בארץ ישראל

המחלוקת על הסמיכה ביום טוב

סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב

המכון לארכיאולוגיה גלילית

המכון לארכיאולוגיה גלילית בשיתוף פעולה עם מכון מילר לחקר יהדות זמננו באוניברסיטת מיאמי, הוא מכון לארכאולוגיה שנוסד כדי לקדם את המחקר הארכאולוגי בגליל והוא פועל במסגרת המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמכון לארכיאולוגיה גלילית

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) עד 2020. המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, נקרא גם מרכז שטיינזלץ שהיה בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והמילון ההיסטורי ללשון העברית

האמה התחתונה

חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והאמה התחתונה

האוצר מתחת לגשר

האוצר מתחת לגשר (או: האוצר תחת הגשר, #1645 בסיווג ארנה-תומפסון ובשמו הרשמי האוצר בבית) היא אגדה בינלאומית, עם מקורות בתלמוד ובמדרש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והאוצר מתחת לגשר

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והאימפריה הרומית

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והנחת תפילין

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והספרים החיצוניים

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והסיגוף ביהדות

הערת שוליים (סרט)

הערת שוליים (הופץ בעולם בשם: Footnote) הוא סרט דרמה ישראלי על פי תסריט של יוסף סידר ובבימויו, בכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והערת שוליים (סרט)

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והעזרה

הפקר

שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והפקר

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והקהילה היהודית באנטופול

הקונגרס העולמי למדעי היהדות

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והקונגרס העולמי למדעי היהדות

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והר גריזים

הרוג מלכות

ציונית, ב-1961. הרוג מלכות הוא מונח במסורת היהודית המתייחס לכל יהודי שנהרג על ידי שלטון זר, לרוב בשל יהדותו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והרוג מלכות

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והשגחה

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והתקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והתקופה הביזנטית בארץ ישראל

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלעיטהו לרשע וימות

הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

הַלֵּב יוֹדֵע אִם לעֵקֶל אִם לעֲקַלְקַלּוֹת הוא פתגם המובא אצל חז"ל, שמקורו ככל הנראה במאות הראשונות לפני הספירה, ומשמעו במקורו: לגבי מעשה המשתמע לשני פנים, רק לבו של האדם יודע האם מדובר בכוונה לטובה, כוונה זכה (כמו שמן זית זך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלכה

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלכה ברורה ובירור הלכה

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלכה כבתראי

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והלכות רב אלפס

הבא במחתרת

דין הבא במחתרת הוא הלכה המופיעה בתורה, ואשר לפיה גנב אשר בא במחתרת - אין נענשים על הריגתו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והבא במחתרת

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והגאון מווילנה

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והגליל

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והדף היומי

הדרכים הרומיות בארץ ישראל

כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") בתקופת השלטון הרומאית בארץ ישראל נסללו בארץ דרכים רבות, ששרידיהן קיימים עד היום.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והדרכים הרומיות בארץ ישראל

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והומרוס

הוצאת א. לוין אפשטיין

הוצאת א.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והוצאת א. לוין אפשטיין

הוצאת שם רע

הוצאת שם רע היא מושג הלכתי להפצת שקרים על אדם אחר כדי להכפישו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והוצאת שם רע

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והוצאת כרמל

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והכנסייה הגדולה

הכנרת

מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והכנרת

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והיסטוריה של ארץ ישראל

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והיסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והיסטוריה של האריתמטיקה

היקש (הלכה)

במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והיקש (הלכה)

היזק ראייה

בדיני המשפט העברי, היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי והיזק ראייה

ואדי אל-עריש

ואדי אל-עריש (בערבית: وادي العريش) הוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז את כל חלקו המרכזי ואת רוב חלקו הצפוני של חצי האי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וואדי אל-עריש

ותרנות

ותרנות היא תכונה או התנהגות אנושית שיש בה הטבה עם האחר, לעיתים על חשבון העצמי; הוותרן מוחל על המגיע לו למען ערכים נשגבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וותרנות

ולד הטומאה

בדיני טומאה וטהרה, ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכח אב הטומאה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וולד הטומאה

כאברי

כאברי (או אל־כאברי, בערבית: الكابري) היה כפר ערבי בגליל המערבי, בסמוך לקיבוץ כברי של ימינו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכאברי

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכאבול

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפר סבא

כפר עזיז

כפר עזיז הוא כפר יהודי מתקופת המשנה, המזוהה עם חורבת אל עזיז, כחצי ק"מ מדרום לעיירה יטה בדרום הר חברון (נ"צ 157023).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפר עזיז

כפר חנניה

כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפר חנניה

כפר חרוב

כְּפַר-חָרוּב הוא קיבוץ בדרום רמת הגולן המשתייך ל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפר חרוב

כפר דאן

כָּפָר דָאן (בערבית: كفر دان) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון שנמצא כ- 3 ק"מ צפונית-מערבית לג'נין, בגובה של כ- 160 מ' מעל פני הים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפר דאן

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכפרות

כרפס

כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכרפס

כתב יד ארפורט

מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכתב יד ארפורט

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכתובת רחוב

כל המקיים נפש אחת

כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכל המקיים נפש אחת

כל העיר כולה כארבע אמות

כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכל העיר כולה כארבע אמות

כלל אצבע

כלל אצבע הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכלל אצבע

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכזית

כבוד המת

הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכבוד המת

כבוד הכהנים

כבוד הכהנים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת את עם ישראל לכבד את שבט הכהנים שבתוכם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכבוד הכהנים

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכהן

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכהן גדול

כותנה

שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכותנה

כי אשמרה שבת

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכי אשמרה שבת

כיסוי ראש לנשים (הלכה)

פיאות וכובעים) ליברליות כיסוי ראש הוא חיוב הלכתי על נשים יהודיות שנישאו לכסות את שיער ראשן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכיסוי ראש לנשים (הלכה)

כיסוי החלות

כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכיסוי החלות

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכיפת הירדן

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וכיבוד אב ואם

י"ז בתמוז

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז תמוז היא ברוב השנים, פרשת פינחס.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וי"ז בתמוז

י"ב בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וי"ב בניסן

י"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא, ברוב השנים, פרשת ויחי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וי"ב בטבת

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וי' באייר

י' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וי' בחשוון

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וימי בין המצרים

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וימים נוראים (עגנון)

יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויעקב רייפמן

יעקב זוסמן

יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויעקב זוסמן

יעקב בן חביב

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויעקב בן חביב

יעקב גנס

יעקב גֶנְס (בכתיב לטיני: Jacob Gens או Jakub Gens; 1903\1905 – 14 בספטמבר 1943) היה קצין יהודי-ליטאי, מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו וילנה במהלך השואה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויעקב גנס

יעקב דוד וילובסקי

הרידב"זתמונה להחלפה הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויעקב דוד וילובסקי

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויפו

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק אבן גיאת

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק אייזיק ספרין

יצחק סמואל (רב)

הרב ד"ר יצחק יוליוס סמואל (Julius Samuel) (י"ט בכסלו תרס"ג, 19 בדצמבר 1902 – ח' בטבת תש"ג, 16 בדצמבר 1942) היה הרב הראשי של יהדות נורווגיה בין 1930 ל-1942.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק סמואל (רב)

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק זלר

יצחק בן מלכי צדק

רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט (בראשי תיבות נפוצים: ריבמ"ץ; תת"ל (1070)-תתק"י (1150) בערך) היה פרשן של המשנה, שחי באזור סיפונטו (Siponto) בחבל פוליה שבדרום איטליה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק בן מלכי צדק

יצחק ויניקוב

יצחק נתנוביץ' ויניקוב (Исаак Натанович Винников; 1897–1973) היה סמיטולוג, מזרחן, בלשן-אתנוגרף יהודי-סובייטי, פרופסור באוניברסיטת לנינגרד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק ויניקוב

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק יעקב ריינס

יצחק יוסף תאומים

רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויצחק יוסף תאומים

יציאה מארץ ישראל (הלכה)

יציאה מארץ ישראל הוא דיון הלכתי שעוסק בהגדרה המדויקת של מצוות יישוב ארץ ישראל: האם חלה חובה על אדם לשהות בכל רגע ורגע בארץ ישראל, או שמותר לצאת ממנה לתקופה קצרה לשם טיול בחוץ לארץ, פעילות כלכלית וכדומה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויציאה מארץ ישראל (הלכה)

ירושלמי

"ירושלמי" היא מילה המבטאת שייכות לעיר ירושלים, וכמטונימיה גם לארץ ישראל (בעיקר לעומת המילה). קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וירושלמי

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וירושלמי על סדר קדשים

ירושלים של זהב (תכשיט)

כתר ירושלים של זהב, עיצוב מודרני שרשרת ירושלים של זהב, עיצוב מודרני התכשיט ירושלים של זהב או עיר של זהב מופיע במספר מקומות בדברי חז"ל בהקשרים הלכתיים ואגדתיים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וירושלים של זהב (תכשיט)

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וירושה

יריב בן-אהרן

יריב בן-אהרן (28 בנובמבר 1934 – 15 באוקטובר 2016, כ"א כסלו תרצ"ה – י"ג תשרי תשע"ז) היה סופר עברי, מחנך חוקר ומסאי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית - חילונית ומחלוצי ההתחדשות היהודית בישראל.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויריב בן-אהרן

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישראל משקלוב

ישראל אליהו וינטרוב

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי-ליטאי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישראל אליהו וינטרוב

ישראל פורת

הרב ישראל פורת (כ"ט בסיוון ה'תרמ"ו, 2 ביולי 1886 - שביעי של פסח ה'תשל"ד, 12 באפריל 1974) היה רב ירושלמי ומתלמידי הראי"ה קוק.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישראל פורת

ישראל לוי

הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישראל לוי

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישו (יהדות)

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

ישיבת אורות שאול

הלוגו הישן של ישיבת אמית אורות שאול ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות וראש בית המדרש הרב איתמר אלדר.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת אורות שאול

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת פוניבז'

ישיבת שיח יצחק

ישיבת שיח יצחק היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בגבעת הדגן שבישוב אפרת שבגוש עציון, ובראשה עומדים הרב יאיר דרייפוס, הרב ד"ר נעם סמט והרב ד"ר אורי ליפשיץ.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת שיח יצחק

ישיבת בני עקיבא נחלים

ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק" נחלים היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת 1955 במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת בני עקיבא נחלים

ישיבת כרם ביבנה

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבת כרם ביבנה

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וישיבה

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וילקוט שמעוני

יחיא קאפח

שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויחיא קאפח

יחיא יצחק הלוי

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 - 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויחיא יצחק הלוי

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין

יחיאל בר לב

הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה (זוהר ועוד) ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויחיאל בר לב

יבנאל

יבנאל ב־1910 יבנאל – צילום אוויר רחוב ביבנאל בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויבנאל

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהדות

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהדות איטליה

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהדות רבנית

יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהוסף שוורץ

יהושע אפרון

יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהושע אפרון

יהושע רפאל בנבנישתי

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 – ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהושע רפאל בנבנישתי

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהושע יצחק שפירא

יהודאי גאון

רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודאי גאון

יהודה פליקס

יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב – 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודה פליקס

יהודה לייב הכהן

רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי (נפטר בי"ד בתשרי תקס"ז, 1806) היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודה לייב הכהן

יהודה בן אליהו הדסי

החכם יהודה בן אליהו הדסי המכונה "האבל" בשל השתייכותו לאבלי ציון, היה פילוסוף, הוגה דעות, פרשן מקרא והיסטוריון יהודי קראי, אשר חי בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) במאה ה-12.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודה בן אליהו הדסי

יהודה בן טבאי

יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודה בן טבאי

יהודה בן דורתאי

רבי יהודה בן דורתאי היה תנא בדור הרביעי של תקופת הזוגות, דורם של שמעיה ואבטליון.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויהודה בן דורתאי

יואל שוורץ

הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויואל שוורץ

יואל לייב הלוי הרצוג

יואל לייב הרצוגתמונה להחלפה הרב יואל לייב הלוי הרצוג (תרכ"ה, 1865 – תרצ"ד, 1934) היה רב בפולין, בבריטניה ובצרפת.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויואל לייב הלוי הרצוג

יום ליקוט עצמות

בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויום ליקוט עצמות

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויום הולדת

יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויונתן בן עוזיאל

יוסף רוזין

הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוסף רוזין

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוסף שאול נתנזון

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוסף חיים מבגדאד

יוסי בן יוסי

יוסי בן יוסי היה פייטן יהודי שפעל בתקופה הקדם-קלאסית של הפיוט, ומשוער כי פעילותו הייתה במאה החמישית או המאה השישית.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוסי בן יוסי

יוזף יוסטוס סקליגר

יוזף סקליגר יוזף יוסטוס סקליגר (בצרפתית: Joseph Justus Scaliger; 5 באוגוסט 1540 – 21 בינואר 1609) היה מלומד ומנהיג דתי צרפתי ממוצא איטלקי, אפיגרף ומגדולי הפילולוגים בכל הזמנים.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוזף יוסטוס סקליגר

יוונית קוינה

יוונית קוֹינֵה (Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס – 300 לספירה).

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויוונית קוינה

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי ויין נסך

ייאוש שלא מדעת

סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.

לִרְאוֹת תלמוד ירושלמי וייאוש שלא מדעת

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי

ידוע גם בשם התלמוד הירושלמי, הירושלמי.

, מסכת ביצה, מסכת ביכורים, מסכת גיטין, מסכת דמאי, מסכת כלאיים, מסכת כלים, מסכתות קטנות, מעמד האישה ביהדות, מערת קבורה, מערת רבי שמעון בר יוחאי, מעשר שני, מעשה העז, מעברות הירדן, מצמיח קרן ישועה, מצדה, מצה, מצוות התלויות בארץ, מצווה הבאה בעבירה, מר זוטרא בר מר זוטרא, מרקוס יסטרוב, מרג' עיון, מרגליות (פירושונים), מרד בר כוכבא, מרד גאלוס, מרדכי סוויצקי, מרדכי עקיבא פרידמן, מרדכי פוגלמן, משמרת חזיר, משמרת ידעיה, משנה, משנה מקום משנה מזל, משנה תורה, משה מנדלסון, משה מפיזענץ, משה מרגלית, משה צוריאל, משה חסקין, משולם ראטה, משיח שקר, מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), מלאכת קוצר, מלאכת קורע, מלאכת זורע, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מזוזה, מחצית השקל, מחיית זכר עמלק, מבנה בית המקדש, מבוי עקום, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת רות, מגילת תענית, מדרש שמואל, מדבר שור (ספר), מוצא, מוצאי שבת, מודל הארץ ככדור, מודה אני, מודים דרבנן, מכניסי רחמים, מכשפה, מירון הקדומה, מילון בן-יהודה, מיכל, א, א' בתשרי, אמאוס ניקופוליס, אמוראים, אסרו חג, אסתר רבה, אפרים זאב גרבוז, אץ קוצץ, ארמית, ארמית מערבית חדשה, ארמית גלילית, ארץ ישראל, ארז סלע, ארבע מיתות בית דין, ארבע ערי הקודש, ארבע רשויות השבת, ארבע כוסות, ארבעת המינים, ארבעת השבויים, ארבעה בנים, ארבל (יישוב עתיק), אריה ליב ילין, אשת כהן, אשת יפת תואר, אשתמוע, אתמולים, אל אסקוריאל, אלעזר אזכרי, אלעזר בן חרסום, אלעזר בירבי קליר, אלפבית עברי, אלון בצעננים, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אליעזר שמשון רוזנטל, אליעזר ולדמן, אלישמע הסופר, אלישע בן אבויה, אליהו מפולדא, אחאב, אחרית הימים, אבא אושעיא איש טריא, אבא דמן יפו, אבא דוד גולדפיין, אבא יוסי בן חנן, אבא יודן, אברך, אברהם מרדכי אלתר, אברהם משה לונץ, אברהם אהרן בורשטין, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם בן הגר"א, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם ישראל משה סלומון, אבוה דשמואל, אבי בקר, אבימי בריה דרבי אבהו, אביאסף בן קרח, אביעזרי פרנקל, אביעד הכהן, אביגדור הכהן, אגם החולה, אגריפס השני, אגדות החורבן, אגורנומוס, אדן (פירושונים), אדני השדה, אדריכל, אדולף נויבאואר, אהרן הכהן פרחיה, אהרן הימן, אהבת ישראל, אוקיינוס, אורנגאוטן, אורות התורה, אושא, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אפוטרופוס לעריות, אין דנין אפשר משאי אפשר, איסור משכב זכר, איסור הסתכלות בערווה, איסורי כישוף ביהדות, איתמר וולגלרנטר, איטן, איטן החולות, איכה רבה, אייזיק הירש וייס, נסים שאירעו בבית המקדש, נענע, נקניק, נחלת שבט נפתלי, נחום טרייביטש, נחום ויידנפלד, נחותי, נהלל, נוסח ארץ ישראל, נוסח ספרד, נוב, נווה (עיר בסוריה), ניסוך המים, ניקנור, סמבטיון, סמוך ונראה, סמיכות, סנדק (יהדות), ספר המעשים לבני ארץ ישראל, ספר האגדה, ספר החילוקים, ספר יונה, ספרא, ספרות, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרי הגר"א, ספריית בית אל, ספריית הוותיקן, ספרייה תורנית, ספירה (קבלה), סרסור, סבוראים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר זרעים, סדר הדורות, סוסיתא (אתר ארכאולוגי), סוריא, סולמה של צור, סוכות (עבר הירדן), סכנין (יישוב עתיק), סיני ועוקר הרים, סילאן, עמק איילון, עמק המכמתת, עקבתא דמשיחא, עקילס הגר, עקיבא איגר, עשרת הרוגי מלכות, עשרת השבטים, עשה דוחה לא תעשה, עלינו לשבח, עזרא ציון מלמד, עבודת ה', עדו הנביא, עדין אבן ישראל, עונג שבת, עולת ראייה, עוז והדר, עובדיה מברטנורא, עכו, עיפא, עיר מקלט, פארק ז'בוטינסקי, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פסכתר, פסי ביראות, פסיקת הלכה, פסיקתא דרב כהנא, פרנס, פרנסה מלימוד תורה, פרץ סמולנסקין, פרויקט השו"ת, פלשתינה סקונדה, פחל, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פורים, פולמוס מכניסי רחמים, פולדה (עיר), פיק, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש רש"י לתורה, פירוש חלומות, פיטום הקטורת, צמח (מרכז אזורי), צנזורה על ספרים עבריים, צניעות (יהדות), צרעה (אתר מקראי), צבא בר כוכבא, צבעים במקרא, צבי רוטברג, צבי הירש הכהן וולק, צורן (יישוב קהילתי), ציטוט, ציד מכשפות, קנסו של עזרא, קנה מצוי, קניין ארבע אמות, קפריסין, קפיצת הדרך, קרנא, קרי לילה, קריית ערביה, קבר רבי יהודה הנשיא, קבר דוד המלך, קבורה (יהדות), קדיש, קונצנזוס, קונקורדנציה, קול באישה ערווה, קול הדף, קווינטוס טיניאוס רופוס, קידוש ידיים ורגליים, ר"י הזקן, רמת הגולן, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רעידת אדמה, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רש"י, רשע (הלכה), רשות הרבים (שבת), רשות הרבים (הלכה), רב (אמורא), רב אסי, רב אחא (אמורא), רב אושעיא, רב פפא, רב חמא בר גוריא, רב חננאל, רב חסדא, רב חלקיה בר טובי, רב חיננא בר שלמיא, רב הונא, רב הונא קמא, רב הונא בר חייא, רב כהנא (השני), רב ירמיה בר אבא, רב יחזקאל, רבן שמעון בן גמליאל, רבן גמליאל הרביעי, רבן יוחנן בן זכאי, רבנו חננאל, רבה בר ירמיה, רבה יוסי, רבי מאיר, רבי מנא, רבי אמי, רבי אפס, רבי אלעזר בן פרטא, רבי אלעזר ברבי צדוק, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי אלעזר המודעי, רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אחא בר חנינא, רבי אבא, רבי אבא מקרטיגנא, רבי אבא בר ממל, רבי אבא בר כהנא, רבי אבין (השני), רבי אושעיא, רבי עקיבא, רבי פנחס בר חמא, רבי צדוק, רבי שמעון שזורי, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בר אבא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי טרפון, רבי זריקא, רבי זירא, רבי חלקיה, רבי חייא, רבי בנאה, רבי בנימין בר יפת, רבי כרוספדאי, רבי יאשיה (אמורא), רבי ינאי, רבי יצחק נפחא, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהושע בן לוי, רבי יהושע דסכנין, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה נשיאה השני, רבי יהודה בן פזי, רבי יהודה הנשיא, רבי יונה, רבי יוסי (פירושונים), רבי יוסי בר זבידא, רבי יוסי ברבי בון, רבי יוסי הכהן, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן הסנדלר, רבין (אמורא), רבין בר רב אדא, רות רבה, רוב בעילות אחר הבעל, ש"ס, שמעון הצדיק, שמשון, שמשון משאנץ, שמחה בונים אלתר, שמואל (אמורא), שמואל שרגא פייגנזון, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הקטן, שמואל יפה אשכנזי, שמואל יצחק הילמן, שמונה עשר דבר, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שמירת הלשון, שמיטה, שאר ישוב כהן, שאול ליברמן, שאילתות דרב אחא, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שער ניקנור, שפלת יהודה, שרפת התלמוד, שלמה סיריליו, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה גורן, שלמה הופמן, שליה, שבעה עשר בתמוז, שבתי (שם פרטי), שביל הזהב, שד"ר, שום, שונם, שכירת רשות, שימוש חכמים, שיר השירים רבה, שירי מכות מצרים, שירי המעלות, שילוח הקן, שיטת הפלפול, שיחין, שיבוטא, שיכון בבלי, תנאים, תנועת דור דעה, תנופה, תענית, תפילת נחם, תקנות הקהילה, תרגומי התנ"ך, תרגום השבעים, תשעה באב, תשלומי בושת, תל רחוב, תל שמרון, תל בית ירח, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תלמוד הירושלמי, תלמיד חבר, תחנון, תחש (תנ"ך), תחום שבת, תהום (יהדות), תהילים קל"ו, תוספתא, תוספות, תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד), תורה שבעל-פה, תורה תמימה, תולדות מלאכות שבת, תולדות תנאים ואמוראים, תולדות הדפוס העברי, תכשיט (שבת), ל"ט אבות מלאכה, למך בן מתושאל, לא תתורו, לשם ייחוד, לשון חז"ל, לחם, להט"ב ויהדות, לולב, לוח התקופות בארץ ישראל, לוחות הברית, לוי בר סיסי, לייב מוסקוביץ, ליידן, ט"ו בשבט (מועד), טמון באש, טעמי המקרא, טבריה, טבילת כלים, טומאה וטהרה, טווס, טייבה, זבל"א, זכריה פרנקל, זכות הלילה הראשון, חמר גמל, חמש מגילות, חמת גדר, חנניה בן עזור, חנוך אלבק, חנוכת בית, חניתה, חסא דאשתמוע, חצב מצוי, חציצה, חרס הדרייני, חרש, שוטה וקטן, חרובה, חשמונאים, חלב נוכרי, חלה (מתנות כהונה), חליבה בשבת, חז"ל, חזקת קרקעות, חזון איש, חגי, חוני המעגל, חוקוק (יישוב עתיק), חורבן בית המקדש, חורבת מנות, חורבת בורגתה, חורבת בורגין, חושיאל בן אלחנן, חולדה הנביאה, חוה בכרך, חוויית סף מוות, חכמי יבנה ברומא, חכם עדיף מנביא, חיאל בית האלי, חייא, חיים מוולוז'ין, חיים אלעזר שפירא, חיים ע. קוליץ, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים קניבסקי, חיים יהושע קוסובסקי, חיים יונה תאומים, בן סירא, במה (פולחן), בארה של מרים, בני בתירה, בנימין אטיאס, בעלי התוספות, בקעת ארבל, בקעת הבטיחה, בקעת יבנאל, בר קפרא, בר כוכבא, בראשית רבה, ברדלה, ברוך דב פוברסקי, ברוך הלוי אפשטיין, ברכת חכם הרזים, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת המינים, ברכת הנסים, ברכת השכיבנו, ברכת הלבנה, ברכת הגשמים, ברכת הים הגדול, ברכת כהנים, ברכת ירושלים, ברכה (מנהג דתי), ברכה מעין שבע, ברכה לבטלה, ברכות קריאת שמע, ברכות הראייה, ברירה (הלכה), ברית מילה, ברית הכהונה, ברייתא, בשעה אחת, בשר שנתעלם מן העין, בת קול, בת כהן, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בל והתנין, בלעין, בבא מציעא, בדיקת חמץ, בהמתן של צדיקים, בוסרה, בורגתא, בוגרת, בין השמשות (יהדות), ביקורת נוסח המקרא, בישול בחמה, בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, בית ספר, בית קברות, בית לחם הגלילית, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית הלל ובית שמאי, בית הכנסת זיכרון משכן שילה, בית הכנסת העתיק מוצא, בית כנסת, בית יעזק, ביתר, ביכורים, גארום, גאולה, גנאלוגיה, גניבא, גרר (אזור קדום), גרגרנית, גשר לוד, גת (משטח דריכה), גלות (יהדות), גט, גבאי צדקה, גדליהו בן אחיקם, גוסטב דלמן, גוי, גיור, ד' באדר, דמא בן נתינה, דמאי, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דניאל בומברג, דסאו, דפוס ראם, דפוס ראשון, דקדוקי סופרים, דרשו ד' ועוזו, דרכי שלום, דרכי לימוד התלמוד, דרישה וחקירה, דבר הלמד מסופו, דברים רבה, דבש בישראל, דולב (עץ), דוד אברהם מנדלבוים, דוד אבודרהם, דוד פרנקל, דוד לוריא, דוד טבל קצנלנבוגן, דינא דמלכותא דינא, דיג בארץ ישראל, דיוקלטיאנוס, דייכס, המאסף (פירוש למשנה), המרד הגדול, המשבר האימפריאלי בארץ ישראל, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, המכון לארכיאולוגיה גלילית, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האמה התחתונה, האוצר מתחת לגשר, האימפריה הרומית, הנחת תפילין, הספרים החיצוניים, הסיגוף ביהדות, הערת שוליים (סרט), העזרה, הפקר, הקהילה היהודית באנטופול, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הר גריזים, הרוג מלכות, השגחה, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלעיטהו לרשע וימות, הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות, הלכה, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכה כבתראי, הלכות רב אלפס, הבא במחתרת, הגאון מווילנה, הגליל, הדף היומי, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, הומרוס, הוצאת א. לוין אפשטיין, הוצאת שם רע, הוצאת כרמל, הכנסייה הגדולה, הכנרת, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האריתמטיקה, היקש (הלכה), היזק ראייה, ואדי אל-עריש, ותרנות, ולד הטומאה, כאברי, כאבול, כפר סבא, כפר עזיז, כפר חנניה, כפר חרוב, כפר דאן, כפרות, כרפס, כתב יד ארפורט, כתובת רחוב, כל המקיים נפש אחת, כל העיר כולה כארבע אמות, כלל אצבע, כזית, כבוד המת, כבוד הכהנים, כהן, כהן גדול, כותנה, כי אשמרה שבת, כיסוי ראש לנשים (הלכה), כיסוי החלות, כיפת הירדן, כיבוד אב ואם, י"ז בתמוז, י"ב בניסן, י"ב בטבת, י' באייר, י' בחשוון, ימי בין המצרים, ימים נוראים (עגנון), יעקב רייפמן, יעקב זוסמן, יעקב בן חביב, יעקב גנס, יעקב דוד וילובסקי, יפו, יצחק אבן גיאת, יצחק אייזיק ספרין, יצחק סמואל (רב), יצחק זלר, יצחק בן מלכי צדק, יצחק ויניקוב, יצחק יעקב ריינס, יצחק יוסף תאומים, יציאה מארץ ישראל (הלכה), ירושלמי, ירושלמי על סדר קדשים, ירושלים של זהב (תכשיט), ירושה, יריב בן-אהרן, ישראל משקלוב, ישראל אליהו וינטרוב, ישראל פורת, ישראל לוי, ישו (יהדות), ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), ישיבת אורות שאול, ישיבת פוניבז', ישיבת שיח יצחק, ישיבת בני עקיבא נחלים, ישיבת כרם ביבנה, ישיבה, ילקוט שמעוני, יחיא קאפח, יחיא יצחק הלוי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יחיאל בר לב, יבנאל, יהדות, יהדות איטליה, יהדות רבנית, יהוסף שוורץ, יהושע אפרון, יהושע רפאל בנבנישתי, יהושע יצחק שפירא, יהודאי גאון, יהודה פליקס, יהודה לייב הכהן, יהודה בן אליהו הדסי, יהודה בן טבאי, יהודה בן דורתאי, יואל שוורץ, יואל לייב הלוי הרצוג, יום ליקוט עצמות, יום הולדת, יונתן בן עוזיאל, יוסף רוזין, יוסף שאול נתנזון, יוסף חיים מבגדאד, יוסי בן יוסי, יוזף יוסטוס סקליגר, יוונית קוינה, יין נסך, ייאוש שלא מדעת.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות