יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 822 יחסים: ממחרת השבת, ממון המוטל בספק חולקים, מאיר, מנחם (זוגות), מנחם מנדל גרליץ, מנחם מורשת, מנחם כהנא, מנחת מרחשת, מנהגי אבלות בימי ספירת העומר, מנורת הכנסת, מניעת היריון, מניין השנים בלוח העברי, מסורת (יהדות), מסכת מכשירין, מסכת אבות, מסכת עדיות, מסכת תמיד, מסכת דרך ארץ, מסכת כלה, מעמד האישה ביהדות, מעמיד (סוכה), מערת שם ועבר, מעשר בהמה, מעשה מרכבה, מעשה שבת, מעשה בראשית, מעלה עשו ביוחסין, מעילה (הלכה), מקרא מגילה, מקראות גדולות, מקובל, מר עוקבא, מר שושני, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, משמרת בילגה, משמרות כהונה, משנת המידות, משנתו של גרשם שלום, משנה, משפט המלך, משפיע (חב"ד), משתה בלשאצר, משלי שועלים, משה אלחרר, משה בן מכיר, משה בר-אשר, משה די לאון, משה יאיר וינשטוק, משולם בן קלונימוס, ... להרחיב מדד (772 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממחרת השבת

קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.

לִרְאוֹת תנאים וממחרת השבת

ממון המוטל בספק חולקים

ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.

לִרְאוֹת תנאים וממון המוטל בספק חולקים

מאיר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם מאיר.

לִרְאוֹת תנאים ומאיר

מנחם (זוגות)

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.

לִרְאוֹת תנאים ומנחם (זוגות)

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

לִרְאוֹת תנאים ומנחם מנדל גרליץ

מנחם מורשת

מנחם מורשת (11 בספטמבר 1927 - 20 ביולי 1980) היה מרצה בכיר במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת תנאים ומנחם מורשת

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת תנאים ומנחם כהנא

מנחת מרחשת

פירוש רש"י במסכת מנחות דף סג ע"א. מנחת מרחשת היא מנחת נדבה, שהוקרבה על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

לִרְאוֹת תנאים ומנחת מרחשת

מנהגי אבלות בימי ספירת העומר

בין פסח לעצרת היא התקופה שבין חג הפסח לחג השבועות (הנקרא גם עצרת), בהקשר למנהגים (חלקם מכונים גם מנהגי אבלות) שקיימים באותה תקופה.

לִרְאוֹת תנאים ומנהגי אבלות בימי ספירת העומר

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

לִרְאוֹת תנאים ומנורת הכנסת

מניעת היריון

מניעת היריון היא פעילות שמטרתה מניעת היווצרותו של היריון.

לִרְאוֹת תנאים ומניעת היריון

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

לִרְאוֹת תנאים ומניין השנים בלוח העברי

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

לִרְאוֹת תנאים ומסורת (יהדות)

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה שישה פרקים.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת מכשירין

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת אבות

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת עדיות

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת תמיד

מסכת דרך ארץ

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת דרך ארץ

מסכת כלה

שער '''מסכת כלה''' במהדורה משנת 1789 מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

לִרְאוֹת תנאים ומסכת כלה

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

לִרְאוֹת תנאים ומעמד האישה ביהדות

מעמיד (סוכה)

כדי שהסכך יישען על '''מעמיד''' הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו. בהלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ.

לִרְאוֹת תנאים ומעמיד (סוכה)

מערת שם ועבר

מערת שם ועבר היא אחד מאתריה של העיר העתיקה של צפת.

לִרְאוֹת תנאים ומערת שם ועבר

מעשר בהמה

מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.

לִרְאוֹת תנאים ומעשר בהמה

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

לִרְאוֹת תנאים ומעשה מרכבה

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

לִרְאוֹת תנאים ומעשה שבת

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.

לִרְאוֹת תנאים ומעשה בראשית

מעלה עשו ביוחסין

מעלה עשו ביוחסין הוא דין האומר כי חכמים החמירו בייחוס כוהנים, וכדי לשמור על יחוס נקי הם חששו אפילו בספיקות וחששות שאין להחמיר בהם באופן רגיל.

לִרְאוֹת תנאים ומעלה עשו ביוחסין

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

לִרְאוֹת תנאים ומעילה (הלכה)

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

לִרְאוֹת תנאים ומקרא מגילה

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

לִרְאוֹת תנאים ומקראות גדולות

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

לִרְאוֹת תנאים ומקובל

מר עוקבא

מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.

לִרְאוֹת תנאים ומר עוקבא

מר שושני

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani; 9 בינואר 1895 כ"ה בטבת תרנ"ה, בריסק, – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי) היה חכם ואינטלקטואל יהודי מסתורי, אשר העלים את זהותו האמיתית אך לטענת רבים שמו היה הלל פרלמן.

לִרְאוֹת תנאים ומר שושני

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ומרד בר כוכבא

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

לִרְאוֹת תנאים ומרד החשמונאים

משמרת בילגה

קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי. משמרת בילגה הייתה המשמרת ה-15 מבין 24 משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו.

לִרְאוֹת תנאים ומשמרת בילגה

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

לִרְאוֹת תנאים ומשמרות כהונה

משנת המידות

משנת המידות (או מ"ט מידות) הוא חיבור יהודי-עברי קדום העוסק בחישובים גאומטריים, אשר יש המייחסים אותו לתנא רבי נחמיה, בן המאה ה-2 לספירה, בעוד שאחרים מאחרים אותו לאמצע המאה ה-9 לספירה, ראשית התקופה המוסלמית.

לִרְאוֹת תנאים ומשנת המידות

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

לִרְאוֹת תנאים ומשנתו של גרשם שלום

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת תנאים ומשנה

משפט המלך

משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ומשפט המלך

משפיע (חב"ד)

ציור של משפיע בעת התוועדות בתומכי תמימים בכפר חב"ד "משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי של חסיד המשמש כחונך, כרב הבקי בתורת החסידות וכמורה רוחני בענייני עבודת השם ועקרונות חסידות חב"ד.

לִרְאוֹת תנאים ומשפיע (חב"ד)

משתה בלשאצר

שמואל במסכת סנהדרין, ראו בהמשך "במדרש". משתה בלשאצר מתואר בספר דניאל.

לִרְאוֹת תנאים ומשתה בלשאצר

משלי שועלים

מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13.

לִרְאוֹת תנאים ומשלי שועלים

משה אלחרר

הרב משה אלחרר (נולד בב' באב ה'תשכ"ד, 11 ביולי 1964) הוא רבה של המועצה המקומית שלומי, ראש בית המדרש שערי עוזיאל, מחבר ספרים, מעורכי כתבי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל וחוקר מנהגי יהדות מרוקו.

לִרְאוֹת תנאים ומשה אלחרר

משה בן מכיר

רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.

לִרְאוֹת תנאים ומשה בן מכיר

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

לִרְאוֹת תנאים ומשה בר-אשר

משה די לאון

הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.

לִרְאוֹת תנאים ומשה די לאון

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

לִרְאוֹת תנאים ומשה יאיר וינשטוק

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

לִרְאוֹת תנאים ומשולם בן קלונימוס

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

לִרְאוֹת תנאים ומשיח

מלאכת מחשבת

מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.

לִרְאוֹת תנאים ומלאכת מחשבת

מלאכת לש

לישת בצק בהלכה, מְלֶאכֶת הַלָּש היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת.

לִרְאוֹת תנאים ומלאכת לש

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

לִרְאוֹת תנאים ומלכויות זכרונות ושופרות

מחלף סומך

מחלף סומך הוא מחלף בעמק זבולון, המחבר בין כבישים 6, 70 ו-79 בסמוך לקריית אתא ולשפרעם, ודרכו עוברת תנועה רבה מעמק יזרעאל ומהגליל התחתון לכיוון חיפה והקריות.

לִרְאוֹת תנאים ומחלף סומך

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.

לִרְאוֹת תנאים ומבטא

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ומגילת תענית

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

לִרְאוֹת תנאים ומגיד (קבלה)

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים (באנגלית: Digital Humanities) הם שדה מחקר, הוראה ויצירה, המצוי בממשק שבין מחשוב לבין תחומי מדעי הרוח השונים.

לִרְאוֹת תנאים ומדעי הרוח הדיגיטליים

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

לִרְאוֹת תנאים ומדרש

מדרש משלי

ממוזער מדרש משלי הוא מדרש על ספר משלי המבוסס על דבריהם של חכמי המשנה.

לִרְאוֹת תנאים ומדרש משלי

מדרש תמורה

מדרש תמורה (או מדרש תמורות) הוא ספר מדרש קטן המיוחס לתנאים רבי ישמעאל ורבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ומדרש תמורה

מדרשת לינדנבאום

מדרשת או"ת לינדנבאום (בעבר נקראה מדרשת ברוריה) היא מדרשה תורנית לנשים בשכונת ארנונה בירושלים הפועלת תחת רשת אור תורה סטון.

לִרְאוֹת תנאים ומדרשת לינדנבאום

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

לִרְאוֹת תנאים ומדרשי הלכה

מופנה

מופנה הוא מושג בדיני גזרה שווה המתאר מצב שבו לימוד הגזרה השווה נעשה ממילים שאינן נצרכות לאף דרשה אחרת.

לִרְאוֹת תנאים ומופנה

מוקצה מחמת מיאוס

בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.

לִרְאוֹת תנאים ומוקצה מחמת מיאוס

מושגי יסוד בתלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.

לִרְאוֹת תנאים ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

לִרְאוֹת תנאים ומוזיקה יהודית

מודעי

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת תנאים ומודעי

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

לִרְאוֹת תנאים ומודיעים

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

לִרְאוֹת תנאים ומכס

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

לִרְאוֹת תנאים ומכשירי אוכל נפש

מכלל לאו אתה שומע הן

מכלל לאו אתה שומע הן הוא כלל בלוגיקה תלמודית.

לִרְאוֹת תנאים ומכלל לאו אתה שומע הן

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

לִרְאוֹת תנאים ומכילתא דרבי ישמעאל

מי שהיה נשוי שלוש נשים

מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים,, העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים.

לִרְאוֹת תנאים ומי שהיה נשוי שלוש נשים

מין במינו אינו בטל

מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.

לִרְאוֹת תנאים ומין במינו אינו בטל

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

לִרְאוֹת תנאים ומיסטיקה יהודית

מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת תנאים ומירון הקדומה

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

לִרְאוֹת תנאים ומיתה בידי שמיים

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

לִרְאוֹת תנאים ומידות שהתורה נדרשת בהן

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.

לִרְאוֹת תנאים ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

לִרְאוֹת תנאים ומיהו העם הנבחר?

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

לִרְאוֹת תנאים ומיהו יהודי

אמאוס ניקופוליס

מפת האזור המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס שבברית החדשה שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה בית השלום המודרני האפסיס המרכזי מצידו האחורי (מבט ממזרח) האפסיס הדרומי של הכנסייה הביזנטית.

לִרְאוֹת תנאים ואמאוס ניקופוליס

אמת המים שבמקדש

אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים ואמת המים שבמקדש

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

לִרְאוֹת תנאים ואמה (יחידת מידה)

אמוראי ארץ ישראל

אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ואמוראי ארץ ישראל

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ואמוראי בבל

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ואמוראים

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

לִרְאוֹת תנאים ואמימר

אם למסורת ואם למקרא

אֵם למסורת ואֵם למקרא הן שתי צורות לימוד המופיעות בגמרא ללימוד המילים מתוך פסוקי התנ"ך.

לִרְאוֹת תנאים ואם למסורת ואם למקרא

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

לִרְאוֹת תנאים ואנטיפטרוס האדומי

אנטיגנוס איש סוכו

אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.

לִרְאוֹת תנאים ואנטיגנוס איש סוכו

אנוש

אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.

לִרְאוֹת תנאים ואנוש

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

לִרְאוֹת תנאים ואנימיזם

אעבלין

אִעְבְּלִין (בערבית: إعبلين) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בגליל התחתון המערבי, בשיפולי עמק זבולון.

לִרְאוֹת תנאים ואעבלין

אפליית נשים

אפלייה, הוא מונח סוציולוגי המציג יחס שונה בין קבוצות, קטגוריות או פרטים בחברה, על בסיס העדפה, המעניקה להם,יתרון על פני קבוצה אחרת.

לִרְאוֹת תנאים ואפליית נשים

ארתור שפנייר

ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.

לִרְאוֹת תנאים וארתור שפנייר

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

לִרְאוֹת תנאים וארבע מיתות בית דין

ארבע ערי הקודש

ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

לִרְאוֹת תנאים וארבע ערי הקודש

ארגומנטציה

אַרְגּוּמֶנְטַצְיָה היא פעילות טיעון, פעילות הקשורה לוויכוח.

לִרְאוֹת תנאים וארגומנטציה

ארון הברית

ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.

לִרְאוֹת תנאים וארון הברית

אריה מרדכי רבינוביץ

הרב אריה מרדכי רבינוביץ (תרמ"ה, 1885 - תשט"ו, 1955) היה רבה הראשון של בני ברק (1927-1924).

לִרְאוֹת תנאים ואריה מרדכי רבינוביץ

אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.

לִרְאוֹת תנאים ואשרה (אלה)

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

לִרְאוֹת תנאים ואתרוג מורכב

אל תעש עצמך כעורכי הדיינים

אל תעש עצמך כעורכי הדיינין הוא משפט הדרכה של התנא רבי יהודה בן טבאי, ב.

לִרְאוֹת תנאים ואל תעש עצמך כעורכי הדיינים

אלעזר

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים ואלעזר

אלעזר פלקלס

רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

לִרְאוֹת תנאים ואלעזר פלקלס

אלעזר בן שמעון

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול.

לִרְאוֹת תנאים ואלעזר בן שמעון

אלעזר בן חנניה

אלעזר בן חנניה, מנהיג יהודי בימי המרד הגדול ובנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.

לִרְאוֹת תנאים ואלעזר בן חנניה

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

לִרְאוֹת תנאים ואלעזר בירבי קליר

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

לִרְאוֹת תנאים ואלישע בן אבויה

אליהו קלצקין

רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.

לִרְאוֹת תנאים ואליהו קלצקין

אזוב מצוי

אֵזוֹב מָצוּי (שם מדעי:.Origanum syriacum L) הוא בן שיח ים-תיכוני, נפוץ וארומטי מאוד בסוג אזובית ממשפחת השפתניים.

לִרְאוֹת תנאים ואזוב מצוי

אחרי החגים

אחרי החגים הוא ביטוי נפוץ בעברית החדשה, לתקופה שלאחר חגי תשרי, כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן.

לִרְאוֹת תנאים ואחרי החגים

אב מנזר

ציור של בנדיקטוס מנורסיה, אב מנזר ומייסד הבנדיקטינים, מאת פרה אנג'ליקו, מהשנים 1437-1446 לערך אַב מִנְזָר, או אֵם מִנְזָר, הוא אדם העומד בראש מנזר.

לִרְאוֹת תנאים ואב מנזר

אבא (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ואבא (פירושונים)

אבא אושעיא איש טריא

קבר רבי אושעיא איש טיריא ליד פקיעין אבא אושעיא איש טריא היה אדם חסיד שחי בארץ ישראל, כנראה בתקופת האמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ואבא אושעיא איש טריא

אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ואבא שאול

אבא שאול (תנאים שונים)

אַבָּא שָׁאוּל היה שמם של תנאים אחדים נוספים מלבד אלו המוכרים כאבא שאול סתם וכאבא שאול בן בטנית.

לִרְאוֹת תנאים ואבא שאול (תנאים שונים)

אבא שאול בן בטנית

אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.

לִרְאוֹת תנאים ואבא שאול בן בטנית

אבא בנימין

אַבָּא בנימין היה תנא, ואי אפשר לדעת בבירור באיזה דור חי.

לִרְאוֹת תנאים ואבא בנימין

אבא גוריון איש צידן

אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ואבא גוריון איש צידן

אבא כהן ברדלא

אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא (או אבא כהן בר דליה) היה תנא בסוף תקופת התנאים, ב וה-3.

לִרְאוֹת תנאים ואבא כהן ברדלא

אבא יוסף הבנאי

אבא יוסף הבנאי היה חכם בדור הרביעי לתנאים, בן דורו של רבי מאיר.

לִרְאוֹת תנאים ואבא יוסף הבנאי

אבא יוסי חליקופרי איש טבעון

אַבָּא יוֹסֵי חֲלֵי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן היה תנא שחי כנראה בדור החורבן.

לִרְאוֹת תנאים ואבא יוסי חליקופרי איש טבעון

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

לִרְאוֹת תנאים ואבא יוסי בן חנן

אבנט (בגד כהונה)

על פי תיאורי המקרא, אבנט היה החגורה אותה הכהנים חגרו על כותנתם בשעת העבודה במקדש.

לִרְאוֹת תנאים ואבנט (בגד כהונה)

אבני בית קוליס

מרקוריוס, הזיהוי המקובל למרקוליס מרקוליס (או אבני בית קוליס) היא עבודת אלילים שמוזכרת בספרות חז"ל פעמים רבות, כפולחן מוכר ונפוץ בבבל ובארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ואבני בית קוליס

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם דאנון

ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.

לִרְאוֹת תנאים ואברהם דאנון

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית) היה תנא מן הדור השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ואבטולמוס

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

לִרְאוֹת תנאים ואבות דרבי נתן

אבוה דשמואל

אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ואבוה דשמואל

אבי אבות הטומאה

בדיני טומאה וטהרה, אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה היא דרגת הטומאה החזקה ביותר, והיא הטומאה הנגרמת מגוף המת.

לִרְאוֹת תנאים ואבי אבות הטומאה

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

לִרְאוֹת תנאים ואגרת רב שרירא גאון

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

לִרְאוֹת תנאים ואגדה (יהדות)

אדמון

אדמון היה תנא, דיין מדייני הגזרות שבירושלים בסוף ימי בית שני, בסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ואדמון

אדמון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ואדמון (פירושונים)

אדני השדה

אַדְנֵי הַשָּׂדֶה הוא יצור הנזכר לראשונה במשנה במסכת כלאיים, כיצור שנחלקו התנאים האם הוא נחשב בהגדרתו ההלכתית כחיה או כאדם, לעניין טומאת מת.

לִרְאוֹת תנאים ואדני השדה

אהרן מגיד

הרב אהרן מגיד (תרס"ט, טאצ'ו - ליל שבת י"א בחשוון תשל"ט, 10–11 בנובמבר 1978, ירושלים) היה סופר ועורך תורני, מחבר יחיד של האנציקלופדיה התלמודית-הלכתית "בית אהרן".

לִרְאוֹת תנאים ואהרן מגיד

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

לִרְאוֹת תנאים ואהרן אופנהיימר

אהרן שמש

אהרן שמש (תשי"ג, 1953 – ג' בשבט תשע"ח, 19 בינואר 2018) היה פרופסור במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת תנאים ואהרן שמש

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

לִרְאוֹת תנאים ואהרן בן אשר

אהבה

כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.

לִרְאוֹת תנאים ואהבה

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ואונקלוס

אוצרות יהודיים

אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של תקליטורים של אברהם פריד, ביידיש ובעברית, 2 תקליטורים בכל שפה; ובהם הוא שר לקט משירי הרב יום טוב עהרליך.

לִרְאוֹת תנאים ואוצרות יהודיים

אוקימתא

אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא שיטת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.

לִרְאוֹת תנאים ואוקימתא

אור עקיבא

מרכז מסחרי באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית רחוב באור עקיבא, 1970. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית האקליפטוס הגדול ב"פארק האקליפטוס" באור עקיבא מרכז המוזיקה באור עקיבא הספרייה העירונית באור עקיבא המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (כיום שופץ והפך לקופת חולים "מאוחדת") אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ואור עקיבא

אור רייכרט

קריקטורה של אור רייכרט שמאל אור רייכרט (נולד ב-2 בספטמבר 1983, כ"ד באלול ה'תשמ"ג) הוא פרסומאי, מעצב, מפיק, מאייר וקריקטוריסט ישראלי דתי-לאומי.

לִרְאוֹת תנאים ואור רייכרט

אורות (צמח)

בן חרדל מצוי אחד הצמחים המזוהים עם הצמח אורות המופיע בתנ"ך אורות הוא שמו של צמח המופיע במקרא, בספר מלכים ב'.

לִרְאוֹת תנאים ואורות (צמח)

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.

לִרְאוֹת תנאים ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אוהל (הלכה)

אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים.

לִרְאוֹת תנאים ואוהל (הלכה)

אין מוקדם ומאוחר בתורה

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.

לִרְאוֹת תנאים ואין מוקדם ומאוחר בתורה

אין אלו אלא דברי נביאות

אין אלו אלא דברי נְבִיאוּת הוא פתגם המובא בספרות חז"ל מפי תנאים ואמוראים, כלפי דעות שלא נומקו.

לִרְאוֹת תנאים ואין אלו אלא דברי נביאות

אין אדם חוטא ולא לו

אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ הוא כלל בהלכה היהודית לפיו לרוב אדם יעבור עבירה רק שיש לו עצמו תועלת בדבר.

לִרְאוֹת תנאים ואין אדם חוטא ולא לו

אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך

אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך הוא כלל הלכתי המופיע בתלמוד, לפיו אסור לאדם לחטוא, אפילו חטא קל, כדי למנוע אדם אחר מעשיית עבירה חמורה.

לִרְאוֹת תנאים ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך

אין דנין אפשר משאי אפשר

אין דנין אפשר משֶאִי אפשר הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא שלא ניתן ללמוד שלילה של פרט מסוים בהלכה אחת מתוך היקש להלכה אחרת בה הפרט הזה אינו אפשרי טכנית.

לִרְאוֹת תנאים ואין דנין אפשר משאי אפשר

אימא שלום

אימא שלום חייתה בדור השני לתנאים, בין חורבן בית שני למרד בר כוכבא, והיא מהנשים המעטות המוזכרות בשמן בתלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ואימא שלום

איסור סירוס

איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לסרס אדם או בעל חיים.

לִרְאוֹת תנאים ואיסור סירוס

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

לִרְאוֹת תנאים ואיסור חדש

איסי בן יהודה

איסי בן יהודה היה תנא שחי בדור החמישי לתנאים (סוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית).

לִרְאוֹת תנאים ואיסי בן יהודה

אישה שאין לה וסת

בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה שאין לה מחזור חודשי סדיר.

לִרְאוֹת תנאים ואישה שאין לה וסת

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

לִרְאוֹת תנאים ואילפא

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים.

לִרְאוֹת תנאים ואיליה קפיטולינה

איזהו מקומן

אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".

לִרְאוֹת תנאים ואיזהו מקומן

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

לִרְאוֹת תנאים ואיוב

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

לִרְאוֹת תנאים ואיילונית

נעם ארנון

נעם ארנון (נולד ב-25 בנובמבר 1954, ה'תשט"ו) הוא דובר היישוב היהודי בחברון, דוקטור להיסטוריה.

לִרְאוֹת תנאים ונעם ארנון

נערה (הלכה)

נערה הוא כינוי הלכתי לבת בטווח הגיל שבין תחילת גידול שער הערווה הנקרא בחז"ל שתי שערות, עד לקבלת סימני בגרות פיזיים, ההופכים אותה לבוגרת, כלומר 12 וחצי.

לִרְאוֹת תנאים ונערה (הלכה)

נפקא מינה

נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.

לִרְאוֹת תנאים ונפקא מינה

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

לִרְאוֹת תנאים ונפתלי צבי יהודה ברלין

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

לִרְאוֹת תנאים ונרות שבת ויום טוב

נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.

לִרְאוֹת תנאים ונשמת כל חי

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

לִרְאוֹת תנאים ונשיא הסנהדרין

נתן

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים ונתן

נזקי בהמה

נזקי בהמה הם במשפט העברי נזקים הנעשים על ידי בעל חיים שנמצא בבעלות אדם, וגרם נזק לבעלי חיים אחרים בבעלות אחרת, לאנשים או לרכוש.

לִרְאוֹת תנאים ונזקי בהמה

נחמיה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ונחמיה (פירושונים)

נחמיה איש שיחין

נחמיה איש שיחין (לעיתים גם נחמיא איש שיחין) היה תנא בדור השלישי, אשר ישב בעיירה שיחין שבגליל התחתון.

לִרְאוֹת תנאים ונחמיה איש שיחין

נחמיה העמסוני

קבר התנא נחמיה העמסוני רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ונחמיה העמסוני

נחום (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ונחום (פירושונים)

נחום איש גמזו

נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ונחום איש גמזו

נחום המדי

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

לִרְאוֹת תנאים ונחום המדי

נבוריה

בית הכנסת בנבוריה בית הכנסת בחורבת נבוריה נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1.

לִרְאוֹת תנאים ונבוריה

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

לִרְאוֹת תנאים ונדוניה

נותן טעם לפגם

בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.

לִרְאוֹת תנאים ונותן טעם לפגם

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

לִרְאוֹת תנאים ונירון קיסר

ניתוח קיסרי

אמו בניתוח קיסרי יולדת ויילוד לפני חיתוך חבל הטבור סגירת החתך בבטן האם ניתוח קיסרי (נקרא לעיתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בו חותכים את בטנה ורחמה של אישה הרה כדי להוציא מתוכם את העובר או העוברים ואת שלייתם.

לִרְאוֹת תנאים וניתוח קיסרי

סמיכת זקנים

בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.

לִרְאוֹת תנאים וסמיכת זקנים

סמיכות פרשיות

סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.

לִרְאוֹת תנאים וסמיכות פרשיות

סאסא

המערה בסאסא, בה נקברו לפי המסורת רבי סיסי, רבי לוי בר סיסי ורבי יוסי בר סיסי סָאסָא הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הארצי ולמועצה אזורית הגליל העליון, בה הוא מהווה כיישוב המערבי ביותר.

לִרְאוֹת תנאים וסאסא

סאג'ור

סאג'ור (בערבית: ساجور) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

לִרְאוֹת תנאים וסאג'ור

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

לִרְאוֹת תנאים וסנחריב

סנדלר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה לפי עיסוק.

לִרְאוֹת תנאים וסנדלר (פירושונים)

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

לִרְאוֹת תנאים וסעודת פורים

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

לִרְאוֹת תנאים וסעודה (הלכה)

ספק ממזר

ספק ממזר הוא יהודי, שקיים ספק אם נולד מביאה הכרוכה באיסורי גילוי עריות וכתוצאה מכך הוא נחשב לממזר.

לִרְאוֹת תנאים וספק ממזר

ספק כוודאי

בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.

לִרְאוֹת תנאים וספק כוודאי

ספר רזיאל המלאך

ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.

לִרְאוֹת תנאים וספר רזיאל המלאך

ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.

לִרְאוֹת תנאים וספר האגדה

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

לִרְאוֹת תנאים וספר הזוהר

ספר הבהיר

ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה.

לִרְאוֹת תנאים וספר הבהיר

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

לִרְאוֹת תנאים וספר יחזקאל

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

לִרְאוֹת תנאים וספרות חז"ל

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

לִרְאוֹת תנאים וספרות ההיכלות והמרכבה

ספרי במדבר

ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.

לִרְאוֹת תנאים וספרי במדבר

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

לִרְאוֹת תנאים וספרי הגר"א

סקילה (עונש מוות)

כיוון.

לִרְאוֹת תנאים וסקילה (עונש מוות)

סתמא דגמרא

סתמא דגמרא (בעברית: סתם תלמוד או הסתם של התלמוד) הוא מושג בתלמוד המתאר טקסט שמשמש להבאת פירוש, תירוץ, קושיה, הערה לדברי חכם או פסיקה במהלך הלימוד, ללא הזכרת שם אומרו.

לִרְאוֹת תנאים וסתמא דגמרא

סתם יינם

סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי.

לִרְאוֹת תנאים וסתם יינם

סלה (מונח מקראי)

המילה סֶלָה מופיעה בשירים ותפילות במקרא פעמים רבות, רובן בספר תהילים ומקצתן בספר חבקוק, ב"תפילת חבקוק" (פרק ג).

לִרְאוֹת תנאים וסלה (מונח מקראי)

סטרטגוס

סטרטגוס (יוונית: στρατηγός, ברבים: στρατηγόί, סטרטגוי) היה מפקד צבא ביוון העתיקה.

לִרְאוֹת תנאים וסטרטגוס

סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.

לִרְאוֹת תנאים וסח'נין

סגולה (מאגיה)

סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות.

לִרְאוֹת תנאים וסגולה (מאגיה)

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תנאים וסדר עולם

סדר קדימה בברכות

סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.

לִרְאוֹת תנאים וסדר קדימה בברכות

סדר תנאים ואמוראים

סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.

לִרְאוֹת תנאים וסדר תנאים ואמוראים

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

לִרְאוֹת תנאים וסדר תפילות יום הכיפורים

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

לִרְאוֹת תנאים וסדר טהרות

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

לִרְאוֹת תנאים וסדר הדורות

סומכוס

סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים וסומכוס

סומכוס (פירושונים)

סומכוס הוא כינוים בתעתיק עברי של כמה אישים בעלי שמות יווניים שונים.

לִרְאוֹת תנאים וסומכוס (פירושונים)

סוריא

סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים וסוריא

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

לִרְאוֹת תנאים וסוטה (הלכה)

סכנין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

לִרְאוֹת תנאים וסכנין (פירושונים)

סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין.

לִרְאוֹת תנאים וסכנין (יישוב עתיק)

סימנים (תלמוד)

נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.

לִרְאוֹת תנאים וסימנים (תלמוד)

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

לִרְאוֹת תנאים וסיני ועוקר הרים

סיט (יחידת מידה)

הטווה בשבת כשיעור סיט חייב שם.

לִרְאוֹת תנאים וסיט (יחידת מידה)

עמראני

עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס.

לִרְאוֹת תנאים ועמראני

עמוס שושן

עמוס שושן (נולד בז' בטבת ה'תשכ"ט, 28 בדצמבר 1968) הוא רב יישובי רכס פוריה, ראש כולל "שערי תורה" ומחברם של ספרים תורניים.

לִרְאוֹת תנאים ועמוס שושן

עמוקה

עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

לִרְאוֹת תנאים ועמוקה

ענבר (יישוב)

עִנְבָּר הוא יישוב שיתופי בגליל, סמוך לכרמיאל, שייך למועצה אזורית מרום הגליל.

לִרְאוֹת תנאים וענבר (יישוב)

עקביא בן מהללאל

עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.

לִרְאוֹת תנאים ועקביא בן מהללאל

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ועקילס הגר

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

לִרְאוֹת תנאים ועקיבא איגר

עראבה

עראבה (בערבית: عرابة) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממזרח לסח'נין וכק"מ אחד ממערב לדיר חנא.

לִרְאוֹת תנאים ועראבה

ערב (יישוב עתיק)

ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית.

לִרְאוֹת תנאים וערב (יישוב עתיק)

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים וערכין (יהדות)

עריפת ראש

עריפת ראש במיניאטורת עץ מבזל, 1552 הגיליוטינה הצרפתית - המכשיר הידוע ביותר לעריפת ראשים דוד עם ראשו של גוליית, הציור של קאראווג'ו, 1606. עריפת ראש, או בקיצור עריפה, היא פעולת הכריתה של ראשו של יצור חי, המסתיימת באופן בלתי נמנע במוות.

לִרְאוֹת תנאים ועריפת ראש

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

לִרְאוֹת תנאים ועשרת הרוגי מלכות

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

לִרְאוֹת תנאים ועשרה בטבת

עלמא

עלמא או עלמא אלשעב היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מהתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מאנית.

לִרְאוֹת תנאים ועלמא

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

לִרְאוֹת תנאים ועלינו לשבח

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.

לִרְאוֹת תנאים ועזרא ציון מלמד

עבודה זרה בשיתוף

ביהדות, עבודה זרה בשיתוף היא מציאות שבה אדם עובד את ה' בשיתוף עם אל אחר או אלילים אחרים, והיא כלולה באיסור עבודה זרה, שהוא מהחמורים בתורה.

לִרְאוֹת תנאים ועבודה זרה בשיתוף

עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי

עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי הוא שמה של מחלוקת בהלכות השטר במשפט העברי, בה נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר.

לִרְאוֹת תנאים ועדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

לִרְאוֹת תנאים ועדין אבן ישראל

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

לִרְאוֹת תנאים ועונש מוות

עוזיאל

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים ועוזיאל

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

לִרְאוֹת תנאים ועכו

עין זיתון

עין זיתון (בערבית: عين الزيتون), היה יישוב קדום בארץ ישראל, המתועד מן העת העתיקה.

לִרְאוֹת תנאים ועין זיתון

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

לִרְאוֹת תנאים ועיר של יחיד

עירית אמינוף

עירית אמינוף (נולדה ב-21 ביולי 1945) היא סופרת וחוקרת מחשבת חז"ל וספרות התלמוד והמדרש.

לִרְאוֹת תנאים ועירית אמינוף

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

לִרְאוֹת תנאים ועידו ועינם

עיילבו

ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 המעיין בעילבון, 2011 עיילבו היה יישוב יהודי בגליל בתקופת המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ועיילבו

עיילבון

עבדאללה יוסוף, חרש נחושת, מספר סיפורים ונגן כינור מעילבון עֵילַבּוּן (בערבית: عيلبون) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ועיילבון

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

לִרְאוֹת תנאים ופנחס אליהו הורביץ

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

לִרְאוֹת תנאים ופסוקי דזמרא

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

לִרְאוֹת תנאים ופסיקת הלכה

פפוס

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ופפוס

פפוס ולוליאנוס

פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).

לִרְאוֹת תנאים ופפוס ולוליאנוס

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ופקיעין

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

לִרְאוֹת תנאים ופר העלם דבר של ציבור

פרנסה מלימוד תורה

שאלת הפרנסה מלימוד תורה היא שאלה השנויה במחלוקת בין חכמי ההלכה: האם מותר לאדם לקבל שכר בתמורה ללימוד התורה או להוראתה? היו בקרב חז"ל מי שהתנגדו לא רק לכך שאדם יתפרנס ישירות מעיסוקו בתורה, אלא גם לכך שיפיק ממנו תועלת חומרית אחרת.

לִרְאוֹת תנאים ופרנסה מלימוד תורה

פרקי רבי יוסי

פרקי רבי יוסי הוא ספר שיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא, ומכיל דברי אגדה משמו של רבי יוסי, שהובאו במסכת שבת הספר ידוע לנו מכתביהם של בעל היחוסי תנאים ואמוראים ותלמידו הרוקח אך אינו בידינו כיום.

לִרְאוֹת תנאים ופרקי רבי יוסי

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

לִרְאוֹת תנאים ופרקי דרבי אליעזר

פרשנות חוזה

פרשנות חוזה הוא מושג משפטי, אשר משמעו כי חוזה הנכרת בין צדדים להסכם הוא טקסט משפטי, וככזה הוא נדרש פעמים רבות לפרשנות.

לִרְאוֹת תנאים ופרשנות חוזה

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

לִרְאוֹת תנאים ופרשנות התלמוד הבבלי

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

לִרְאוֹת תנאים ופרשני המקרא היהודים

פרה שומרת שבת

פרה שומרת שבת הוא סיפור יהודי נודע, אשר לפי הגרסה המקובלת מהפסיקתא רבתי מספר את מעשה התגיירותו של התנא רבי יוחנן בן תורתא.

לִרְאוֹת תנאים ופרה שומרת שבת

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ופרושים

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

לִרְאוֹת תנאים ופלפול

פלוני

קבר חלל צה"ל אלמוני, הר הרצל בעברית, פְּלוֹנִי, אַלְמוֹנִי או פַּלְמוֹנִי, ולעיתים הצירוף פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, משמשים להתייחסות לאדם שזהותו איננה ידועה, או שהיא ידועה אך נשמרת בסוד.

לִרְאוֹת תנאים ופלוני

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

לִרְאוֹת תנאים ופולטת שכבת זרע

פוליגמיה

פּוֹלִיגַמְיָה (בעברית נִשּׂוּאֵי כֶּפֶל או רב-זוגיות) היא ריבוי בני זוג.

לִרְאוֹת תנאים ופוליגמיה

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

לִרְאוֹת תנאים ופיקוח נפש

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

לִרְאוֹת תנאים ופירוש המשנה לרמב"ם

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

לִרְאוֹת תנאים ופילוסופיה יהודית

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

לִרְאוֹת תנאים ופיטום הקטורת

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

לִרְאוֹת תנאים וצמצום (הלכה)

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

לִרְאוֹת תנאים וצאת הכוכבים

צרעת הבתים

הכהן משלח את הציפור החיה. איור מאת פול הארדי צרעת הבתים הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על נגע אשר בהופיעו על כותל הבית גורם לו להיות טמא לאחר תהליך ממושך, אדם וכלים שנמצאים בתוכו נטמאים גם הם.

לִרְאוֹת תנאים וצרעת הבתים

צרורות

צרורות אבן ועפר המועפים מרגלי בעל החיים ונחשבים ל"כוחו המזיק" במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה אדם לשלם את נזקי בעלי החיים שבבעלותו, אם בעלי החיים גרמו לנזק באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק.

לִרְאוֹת תנאים וצרורות

צלף קוצני

צלפונית מפוספסת אוספת צוף מפרח הצלף בשעת דמדומים ניצני הפרחים של הצלף הקוצני צָלָף קוצני (ברבים: צְלָפִים; שם מדעי: Capparis zoharyi) הוא אחד המינים של הסוג צלף, ממשפחת הצְלָפִיִּים.

לִרְאוֹת תנאים וצלף קוצני

צדוק (פירושונים)

צָדוֹק הוא שם פרטי מקראי.

לִרְאוֹת תנאים וצדוק (פירושונים)

קם ליה בדרבה מיניה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ; תרגום מארמית בבלית: עמד לו בזה שגדול ממנו) הוא כלל הלכתי הקובע כי כאשר מגיעים לאדם כמה עונשים על מעשה אחד, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם.

לִרְאוֹת תנאים וקם ליה בדרבה מיניה

קם דינא

קם דינא הוא פסק הלכתי מחודש של רבי אבא, הקובע כלל מחודש במשפט העברי, ולפיו המשפט העברי מכריע דיני ספקות באופן ודאי, כלומר גם במקרה של ספק בהלכה, לאחר פסיקת ההלכה על פי כללי המשפט העברי, לא ניתן לחזור ולתבוע את סכום הכסף שכבר נפסק אודותיו במשפט, מפני שהמשפט עצמו מכריע את דינו של הכסף (ולא רק מספק).

לִרְאוֹת תנאים וקם דינא

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר לניזק על נזק אלא כעונש או כהרתעה למזיק.

לִרְאוֹת תנאים וקנס (הלכה)

קניין מסירה

קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).

לִרְאוֹת תנאים וקניין מסירה

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

לִרְאוֹת תנאים וקניין ארבע אמות

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

לִרְאוֹת תנאים וקפדוקיה

קרן (אב נזיקין)

קֶרֶן בדיני נזיקין בהלכה, היא אחד מאבות הנזיקין, השייך לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.

לִרְאוֹת תנאים וקרן (אב נזיקין)

קריית אונו

שלט מייסדי קריית אונו ברחבת המייסדים גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה מגדל המים הישן בקריית אונו ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009 בריכה בקאנטרי קלאב בקריית אונועופרה צימבליסטה בפארק רייספלדקִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח.

לִרְאוֹת תנאים וקריית אונו

קריית טבעון

קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

לִרְאוֹת תנאים וקריית טבעון

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

לִרְאוֹת תנאים וקל וחומר

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.

לִרְאוֹת תנאים וקלאופטרה

קב (יחידת מידה)

קב היא מידת נפח תלמודית ששימשה בעיקרה למדידת דברים יבשים כגון תבואה וכדומה.

לִרְאוֹת תנאים וקב (יחידת מידה)

קבר שמעון הצדיק

כניסת הגברים למערת הקבורה כיום קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה השוכנת בשכונת שמעון הצדיק שבצפון ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שייח' ג'ראח להר הצופים, צפונית לשכונת המושבה האמריקאית.

לִרְאוֹת תנאים וקבר שמעון הצדיק

קבר הרמב"ם

מראה קבר הרמב"ם בשנת 1927 קבר הרמב"ם נמצא בטבריה.

לִרְאוֹת תנאים וקבר הרמב"ם

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

לִרְאוֹת תנאים וקברי צדיקים ביהדות

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת תנאים וקבלה

קדושה אחת

קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.

לִרְאוֹת תנאים וקדושה אחת

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

לִרְאוֹת תנאים וקורבן (יהדות)

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים וקורבן חטאת

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים וקידוש ידיים ורגליים

ר"מ (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

לִרְאוֹת תנאים ור"מ (פירושונים)

רמת אהרן

רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.

לִרְאוֹת תנאים ורמת אהרן

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

לִרְאוֹת תנאים ורמח"ל

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

לִרְאוֹת תנאים וראש השנה

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

לִרְאוֹת תנאים וראש ישיבה

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

לִרְאוֹת תנאים וראשית הגז

רפאל שפירא

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

לִרְאוֹת תנאים ורפאל שפירא

רפואה בשבת

בהלכות שבת, ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת.

לִרְאוֹת תנאים ורפואה בשבת

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת תנאים ורש"י

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת תנאים ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

רשימות (חב"ד)

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו.

לִרְאוֹת תנאים ורשימות (חב"ד)

רחל בת כלבא שבוע

הקבר המיוחס לרחל בדרומה של העיר טבריה המצבה בקבר רחל בת כלבא שבוע הייתה אשתו של התנא רבי עקיבא, כמופיע בסיפורי חז"ל.

לִרְאוֹת תנאים ורחל בת כלבא שבוע

רחוב רבי עקיבא

רחוב רבי עקיבא הוא הרחוב הראשי של בני ברק, המשמש כמרכז העסקים הראשי של העיר, ברוח חרדית המתאימה לאופי העיר.

לִרְאוֹת תנאים ורחוב רבי עקיבא

רחוב הלל

כיכר רומא ברחוב הלל מפת מרכז ירושלים משנת 1946, רחוב הלל היה במקור חלק מרחוב בצלאל קולנוע אור-גיל (הכניסה נמצאת בצד שמאל של התמונה), במורד הרחוב - קולנוע רון הנושא את כרזת הסרט "חולות לוהטים", 1960 בית מכללת ליפשיץ ברחוב הלל רחוב הלל הוא רחוב מרכזי בירושלים, המהווה חלק חשוב מן המע"ר של ירושלים.

לִרְאוֹת תנאים ורחוב הלל

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת תנאים ורב

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

לִרְאוֹת תנאים ורב (אמורא)

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

לִרְאוֹת תנאים ורב מרי בר רב דימי

רב אסי

רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורב אסי

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

לִרְאוֹת תנאים ורב סעדיה גאון

רב עמרם

רב עמרם היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי (המאה ה-3), תלמידו המובהק של רב ששת.

לִרְאוֹת תנאים ורב עמרם

רב רחומי השלישי

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורב רחומי השלישי

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

לִרְאוֹת תנאים ורב שרירא גאון

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא.

לִרְאוֹת תנאים ורב שילא

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

לִרְאוֹת תנאים ורב חסדא

רב הונא קמא

רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.

לִרְאוֹת תנאים ורב הונא קמא

רב הינק

רב הינק או בר הינק היה חכם שנזכר בתלמוד בבלי פעם אחת כמי שהיה לו בית מדרש, ולא נודע אפילו אם הוא היה תנא או אמורא.

לִרְאוֹת תנאים ורב הינק

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

לִרְאוֹת תנאים ורב יהודה

רב ייבא סבא

רב ייבא סבא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

לִרְאוֹת תנאים ורב ייבא סבא

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.

לִרְאוֹת תנאים ורבן שמעון בן גמליאל

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ורבן שמעון בן גמליאל הזקן

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) היה נשיא הסנהדרין ותנא במאה ה-3, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורבן גמליאל ברבי

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ורבן גמליאל דיבנה

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ורבן גמליאל הזקן

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ורבן יוחנן בן זכאי

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורבה יוסי

רבי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים fr:Rabi.

לִרְאוֹת תנאים ורבי

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי מאיר

רבי מאיר בעל הנס

קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד.  רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי מאיר בעל הנס

רבי מנא (פירושונים)

מנא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי מנא (פירושונים)

רבי מנחם ברבי יוסי

רבי מנחם בר יוסי היה תנא בן הדור החמישי, אחד מחמשת בניו של רבי יוסי ואחיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי מנחם ברבי יוסי

רבי מתיא בן חרש

ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי שחי במאה ה-2.

לִרְאוֹת תנאים ורבי מתיא בן חרש

רבי אלעאי

אלעאי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעאי

רבי אלעאי (תנא)

רבי אלעאי היה תנא בדור השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעאי (תנא)

רבי אלעזר חסמא

רבי אלעזר חסמא (נקרא גם רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדור השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר חסמא

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן פרטא

רבי אלעזר בן פרטא היה תנא בדור הראשון לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן פרטא

רבי אלעזר בן פדת

רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בסתם רבי אלעזר והוא רבי אלעזר בן שמוע).

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן פדת

רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן חנניה

רבי אלעזר בן חנניה היה תנא שחי בתקופת הבית השני.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן חנניה

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא

רבי אלעזר ברבי צדוק

רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר ברבי צדוק

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר ברבי שמעון (מוכר גם בשמות דומים אחרים) היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר המודעי

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל והכתובת "אלעזר הכהן", שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר המודעי

רבי אלעזר הקפר

רבי אלעזר הקפר (נקרא גם רבי אליעזר בן הקפר או רבי אלעזר בן הקפר) היה תנא בדור החמישי והאחרון של תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אלעזר הקפר

רבי אליעזר (פירושונים)

אליעזר.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אליעזר (פירושונים)

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן יעקב

ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי אליעזר בן יעקב

רבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אחא (תנא)

רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי אחא (תנא)

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי נתן

רבי נתן (פירושונים)

נתן.

לִרְאוֹת תנאים ורבי נתן (פירושונים)

רבי נחמיה

עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי נחמיה

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי נחוניה בן הקנה

רבי נהוראי

רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי נהוראי

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.

לִרְאוֹת תנאים ורבי עקיבא

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי פינחס בן יאיר

רבי צדוק

רבי צדוק היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

לִרְאוֹת תנאים ורבי צדוק

רבי שמעון שזורי

רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון שזורי

רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן נתנאל

רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי,שכינה אותו ירא חטא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן נתנאל

רבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא בדור החמישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן חלפתא

רבי שמעון בן הסגן

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן הסגן

רבי שמעון בן יהוצדק

רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן יהוצדק

רבי שמעון בן יהודה

רבי שמעון בן יהודה היה תנא בדור החמישי (המחצית השנייה של המאה ה-2).

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן יהודה

רבי שמעון בן יוסי

רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא (או רבי שמעון בן איסי) הכהן, היה תנא בדור החמישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בן יוסי

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון ברבי

רבי (רבן) שמעון ברבי או בר רבי היה חכם ארצישראלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, בנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמעון ברבי

רבי שמואל בר נחמני

רבי שמואל בר נחמני (מכונה לעיתים בר נחמן) הכהן היה אמורא ארץ ישראלי שפעל בדור השני והשלישי של התקופה, במאות ה-3 וה-4, ומקום מושבו העיקרי היה לוד.

לִרְאוֹת תנאים ורבי שמואל בר נחמני

רבי תנחום

רבי תנחום מוזכר עשרות פעמים בתלמוד, ומחצית מן המקומות שבהם הוא מוזכר הם דברים שאמר בשם רבי יהושע בן לוי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי תנחום

רבי לויטס איש יבנה

רבי לויטס איש יבנה היה תנא בדור השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי לויטס איש יבנה

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

לִרְאוֹת תנאים ורבי טרפון

רבי זוטרא

רבי זוטרא היה תנא בבלי בדור החמישי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי זוטרא

רבי זכריה בן הקצב

רבי זכריה בן הקצב (ג'ת"ת-ג'תת"מ, 80-40 לספירה) היה תנא בארץ ישראל בן הדור הראשון.

לִרְאוֹת תנאים ורבי זכריה בן הקצב

רבי חנניא בן עקביא

רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנניא בן עקביא

רבי חנניה בן עקשיא

רבי חנניה בן עקשיא היה תנא שזמנו המדויק אינו ידוע אך ככל הנראה חי בדור הרביעי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנניה בן עקשיא

רבי חנינא איש אונו

רבי חנינא איש אונו (לעיתים גם "חנניה איש אונו") היה תנא בדור השלישי, שהגיע מהעיר אונו הסמוכה ללוד.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא איש אונו

רבי חנינא סגן הכהנים

קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא סגן הכהנים

רבי חנינא בן אנטיגנוס

רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בן אנטיגנוס

רבי חנינא בן תרדיון

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בן תרדיון

רבי חנינא בן חכינאי

רבי חנניא (חנינא) בן חכינאי היה תנא בדור השלישי והרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בן חכינאי

רבי חנינא בן גמליאל

רבי חנינא בן גמליאל הוא תנא בן הדור השלישי והרביעי של התנאים, בנו של רבן גמליאל דיבנה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בן גמליאל

רבי חנינא בן דוסא

רבי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא היה תנא בן הדור הראשון, בסוף ימי בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בן דוסא

רבי חנינא בר חמא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חנינא בר חמא

רבי חלפתא

הקבר המיוחס לרבי חלפתא ובנו רבי יוסי בכפר חנניה רבי חלפתא היה תנא מהדור השלישי לתנאים שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה והתגורר בציפורי, שם הנהיג את העדה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חלפתא

רבי חוצפית המתורגמן

קבר רבי חוצפית המתורגמן רבי חוּצְפִּית הַמְּתוּרְגְּמָן היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה, מעשרת הרוגי מלכות.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חוצפית המתורגמן

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי חייא

רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3).

לִרְאוֹת תנאים ורבי בנאה

רבי דוסא בן הרכינס

עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי דוסא בן הרכינס

רבי יאשיה

רבי יֹאשיה (נכתב גם: יוֹשיה) היה תנא בבלי בדור הרביעי לתנאים שחי באמצע המאה ה-2.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יאשיה

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ורבי ינאי

רבי יעקב (תנא)

רבי יעקב בן קרשי היה תנא בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יעקב (תנא)

רבי יצחק (תנא)

רבי יצחק היה תנא בבלי בן הדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יצחק (תנא)

רבי יקים איש חדיד

רבי יקים איש חדיד היה תנא בדור השני, אשר נזכר פעם אחת במשנה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יקים איש חדיד

רבי ירמיה (הראשון)

רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי ירמיה (הראשון)

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

לִרְאוֹת תנאים ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

רבי ישמעאל ברבי יוסי

רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי ישמעאל ברבי יוסי

רבי ישבב הסופר

רבי יְשֵבָב הסופר היה סופר ותנא בדור השלישי (תחילת המאה השנייה לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי ישבב הסופר

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהושע בן חנניה

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהודה

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהודה נשיאה

רבי יהודה בן בתירא

רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהודה בן בתירא

רבי יהודה בן בבא

פנים מערת הקבר, ליד שפרעם, המיוחסת לרבי יהודה בן בבא רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי (תחילת המאה ה-2 לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהודה בן בבא

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יהודה הנשיא

רבי יונתן

רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התנאים - אמצע המאה ה-2.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יונתן

רבי יונתן בן הרכינס

רבי יונתן בן הרכינס היה תנא ארץ-ישראלי מתלמידי שמאי הזקן, אחיו של רבי דוסא בן הרכינס, חי בדור הראשון והשני של התנאים (המאה הראשונה לספירה).

לִרְאוֹת תנאים ורבי יונתן בן הרכינס

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי

רבי יוסי (פירושונים)

יוסי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי (פירושונים)

רבי יוסי בן קיסמא

מירון – מערת קבורה במירון המיוחסת לרבי יוסי בן קיסמא רבי יוסי בן קיסמא היה תנא בדור השלישי של תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי בן קיסמא

רבי יוסי בן זמרה

מצבת הקבר רבי יוסי בן זמרא היה תנא וכהן.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי בן זמרה

רבי יוסי בן דורמסקית

רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי בן דורמסקית

רבי יוסי בן החוטף אפרתי

רבי יוסי בן החוטף אפרתי (בחלק מכתבי היד: בן העוטף או בן העיטוף; בתלמוד ירושלמי: "אפרתים") היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים ומוזכר פעם אחת ויחידה במשנה במסכת כלאיים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי בן החוטף אפרתי

רבי יוסי ברבי יהודה

רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי ברבי יהודה

רבי יוסי הגלילי

חזית קברו של רבי יוסי הגלילי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי היה מגדולי וחשובי התנאים שבדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי הגלילי

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוסי הכהן

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן תורתא

רבי יוחנן בן תורתא היה תנא בן הדור השלישי – תחילת המאה ה-2.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן בן תורתא

רבי יוחנן בן ברוקה

רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן בן ברוקה

רבי יוחנן בן גודגדא

רבי יוחנן בן גודגדא, היה תנא בדור השני.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן בן גודגדא

רבי יוחנן הסנדלר

ציון הקבר שמעל למערה בהר מירון, בה נקבר לפי מסורת מהמאה ה-13 רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים; נפטר ב-150) תנא בן המאה השנייה.

לִרְאוֹת תנאים ורבי יוחנן הסנדלר

רבין בר רב אדא

רבין (רב אבין) בנו של רב אדא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי (290 עד 320 לספירה) תלמידו של רב יהודה וככל הנראה היה אחיו של רבא בר רב אדא.

לִרְאוֹת תנאים ורבין בר רב אדא

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

לִרְאוֹת תנאים ורביעית

רות רבה

רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.

לִרְאוֹת תנאים ורות רבה

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

לִרְאוֹת תנאים ורוח הקודש (יהדות)

רובעי אשדוד

אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ורובעי אשדוד

רודף

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו.

לִרְאוֹת תנאים ורודף

רימון מצוי

רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי.

לִרְאוֹת תנאים ורימון מצוי

שן ורגל

פרות רועות במועצה אזורית מטה יהודה שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה.

לִרְאוֹת תנאים ושן ורגל

שמעון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון (פירושונים)

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון בן ננס

שמעון בן הלל

שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון בן הלל

שמעון הפקולי

שמעון הפָּקוֹלי היה תנא מהדור השני של התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון הפקולי

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון הצדיק

שמעון התימני

שמעון התֵּימָנִי (או שמעון התִּימְנִי; פעל במאה ה-2) היה תנא בן הדור השלישי, ככל הנראה ממוצא תימני או מהעיר תמנה, והיה פעיל ביהודה.

לִרְאוֹת תנאים ושמעון התימני

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

לִרְאוֹת תנאים ושמואל (אמורא)

שמואל (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמואל.

לִרְאוֹת תנאים ושמואל (פירושונים)

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

לִרְאוֹת תנאים ושמואל הקטן

שמור לי ואשמור לך

שמור לי ואשמור לך הוא ביטוי תנאי הלקוח מהמשנה.

לִרְאוֹת תנאים ושמור לי ואשמור לך

שמות רחובות בירושלים

שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ושמות רחובות בירושלים

שמות הצדיקים

שמות הצדיקים הוא ספר שנכתב על ידי רבי נתן מברסלב בעקבות דברי רבו, רבי נחמן מברסלב בספר המידות.

לִרְאוֹת תנאים ושמות הצדיקים

שמיר (ספרות האגדה)

השמיר הוא בעל חיים אגדי המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע.

לִרְאוֹת תנאים ושמיר (ספרות האגדה)

שמירת קדשים

שמירת קדשים היא מצווה מהתורה, לשמור על טהרת הקדשים, שלא יבואו לידי הפסד.

לִרְאוֹת תנאים ושמירת קדשים

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

לִרְאוֹת תנאים ושמיטה

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

לִרְאוֹת תנאים ושאלות ותשובות

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ושאילתות דרב אחא

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

לִרְאוֹת תנאים ושנת שמיטה

שני שבילין

שני שבילין הוא פרדוקס הלכתי בדיני ספקות המופיע במשנה במסכת טהרות.

לִרְאוֹת תנאים ושני שבילין

שניים שעשאוה

שניים שעשאוה, הוא מושג הלכתי המתייחס לעבירה שבוצעה על ידי שני אנשים, אשר חז"ל דרשו מן הפסוקים ששניהם פטורים מעונש.

לִרְאוֹת תנאים ושניים שעשאוה

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד.

לִרְאוֹת תנאים ושערי חסד

שרטוט בסת"ם

מרצע. ברקע יריעה של ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע שרטוט בסת"ם הוא חריצת קווים ישרים ליצירת שורות בקלף.

לִרְאוֹת תנאים ושרטוט בסת"ם

שלמה נאה

שלמה נאה (נולד בכ"א בתשרי תשט"ו, 18 באוקטובר 1954) הוא פרופסור מן המניין בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת תנאים ושלמה נאה

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

לִרְאוֹת תנאים ושלשלת הקבלה

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

לִרְאוֹת תנאים ושלום (בן יחזקאל) אלבק

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

לִרְאוֹת תנאים ושלילת התארים

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.

לִרְאוֹת תנאים ושלילת הגשמות

שליח עושה שליח

שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.

לִרְאוֹת תנאים ושליח עושה שליח

שזור

שְׁזוֹר הוא מושב באזור הצפון ליד כרמיאל וסאג'ור בבקעת בית כרם (בקעת שגור).

לִרְאוֹת תנאים ושזור

שבעת פרקי רבי אליעזר

שבעת פרקי רבי אליעזר הוא מדרש אגדה קצר בן שבעה פרקים הכולל דרשות בשמו של רבי אליעזר ומכאן קיבל החיבור את שמו.

לִרְאוֹת תנאים ושבעת פרקי רבי אליעזר

שבועת אמונים (נובלה)

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943.

לִרְאוֹת תנאים ושבועת אמונים (נובלה)

שבועת העדות

בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.

לִרְאוֹת תנאים ושבועת העדות

שביתת בהמתו

שימוש בבהמה בשבת לצורך עבודה -איסור שביתת בהמתו שביתת בהמתו הוא הציווי על כל יהודי לאפשר לבעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה בשבת כמו כן אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן).

לִרְאוֹת תנאים ושביתת בהמתו

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ושד"ר

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון).

לִרְאוֹת תנאים ושולחן הפנים

שוכה

חומת אבן בתל שוכה. ברקע עמק האלה שֹוֹכֹה (גם: שֹוכו או שֹׂכֹה במקרא, וסוכו בלשון חז"ל) הוא שמן של מספר ערים בארץ ישראל הנזכרות בתנ"ך, בספרות חז"ל ובמקורות נוספים, לרבות מקורות ארכאולוגיים.

לִרְאוֹת תנאים ושוכה

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

לִרְאוֹת תנאים ושיר השירים

שיטת הרבדים

שיטת הרבדים היא שיטה חינוכית ללימוד התורה שבעל פה, ובעיקר התלמוד הבבלי, שפותחה על ידי הרב ד"ר פנחס היימן.

לִרְאוֹת תנאים ושיטת הרבדים

שידה

200px שידה היא רהיט שיש לו מגירות מקבילות מרובות שמונחות אחת מעל השנייה באופן אופקי.

לִרְאוֹת תנאים ושידה

שיור בקידושין וגירושין

בהלכה, שיור הנעשה בקנייני קידושין או גירושין היא אפשרות לפיה מעשה הקידושין או הגירושין יוגבל ביחס לאדם מסוים ולא יחול לגביו.

לִרְאוֹת תנאים ושיור בקידושין וגירושין

תארים רבניים

לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.

לִרְאוֹת תנאים ותארים רבניים

תנא

#הפניה תנאים.

לִרְאוֹת תנאים ותנא

תנא קמא

תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.

לִרְאוֹת תנאים ותנא קמא

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.

לִרְאוֹת תנאים ותנורו של עכנאי

תפילת מנחה

ללא.

לִרְאוֹת תנאים ותפילת מנחה

תפילת מעין שמונה עשרה

תפילת מעין שמונה עשרה (גם תפילת הביננו) היא ברכה שמקצרת וכוללת את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה.

לִרְאוֹת תנאים ותפילת מעין שמונה עשרה

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

לִרְאוֹת תנאים ותפילת ערבית

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

לִרְאוֹת תנאים ותפילת שחרית

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

לִרְאוֹת תנאים ותפילה

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

לִרְאוֹת תנאים ותפילין

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

לִרְאוֹת תנאים ותקנות הקהילה

תקופת התנאים

#הפניהתנאים.

לִרְאוֹת תנאים ותקופת התנאים

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

לִרְאוֹת תנאים ותקופת הזוגות

תרומת מעשר

תרומת מעשר היא מצוות עשה מהתורה על הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהוא מקבל ולתת אותה כתרומה לכהן.

לִרְאוֹת תנאים ותרומת מעשר

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

לִרְאוֹת תנאים ותרומה גדולה

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

לִרְאוֹת תנאים ותרי"ג מצוות

תל מחוז

תֵּל מָחוֹז או תל אל-סולטאן (באנגלית: Tel Mahoz או Tell es sultan) הוא אתר ארכאולוגי שהיה מאוכלס בתקופות קדומות ומאוחרות יותר כחלק ממערכת יישובים שבין יבנה ליבנה ים.

לִרְאוֹת תנאים ותל מחוז

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

לִרְאוֹת תנאים ותל חדיד

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת תנאים ותלמוד

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת תנאים ותלמוד בבלי

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת תנאים ותלמוד ירושלמי

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

לִרְאוֹת תנאים ותלמיד חבר

תלמיד חכם שסרח

בשיח ההלכתי קיים הבדל ביחס שבין תלמיד חכם שסרח - שעבר עבירה - לבין אדם מן השורה, מכיוון שפרסום הדבר לגבי תלמיד-חכם יוצר חילול השם.

לִרְאוֹת תנאים ותלמיד חכם שסרח

תחש (תנ"ך)

תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.

לִרְאוֹת תנאים ותחש (תנ"ך)

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

לִרְאוֹת תנאים ותוספתא

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת תנאים ותוספות

תולדות עם עולם

אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ותולדות עם עולם

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ותולדות תנאים ואמוראים

תודוס איש רומי

תודוס איש רומי היה מנהיג בקהילת יהודי רומא בתקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ותודוס איש רומי

תיקו

תֵּיקוּ (מארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מצב של אי-הכרעה.

לִרְאוֹת תנאים ותיקו

תיקון סופרים

תיקון סופרים (או כינה הכתוב) הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.

לִרְאוֹת תנאים ותיקון סופרים

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

לִרְאוֹת תנאים ותיקוף

לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין

לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין הוא מצוות לא תעשה אשר יש עליה עונש של מיתת בית דין, כגון לא תנאף או חילול שבת.

לִרְאוֹת תנאים ולאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ולשון חז"ל

לגיו

מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.

לִרְאוֹת תנאים ולגיו

לוקיוס אלבינוס

לוקיוס אלבינוס (? - 69) היה נציב יהודה מטעם הקיסרות הרומית בין השנים 62 עד 64 לספירת הנוצרים.

לִרְאוֹת תנאים ולוקיוס אלבינוס

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).

לִרְאוֹת תנאים ולוח התקופות בארץ ישראל

לוגיקה תלמודית

לוגיקה תלמודית הוא ענף של הלוגיקה שקושר בין המחקר בלוגיקה לחקר התלמוד.

לִרְאוֹת תנאים ולוגיקה תלמודית

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי, או סתם לוי, היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא.

לִרְאוֹת תנאים ולוי בר סיסי

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

לִרְאוֹת תנאים וליל הסדר

טאבולה ראסה

לוח שעווה עם חרט דמות אישה (נביאה עם טאבולה ראסה), דייגו ולסקס, 1648 טאבולה ראסה (מלטינית: Tabula rasa, "לוח חלק") הוא מונח המציין תאוריה לפיה בני אדם נולדים ללא מידע פנימי אלא כ"לוח חלק".

לִרְאוֹת תנאים וטאבולה ראסה

טעמא דקרא

טעמא דקרא (בעברית: טעמו של המקרא) הוא מושג תלמודי, ופירושו הסבר לציווי מקראי שטעמו אינו מופיע במקרא.

לִרְאוֹת תנאים וטעמא דקרא

טעם כעיקר

טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור.

לִרְאוֹת תנאים וטעם כעיקר

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

לִרְאוֹת תנאים וטרפה

טומאת משקין

משקה טמא שנגע בכלי - נטמא משקה טמא הנופל על אוכל מטמא אותו בהלכות טומאה וטהרה, טומאת משקים הוא שם לאחת ממיני הטומאה, ומשמש למעשה ככינוי כפול: הן לטומאה החלה על המשקים והן לטומאה הנגרמת כתוצאה מנגיעה במשקים טמאים.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת משקין

טומאת מת

טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת מת

טומאת ארץ העמים

טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת ארץ העמים

טומאת אוהל

בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת אוהל

טומאת כהנים

שלט בבית העלמין בחולון האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לכהן להיטמא למת שאינו "שׁארוֹ", כלומר משבעת קרוביו.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת כהנים

טומאת יולדת

טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.

לִרְאוֹת תנאים וטומאת יולדת

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

לִרְאוֹת תנאים וטומאה וטהרה

טורח ציבור

טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.

לִרְאוֹת תנאים וטורח ציבור

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

לִרְאוֹת תנאים וטיעון העד (יהדות)

זקן ממרא

זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.

לִרְאוֹת תנאים וזקן ממרא

זבולון קוורטין

זבולון קוורטין (בגרמנית: Zevulun Kwartin; 25 במרץ 1874–3 באוקטובר 1952) היה חזן יהודי נודע.

לִרְאוֹת תנאים וזבולון קוורטין

זונה (הלכה)

זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה, או מאחר שנולדה כגויה.

לִרְאוֹת תנאים וזונה (הלכה)

זורק אבן למרקוליס

זורק אבן למרקוליס הוא פתגם תלמודי שבא לתאר מי שהתכוון לטוב ונמצא עושה רעה.

לִרְאוֹת תנאים וזורק אבן למרקוליס

זוהר חדש

ספר זוהר חדש (בראשי תיבות: ז"ח) הוא תוספת לספר הזוהר.

לִרְאוֹת תנאים וזוהר חדש

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת תנאים וזכריה פרנקל

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

לִרְאוֹת תנאים וזכריה הנביא

ח'דיתה

ח'דיתה (בערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף.

לִרְאוֹת תנאים וח'דיתה

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

לִרְאוֹת תנאים וחמץ

חנן

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים וחנן

חנן בן אבישלום

התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון וחנן המצרי, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים וחנן בן אבישלום

חנן המצרי

חנן המצרי היה שמם של שני תנאים.

לִרְאוֹת תנאים וחנן המצרי

חנניה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים וחנניה

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.

לִרְאוֹת תנאים וחנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

לִרְאוֹת תנאים וחנניה בן חזקיה

חנווני על פנקסו

חנווני על פנקסו הוא כינוי לנאמנותו של חנווני לגבי רישומים בפנקסו אודות חובות שחייבים לו.

לִרְאוֹת תנאים וחנווני על פנקסו

חנינאי כהנא בן הונא גאון

רב חנינאי (או אחונאי) כהנא בן הונא גאון - הגאון ה-13 בשלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

לִרְאוֹת תנאים וחנינאי כהנא בן הונא גאון

חנינה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים וחנינה (פירושונים)

חציו עבד וחציו בן חורין

חציו עבד וחציו בן חורין הוא מונח הלכתי המתאר עבד כנעני, שהיו לו שני אדונים, שאחד מהם שחררו - ובכך הקנה את חציו, שהיה שייך עד עכשיו לאדון, לעצמו.

לִרְאוֹת תנאים וחציו עבד וחציו בן חורין

חלה (מתנות כהונה)

הרב דוד צדקה בטקס הפרשת החלה במפעל לייצור מצות תרומת חלה (או נתינת חלה או הפרשת חלה) היא מצווה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה.

לִרְאוֹת תנאים וחלה (מתנות כהונה)

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת תנאים וחז"ל

חזקת שור המועד

שור שנגח בעל חיים אחר שלוש פעמים (מעצמו - ללא שהתגרו בו) הוא 'מוחזק' כנגחן, ודינו שור מועד חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות.

לִרְאוֹת תנאים וחזקת שור המועד

חזקת הדין

בהלכה, חזקת הדין היא אחת ממיני החזקות, שבה משתמשים בהלכה (אך אינה שימושית במשפט העברי).

לִרְאוֹת תנאים וחזקת הדין

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

לִרְאוֹת תנאים וחזקה (הלכה)

חזקה דרבא

חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).

לִרְאוֹת תנאים וחזקה דרבא

חזקיה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים וחזקיה (פירושונים)

חזקיה בן רבי חייא

חזקיה היה אמורא בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים וחזקיה בן רבי חייא

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

לִרְאוֹת תנאים וחזרת הש"ץ

חזה ושוק

בהלכה היהודית, חזה ושוק הם חלקים של קורבן שלמים המונפים בעזרה וניתנים במתנה לכהן.

לִרְאוֹת תנאים וחזה ושוק

חזון העצמות היבשות

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.

לִרְאוֹת תנאים וחזון העצמות היבשות

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

לִרְאוֹת תנאים וחבקוק

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".

לִרְאוֹת תנאים וחגי ישראל ומועדיו

חדיד (בית חרושת)

בית החרושת חדיד ולפניו קבוצת פועלים, 1906 ליד בית החרושת, 1906 (המבנה השמאלי הוא מבנה בית החרושת) "חדיד" היה בית החרושת המודרני הראשון בארץ ישראל לייצור סבון משמן.

לִרְאוֹת תנאים וחדיד (בית חרושת)

חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.

לִרְאוֹת תנאים וחומרא דרבי זירא

חומש (הלכה)

חוֹמֶשׁ הוא תשלום המתוסף על פי ההלכה לחיובי תשלום מסוימים.

לִרְאוֹת תנאים וחומש (הלכה)

חוקוק (יישוב עתיק)

מבט כללי על הגבעה שבו שכנה חוקוק העתיקה עין חוקוק ששימש את תושבי הכפר היהודי ששכן בקרבתו קברים יהודים בחוקוק אבן חצובה שכיסתה בור מים ובמרכזה פתח לשאיבת מי הבור ומגרעת להנחת המכסה חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

לִרְאוֹת תנאים וחוקוק (יישוב עתיק)

חור בסדין

חור בסדין הוא אגדה אורבנית ולפיה במגזר החרדי מקיימים יחסי אישות דרך חור בסדין.

לִרְאוֹת תנאים וחור בסדין

חורן

חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.

לִרְאוֹת תנאים וחורן

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

לִרְאוֹת תנאים וחורבן העולם באלף השביעי

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

לִרְאוֹת תנאים וחול המועד

חולין על טהרת הקודש

בהלכות טומאה וטהרה, חולין על טהרת הקודש הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת תרומה או קודש, אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, יישארו בטהרה.

לִרְאוֹת תנאים וחולין על טהרת הקודש

חי נושא את עצמו

החי נושא את עצמו הוא כלל הלכתי (נאמר בעיקרו בהלכות שבת, אך משתמשים בו לפעמים גם בהלכות אחרות) לפיו הנושא חי, אינו נחשב כמי שנושא אותו לגמרי.

לִרְאוֹת תנאים וחי נושא את עצמו

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

לִרְאוֹת תנאים וחיפה

חילוק רשויות

סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שונים סוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג.

לִרְאוֹת תנאים וחילוק רשויות

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

לִרְאוֹת תנאים וחיבור ספר הזוהר

חייא

רבי חייא (בתלמוד ירושלמי: חייה) היה שמם של כמה מחכמי התלמוד.

לִרְאוֹת תנאים וחייא

חיים ע. קוליץ

חיים ע.

לִרְאוֹת תנאים וחיים ע. קוליץ

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

לִרְאוֹת תנאים וחיים עוזר גרודזנסקי

חיים הררי (מחנך)

חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907 חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883 - 13 בנובמבר 1940) היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.

לִרְאוֹת תנאים וחיים הררי (מחנך)

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

לִרְאוֹת תנאים ובן סירא

בן עזאי

"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ובן עזאי

בן פקועה

בהלכה היהודית, בן פקועה הוא עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה.

לִרְאוֹת תנאים ובן פקועה

בן שמעון

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.

לִרְאוֹת תנאים ובן שמעון

בן זומא

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים ובן זומא

בן זכאי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים ובן זכאי (פירושונים)

בן חנן

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

לִרְאוֹת תנאים ובן חנן

בן חנניה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים ובן חנניה

בן יהודה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

לִרְאוֹת תנאים ובן יהודה

בני רכב

בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.

לִרְאוֹת תנאים ובני רכב

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ובני ברק

בני ברק (יישוב עתיק)

מראה התל מיקום התל בפארק איילון העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.

לִרְאוֹת תנאים ובני ברק (יישוב עתיק)

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

לִרְאוֹת תנאים ובני בתירה

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

לִרְאוֹת תנאים ובנימין מטודלה

בנימין קוסובסקי

בנימין קוסובסקי (ד' באדר תרע"ז, 26 בפברואר 1917 - כ"ה באלול תשל"ח, 27 בספטמבר 1978) היה מחבר קונקורדנציות לספרות חז"ל, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל, ה'תשל"ו.

לִרְאוֹת תנאים ובנימין קוסובסקי

בנימין לאו

הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

לִרְאוֹת תנאים ובנימין לאו

בנימין הצדיק

קבר בנימין הצדיק בנימין הצדיק היה תנא שזמנו אינו ידוע.

לִרְאוֹת תנאים ובנימין הצדיק

בניין אב

בניין אב (מכונה לעיתים גם במה מצינו, הצד השווה או (ב)מה הצד, בהתאם לעניין ולאופן היישום) היא מהמידות שהתורה נדרשת בהן ומהווה כלל היסק יסודי בספרות חז"ל בהלכה.

לִרְאוֹת תנאים ובניין אב

בקר הבית

געיית הפרה פרה שווייצרית הולשטיין פרה מזן גרמני פרת אאובראק פרה ברמת הגולן שלט רחוב במדריד: רחוב השור שור ספרדי נלחם במטדור במלחמת שוורים בספרד. בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר.

לִרְאוֹת תנאים ובקר הבית

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

לִרְאוֹת תנאים ובר פלוגתא

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים.

לִרְאוֹת תנאים ובר קפרא

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת תנאים ובר כוכבא

בר יוחאי (פיוט)

"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת תנאים ובר יוחאי (פיוט)

ברוקה

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת תנאים וברוקה

ברוריה

בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.

לִרְאוֹת תנאים וברוריה

ברוריה (סרט)

ברוריה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אברהם קושניר.

לִרְאוֹת תנאים וברוריה (סרט)

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

לִרְאוֹת תנאים וברכת בורא מאורי האש

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

לִרְאוֹת תנאים וברכת המזון

ברכת הנסים

ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.

לִרְאוֹת תנאים וברכת הנסים

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

לִרְאוֹת תנאים וברכת כהנים

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

לִרְאוֹת תנאים וברכה

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

לִרְאוֹת תנאים וברכות התורה

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

לִרְאוֹת תנאים וברייתא

ברייתא דמסכת נדה

בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.

לִרְאוֹת תנאים וברייתא דמסכת נדה

ברייתא דמלאכת המשכן

ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.

לִרְאוֹת תנאים וברייתא דמלאכת המשכן

ברייתא דל"ב מידות

ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.

לִרְאוֹת תנאים וברייתא דל"ב מידות

ברייתא דישועה

ברייתא דישועה הוא חיבור ארץ-ישראלי, שנתחבר לא יאוחר מתקופת אמוראי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים וברייתא דישועה

בת מצווה

בת מצווה היא נערה יהודייה שהגיעה לגיל שבו היא מחויבת בקיום מצוות.

לִרְאוֹת תנאים ובת מצווה

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

לִרְאוֹת תנאים ובת קול

בת כהן

בת כהן במקרא היא בתו של כהן.

לִרְאוֹת תנאים ובת כהן

בל תאחר

בל תאחר הוא איסור לעכב את זמן הבאתם של קורבנות או מתנות עניים שהאדם חייב להביאם.

לִרְאוֹת תנאים ובל תאחר

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

לִרְאוֹת תנאים ובחירה חופשית

בבא

בבא היא מילה שפירושה בארמית שער, ובעברית פירושה אבא.

לִרְאוֹת תנאים ובבא

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

לִרְאוֹת תנאים ובבא בן בוטא

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים ובגדי כהונה

בהמה וחיה בהלכה

טקסט.

לִרְאוֹת תנאים ובהמה וחיה בהלכה

בותה

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת תנאים ובותה

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

לִרְאוֹת תנאים ובכור בהמה טהורה

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

לִרְאוֹת תנאים ובין השמשות (יהדות)

ביעור חמץ

ביעור חמץ בחוצות בני ברק ביעור חמץ הוא חלק ממצוות השבתת חמץ.

לִרְאוֹת תנאים וביעור חמץ

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

לִרְאוֹת תנאים וביקורת נוסח המקרא

ביריה

הסופה של דצמבר 2013 מבט לביריה מכיוון צפת בִּירִיָּה (גם: בִּרְיָה ו- בִּירִיָּא) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

לִרְאוֹת תנאים וביריה

בית קתרוס (כהונה גדולה)

בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.

לִרְאוֹת תנאים ובית קתרוס (כהונה גדולה)

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

לִרְאוֹת תנאים ובית שמש

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

לִרְאוֹת תנאים ובית שערים

בית גוברין - מרשה

בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה מערת פעמון בבית גוברין בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי.

לִרְאוֹת תנאים ובית גוברין - מרשה

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ובית המקדש

בית העלמין העתיק בצפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ובית העלמין העתיק בצפת

בית הכנסת אלגריבה

בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.

לִרְאוֹת תנאים ובית הכנסת אלגריבה

ביטול ברוב

בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.

לִרְאוֹת תנאים וביטול ברוב

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה.

לִרְאוֹת תנאים וגן עדן

גמרא סדורה המאיר

גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד.

לִרְאוֹת תנאים וגמרא סדורה המאיר

גמזו

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

לִרְאוֹת תנאים וגמזו

גמזו (מושב)

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם.

לִרְאוֹת תנאים וגמזו (מושב)

גאולת קרקע

גאולת הקרקע הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על השבת קרקע לידי בעליה המקוריים, שנאלץ למכור את נחלתו (שדה או בית שאינו בעיר מוקפת חומה) מפאת קשיים כלכליים, אפשרות אחת היא שהאדם עצמו יגאל את הקרקע על ידי החזרת החוב, אפשרות שנייה היא מצווה לפיה על קרובי משפחתו של האדם לקנות את הנכס בחזרה והאפשרות השלישית היא השבת הקרקע לאדם בשנת היובל.

לִרְאוֹת תנאים וגאולת קרקע

גנוסיס

הגנוסטיקה או גנוסטיות (ביוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה; ופרחו סביב המאה השנייה והשלישית.

לִרְאוֹת תנאים וגנוסיס

גרמא בנזיקין

גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.

לִרְאוֹת תנאים וגרמא בנזיקין

גזרת תקרה

גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים (קרשי עץ) כשרים לסיכוך מהתורה - היות שיש בהם את שני התנאים הנדרשים ל'סכך' בכדי שיהיה כשר לסוכה (שיהיה גידולו מן הקרקע ושלא יקבל טומאה) - חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.

לִרְאוֹת תנאים וגזרת תקרה

גזירת סנדל המסומר

קליגה רומאית גזירת סנדל המסומר היא תקנת חכמים שאסור לצאת בשבת לרשות הרבים בסנדל מסומר - סנדל ששימש בעיקר את החיילים הרומים ונקרא בלטינית קליגה.

לִרְאוֹת תנאים וגזירת סנדל המסומר

גזירת כלים

גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.

לִרְאוֹת תנאים וגזירת כלים

גבעונים

הגבעונים היו, לפי סיפורי המקרא, קבוצה אתנית נבדלת בארץ ישראל בתקופת המקרא, צאצאי חיווים שכרתו ברית במרמה עם יהושע בן נון בתקופת התנחלות השבטים.

לִרְאוֹת תנאים וגבעונים

גבריאל חזות

גבריאל (גבי) חזות (נולד ב-13 במרץ 1953, כ"ו באדר תשי"ג) הוא דוקטור, מהנדס תעשייה וניהול ואיש היי טק.

לִרְאוֹת תנאים וגבריאל חזות

גדליה אלון

גדליה אלון (רוֹגוֹזניצקי) (4 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1950) היה היסטוריון ישראלי, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ג (1953) לאחר מותו.

לִרְאוֹת תנאים וגדליה אלון

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

לִרְאוֹת תנאים וגדול הדור

גוננים

גוננים (או "קטמונים") היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, המורכבת משמונה תת-שכונות.

לִרְאוֹת תנאים וגוננים

גוריון

גוּריוֹן הוא שם משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת תנאים וגוריון

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

לִרְאוֹת תנאים וגוש חלב

גווילי אש

עטיפת כרך ו "גווילי אש" הוא מפעל להנצחת חללי מערכות ישראל, הכולל איסוף, ריכוז והוצאה לאור של יצירות שהותירו אחריהם הנופלים.

לִרְאוֹת תנאים וגווילי אש

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

לִרְאוֹת תנאים וגימטריה

גירוש שדים

ישו מגרש שד מאילם, גוסטב דורה (1865) פרנציסקוס הקדוש עוסק בגירוש שדים בארצו - ציור של ג'וטו האב חוזה אנטוניו פורטאה, מגרש שדים קתולי ומחבר ספרים פופולריים על הנושא. גירוש שדים הוא טקס או תהליך שנועד לסלק השפעה מזיקה של שד, שחדר לגופו של אדם, גופו של בעל חיים, מבנה או חפץ.

לִרְאוֹת תנאים וגירוש שדים

גיל

גיל (ברבים: גילים) הוא פרק הזמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה.

לִרְאוֹת תנאים וגיל

גילוי אליהו

ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.

לִרְאוֹת תנאים וגילוי אליהו

דם קישוי

בהלכה, דם קישוי היא הגדרה הלכתית בהלכות טהרת המשפחה ובהלכות טומאה וטהרה, הקובע את דינה של אישה שנובע דם מצוואר הרחם שלה בתקופה הסמוכה ללידה.

לִרְאוֹת תנאים ודם קישוי

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.

לִרְאוֹת תנאים ודניאל גולדשמידט

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

לִרְאוֹת תנאים ודרשנות

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

לִרְאוֹת תנאים ודרכי לימוד התלמוד

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

לִרְאוֹת תנאים ודרישה וחקירה

דבר שאינו מתכוון

דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה.

לִרְאוֹת תנאים ודבר שאינו מתכוון

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

לִרְאוֹת תנאים ודברים

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

לִרְאוֹת תנאים ודברים רבה

דורשי חמורות

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים.

לִרְאוֹת תנאים ודורשי חמורות

דוד פלוסר

דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.

לִרְאוֹת תנאים ודוד פלוסר

דוד וולף מרקס

דוד בן זאב מרקס (אנגלית: David Woolf Marks; ו' בכסלו תקע"ב, 22 בנובמבר 1811 – י"א באייר תרס"ט, 2 במאי 1909) היה ראש עדת "בית-הכנסת מערב לונדון" בבריטניה.

לִרְאוֹת תנאים ודוד וולף מרקס

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

לִרְאוֹת תנאים ודינא דמלכותא דינא

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

לִרְאוֹת תנאים ודיברה תורה כלשון בני אדם

דיו לבא מן הדין להיות כנדון

דיו לבא מן הדין להיות כנידון (בקיצור: "דיו") הוא כלל הגבלה על שימוש בכלל קל וחומר ללימוד.

לִרְאוֹת תנאים ודיו לבא מן הדין להיות כנדון

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

לִרְאוֹת תנאים והמאה ה-1

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

לִרְאוֹת תנאים והמאה ה-2

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

לִרְאוֹת תנאים והמאה ה-3 לפנה"ס

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים והמנורה

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים והמצור על ירושלים (70)

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

לִרְאוֹת תנאים והמקושש

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים והמרד הגדול

המחלוקת על הסמיכה ביום טוב

סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.

לִרְאוֹת תנאים והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב

המוציא מחברו עליו הראיה

המוציא מחברו - עליו הראיה הוא כלל ראייתי בדיני ממונות במשפט העברי.

לִרְאוֹת תנאים והמוציא מחברו עליו הראיה

המילון ההיסטורי ללשון העברית

ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.

לִרְאוֹת תנאים והמילון ההיסטורי ללשון העברית

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

לִרְאוֹת תנאים והאימפריה הרומית

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

לִרְאוֹת תנאים והענישה בהלכה

הערמה

הערמה היא תחבולה שמטרתה "לעקוף" איסור הלכתי.

לִרְאוֹת תנאים והערמה

הפקר

שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

לִרְאוֹת תנאים והפקר

הפרת נדרים

הפרת נדרים הוא הליך בהלכה, פעולה שאב או בעל יכולים לבצע, בתנאים מסוימים, כדי לבטל את נדרה של הבת או האשה.

לִרְאוֹת תנאים והפרת נדרים

הפרוכת

דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

לִרְאוֹת תנאים והפרוכת

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל החל באופן סדיר בתחילת המאה ה-19 התגבר בשאר המאה והתחזק לאורך המאה ה-20, קשר זה הוביל לביקורם של שליחים יהודים מאירופה בקהילת ביתא ישראל לפני כן לא היה קשר רציף בין שתי הקהילות, היו רק שברירי מידע שהגיעו ממסיונרים שפעלו באתיופיה וכן מנוסעים אירופאים בנוסף לכך היו ידיעות רבות לגבי הקהילה ומצבה בין המאה ה-12 למאה-19.

לִרְאוֹת תנאים והקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים והקדש (הלכה)

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

לִרְאוֹת תנאים והקהילה היהודית באנטופול

הר מירון

קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.

לִרְאוֹת תנאים והר מירון

הר ארבל

מצוק הארבל הירידה התלולה מהמצוק, למטה נחל ארבל צוק הארבל, כשברקע הכנרת מצפור החרוב על שם תא"ל יוסף לונץ בפסגת הר ארבל מבט על מצוק הארבל מדרום מערב. משמאל הר ניתאי הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל.

לִרְאוֹת תנאים והר ארבל

הר ניתאי

הר ניתאי היא במה הררית המתנשאת מעל נחל ארבל.

לִרְאוֹת תנאים והר ניתאי

הרגשת נידה

בהלכות נידה, הרגשת דם היא הרגשת יציאת הדם הווסתי מהרחם, שנזכרת בתלמוד כתנאי להחלת טומאת נידה מדאורייתא על האשה.

לִרְאוֹת תנאים והרגשת נידה

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

לִרְאוֹת תנאים והשם המפורש

השחתת הזקן

השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.

לִרְאוֹת תנאים והשחתת הזקן

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

לִרְאוֹת תנאים והתקופה הרומית בארץ ישראל

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

לִרְאוֹת תנאים והתראה (הלכה)

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

לִרְאוֹת תנאים והתרת נדרים

הלעיטהו לרשע וימות

הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.

לִרְאוֹת תנאים והלעיטהו לרשע וימות

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

לִרְאוֹת תנאים והלל הזקן

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

לִרְאוֹת תנאים והלוח העברי

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת תנאים והלכה

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

לִרְאוֹת תנאים והלכות עירובין

הטפת דם ברית

ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.

לִרְאוֹת תנאים והטפת דם ברית

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

לִרְאוֹת תנאים והגאון מווילנה

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים והגליל

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

לִרְאוֹת תנאים והגדרה

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

לִרְאוֹת תנאים והגיוגרפיה

הושעיה

הוֹשַׁעְיָה או מצפה הושעיה הוא יישוב קהילתי דתי לאומי ב, כשישה ק"מ צפונית לנצרת.

לִרְאוֹת תנאים והושעיה

הולך בדרכו עקיבא

הולך בדרכו עקיבא הוא שיר ילדים חרדי, מהאלבום "יהודים הם בני מלכים".

לִרְאוֹת תנאים והולך בדרכו עקיבא

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

לִרְאוֹת תנאים והכתב העברי הקדום

הינוקא מכפר סכנין

הינוקא מכפר סכנין, על פי ספר הזוהר, הוא ילד קדוש, בנו של רב המנונא סבא, שחי בדור הרביעי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים והינוקא מכפר סכנין

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת תנאים והיסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו.

לִרְאוֹת תנאים והיסטוריה של האריתמטיקה

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד

עד לאמצע תקופת המשנה, חובת החינוך במסורת היהודית הייתה מוטלת על האב.

לִרְאוֹת תנאים והיסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד

הילד שצעק זאב

איורו של פרנסיס בארלו על המשל, 1687 הילד שצעק זאב הוא אחד ממשלי איזופוס, שמספרו 210 על פי סיווג פרי.

לִרְאוֹת תנאים והילד שצעק זאב

הידור מצווה

ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה. הידור מצווה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר.

לִרְאוֹת תנאים והידור מצווה

היימנות

קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.

לִרְאוֹת תנאים והיימנות

ואהבת לרעך כמוך

סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.

לִרְאוֹת תנאים וואהבת לרעך כמוך

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת תנאים וכ"ד בחשוון

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

לִרְאוֹת תנאים וכנסת הגדולה

כפר מנדא

כיכר בכפר מנדא, ברקע בתי היישוב כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשוליה המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון.

לִרְאוֹת תנאים וכפר מנדא

כפר עזיז

כפר עזיז הוא כפר יהודי מתקופת המשנה, המזוהה עם חורבת אל עזיז, כחצי ק"מ מדרום לעיירה יטה בדרום הר חברון (נ"צ 157023).

לִרְאוֹת תנאים וכפר עזיז

כפר דרום

שלט הכניסה לכפר דרום שלט הסוקר את תולדות היישוב פנים בית הכנסת כפר דרום היה יישוב שהוקם בשנת 1946 (כחלק מ-11 הנקודות), נכבש ונהרס על ידי חיל המשלוח המצרי (1948) במלחמת העצמאות, הוקם מחדש לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים, ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות יחד עם גוש קטיף.

לִרְאוֹת תנאים וכפר דרום

כפר דבורה

חורבות כפר דבורה כפר דבורה היה יישוב יהודי בתקופת התלמוד במעלה נחל גילבון שברמת הגולן.

לִרְאוֹת תנאים וכפר דבורה

כרם בן זמרה

כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון, מצפון לצפת, ושייך למועצה אזורית מרום הגליל.

לִרְאוֹת תנאים וכרם בן זמרה

כריך

סנדוויץ' הכריך הפופולרי ביותר בעולם הוא ההמבורגר. כריך (או סנדוויץ'; מאנגלית: Sandwich) הוא שמה של קטגוריה רחבה של מאכלים שהמשותף להם הוא שהם מורכבים משתי פרוסות לחם וביניהן שכבה אחת או יותר של מילוי, שעשוי להכיל בשר, ירקות, גבינה, רטבים ותבלינים.

לִרְאוֹת תנאים וכריך

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

לִרְאוֹת תנאים וכתובת רחוב

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

לִרְאוֹת תנאים וכתובה

כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

בהלכה, כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו הוא כלל שאמר רבה, כי כל שתי פעולות שלא ניתן לבצען בזה אחר זה, מכיוון שחלותה של האחת מונעת את השנייה, לא ניתן לבצען בפעם אחת.

לִרְאוֹת תנאים וכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו הוא ביטוי תנאי.

לִרְאוֹת תנאים וכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

כל ישראל ערבים זה בזה

"כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" הוא ביטוי שטבעו חז"ל, ומובנו המקורי הוא שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו.

לִרְאוֹת תנאים וכל ישראל ערבים זה בזה

כל ישראל בני מלכים הם

כל ישראל בני מלכים הם הוא כלל הלכתי שמקורו במספר תנאים, ולפיו כל יהודי חשוב כמו בנו של מלך המשופע בעושר, ולפיכך בעניינים שבהם דינו של אדם רם במעלה שונה מדינו של אדם מהשורה, ניתן להתייחס לכל יהודי כבן מלך גם אם הוא בפועל עני ונצרך.

לִרְאוֹת תנאים וכל ישראל בני מלכים הם

כלבא שבוע

כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים וכלבא שבוע

כלי שרת

כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים וכלי שרת

כבוד הכהנים

כבוד הכהנים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת את עם ישראל לכבד את שבט הכהנים שבתוכם.

לִרְאוֹת תנאים וכבוד הכהנים

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

לִרְאוֹת תנאים וכביצה

כגרוגרת

תאנים יבשות כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה.

לִרְאוֹת תנאים וכגרוגרת

כהן מוחזק

כהן מוחזק (או כהני חזקה) הוא אדם שייחוסו המשפחתי ככהן מבוסס על חזקה אך לא על בירור ודאי.

לִרְאוֹת תנאים וכהן מוחזק

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

לִרְאוֹת תנאים וכהן גדול

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

לִרְאוֹת תנאים וכוס של ברכה

כופח

כופח הוא מתקן קטן לאפייה ובישול מזמן התנאים.

לִרְאוֹת תנאים וכופח

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

לִרְאוֹת תנאים וכוונה (יהדות)

כוי

כּוֹי (או כְּוִי), הוא מונח המוזכר במשנה שמתאר בעל חיים שמבחינה הלכתית הוא ספק חיה ספק בהמה, לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה.

לִרְאוֹת תנאים וכוי

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

לִרְאוֹת תנאים וכיפת הירדן

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

לִרְאוֹת תנאים וימות המשיח

יאנוח-ג'ת

קברו של סתי שמס ביאנוח יאנוח-ג'ת (בערבית: يانوح-جت, לעיתים מאוית ינוח - ג'ת) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל.

לִרְאוֹת תנאים ויאנוח-ג'ת

ינוח (אתר בשומרון)

נחלות שבטי ישראל יָנוֹחַ (ייתכן יָנוֹחָה) הייתה עיר מקראית ששכנה בין נחלות שבט אפרים ושבט מנשה.

לִרְאוֹת תנאים וינוח (אתר בשומרון)

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

לִרְאוֹת תנאים ויעקב נחום אפשטיין

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת תנאים ויעקב שור

יעקב גוטמן

הרב יעקב גוטמן (22 באפריל 1845 – 29 בספטמבר 1919) היה תאולוג יהודי-גרמני, פילוסוף של הדת.

לִרְאוֹת תנאים ויעקב גוטמן

יצא לתרבות רעה

יצא לתרבות רעה הוא ביטוי עברי מתקופת התנאים שמשמעותו עזיבת דרך החיים של התורה, בדרך כלל לטובת דרך אלילית או יצרית.

לִרְאוֹת תנאים ויצא לתרבות רעה

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

לִרְאוֹת תנאים ויצחק אייזיק הלוי

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.

לִרְאוֹת תנאים ויצחק זלר

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

לִרְאוֹת תנאים ויציאה בשאלה

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן.

לִרְאוֹת תנאים וירושלים של זהב

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

לִרְאוֹת תנאים וירושה

ירושה (משפט עברי)

בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.

לִרְאוֹת תנאים וירושה (משפט עברי)

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

לִרְאוֹת תנאים וירידת הדורות

ישמעאל

יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק.

לִרְאוֹת תנאים וישמעאל

ישמעאל (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים וישמעאל (פירושונים)

ישמעאל הכהן

קטגוריה:פירושון אישים.

לִרְאוֹת תנאים וישמעאל הכהן

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

לִרְאוֹת תנאים וישעיה פיק ברלין

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

לִרְאוֹת תנאים וישו

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

לִרְאוֹת תנאים וישו (יהדות)

ישיבת הדר

ישיבת הדר הוקמה בעיר ניו יורק בקיץ ה'תשס"ז (2007) על ידי מכון הדר בתור הישיבה הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים.

לִרְאוֹת תנאים וישיבת הדר

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

לִרְאוֹת תנאים ויחסי אישות (הלכה)

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

לִרְאוֹת תנאים ויחוסי תנאים ואמוראים

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת תנאים ויחיאל מיכל טוקצינסקי

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים".

לִרְאוֹת תנאים ויחיאל די-נור

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ויחיאל היילפרין (רב)

יד לטומאה

בהלכות טומאה וטהרה, יד (ברבים: ידות) היא ידית המחוברת לחפץ ומשמשת לאחיזתו, והיא נחשבת טפלה לו וחלק ממנו מבחינה הלכתית.

לִרְאוֹת תנאים ויד לטומאה

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר אזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה, בדור החמישי לתנאים.

לִרְאוֹת תנאים וידוע הבבלי

יהא מונח עד שיבוא אליהו

יהא מונח עד שיבוא אליהו הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ כשנושא הדיון אינו בר הכרעה, קיימת עמדה הלכתית לפיה אין לתיתו לאף אחד מהצדדים כל עוד אין ראיות נוספות, כלומר, יש לשמר את המצב הקיים עד זמן התבררות הספקות על ידי אליהו הנביא, שעל פי המסורת היהודית יבשר את ביאת המשיח:.

לִרְאוֹת תנאים ויהא מונח עד שיבוא אליהו

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

לִרְאוֹת תנאים ויהדות

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

לִרְאוֹת תנאים ויהדות אורתודוקסית

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

לִרְאוֹת תנאים ויהדות קונסרבטיבית

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

לִרְאוֹת תנאים ויהדות רפורמית

יהדות ג'רבה

יהדות האי ג'רבה, שלחופי דרום תוניסיה, נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, יש המייחסים אותה לתקופת בית ראשון.

לִרְאוֹת תנאים ויהדות ג'רבה

יהושע

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמקורם בתנ"ך.

לִרְאוֹת תנאים ויהושע

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

לִרְאוֹת תנאים ויהושע בן נון

יהושע בן פרחיה

יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול.

לִרְאוֹת תנאים ויהושע בן פרחיה

יהושע בן חנניה

קטגוריה:פירושון אישים.

לִרְאוֹת תנאים ויהושע בן חנניה

יהושע השל שור

יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.

לִרְאוֹת תנאים ויהושע השל שור

יהודה בן תימא

טור, אורח חיים סימן א' יהודה בן תימא היה תנא שלא נודע זמנו.

לִרְאוֹת תנאים ויהודה בן תימא

יהודה בן דמא

רבי יהודה בן דמא היה, על פי מדרשים מאוחרים, תנא שהוצא להורג בידי הרומאים, ולפי נוסחאות מסוימות נכלל בין עשרה הרוגי מלכות.

לִרְאוֹת תנאים ויהודה בן דמא

יהודה בן דורתאי

רבי יהודה בן דורתאי היה תנא בדור הרביעי של תקופת הזוגות, דורם של שמעיה ואבטליון.

לִרְאוֹת תנאים ויהודה בן דורתאי

יהודה בריה דרבי חייא

רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.

לִרְאוֹת תנאים ויהודה בריה דרבי חייא

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

לִרְאוֹת תנאים ויהודים ומילים

יום ליקוט עצמות

בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.

לִרְאוֹת תנאים ויום ליקוט עצמות

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

לִרְאוֹת תנאים ויום הולדת

יונתן

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם יונתן.

לִרְאוֹת תנאים ויונתן

יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.

לִרְאוֹת תנאים ויונתן בן עוזיאל

יוסף שלמה דיין

הרב יוסף שלמה דיין (ה'תרפ"ד, 1924 – ט בתמוז ה'תשמ"ה, 28 ביוני 1985) היה מקובל ומאתר קברי צדיקים.

לִרְאוֹת תנאים ויוסף שלמה דיין

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

לִרְאוֹת תנאים ויוסף חיים מבגדאד

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

לִרְאוֹת תנאים ויוסף היינימן

יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.

לִרְאוֹת תנאים ויוסיפון (ספר)

יועזר איש הבירה

יועזר איש הבירה היה תנא מתלמידי בית שמאי, חי במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל.

לִרְאוֹת תנאים ויועזר איש הבירה

יוצא דופן

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי למי שנולד בניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי', שבו מוציאים את העובר והשליה מהאם דרך דופן הרחם, ולא כפי הדרך הרגילה בלידה נרתיקית, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן" כאשר הכוונה היא ליציאתו של העובר מדופן בטן האישה.

לִרְאוֹת תנאים ויוצא דופן

יוחנן

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

לִרְאוֹת תנאים ויוחנן

1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת תנאים ו1 בדצמבר

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

לִרְאוֹת תנאים ו100 מושגי יסוד

119–110 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 119 – 110 לפנה"ס.

לִרְאוֹת תנאים ו119–110 לפנה"ס

28 בספטמבר

28 בספטמבר הוא היום ה-271 בשנה (272 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת תנאים ו28 בספטמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תנאים

, משיח, מלאכת מחשבת, מלאכת לש, מלכויות זכרונות ושופרות, מחלף סומך, מבטא, מגילת תענית, מגיד (קבלה), מדעי הרוח הדיגיטליים, מדרש, מדרש משלי, מדרש תמורה, מדרשת לינדנבאום, מדרשי הלכה, מופנה, מוקצה מחמת מיאוס, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מוזיקה יהודית, מודעי, מודיעים, מכס, מכשירי אוכל נפש, מכלל לאו אתה שומע הן, מכילתא דרבי ישמעאל, מי שהיה נשוי שלוש נשים, מין במינו אינו בטל, מיסטיקה יהודית, מירון הקדומה, מיתה בידי שמיים, מידות שהתורה נדרשת בהן, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, מיהו העם הנבחר?, מיהו יהודי, אמאוס ניקופוליס, אמת המים שבמקדש, אמה (יחידת מידה), אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, אמוראים, אמימר, אם למסורת ואם למקרא, אנטיפטרוס האדומי, אנטיגנוס איש סוכו, אנוש, אנימיזם, אעבלין, אפליית נשים, ארתור שפנייר, ארבע מיתות בית דין, ארבע ערי הקודש, ארגומנטציה, ארון הברית, אריה מרדכי רבינוביץ, אשרה (אלה), אתרוג מורכב, אל תעש עצמך כעורכי הדיינים, אלעזר, אלעזר פלקלס, אלעזר בן שמעון, אלעזר בן חנניה, אלעזר בירבי קליר, אלישע בן אבויה, אליהו קלצקין, אזוב מצוי, אחרי החגים, אב מנזר, אבא (פירושונים), אבא אושעיא איש טריא, אבא שאול, אבא שאול (תנאים שונים), אבא שאול בן בטנית, אבא בנימין, אבא גוריון איש צידן, אבא כהן ברדלא, אבא יוסף הבנאי, אבא יוסי חליקופרי איש טבעון, אבא יוסי בן חנן, אבנט (בגד כהונה), אבני בית קוליס, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אברהם דאנון, אבטולמוס, אבות דרבי נתן, אבוה דשמואל, אבי אבות הטומאה, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), אדמון, אדמון (פירושונים), אדני השדה, אהרן מגיד, אהרן אופנהיימר, אהרן שמש, אהרן בן אשר, אהבה, אונקלוס, אוצרות יהודיים, אוקימתא, אור עקיבא, אור רייכרט, אורות (צמח), אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אוהל (הלכה), אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין אלו אלא דברי נביאות, אין אדם חוטא ולא לו, אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, אין דנין אפשר משאי אפשר, אימא שלום, איסור סירוס, איסור חדש, איסי בן יהודה, אישה שאין לה וסת, אילפא, איליה קפיטולינה, איזהו מקומן, איוב, איילונית, נעם ארנון, נערה (הלכה), נפקא מינה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נרות שבת ויום טוב, נשמת כל חי, נשיא הסנהדרין, נתן, נזקי בהמה, נחמיה (פירושונים), נחמיה איש שיחין, נחמיה העמסוני, נחום (פירושונים), נחום איש גמזו, נחום המדי, נבוריה, נדוניה, נותן טעם לפגם, נירון קיסר, ניתוח קיסרי, סמיכת זקנים, סמיכות פרשיות, סאסא, סאג'ור, סנחריב, סנדלר (פירושונים), סעודת פורים, סעודה (הלכה), ספק ממזר, ספק כוודאי, ספר רזיאל המלאך, ספר האגדה, ספר הזוהר, ספר הבהיר, ספר יחזקאל, ספרות חז"ל, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרי במדבר, ספרי הגר"א, סקילה (עונש מוות), סתמא דגמרא, סתם יינם, סלה (מונח מקראי), סטרטגוס, סח'נין, סגולה (מאגיה), סדר עולם, סדר קדימה בברכות, סדר תנאים ואמוראים, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר טהרות, סדר הדורות, סומכוס, סומכוס (פירושונים), סוריא, סוטה (הלכה), סכנין (פירושונים), סכנין (יישוב עתיק), סימנים (תלמוד), סיני ועוקר הרים, סיט (יחידת מידה), עמראני, עמוס שושן, עמוקה, ענבר (יישוב), עקביא בן מהללאל, עקילס הגר, עקיבא איגר, עראבה, ערב (יישוב עתיק), ערכין (יהדות), עריפת ראש, עשרת הרוגי מלכות, עשרה בטבת, עלמא, עלינו לשבח, עזרא ציון מלמד, עבודה זרה בשיתוף, עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי, עדין אבן ישראל, עונש מוות, עוזיאל, עכו, עין זיתון, עיר של יחיד, עירית אמינוף, עידו ועינם, עיילבו, עיילבון, פנחס אליהו הורביץ, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פפוס, פפוס ולוליאנוס, פקיעין, פר העלם דבר של ציבור, פרנסה מלימוד תורה, פרקי רבי יוסי, פרקי דרבי אליעזר, פרשנות חוזה, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא היהודים, פרה שומרת שבת, פרושים, פלפול, פלוני, פולטת שכבת זרע, פוליגמיה, פיקוח נפש, פירוש המשנה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית, פיטום הקטורת, צמצום (הלכה), צאת הכוכבים, צרעת הבתים, צרורות, צלף קוצני, צדוק (פירושונים), קם ליה בדרבה מיניה, קם דינא, קנס (הלכה), קניין מסירה, קניין ארבע אמות, קפדוקיה, קרן (אב נזיקין), קריית אונו, קריית טבעון, קל וחומר, קלאופטרה, קב (יחידת מידה), קבר שמעון הצדיק, קבר הרמב"ם, קברי צדיקים ביהדות, קבלה, קדושה אחת, קורבן (יהדות), קורבן חטאת, קידוש ידיים ורגליים, ר"מ (פירושונים), רמת אהרן, רמח"ל, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשית הגז, רפאל שפירא, רפואה בשבת, רש"י, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רשימות (חב"ד), רחל בת כלבא שבוע, רחוב רבי עקיבא, רחוב הלל, רב, רב (אמורא), רב מרי בר רב דימי, רב אסי, רב סעדיה גאון, רב עמרם, רב רחומי השלישי, רב שרירא גאון, רב שילא, רב חסדא, רב הונא קמא, רב הינק, רב יהודה, רב ייבא סבא, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל ברבי, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבה יוסי, רבי, רבי מאיר, רבי מאיר בעל הנס, רבי מנא (פירושונים), רבי מנחם ברבי יוסי, רבי מתיא בן חרש, רבי אלעאי, רבי אלעאי (תנא), רבי אלעזר חסמא, רבי אלעזר בן ערך, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן פרטא, רבי אלעזר בן פדת, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אלעזר בן חנניה, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, רבי אלעזר ברבי צדוק, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי אלעזר המודעי, רבי אלעזר הקפר, רבי אליעזר (פירושונים), רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אחא (תנא), רבי נתן, רבי נתן (פירושונים), רבי נחמיה, רבי נחוניה בן הקנה, רבי נהוראי, רבי עקיבא, רבי פינחס בן יאיר, רבי צדוק, רבי שמעון שזורי, רבי שמעון בן מנסיא, רבי שמעון בן אלעזר, רבי שמעון בן נתנאל, רבי שמעון בן חלפתא, רבי שמעון בן הסגן, רבי שמעון בן יהוצדק, רבי שמעון בן יהודה, רבי שמעון בן יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי שמעון ברבי, רבי שמואל בר נחמני, רבי תנחום, רבי לויטס איש יבנה, רבי טרפון, רבי זוטרא, רבי זכריה בן הקצב, רבי חנניא בן עקביא, רבי חנניה בן עקשיא, רבי חנינא איש אונו, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן אנטיגנוס, רבי חנינא בן תרדיון, רבי חנינא בן חכינאי, רבי חנינא בן גמליאל, רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא בר חמא, רבי חלפתא, רבי חוצפית המתורגמן, רבי חייא, רבי בנאה, רבי דוסא בן הרכינס, רבי יאשיה, רבי ינאי, רבי יעקב (תנא), רבי יצחק (תנא), רבי יקים איש חדיד, רבי ירמיה (הראשון), רבי ישמעאל, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי ישבב הסופר, רבי יהושע בן קרחה, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה בן בתירא, רבי יהודה בן בבא, רבי יהודה הנשיא, רבי יונתן, רבי יונתן בן הרכינס, רבי יוסי, רבי יוסי (פירושונים), רבי יוסי בן קיסמא, רבי יוסי בן זמרה, רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן החוטף אפרתי, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוסי הגלילי, רבי יוסי הכהן, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן תורתא, רבי יוחנן בן ברוקה, רבי יוחנן בן גודגדא, רבי יוחנן הסנדלר, רבין בר רב אדא, רביעית, רות רבה, רוח הקודש (יהדות), רובעי אשדוד, רודף, רימון מצוי, שן ורגל, שמעון (פירושונים), שמעון בן ננס, שמעון בן הלל, שמעון הפקולי, שמעון הצדיק, שמעון התימני, שמואל (אמורא), שמואל (פירושונים), שמואל הקטן, שמור לי ואשמור לך, שמות רחובות בירושלים, שמות הצדיקים, שמיר (ספרות האגדה), שמירת קדשים, שמיטה, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחא, שנת שמיטה, שני שבילין, שניים שעשאוה, שערי חסד, שרטוט בסת"ם, שלמה נאה, שלשלת הקבלה, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שלילת התארים, שלילת הגשמות, שליח עושה שליח, שזור, שבעת פרקי רבי אליעזר, שבועת אמונים (נובלה), שבועת העדות, שביתת בהמתו, שד"ר, שולחן הפנים, שוכה, שיר השירים, שיטת הרבדים, שידה, שיור בקידושין וגירושין, תארים רבניים, תנא, תנא קמא, תנורו של עכנאי, תפילת מנחה, תפילת מעין שמונה עשרה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה, תפילין, תקנות הקהילה, תקופת התנאים, תקופת הזוגות, תרומת מעשר, תרומה גדולה, תרי"ג מצוות, תל מחוז, תל חדיד, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חבר, תלמיד חכם שסרח, תחש (תנ"ך), תוספתא, תוספות, תולדות עם עולם, תולדות תנאים ואמוראים, תודוס איש רומי, תיקו, תיקון סופרים, תיקוף, לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, לשון חז"ל, לגיו, לוקיוס אלבינוס, לוח התקופות בארץ ישראל, לוגיקה תלמודית, לוי בר סיסי, ליל הסדר, טאבולה ראסה, טעמא דקרא, טעם כעיקר, טרפה, טומאת משקין, טומאת מת, טומאת ארץ העמים, טומאת אוהל, טומאת כהנים, טומאת יולדת, טומאה וטהרה, טורח ציבור, טיעון העד (יהדות), זקן ממרא, זבולון קוורטין, זונה (הלכה), זורק אבן למרקוליס, זוהר חדש, זכריה פרנקל, זכריה הנביא, ח'דיתה, חמץ, חנן, חנן בן אבישלום, חנן המצרי, חנניה, חנניה בן אחי רבי יהושע, חנניה בן חזקיה, חנווני על פנקסו, חנינאי כהנא בן הונא גאון, חנינה (פירושונים), חציו עבד וחציו בן חורין, חלה (מתנות כהונה), חז"ל, חזקת שור המועד, חזקת הדין, חזקה (הלכה), חזקה דרבא, חזקיה (פירושונים), חזקיה בן רבי חייא, חזרת הש"ץ, חזה ושוק, חזון העצמות היבשות, חבקוק, חגי ישראל ומועדיו, חדיד (בית חרושת), חומרא דרבי זירא, חומש (הלכה), חוקוק (יישוב עתיק), חור בסדין, חורן, חורבן העולם באלף השביעי, חול המועד, חולין על טהרת הקודש, חי נושא את עצמו, חיפה, חילוק רשויות, חיבור ספר הזוהר, חייא, חיים ע. קוליץ, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים הררי (מחנך), בן סירא, בן עזאי, בן פקועה, בן שמעון, בן זומא, בן זכאי (פירושונים), בן חנן, בן חנניה, בן יהודה, בני רכב, בני ברק, בני ברק (יישוב עתיק), בני בתירה, בנימין מטודלה, בנימין קוסובסקי, בנימין לאו, בנימין הצדיק, בניין אב, בקר הבית, בר פלוגתא, בר קפרא, בר כוכבא, בר יוחאי (פיוט), ברוקה, ברוריה, ברוריה (סרט), ברכת בורא מאורי האש, ברכת המזון, ברכת הנסים, ברכת כהנים, ברכה, ברכות התורה, ברייתא, ברייתא דמסכת נדה, ברייתא דמלאכת המשכן, ברייתא דל"ב מידות, ברייתא דישועה, בת מצווה, בת קול, בת כהן, בל תאחר, בחירה חופשית, בבא, בבא בן בוטא, בגדי כהונה, בהמה וחיה בהלכה, בותה, בכור בהמה טהורה, בין השמשות (יהדות), ביעור חמץ, ביקורת נוסח המקרא, ביריה, בית קתרוס (כהונה גדולה), בית שמש, בית שערים, בית גוברין - מרשה, בית המקדש, בית העלמין העתיק בצפת, בית הכנסת אלגריבה, ביטול ברוב, גן עדן, גמרא סדורה המאיר, גמזו, גמזו (מושב), גאולת קרקע, גנוסיס, גרמא בנזיקין, גזרת תקרה, גזירת סנדל המסומר, גזירת כלים, גבעונים, גבריאל חזות, גדליה אלון, גדול הדור, גוננים, גוריון, גוש חלב, גווילי אש, גימטריה, גירוש שדים, גיל, גילוי אליהו, דם קישוי, דניאל גולדשמידט, דרשנות, דרכי לימוד התלמוד, דרישה וחקירה, דבר שאינו מתכוון, דברים, דברים רבה, דורשי חמורות, דוד פלוסר, דוד וולף מרקס, דינא דמלכותא דינא, דיברה תורה כלשון בני אדם, דיו לבא מן הדין להיות כנדון, המאה ה-1, המאה ה-2, המאה ה-3 לפנה"ס, המנורה, המצור על ירושלים (70), המקושש, המרד הגדול, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, המוציא מחברו עליו הראיה, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האימפריה הרומית, הענישה בהלכה, הערמה, הפקר, הפרת נדרים, הפרוכת, הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל, הקדש (הלכה), הקהילה היהודית באנטופול, הר מירון, הר ארבל, הר ניתאי, הרגשת נידה, השם המפורש, השחתת הזקן, התקופה הרומית בארץ ישראל, התראה (הלכה), התרת נדרים, הלעיטהו לרשע וימות, הלל הזקן, הלוח העברי, הלכה, הלכות עירובין, הטפת דם ברית, הגאון מווילנה, הגליל, הגדרה, הגיוגרפיה, הושעיה, הולך בדרכו עקיבא, הכתב העברי הקדום, הינוקא מכפר סכנין, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של החינוך בתקופת המשנה והתלמוד, הילד שצעק זאב, הידור מצווה, היימנות, ואהבת לרעך כמוך, כ"ד בחשוון, כנסת הגדולה, כפר מנדא, כפר עזיז, כפר דרום, כפר דבורה, כרם בן זמרה, כריך, כתובת רחוב, כתובה, כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, כל ישראל ערבים זה בזה, כל ישראל בני מלכים הם, כלבא שבוע, כלי שרת, כבוד הכהנים, כביצה, כגרוגרת, כהן מוחזק, כהן גדול, כוס של ברכה, כופח, כוונה (יהדות), כוי, כיפת הירדן, ימות המשיח, יאנוח-ג'ת, ינוח (אתר בשומרון), יעקב נחום אפשטיין, יעקב שור, יעקב גוטמן, יצא לתרבות רעה, יצחק אייזיק הלוי, יצחק זלר, יציאה בשאלה, ירושלים של זהב, ירושה, ירושה (משפט עברי), ירידת הדורות, ישמעאל, ישמעאל (פירושונים), ישמעאל הכהן, ישעיה פיק ברלין, ישו, ישו (יהדות), ישיבת הדר, יחסי אישות (הלכה), יחוסי תנאים ואמוראים, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יחיאל די-נור, יחיאל היילפרין (רב), יד לטומאה, ידוע הבבלי, יהא מונח עד שיבוא אליהו, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות ג'רבה, יהושע, יהושע בן נון, יהושע בן פרחיה, יהושע בן חנניה, יהושע השל שור, יהודה בן תימא, יהודה בן דמא, יהודה בן דורתאי, יהודה בריה דרבי חייא, יהודים ומילים, יום ליקוט עצמות, יום הולדת, יונתן, יונתן בן עוזיאל, יוסף שלמה דיין, יוסף חיים מבגדאד, יוסף היינימן, יוסיפון (ספר), יועזר איש הבירה, יוצא דופן, יוחנן, 1 בדצמבר, 100 מושגי יסוד, 119–110 לפנה"ס, 28 בספטמבר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות