תִקשׁוֹרֶת

398 יחסים: BDSM, מאה ברכות, מאור עיניים (צ'רנוביל), מאיר יהודה גץ, מאיר יונה (רב), מנחם מנדל שניאורסון, מסעות בנימין השלישי, מסורת (יהדות), מסורתיים, מסכת מנחות, מעמד האישה ביהדות, מערות מורבעת, מעשה יהודה ותמר, מעלין בקודש ואין מורידין, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, מצנפת (בגד כהונה), מצוות כתיבת ספר תורה, מצווה, מצווה הבאה בעבירה, מקורות היהדות, מר בריה דרבנא, מרתף השואה, מרדכי אנילביץ', מרדכי פוגלמן, מרדכי בן הלל, מרדכי בריסק, מרכז חב"ד העולמי – 770, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משפחת טמביני, משה רבקש, משה חיים מבגדאד, משה הדרעי, משה יהודה לייב זילברברג, משה יהודה בלוי, מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012), מלאכות קושר ומתיר, מטפחת ספרים, מזוזה, מבצע תפילין, מבצעי הרבי מחב"ד, מגילות מדבר יהודה, מדונה, מולדת (שיר של חנן בן ארי), מכון בני דוד פסגות, מימון בן-עטר, מינות (יהדות), מיכל, מיכה קירשנר, ..., אמבידקסטריות, אנימיזם, אפר מקלה, אפרים אשרי, אפרים פישל הרשקוביץ, ארץ נהדרת, אריה ארליך, אלעזר רוקח (רב), אלכסנדר רופא, אלישע בעל כנפיים, אליהו רחמים זייני, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אבולעפיה, אברהם אביש מפרנקפורט, אברהם חיים נאה, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות על החורבן, אגדות החורבן, אדם למברט, אהבה, אורח חיים (שולחן ערוך), אוריאל אקוסטה, אושוויץ, אותיות סת"ם, אין מעבירין על המצוות, איסר פרנקל, איתי שכטר, איגרות צפון, איוואן צ'רניאחובסקי, נסים קרליץ, נתן נטע לייטר, נתנאל תפילינסקי, נחום ויידנפלד, נואה שנאפ, נוסח ארץ ישראל, ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה, סמלים ביהדות, סאלם חבשוש, סאה (יחידת מידה), ספר אהבה, ספר תורה, ספר האסופות, ספר האגור, סטרא אחרא, סדר קדשים, סדר הפרשיות בתפילין, סופר, סופר (פירושונים), סופר סת"ם, סובלנות, סידור רבי שלמה בן נתן, סידור הבעל שם טוב, עמנואל חי ריקי, עם הארץ, עצם הלוז, עקיבא איגר, עקיבה פרוש, ערב שבת, עשרת הרוגי מלכות, עשרת הדיברות, עשייה לשמה, על הדרך עץ עומד, עלינו לשבח, עוסק במצווה פטור מן המצווה, עור (חומר גלם), עובדיה יוסף, עודד הרוש, פאי (סרט), פנחס אפשטיין, פנחס גינזבורג, פניני הלכה, פסח, פרעות צפת (1834), פרשת שמעון אבלס, פושע, פיודור דוסטויבסקי, צמצום (הלכה), צמחונות וטבעונות ביהדות, צפת, צבי שכטר, צבי כהן, צבי יהודה קוק, ציץ, ציונות דתית, קציצה, קריאת שמע, קריעה (אבלות), קשר (חבל), קשר של תפילין, קתדרלת נוטרדאם (פריז), קלף (יהדות), קלונימוס קלמן אפשטיין, קליגרפיה, קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, קדושת לוי, קדושה דסידרא, קהילת אדרת אליהו, קוצו של יוד, קורבן מוסף של ראש חודש, רמב"ן, רמי בר תמרי, רפאל הצרפתי, רש"י, רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רחבעם זאבי, רב נחמיה בריה דרב יוסף, רב ששת, רב חסדא, רב חיננא בר שלמיא, רב חייא בר אשי, רב האי גאון, רבא, רבנו תם, רבי יהושע הגרסי, רוז'ה בראון, שמן זית, שמע ישראל (פרשיה), שמעון אהרן סופר, שמעון פרנקל, שמעון זאב רוטשילד, שמואל אליעזר שטרן, שמואל אהרן יודלביץ, שמואל טל, שמואל דוד יונגרייז, שמיטת קרקעות, שאול, שאול מורטירה, שאול נחמיאש, שם עולם, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שער הכוונות, שערי ציון (ספר), שרמן בחורף (סרט), שרולי ברונכר, שריה דבליצקי, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה פפנהיים, שלמה קרליבך, שלמה דוד יהושע וינברג, שלשלת הקבלה, שלום משאש, שליח (הלכה), שגיאת כתיב, שדי, שו"ת מן השמים, שוק מאה שערים, שולחן ערוך, שימושא רבא, שילה (יישוב), שיבולי הלקט, תאומים סיאמיים, תנועת דור דעה, תענית, תפלין, תפילת מוסף, תפילת שחרית, תפילת חנה, תפילה, תפילין (פירושונים), תפילין (שיר), תפילין של ראש, תפילין של יד, תקנות המגורשים, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תשעה באב, תלייה, תחנון, תדיר ושאינו תדיר, תורה שבעל-פה, תיק, תיק תפילין, תיקון (סרט), תיתורה, לרקוד, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לועג לרש, ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, לייב וייספיש, טנק המבצעים של חב"ד, טלית, טבעונות, טבי, טומאת כתבי הקודש, טוטפות, טיעון העד (יהדות), טיקטין, זמן טלית ותפילין, זמני היום בהלכה, זאב מזברז', זאב וולף הלוי טירנואר, זלמן גרדובסקי, זהר עמר, זכריה הכהן (רב), חנניה יוסף אייזנבך, חנוך גד יוסטמן, חסיד שוטה, חסידות אמשינוב, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות צאנז גריבוב, חסידות רוזבדוב, חסידות חב"ד, חק לישראל, חרדים אנוסים, חליצה, חזקה דרבא, חבש פאר, חומש תורה שלמה, חול המועד, חינוך קטן לתפילין, חיים מאדאר, חיים מרדכי רולר, חיים אמסלם, חיים אלעזר שפירא, חיים פינחס שיינברג, חיים שרגא פייבל פרנק, חיים זנוויל אברמוביץ', חיים הלברשטאם, חיים כסאר, חיים כסאר (בן סלימאן), חיים יצחק חייקין, בן ציון אברהם קואינקה, בני ציפר, בני ברק, בנימין לאו, בנימין זאב הרצל, בעלי הנפש, בקר הבית, בר מצווה, בר הדיא, ברוך מזרחי, ברוך שאמר (הלכות תפילין), ברוך בן יצחק, ברוך יצחק ליפשיץ, ברוניסלב לינקה, ברוריה, ברכת לשמור חוקיו, ברכת השחיטה, ברכה אחרונה, ברכה לבטלה, ברכות המצוות, ברית מילה, בשבילה גיבורים עפים (סדרת טלוויזיה), בל תוסיף ובל תגרע, בלז'ץ, בלבב ימים, בד"ץ בית יוסף, בוריס יפימוב, בין העולמות, ביקורת נוסח המקרא, בית עובד (סדור), בית קברות, בית חב"ד, בית הכנסת במדרס, בית ישראל (שכונה), גניזה, גרטל, גזירות אדריאנוס, גדרה, גדול דעה, גיא זו-ארץ, דניאל רדקליף, דרכי לימוד התלמוד, דורשי חמורות, דובער שניאורי, דוד בן-גוריון, דוד כהן (הנזיר), דיו סת"ם, המספיק לעובדי השם, המוזיאון היהודי בפראג, האוצר מסיני, הנקמה היהודית (סדרת סרטים), הנחת תפילין, הסיגוף ביהדות, העלייה לביריה, העיטור, הפטריוט, הרבנות הצבאית, השם המפורש, התרת נדרים, הלל צייטלין, הלכה, הלכה למשה מסיני, הלכות בית הכסא, הטבח בנחל עוז, החתם סופר, הגבלת כניסה להר הבית, הדר גד, הדת השומרונית, הכשר מצווה, ועדת קבלה, והיה אם שמוע, והיה העקוב למישור, ויקטור פראנקל, כפר חב"ד, כרומט, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, כבוד המת, כדי הילוך, כוח 13 (ספר), כוונה (יהדות), יעקב מדן, יעקב ב"ש, יצחק מינקובסקי, יצחק אביגדור אורנשטיין, יצחק אייזיק מטירנא, יצחק קארו, יצחק שלמה זילברמן, יצחק זאב ידלר, יצחק בשביס-זינגר, ישראל מאיר הכהן, ישראל טוויל, ישראל זוהר, ישכר בער לייפר (נדבורנה), ישיבת מרכז הרב, ישיבת אדרת אליהו, ישיבת תורת החיים, יתומים (הלכה), יחסי ישראל–ניו זילנד, יחזקאל, יחזקאל פנט (אדמו"ר), יהדות, יהדות אפריקה, יהדות סודאן, יהדות קראית, יהדות רפורמית, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות תימן, יהדות וילנה, יהונתן אייבשיץ, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה הרצל הנקין, יואל טייטלבוים, יום טוב שני של גלויות, יום הולדת, יונה וולך, יוסף אסכנדרני, יוסף סקוביץ, יוסף צבי רימון (רב), יוסף חיים מבגדאד, יוסף בכור שור, יוסף ג'יקטיליה, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף יצחק שניאורסון, יורד לאומנות חברו, יולי אדלשטיין, יודא-באסה, 31 ביולי. להרחיב מדד (348 יותר) » « הפסיכולוג מדד

BDSM

אזוק לגב המיטה BDSM (בעברית: בדס"מ או בי-די-אס-אם) הוא שם כולל לתפיסת זהות והעדפה רגשית המערבת פרקטיקות אירוטיות בעלות מרכיב מרכזי של יחסי שליטה.

חָדָשׁ!!: תפילין וBDSM · ראה עוד »

מאה ברכות

בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

חָדָשׁ!!: תפילין ומאה ברכות · ראה עוד »

מאור עיניים (צ'רנוביל)

מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: תפילין ומאור עיניים (צ'רנוביל) · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: תפילין ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מאיר יונה (רב)

הרב מאיר יונה (ה'תרע"ח - כ"ב אדר ב' ה'תדש"מ, 26 במרץ 1984), היה הרב הראשי הספרדי הראשון של עיירת הפיתוח מגדל העמק.

חָדָשׁ!!: תפילין ומאיר יונה (רב) · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: תפילין ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: תפילין ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תפילין ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: תפילין ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומסכת מנחות · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: תפילין ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מערות מורבעת

מערות מורבעת מפת סימון שבילים של מרחב נחל דרגה השילוט למערות פתח מערת המפולת פתח הכניסה צילום מעומק המערה תעלת ניקוז קדומה בפתח המערה מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומערות מורבעת · ראה עוד »

מעשה יהודה ותמר

יהודה מוסר לתמר את הערבונות בעוד תמר מכסה פניה כדי שיהודה לא יזהה אותה. ציור מאת אחד מתלמידיו של רמברנדט (בסביבות 1650–1660) מעשה יהודה ותמר הוא סיפור מקראי המורכב מכמה שלבים.

חָדָשׁ!!: תפילין ומעשה יהודה ותמר · ראה עוד »

מעלין בקודש ואין מורידין

מעלין בקודש ואין מורידין הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומעלין בקודש ואין מורידין · ראה עוד »

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.

חָדָשׁ!!: תפילין ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית · ראה עוד »

מצנפת (בגד כהונה)

הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת. על פי משנה תורה, מצנפת (לכהן גדול) או מגבעת (לכהן הדיוט) היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

חָדָשׁ!!: תפילין ומצנפת (בגד כהונה) · ראה עוד »

מצוות כתיבת ספר תורה

מצוות כתיבת ספר תורה היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה ולהחזיקו ברשותו.

חָדָשׁ!!: תפילין ומצוות כתיבת ספר תורה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ומצווה · ראה עוד »

מצווה הבאה בעבירה

אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

חָדָשׁ!!: תפילין ומצווה הבאה בעבירה · ראה עוד »

מקורות היהדות

לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.

חָדָשׁ!!: תפילין ומקורות היהדות · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: תפילין ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מרתף השואה

טקסט.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרתף השואה · ראה עוד »

מרדכי אנילביץ'

אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מרדכי פוגלמן

הרב מרדכי פוגלמן (17 בספטמבר 1898 - 6 בספטמבר 1984; ראש השנה תרנ"ט - ט' באלול תשמ"ד) היה רבה של קטוביץ ולאחר מכן, של קריית מוצקין.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרדכי פוגלמן · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרדכי בריסק · ראה עוד »

מרכז חב"ד העולמי – 770

מרכז חב"ד העולמי - 770 התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 מרכז חב"ד העולמי, המכונה 770 על שם מספר הבית, הוא מרכז חסידות חב"ד ששימש בעבר גם כבית מדרשם של שני האדמו"רים האחרונים, רבי יוסף יצחק שניאורסון ויורשו רבי מנחם מנדל שניאורסון.

חָדָשׁ!!: תפילין ומרכז חב"ד העולמי – 770 · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: תפילין ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפחת טמביני

משפחת טמביני (באיטלקית: Famiglia Tambini) הייתה משפחה מהעיירה בניאקבלו (Bagnacavallo), ממחוז רוונה באיטליה, שהסתירה והצילה יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשפחת טמביני · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשה רבקש · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה הדרעי

רבי משה הדרעי (או: משה דרעי), פעל בעיר פאס שבמרוקו, בשנות העשרים של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשה הדרעי · ראה עוד »

משה יהודה לייב זילברברג

הרב משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא (תקנ"ד, 1794 - ג' בשבט תרכ"ה, 30 בינואר 1865) היה רב מפורסם בפולין ובירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשה יהודה לייב זילברברג · ראה עוד »

משה יהודה בלוי

הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי (ד' בחשוון ה'תרע"ג, 15 באוקטובר 1912 – ג' באייר ה'תשס"ג, 5 במאי 2003) היה רב, ומהדיר ספרות תורנית, פרסם כ-40 כרכים של ספרי הראשונים שלא נדפסו לפניו.

חָדָשׁ!!: תפילין ומשה יהודה בלוי · ראה עוד »

מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012)

מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים נערכה ב־21 בספטמבר 2012 בדרום רצועת עזה כאשר שלושה חמושים מצרים לבושים בבגדים אזרחיים עם חגורות נפץ, רובי AK-47, ומשגרי RPG, התקרבו לגבול מצרים-ישראל באזור בו בניית גדר הגבול עדיין לא הושלמה, ופתחו באש על קבוצת חיילי צה"ל שמפקחת על העובדים האזרחיים שבנו את גדר הגבול.

חָדָשׁ!!: תפילין ומתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים (ספטמבר 2012) · ראה עוד »

מלאכות קושר ומתיר

קשירת רשת דיג, הדוגמה המקורית לאיסור קושר מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר ומְלֶאכֶת הַמַּתִּיר הם מלאכות מל"ט מלאכות שבת, המלמדות על איסור עשיית קשר והתרתו בשבת.

חָדָשׁ!!: תפילין ומלאכות קושר ומתיר · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: תפילין ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: תפילין ומזוזה · ראה עוד »

מבצע תפילין

תפילין בשנותיו הראשונות מבצע תפילין הוא המבצע הראשון מעשרת המבצעים של הרבי מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תפילין ומבצע תפילין · ראה עוד »

מבצעי הרבי מחב"ד

עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: תפילין ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: תפילין ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדונה

מדונה לואיז צ'יקוני (באנגלית: Madonna Louise Ciccone; נולדה ב-16 באוגוסט 1958), המוכרת בשמה הפרטי מדונה, היא זמרת-יוצרת, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, ואשת עסקים אמריקאית.

חָדָשׁ!!: תפילין ומדונה · ראה עוד »

מולדת (שיר של חנן בן ארי)

מולדת הוא סינגל של הזמר-יוצר הישראלי חנן בן ארי, השיר יצא לאור ב-16 באוקטובר 2023.

חָדָשׁ!!: תפילין ומולדת (שיר של חנן בן ארי) · ראה עוד »

מכון בני דוד פסגות

מכון בני דוד פסגות הוא כולל ציוני דתי ללימודי רבנות ודיינות ביישוב פסגות.

חָדָשׁ!!: תפילין ומכון בני דוד פסגות · ראה עוד »

מימון בן-עטר

הרב מימון בן-עטר (1867 – 1958) היה מחנך וחזן, רב בקהילה היהודית באלכסנדריה שבמצרים וחבר בית הדין שבה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומימון בן-עטר · ראה עוד »

מינות (יהדות)

ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.

חָדָשׁ!!: תפילין ומינות (יהדות) · ראה עוד »

מיכל

יב מיכל מורידה את דוד מהחלון. ציור מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1865. איור מתנ"ך מורגן של אבנר בן נר (בירוק) לוקח את מיכל מפלטיאל בן ליש מִיכַל היא דמות מקראית, בתו הצעירה של שאול המלך ואשתו הראשונה של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: תפילין ומיכל · ראה עוד »

מיכה קירשנר

מיכה קירשנר (1947 – 11 בספטמבר 2017) היה צלם עיתונות ישראלי, שצילם למגזינים מובילים מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תפילין ומיכה קירשנר · ראה עוד »

אמבידקסטריות

אַמְבִּידֶקְסְטֵרִי (דו-ידי או שְׁווה ידיים) הוא אדם השולט בשתי ידיו במידה שווה, בלי צד דומיננטי.

חָדָשׁ!!: תפילין ואמבידקסטריות · ראה עוד »

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

חָדָשׁ!!: תפילין ואנימיזם · ראה עוד »

אפר מקלה

אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.

חָדָשׁ!!: תפילין ואפר מקלה · ראה עוד »

אפרים אשרי

הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 - 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: תפילין ואפרים אשרי · ראה עוד »

אפרים פישל הרשקוביץ

הרב אפרים פישל הרשקוביץ (יום הכיפורים תרפ"ג אוקטובר 1922 - ב' סיוון תשע"ז מאי 2017) היה ידוע בתואר אב בית דין האליין (על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות השואה) ושימש חבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תפילין ואפרים פישל הרשקוביץ · ראה עוד »

ארץ נהדרת

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית המשודרת במסגרת "שידורי קשת" החל מנובמבר 2003.

חָדָשׁ!!: תפילין וארץ נהדרת · ראה עוד »

אריה ארליך

אריה ארליך (נולד בט"ז באלול ה'תשמ"ז, 10 בספטמבר 1987) הוא עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו חרדי ישראלי, חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: תפילין ואריה ארליך · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: תפילין ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תפילין ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלישע בעל כנפיים

אלישע בעל כנפיים הוא דמות המוזכרת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת) בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס.

חָדָשׁ!!: תפילין ואלישע בעל כנפיים · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: תפילין ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: תפילין ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

חָדָשׁ!!: תפילין ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »

אברהם אביש מפרנקפורט

רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: תפילין ואברהם אביש מפרנקפורט · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: תפילין ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תפילין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבלות על החורבן

אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.

חָדָשׁ!!: תפילין ואבלות על החורבן · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: תפילין ואגדות החורבן · ראה עוד »

אדם למברט

אדם מיטשל למברט (באנגלית: Adam Mitchel Lambert; נולד ב-29 בינואר 1982), הוא זמר, פזמונאי, דוגמן, ושחקן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תפילין ואדם למברט · ראה עוד »

אהבה

כפות ידיים יוצרות יחד צורה של לב, כסמל של האהבה אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.

חָדָשׁ!!: תפילין ואהבה · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: תפילין ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אוריאל אקוסטה

רשמים מההצגה על אקוסטה בתיאטרון ביפו 1905 אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa; 1585 – 1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: תפילין ואוריאל אקוסטה · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: תפילין ואושוויץ · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: תפילין ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אין מעבירין על המצוות

אין מעבירין על המצוות הוא כלל הלכתי המצוטט בתלמוד בשם ריש לקיש, באשר לקדימות בעשיית מצוות.

חָדָשׁ!!: תפילין ואין מעבירין על המצוות · ראה עוד »

איסר פרנקל

הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.

חָדָשׁ!!: תפילין ואיסר פרנקל · ראה עוד »

איתי שכטר

איתי מנחם שכטר (נולד ב-22 בפברואר 1987) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת החלוץ בהפועל פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: תפילין ואיתי שכטר · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: תפילין ואיגרות צפון · ראה עוד »

איוואן צ'רניאחובסקי

איוואן דאנילוביץ' צ'רניאחובסקי (ברוסית: Иван Данилович Черняховский; 29 ביוני 1906 - 18 בפברואר 1945) היה גנרל, מפקד קבוצת ארמיות והחזית הבלארוסית השלישית בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תפילין ואיוואן צ'רניאחובסקי · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: תפילין ונסים קרליץ · ראה עוד »

נתן נטע לייטר

הרב נתן נטע לייטר (א' בחשוון ה'תרכ"ט – ה'תש"ב; 1868–1942) היה רב גליציאני ופוסק הלכה, ששימש ברבנות בזאלוז'צה (זלוזיץ), ווינה והיה רבה האחרון בפועל של לבוב.

חָדָשׁ!!: תפילין ונתן נטע לייטר · ראה עוד »

נתנאל תפילינסקי

נתנאל תפילינסקי, שנקרא גם רבי נתנאל סופר (תרכ"ו, 1866 - כ"ז באדר תרע"ח, מרץ 1918) היה רב ירושלמי.

חָדָשׁ!!: תפילין ונתנאל תפילינסקי · ראה עוד »

נחום ויידנפלד

הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.

חָדָשׁ!!: תפילין ונחום ויידנפלד · ראה עוד »

נואה שנאפ

נואה קמרון שנאפ (באנגלית: Noah Cameron Schnapp; נולד ב-3 באוקטובר 2004) הוא שחקן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תפילין ונואה שנאפ · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: תפילין ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה

ניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה (בעברית: "נוח לו לאדם שתיעשה מצווה ברכושו") הוא כלל הלכתי לפיו האדם הסביר מוכן בדרך כלל (גם ללא הסכמה מראש) שישתמשו בחפציו לקיום מצוות, וממנו נובע הדין המתיר להשתמש בחפציו של אדם אחר על מנת לקיים מצווה בלי לבקש את הסכמתו.

חָדָשׁ!!: תפילין וניחא ליה לאיניש דתיעבד מצווה בממוניה · ראה עוד »

סמלים ביהדות

ביהדות מקובלים סמלים שונים, המייצגים את הדת ואחדים ממרכיביה. .

חָדָשׁ!!: תפילין וסמלים ביהדות · ראה עוד »

סאלם חבשוש

מארי סאלם (שלום) בן יחיא חִבְּשׁוּשׁ (ה'תקפ"ה, 1825 – אדר ה'תרס"ה, מרץ 1905) היה מרבני צנעא שבתימן, וראש הישיבה הכללית האחרון בצנעא.

חָדָשׁ!!: תפילין וסאלם חבשוש · ראה עוד »

סאה (יחידת מידה)

כלי למדידת סאה, מוזיאון אוצרות בחומה, עכו סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים.

חָדָשׁ!!: תפילין וסאה (יחידת מידה) · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תפילין וספר אהבה · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תפילין וספר תורה · ראה עוד »

ספר האסופות

ספר האסופות הוא אוסף מהמאה ה-14 של הלכה ומנהגים יהודים גרמניים מימי הביניים, שכתב היד שלו קיים בספריית מכללת מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: תפילין וספר האסופות · ראה עוד »

ספר האגור

ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).

חָדָשׁ!!: תפילין וספר האגור · ראה עוד »

סטרא אחרא

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.

חָדָשׁ!!: תפילין וסטרא אחרא · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תפילין וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר הפרשיות בתפילין

התפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: תפילין וסדר הפרשיות בתפילין · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: תפילין וסופר · ראה עוד »

סופר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: תפילין וסופר (פירושונים) · ראה עוד »

סופר סת"ם

סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).

חָדָשׁ!!: תפילין וסופר סת"ם · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: תפילין וסובלנות · ראה עוד »

סידור רבי שלמה בן נתן

סידור רבי שלמה בן נתן (הרשב"ן) הוא ספר הלכה גדול על סידור התפילה, המבוסס בעיקרו על תורת הגאונים, ומחברו הוא רבי שלמה בן נתן אלג'בלי, חכם תימני שחי במצרים בזמן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תפילין וסידור רבי שלמה בן נתן · ראה עוד »

סידור הבעל שם טוב

סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד ארכיון #1995 סידורו של הבעל שם טוב נכתב על ידי רבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב, בכתב יד, ועליו נכתבו בכתב ידו של הבעל שם טוב כוונות האר"י ושמות לתפילה.

חָדָשׁ!!: תפילין וסידור הבעל שם טוב · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: תפילין ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

חָדָשׁ!!: תפילין ועם הארץ · ראה עוד »

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים.

חָדָשׁ!!: תפילין ועצם הלוז · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: תפילין ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבה פרוש

הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ועקיבה פרוש · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: תפילין וערב שבת · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: תפילין ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: תפילין ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשייה לשמה

עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו הכנת תשמישי מצווה בכוונה מיוחדת לשם מצווה זו.

חָדָשׁ!!: תפילין ועשייה לשמה · ראה עוד »

על הדרך עץ עומד

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.

חָדָשׁ!!: תפילין ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: תפילין ועלינו לשבח · ראה עוד »

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן.

חָדָשׁ!!: תפילין ועוסק במצווה פטור מן המצווה · ראה עוד »

עור (חומר גלם)

עור, מוצרי עור וכלים לעיבודו עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: תפילין ועור (חומר גלם) · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: תפילין ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עודד הרוש

עודד הרוש (נולד בי"ב באב ה'תשמ"ז, 7 באוגוסט 1987) הוא פעיל חברתי ואיש תקשורת, יוצר כותב ומגיש בכאן 11 ובערוץ הידברות.

חָדָשׁ!!: תפילין ועודד הרוש · ראה עוד »

פאי (סרט)

פאי (באנגלית: Pi, ביוונית: π) הוא מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי משנת 1998.

חָדָשׁ!!: תפילין ופאי (סרט) · ראה עוד »

פנחס אפשטיין

קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ופנחס אפשטיין · ראה עוד »

פנחס גינזבורג

פנחס (פינו) גינזבורג פנחס (פּינוֹ) גינזבורג (13 בפברואר 1911, קניגסברג, גרמניה – 6 בספטמבר 1993, ירושלים, ישראל) היה פעיל תנועת "החלוץ" בברלין, חבר קיבוץ רמת הכובש, גזבר המוסד לעלייה ב', ממקימי התעשייה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מנכ"ל משרד התחבורה, משנה למנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר וממקימי אגודת הידידים של בית התפוצות.

חָדָשׁ!!: תפילין ופנחס גינזבורג · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: תפילין ופניני הלכה · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ופסח · ראה עוד »

פרעות צפת (1834)

פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834.

חָדָשׁ!!: תפילין ופרעות צפת (1834) · ראה עוד »

פרשת שמעון אבלס

פרשת שמעון אבלס (Simon Abeles) היא פרשת מותו של ילד יהודי בשנת 1694 בפראג.

חָדָשׁ!!: תפילין ופרשת שמעון אבלס · ראה עוד »

פושע

פבלו אסקובר, בין הפושעים המפורסמים בהיסטוריה פושע הוא אדם שעיקר פרנסתו היא מפשיעה (למשל מעסקי סמים או זנות) או שמנהגו לפשוע.

חָדָשׁ!!: תפילין ופושע · ראה עוד »

פיודור דוסטויבסקי

פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי (ברוסית:; 11 בנובמבר 1821, מוסקבה – 9 בפברואר1881, סנקט פטרבורג) מגדולי וחשובי הסופרים ומחברי הרומנים במאה ה-19, מן הדמויות המרכזיות והחשובות בתולדות הספרות הרוסית בפרט והספרות העולמית בכלל.

חָדָשׁ!!: תפילין ופיודור דוסטויבסקי · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: תפילין וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: תפילין וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: תפילין וצפת · ראה עוד »

צבי שכטר

הרב צבי (הרשל) שכטר (Hershel Schachter; נולד בד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) הוא ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן) בניו יורק, ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב-OU. נחשב אחד הפוסקים הבכירים של זרם האורתודוקסיה המודרנית ביהדות ארצות הברית. הרב שכטר היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ובגיל 22 התמנה לעוזרו האישי. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26 ובמקביל סיים תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי בספרות עברית. בשנת תשכ"ז (1967) הוא מונה להיות ראש ישיבה (מקביל לתפקיד ר"מ בישיבות אחרות), הצעיר ביותר עד אז בישיבת רבנו יצחק אלחנן, וב-1971, עם עלייתו לארץ של ראש הכולל הקודם הרב אהרן ליכטנשטיין, הפך לראש הכולל.

חָדָשׁ!!: תפילין וצבי שכטר · ראה עוד »

צבי כהן

הרב צבי כהן (כ"ו באדר תש"ד מרץ 1944 - ט"ו בשבט תש"ף 10 בפברואר 2020) היה רב חרדי ליטאי מרבני מערב העיר בני ברק ומחבר ספרי הלכה רבים.

חָדָשׁ!!: תפילין וצבי כהן · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: תפילין וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

ציץ

ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תפילין וציץ · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: תפילין וציונות דתית · ראה עוד »

קציצה

קציצות תירס אינדונזיות קציצות פלאפל מטוגנות מהמטבח הדני, דומות לקציצות המקובלות במטבח האשכנזי בישראל קציצה היא מאכל העשוי מרכיבים קצוצים או טחונים המעוצבים באמצעות חומר מדביק לכדי צורה אחידה.

חָדָשׁ!!: תפילין וקציצה · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: תפילין וקריאת שמע · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: תפילין וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קשר (חבל)

קשר הרקולס קשר בשרוך נעל שטיח קשרים קשר הוא חיבור של חבל, חוט ודומיהם לעצם אחר או לעצמו, כאשר החיבור מתבצע רק בכריכות ופיתולים בחבל, ללא שימוש באמצעים או בחומרים נוספים.

חָדָשׁ!!: תפילין וקשר (חבל) · ראה עוד »

קשר של תפילין

קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם.

חָדָשׁ!!: תפילין וקשר של תפילין · ראה עוד »

קתדרלת נוטרדאם (פריז)

נהר הסן '''קתדרלת נוטרדאם דה פארי''': מבט על מדרום מערב ממגדל מונפרנס קתדרלת נוטרדאם דה פארי (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame de Paris) היא קתדרלה גותית בעיר פריז, מקום מושבו של הארכיבישוף של פריז.

חָדָשׁ!!: תפילין וקתדרלת נוטרדאם (פריז) · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: תפילין וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קלונימוס קלמן אפשטיין

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א 1751 – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג 1823) היה רב ומקובל; מגדולי אדמור"י תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תפילין וקלונימוס קלמן אפשטיין · ראה עוד »

קליגרפיה

לטיני מבלגיה, שנת 1407 קָלִיגְרָפְיָה (בעברית: כְּתִיבָה תַּמָּה), היא אמנות הכתיבה הקישוטית.

חָדָשׁ!!: תפילין וקליגרפיה · ראה עוד »

קז'ימייז' השלישי, מלך פולין

קז'ימייז' השלישי ובכינויו: "הגדול" (בפולנית: Kazimierz III Wielki; 30 באפריל 1310 – 5 בנובמבר 1370) היה מגדולי מלכי פולין.

חָדָשׁ!!: תפילין וקז'ימייז' השלישי, מלך פולין · ראה עוד »

קדושת לוי

קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.

חָדָשׁ!!: תפילין וקדושת לוי · ראה עוד »

קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תפילין וקדושה דסידרא · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: תפילין וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: תפילין וקוצו של יוד · ראה עוד »

קורבן מוסף של ראש חודש

קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תפילין וקורבן מוסף של ראש חודש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תפילין ורמב"ן · ראה עוד »

רמי בר תמרי

רמי בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.

חָדָשׁ!!: תפילין ורמי בר תמרי · ראה עוד »

רפאל הצרפתי

הרב רפאל הצרפתי (ה'תרכ"ט, 1869 - אייר ה'תשט"ז, 1956) היה פוסק הלכה, רבה של מאזאגאן ואוז'דא שבמרוקו במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: תפילין ורפאל הצרפתי · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תפילין ורש"י · ראה עוד »

רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.

חָדָשׁ!!: תפילין ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »

רחבעם זאבי

רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926, ח' בתמוז ה'תרפ"ו – 17 באוקטובר 2001, ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות, ממנהיגי הימין הישראלי ואיש ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: תפילין ורחבעם זאבי · ראה עוד »

רב נחמיה בריה דרב יוסף

רב נחמיה בריה דרב יוסף הוא אמורא בדור השישי לאמוראי בבל, בנו של רב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תפילין ורב נחמיה בריה דרב יוסף · ראה עוד »

רב ששת

רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.

חָדָשׁ!!: תפילין ורב ששת · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: תפילין ורב חסדא · ראה עוד »

רב חיננא בר שלמיא

רב חיננא בר שלמיא, (מוזכר לפעמים כחנינא, חנניא או חנניה).

חָדָשׁ!!: תפילין ורב חיננא בר שלמיא · ראה עוד »

רב חייא בר אשי

רב חייא בר אשי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: תפילין ורב חייא בר אשי · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תפילין ורב האי גאון · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: תפילין ורבא · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: תפילין ורבנו תם · ראה עוד »

רבי יהושע הגרסי

רבי יהושע הגרסי הוא תנא בן הדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תפילין ורבי יהושע הגרסי · ראה עוד »

רוז'ה בראון

רוז'ה בראון (בצרפתית: Roger Braun, 1910, ננסי – 1981, פריז) היה כומר ישועי וחסיד אומות העולם מצרפת.

חָדָשׁ!!: תפילין ורוז'ה בראון · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמן זית · ראה עוד »

שמע ישראל (פרשיה)

שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמע ישראל (פרשיה) · ראה עוד »

שמעון אהרן סופר

רבי שמעון אהרן סופר-שרייבר (תמוז ה'תרנ"ו, 1896 – כ"ה בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה ראש ישיבה בסלובקיה ורבה של נובומסטא.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמעון אהרן סופר · ראה עוד »

שמעון פרנקל

ד"ר שמעון פרנקל, (1809 - 1 בנובמבר 1880) היה הרופא העברי הראשון, מייסד המרפאה העברית הראשונה ב- ארץ ישראל (בירושלים), ומייסדו של בית החולים היהודי הראשון בארץ-ישראל (בירושלים), בדצמבר 1843.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמעון פרנקל · ראה עוד »

שמעון זאב רוטשילד

שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »

שמואל אליעזר שטרן

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה ומשמש כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמואל אליעזר שטרן · ראה עוד »

שמואל אהרן יודלביץ

הרב שמואל אהרן יודלביץ (תרס"ז, 21 באוקטובר 1906 – י"ד בטבת תשל"ט, 13 בינואר 1979) היה מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמואל אהרן יודלביץ · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: תפילין ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל דוד יונגרייז

הרב שמואל דוד הלוי יונגרייז (ה'תקצ"ח, 1838 - כ"ב בטבת ה'תרנ"ב, 22 בינואר 1892) היה רב הונגרי רבה של פעהערדיארמאט וסביבותיה במשך שלושים וחמש שנים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמואל דוד יונגרייז · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תפילין ושאול · ראה עוד »

שאול מורטירה

הרב שאול בן יוסף הלוי מורטירה (באיטלקית: Saul Levi Morteira; ונציה, ה'שנ"ו, 1596 – אמסטרדם, כ"ד בשבט ה'ת"כ, 27 בינואר 1660) היה רב בקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, דרשן ומחבר.

חָדָשׁ!!: תפילין ושאול מורטירה · ראה עוד »

שאול נחמיאש

רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: תפילין ושאול נחמיאש · ראה עוד »

שם עולם

המרכז הבינלאומי שם עולם הוא מרכז מחקר תיעוד וחינוך בנושא השואה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושם עולם · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: תפילין ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ושער הכוונות · ראה עוד »

שערי ציון (ספר)

שערי ציון הוא ספר תיקונים, הנהגות ותפילות על פי הקבלה שחיבר רבי נתן נטע הנובר במאה השבע עשרה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושערי ציון (ספר) · ראה עוד »

שרמן בחורף (סרט)

שרמן בחורף הוא סרט טלוויזיה ישראלי משנת 2001 בבימויו של אורי ענבר, עם נתן דטנר, צק ברקמן ואלון אבוטבול בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושרמן בחורף (סרט) · ראה עוד »

שרולי ברונכר

שרולי בְּרוֹנְכֶר (שם מלא: ירחמיאל ישראל יצחק ברונכר; נולד בכ"א בתמוז ה'תשנ"ד, 29 ביוני 1994) הוא מוזיקאי, יוצר, מפיק מעבד מוזיקלי, במאי ועורך וידאו דתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תפילין ושרולי ברונכר · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה פפנהיים

"אגדת ארבע כוסות", ברלין ה'תק"ן 1790 רבי שלמה פפנהיים (או פאפנהיים, רש"פ, 1740 בערך – 2 במרץ 1814) היה בלשן ומשורר עברי, מן המתונים שבאנשי תנועת ההשכלה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלמה פפנהיים · ראה עוד »

שלמה קרליבך

הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלמה קרליבך · ראה עוד »

שלמה דוד יהושע וינברג

ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלום משאש

הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושלום משאש · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: תפילין ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שדי

מגן דוד עם שמות הקודש. בין השמות השם '''שדי''' אֵל שַׁדַּי או שַׁדַּי (בגלל איסור הגיית השם לבטלה מכונה לפעמים שַׁקַּי או שין דלת יוד) הוא אחד משמותיו של האל ביהדות.

חָדָשׁ!!: תפילין ושדי · ראה עוד »

שו"ת מן השמים

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: תפילין ושו"ת מן השמים · ראה עוד »

שוק מאה שערים

שוק מאה שערים הוא שוק לממכר מזון, תשמישי קדושה, כלי בית ועוד, הנמצא בטבורה של שכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושוק מאה שערים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: תפילין ושולחן ערוך · ראה עוד »

שימושא רבא

שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תפילין ושימושא רבא · ראה עוד »

שילה (יישוב)

שילֹה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר אפרים שבדרום השומרון.

חָדָשׁ!!: תפילין ושילה (יישוב) · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: תפילין ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תאומים סיאמיים

תאומים סיאמיים או תאומים שלובים הוא כינוי לתאומים זהים אשר נולדים מחוברים זה לזה בחלקי גוף שונים.

חָדָשׁ!!: תפילין ותאומים סיאמיים · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: תפילין ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: תפילין ותענית · ראה עוד »

תפלין

#הפניה תפילין.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפלין · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת חנה

חנה מקדישה את בנה שמואל. תפילת חנה היא תפילה שהתפללה חנה לה' על הולדת בנה, שמואל הנביא, לאחר עשר שנות עקרות.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילת חנה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילה · ראה עוד »

תפילין (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילין (פירושונים) · ראה עוד »

תפילין (שיר)

השיר "תפילין", נכתב על ידי יונה וולך והתפרסם לראשונה בכתב העת הספרותי "עתון 77" ב-1982 ועורר סערה רבה זמן קצר לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילין (שיר) · ראה עוד »

תפילין של ראש

#הפניה תפילין.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילין של ראש · ראה עוד »

תפילין של יד

#הפניה תפילין.

חָדָשׁ!!: תפילין ותפילין של יד · ראה עוד »

תקנות המגורשים

תקנות המגורשים (מכונות גם: תקנות חכמי קסטיליה; תקנות פאס), הן תקנות קהילתיות בנושאים ציבוריים, אשר הותקנו במרוקו בעיקר בעיר פאס, על ידי חכמים שמוצאם מספרד ונמנו על קהילות המגורשים בפאס.

חָדָשׁ!!: תפילין ותקנות המגורשים · ראה עוד »

תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

ספרי קודש בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) מזוזות טלית קטן, לקיום מצוות ציצית תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות לשם קיום מצווה.

חָדָשׁ!!: תפילין ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: תפילין ותשעה באב · ראה עוד »

תלייה

איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.

חָדָשׁ!!: תפילין ותלייה · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: תפילין ותחנון · ראה עוד »

תדיר ושאינו תדיר

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

חָדָשׁ!!: תפילין ותדיר ושאינו תדיר · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תפילין ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיק

תיק הוא כלי לאחסון, העשוי לרוב מחומר גמיש, אך עם מסגרת ששומרת על צורה כלשהי, לרוב ריבועית.

חָדָשׁ!!: תפילין ותיק · ראה עוד »

תיק תפילין

תיק תפילין תיק לטלית ותפילין הוא תיק המשמש לאחסון התפילין והטלית.

חָדָשׁ!!: תפילין ותיק תפילין · ראה עוד »

תיקון (סרט)

תיקון הוא סרט דרמה ופנטזיה ישראלי בשחור-לבן משנת 2015 בכתיבה ובימוי של אבישי סיון, עם אהרון טרייטל וח'ליפה נאטור בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: תפילין ותיקון (סרט) · ראה עוד »

תיתורה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תפילין ותיתורה · ראה עוד »

לרקוד

"לרקוד" הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של מרק רוזנבאום, שיצא לאקרנים בשנת 2006.

חָדָשׁ!!: תפילין ולרקוד · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לועג לרש

לֹעֵג לָרָשׁ הוא כינוי תלמודי לאיסור דרבנן על פיו אין לקיים מצוות בקרבת מת, או בבית קברות, כגון ללבוש ציצית או תפילין בבית קברות.

חָדָשׁ!!: תפילין ולועג לרש · ראה עוד »

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הוא פסוק במגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: תפילין וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר · ראה עוד »

לייב וייספיש

יהודה אריה לייב (לייבל'ה) לעוי-וייספיש (ז' בתשרי תרפ"ב, 9 באוקטובר 1921 - ט"ו בתשרי תשנ"ח, 16 באוקטובר 1997) היה אחד ממנהיגי נטורי קרתא ונודע בשל עיסוקו בהגותו של פרידריך ניטשה.

חָדָשׁ!!: תפילין ולייב וייספיש · ראה עוד »

טנק המבצעים של חב"ד

הטנקים ברחבת הכותל המערבי בסיומה של השיירה השנתית בחנוכה - ה'תשס"ט תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: תפילין וטנק המבצעים של חב"ד · ראה עוד »

טלית

גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.

חָדָשׁ!!: תפילין וטלית · ראה עוד »

טבעונות

זרעים. קבוצות מזון שאינן מופיעות בתמונה כוללות פטריות, אצות, פרחים אכילים, ונצרים. בתי-קפה רבים, מציעים כיום ארוחות-בוקר טבעוניות מלאות טבעונות היא אורח חיים תזונתי של הימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת שאיננה הישרדות ישירה.

חָדָשׁ!!: תפילין וטבעונות · ראה עוד »

טבי

טבי היה עבדו הכנעני של רבן גמליאל, והוזכר בתלמוד בכמה מקומות.

חָדָשׁ!!: תפילין וטבי · ראה עוד »

טומאת כתבי הקודש

טומאת כתבי הקודש היא טומאה קלה שחז"ל גזרו על ספרי הקודש הכלולים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תפילין וטומאת כתבי הקודש · ראה עוד »

טוטפות

#הפניה תפילין קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תפילין וטוטפות · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: תפילין וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: תפילין וטיקטין · ראה עוד »

זמן טלית ותפילין

זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.

חָדָשׁ!!: תפילין וזמן טלית ותפילין · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: תפילין וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

זאב מזברז'

רבי בנימין זאב (וולף) מזברז' (-ג' בניסן תקפ"ב) היה אדמו"ר בדורות הראשונים של תנועת החסידות, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חָדָשׁ!!: תפילין וזאב מזברז' · ראה עוד »

זאב וולף הלוי טירנואר

הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט או תרמ"ב-כ"ז באדר ב' תשי"ט) היה רבן של הערים לספז, שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן.

חָדָשׁ!!: תפילין וזאב וולף הלוי טירנואר · ראה עוד »

זלמן גרדובסקי

זלמן גרדובסקי ואשתו סוניה ביום חתונתם (1935 בקירוב) זלמן גרָדוֹבסקי (Zalman Gradowski; 1910 בקירוב – 7 באוקטובר 1944) היה אסיר יהודי במחנה בירקנאו ואחד מחברי הזונדרקומנדו, שכתב יומנים על קורותיו ביחידה, אותם הוא הסתיר במימיות ברחבי המחנה, ומהם רק חלק נמצאו.

חָדָשׁ!!: תפילין וזלמן גרדובסקי · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: תפילין וזהר עמר · ראה עוד »

זכריה הכהן (רב)

הרב זכריה הכהן (ה'תרנ"ח, 1898 – ט' באייר ה'תשכ"ז, 20 במאי 1967) היה רבו של המושב נהלל ורבה של תנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: תפילין וזכריה הכהן (רב) · ראה עוד »

חנניה יוסף אייזנבך

הרב חנניה יוסף אייזנבך (כ"ד בחשוון ה'תש"ד, 22 בנובמבר 1943 – ל' בשבט ה'תשפ"א) היה ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: תפילין וחנניה יוסף אייזנבך · ראה עוד »

חנוך גד יוסטמן

רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.

חָדָשׁ!!: תפילין וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש.

חָדָשׁ!!: תפילין וחסיד שוטה · ראה עוד »

חסידות אמשינוב

וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.

חָדָשׁ!!: תפילין וחסידות אמשינוב · ראה עוד »

חסידות איזביצה ראדזין

חסידות איזביצה-ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).

חָדָשׁ!!: תפילין וחסידות איזביצה ראדזין · ראה עוד »

חסידות צאנז גריבוב

קבר רבי אהרן הלברשטאם מצאנז (מימין) לצד אביו רבי חיים הלברשטאם (משמאל) קבר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז (מימין) חסידות צאנז גריבוב היא חצר חסידית בראשות שושלת אדמו"רי צאנז, צאצאי רבי אהרן הלברשטאם מצאנז בנו של רבי חיים מצאנז.

חָדָשׁ!!: תפילין וחסידות צאנז גריבוב · ראה עוד »

חסידות רוזבדוב

חסידות רוזבדוב (יידיש: ראזוואדאוו) הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דז'יקוב שמגזע רופשיץ.

חָדָשׁ!!: תפילין וחסידות רוזבדוב · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: תפילין וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חק לישראל

"חֹק לישראל" (או בקיצור "חק") הוא מערך של חמישה ספרים הסודרים את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תפילין וחק לישראל · ראה עוד »

חרדים אנוסים

המונח חרדים אנוסים מתייחס לחרדים החיים בחברה החרדית ושומרים בפומבי על אורח חיים חרדי, אך אינם מאמינים בעקרונות האמונה המקובלים בציבור האורתודוקסי ולעיתים אף עוברים בסתר על חלק ממצוות הדת המרכזיות, כגון שמירת שבת או דיני הצניעות.

חָדָשׁ!!: תפילין וחרדים אנוסים · ראה עוד »

חליצה

בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: תפילין וחליצה · ראה עוד »

חזקה דרבא

חֲזָקָה דְרָבָא היא כינוי לכלל שקבע האמורא רבא, שלפיו בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות (גיל 13 לבן וגיל 12 לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות שכלית וגופנית (המוגדרת כהבאת שתי שערות במקום הערווה), על אף שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף למניין).

חָדָשׁ!!: תפילין וחזקה דרבא · ראה עוד »

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.

חָדָשׁ!!: תפילין וחבש פאר · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: תפילין וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: תפילין וחול המועד · ראה עוד »

חינוך קטן לתפילין

חינוך קטן לתפילין הוא מנהג שמקורו בתלמוד, לפיו קטן חייב במצוות תפילין מדין חינוך.

חָדָשׁ!!: תפילין וחינוך קטן לתפילין · ראה עוד »

חיים מאדאר

הרב צבי חיים מאדאר(1933 – 3 בדצמבר 2004) היה שוחט, סופר סת"ם, מורה, פוסק ורבה הראשי של תוניסיה.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים מאדאר · ראה עוד »

חיים מרדכי רולר

הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »

חיים אמסלם

הרב חיים (אמיל) אמסלם (נולד בי' בתשרי ה'תש"ך, 12 באוקטובר 1959; אוראן, אלג'יריה) הוא ראש תנועת עם שלם, לשעבר חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בשנים 2006–2013.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים אמסלם · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים פינחס שיינברג

הרב חיים פינחס שיינברג ישיבת תורה אור הרב חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול ה'תר"ע, 1 באוקטובר 1910 - כ"ז באדר ה'תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים פינחס שיינברג · ראה עוד »

חיים שרגא פייבל פרנק

הרב חיים שרגא פייבל פרנק (תרס"ח, 1908 – תשל"ג, 23 בנובמבר 1972) היה רבה של שכונת ימין משה בירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים שרגא פייבל פרנק · ראה עוד »

חיים זנוויל אברמוביץ'

רבי חיים זנוויל אברמוביץ' ("הריבניצער", לעיתים "הרימניצער", תרנ"ח, 1898 או תרס"ב, 1902 – כ"ד בתשרי תשנ"ו, 18 באוקטובר 1995) היה אדמו"ר חסידי שהתגורר בריבניץ (טרנסניסטריה, מולדובה) ובהמשך במונסי ניו יורק. התפרסם כצדיק וכבעל מופת.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים זנוויל אברמוביץ' · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

חיים כסאר

קטגוריה:רבני מרכז תימן קטגוריה:אחרוני תימן.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים כסאר · ראה עוד »

חיים כסאר (בן סלימאן)

מארי חיים בן סלימאן כסאר (ה'תרי"ט – חשוון ה'תרע"ב, 1859 – 1912) היה רב תימני, בלשן, משורר ומעתיק ספרים.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים כסאר (בן סלימאן) · ראה עוד »

חיים יצחק חייקין

הרב חיים יצחק חייקין (1907 – כ"ד בניסן ה'תשנ"ג, 15 באפריל 1993) היה ראש ישיבת חכמי צרפת באקס לה בן במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: תפילין וחיים יצחק חייקין · ראה עוד »

בן ציון אברהם קואינקה

חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.

חָדָשׁ!!: תפילין ובן ציון אברהם קואינקה · ראה עוד »

בני ציפר

בני ציפר באירוע "שבתרבות" ברמת גן עם אסף ליברמן בני צִיפֶר (נולד ב-21 בינואר 1953) הוא סופר, משורר ועיתונאי ישראלי, עורך מאז 1987 את מדור "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ", ובעבר בעל טור דעה בעיתון זה.

חָדָשׁ!!: תפילין ובני ציפר · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ובני ברק · ראה עוד »

בנימין לאו

הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

חָדָשׁ!!: תפילין ובנימין לאו · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: תפילין ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: תפילין ובעלי הנפש · ראה עוד »

בקר הבית

געיית הפרה פרה שווייצרית הולשטיין פרה מזן גרמני פרת אאובראק פרה ברמת הגולן שלט רחוב במדריד: רחוב השור שור ספרדי נלחם במטדור במלחמת שוורים בספרד. בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר.

חָדָשׁ!!: תפילין ובקר הבית · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: תפילין ובר מצווה · ראה עוד »

בר הדיא

לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות.

חָדָשׁ!!: תפילין ובר הדיא · ראה עוד »

ברוך מזרחי

ברוך מזרחי (בלידתו: חמודה אבו אל-עיניין; 1926 – 18 באפריל 1948) היה לוחם אצ"ל, גר צדק ממוצא ערבי, שנולד בעיר צפת, הוקסם משכניו היהודים והתגייר.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוך מזרחי · ראה עוד »

ברוך שאמר (הלכות תפילין)

ברוך שאמר הוא ספר קדום העוסק בפרטי הלכות הכנת תפילין, החל מעיבוד הקלף וכלה בצורת הכתיבה.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוך שאמר (הלכות תפילין) · ראה עוד »

ברוך בן יצחק

עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוך בן יצחק · ראה עוד »

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »

ברוניסלב לינקה

ברוֹנִיסלַב ווֹיצֶ'ך לִינקֶה (בשם מלא בפולנית: Bronisław Wojciech Linke; 23 באפריל 1906 – 6 באוקטובר 1962) היה צייר ומעצב גרפי פולני יליד אסטוניה שצייר קריקטורות ויצירות סוריאליסטיות וריאליסטי-פנטסטיות.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוניסלב לינקה · ראה עוד »

ברוריה

בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.

חָדָשׁ!!: תפילין וברוריה · ראה עוד »

ברכת לשמור חוקיו

ברכת לשמור חוקיו היא ברכת המצוות שהייתה נהוגה בנוסח ארץ ישראל כברכה על מעשה חליצת התפילין, בתום הנחתן.

חָדָשׁ!!: תפילין וברכת לשמור חוקיו · ראה עוד »

ברכת השחיטה

ברכת השחיטה היא אחת מברכות המצוות שתיקנו חז"ל על השוחט לברך קודם שמקיים מצוות השחיטה.

חָדָשׁ!!: תפילין וברכת השחיטה · ראה עוד »

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

חָדָשׁ!!: תפילין וברכה אחרונה · ראה עוד »

ברכה לבטלה

בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.

חָדָשׁ!!: תפילין וברכה לבטלה · ראה עוד »

ברכות המצוות

ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות.

חָדָשׁ!!: תפילין וברכות המצוות · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: תפילין וברית מילה · ראה עוד »

בשבילה גיבורים עפים (סדרת טלוויזיה)

בשבילה גיבורים עפים היא סדרת טלוויזיה, ששודרה בערוץ קשת 12 מ-13 במאי 2018 ועד ל-9 ביוני 2018.

חָדָשׁ!!: תפילין ובשבילה גיבורים עפים (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בל תוסיף ובל תגרע הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק:.

חָדָשׁ!!: תפילין ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בלז'ץ

מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ (בגרמנית: Vernichtungslager Belzec, בפולנית: Belżec) היה הראשון מבין מחנות ההשמדה הנאציים שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד".

חָדָשׁ!!: תפילין ובלז'ץ · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ובלבב ימים · ראה עוד »

בד"ץ בית יוסף

הרב עובדיה יוסף הרב עובדיה יוסף בד"צ בית יוסף הוא סוכנות כשרות שהוקמה על ידי הרב עובדיה יוסף ומתנהל על-פי פסיקותיו, המבוססות בדרך כלל על פסקי הרב יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: תפילין ובד"ץ בית יוסף · ראה עוד »

בוריס יפימוב

בוריס יפימוביץ' יֶפימוב (ברוסית: Борис Ефимович Ефимов, שם המשפחה המקורי - פרידלנד; 28 בספטמבר 1900 – 1 באוקטובר 2008) היה קריקטוריסט יהודי-רוסי.

חָדָשׁ!!: תפילין ובוריס יפימוב · ראה עוד »

בין העולמות

בין העולמות הוא סרט קולנוע ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 2017 בכתיבה ובימוי של מיה חטאב, עם מאיה גסנר, יורם טולדנו ומריה זריק בתפקידים הראשיים.

חָדָשׁ!!: תפילין ובין העולמות · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תפילין וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

בית עובד (סדור)

בית עובד הוא סדר תפילה בנוסח ספרדי לימות החול וספר הלכה שכתב רבי יהודה שמואל אשכנזי (אי"ש).

חָדָשׁ!!: תפילין ובית עובד (סדור) · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: תפילין ובית קברות · ראה עוד »

בית חב"ד

לוגו המשמש רבים מבתי החב"ד בישראל שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק שבתאילנד שלט בכניסה לבית חב"ד בפושקר שבהודו מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה בארצות הברית, שתבניתו דומה למבנה מרכז חב"ד העולמי – 770 נשר בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד.

חָדָשׁ!!: תפילין ובית חב"ד · ראה עוד »

בית הכנסת במדרס

בית הכנסת במדרס הוא בית הכנסת היחיד הקיים בטמיל נאדו.

חָדָשׁ!!: תפילין ובית הכנסת במדרס · ראה עוד »

בית ישראל (שכונה)

זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: תפילין ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: תפילין וגניזה · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: תפילין וגרטל · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: תפילין וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

חָדָשׁ!!: תפילין וגדרה · ראה עוד »

גדול דעה

רבי דוד בוזגלו, מחבר הפיוט גְּדוֹל דֵּעָה הוא פיוט לבר מצווה שכתב רבי דוד בוזגלו, ומתמקד בתפילין - המצווה המזוהה עם שלב הכניסה לעול תורה ומצוות.

חָדָשׁ!!: תפילין וגדול דעה · ראה עוד »

גיא זו-ארץ

גיא זו-ארץ (נולד ב-21 במרץ 1973) הוא מנחה טלוויזיה, שחקן וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: תפילין וגיא זו-ארץ · ראה עוד »

דניאל רדקליף

דניאל ג'ייקוב רדקליף (באנגלית: Daniel Jacob Radcliffe; נולד ב-23 ביולי 1989) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון בריטי-יהודי.

חָדָשׁ!!: תפילין ודניאל רדקליף · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תפילין ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דורשי חמורות

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים.

חָדָשׁ!!: תפילין ודורשי חמורות · ראה עוד »

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

חָדָשׁ!!: תפילין ודובער שניאורי · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תפילין ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: תפילין ודיו סת"ם · ראה עוד »

המספיק לעובדי השם

המספיק לעובדי השם (מערבית יהודית: "כתאב אלכפאיה אלעאבדין") הוא ספר הלכה והשקפה יהודי, שנכתב על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם במצרים.

חָדָשׁ!!: תפילין והמספיק לעובדי השם · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

חָדָשׁ!!: תפילין והמוזיאון היהודי בפראג · ראה עוד »

האוצר מסיני

האוצר מסיני (באנגלית: "Sinai Treasure") הוא סרט דרמה ומותחן ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי משנת 2006, שביים והפיק יהודה גרובייס.

חָדָשׁ!!: תפילין והאוצר מסיני · ראה עוד »

הנקמה היהודית (סדרת סרטים)

הנקמה היהודית (באנגלית: The Jewish revengee) היא סדרת סרטי פעולה חרדית, שביים והפיק יהודה גרובייס, בכיכובם של כמה מהבולטים בשחקני הקולנוע החרדי: אביתר לזר, מיכאל וייגל, ששי סעד, שלמה סדן, יעקב זדה דניאל, רונן הרשקוביץ, יוסי סגל, אברהם סלקטר, רוברט הניג, ישראל טרייסטמן, אריאל כהן ועוד.

חָדָשׁ!!: תפילין והנקמה היהודית (סדרת סרטים) · ראה עוד »

הנחת תפילין

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: תפילין והנחת תפילין · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: תפילין והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

העלייה לביריה

מראה כללי של מצודת ביריה העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 (אדר א' ה'תש"ו) והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946.

חָדָשׁ!!: תפילין והעלייה לביריה · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: תפילין והעיטור · ראה עוד »

הפטריוט

הפטריוט הוא קברט סאטירי מאת חנוך לוין שנכתב ב-1982 כתגובה למלחמת לבנון הראשונה.

חָדָשׁ!!: תפילין והפטריוט · ראה עוד »

הרבנות הצבאית

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים.

חָדָשׁ!!: תפילין והרבנות הצבאית · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: תפילין והשם המפורש · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: תפילין והתרת נדרים · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: תפילין והלל צייטלין · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: תפילין והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: תפילין והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכות בית הכסא

הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).

חָדָשׁ!!: תפילין והלכות בית הכסא · ראה עוד »

הטבח בנחל עוז

הטבח בנחל עוז הוא טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 בקיבוץ נחל עוז הסמוך לצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין והטבח בנחל עוז · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: תפילין והחתם סופר · ראה עוד »

הגבלת כניסה להר הבית

הר הבית וסביבתו במבט מדרום הר הבית שבירושלים הוא מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים.

חָדָשׁ!!: תפילין והגבלת כניסה להר הבית · ראה עוד »

הדר גד

הדר גד (נולדה ב-1960) היא ציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תפילין והדר גד · ראה עוד »

הדת השומרונית

הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: תפילין והדת השומרונית · ראה עוד »

הכשר מצווה

שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.

חָדָשׁ!!: תפילין והכשר מצווה · ראה עוד »

ועדת קבלה

צביון השכונה. ועדת קבלה היא גוף שהוסמך לבחון מועמדים המבקשים להתגורר ביישוב מסוים, ולהחליט מי רשאי להתגורר במקום.

חָדָשׁ!!: תפילין וועדת קבלה · ראה עוד »

והיה אם שמוע

והיה אם שמוע היא פרשיה מפרשת עקב בספר דברים.

חָדָשׁ!!: תפילין ווהיה אם שמוע · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: תפילין ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

ויקטור פראנקל

ויקטור אמיל פראנקל (בגרמנית: Viktor Emil Frankl; 26 במרץ 1905 – 2 בספטמבר 1997) היה רופא פסיכיאטר ונוירולוג יהודי-אוסטרי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).

חָדָשׁ!!: תפילין וויקטור פראנקל · ראה עוד »

כפר חב"ד

חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.

חָדָשׁ!!: תפילין וכפר חב"ד · ראה עוד »

כרומט

אשלגן כרומט אשלגן דיכרומט יון הכרומט יון הדיכרומט כרומטים ודיכרומטים (chromate, dichromate) הם מלחים של חומצה כרומית ודיכרומית, בהתאמה.

חָדָשׁ!!: תפילין וכרומט · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: תפילין וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

כבוד המת

הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: תפילין וכבוד המת · ראה עוד »

כדי הילוך

כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם.

חָדָשׁ!!: תפילין וכדי הילוך · ראה עוד »

כוח 13 (ספר)

כוח 13 הוא ספר ישראלי שכתבו הסופרת והעיתונאית סמדר שיר, וראש מכון ש"י ללימודי היהדות באוניברסיטת בר-אילן אבי רט.

חָדָשׁ!!: תפילין וכוח 13 (ספר) · ראה עוד »

כוונה (יהדות)

כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.

חָדָשׁ!!: תפילין וכוונה (יהדות) · ראה עוד »

יעקב מדן

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, נודע גם בשל שיטתו בלימוד תנ"ך.

חָדָשׁ!!: תפילין ויעקב מדן · ראה עוד »

יעקב ב"ש

סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג סמל האצולה של יעקב בשבי פון טרוינברג יעקב בת-שבע פון טרוֹייֶנבֶּרג, או יעקב ב"ש (לעיתים בָּשֶבי, בָּסֶבי, בכתיב לטיני: Jacob Bassevi von Treuenberg; ה'ש"ל/ה'ש"מ, 1570 או 1580 – ד' באייר ה'שצ"ד, 2 במאי 1634) היה פרקליט, סוחר ואיש כספים יהודי איש פראג, סוכן החצר של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במהלך מלחמת שלושים השנים וראש הקהל בעירו.

חָדָשׁ!!: תפילין ויעקב ב"ש · ראה עוד »

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »

יצחק אביגדור אורנשטיין

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (ד' בתמוז ה'תרנ"ד, 18 ביוני 1893 – י"ד באייר ה'תש"ח, 23 במאי 1948) היה איש ציבור, רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק אביגדור אורנשטיין · ראה עוד »

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »

יצחק קארו

רבי יצחק קארו (נולד בטולדו בשנת רי"ח (1458) - נפטר בשנת רצ"ה (1535)) היה ראש ישיבה, דרשן, ורופא, ממגורשי ספרד.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק קארו · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק זאב ידלר

הרב יצחק זאב גולדברג-ידלר (יידיש:יאדלר, יאדלער, תר"ג, 1843 - י"ב בסיוון תרע"ז, יוני 1917) היה ירושלמי, מחבר הפירוש "תפארת ציון" על המדרש רבה.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק זאב ידלר · ראה עוד »

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס זינגר ורעייתו. מתוך אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית יצחק בשביס-זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס-זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis-Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: תפילין ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: תפילין וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל טוויל

ישראל טוויל (נולד ב-1933) הוא כדורסלן עבר ישראלי, ששיחק במכבי ירושלים ובנבחרת ישראל בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60.

חָדָשׁ!!: תפילין וישראל טוויל · ראה עוד »

ישראל זוהר

ישראל זוהר (נולד ב-1944 נתניה) הוא קלרניתן, כליזמר ומלחין ישראלי.

חָדָשׁ!!: תפילין וישראל זוהר · ראה עוד »

ישכר בער לייפר (נדבורנה)

הרב ישכר בער לייפר (ה'תק"נ – ג' באלול ה'תר"ח, 1789-1848) היה האדמו"ר הראשון בשושלת נדבורנה.

חָדָשׁ!!: תפילין וישכר בער לייפר (נדבורנה) · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תפילין וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת אדרת אליהו

בית המדרש באגף החדש ישיבת אדרת אליהו היא ישיבה חרדית ליטאית השייכת לקהילת אדרת אליהו (הנקראים גם "זילברמנים"), שנמצאת בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תפילין וישיבת אדרת אליהו · ראה עוד »

ישיבת תורת החיים

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.

חָדָשׁ!!: תפילין וישיבת תורת החיים · ראה עוד »

יתומים (הלכה)

יתום הוא מי שאחד מהוריו מת.

חָדָשׁ!!: תפילין ויתומים (הלכה) · ראה עוד »

יחסי ישראל–ניו זילנד

יחסי ישראל–ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין ניו זילנד.

חָדָשׁ!!: תפילין ויחסי ישראל–ניו זילנד · ראה עוד »

יחזקאל

282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.

חָדָשׁ!!: תפילין ויחזקאל · ראה עוד »

יחזקאל פנט (אדמו"ר)

רבי יחזקאל פנטתמונה להחלפה הרב יחזקאל פנט (דער צווייטער; בכתיב יידי: פאנעט; ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ, דז', רומניה) היה האדמו"ר מדעש, ומחבר הספר "כנסת יחזקאל".

חָדָשׁ!!: תפילין ויחזקאל פנט (אדמו"ר) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות · ראה עוד »

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות אפריקה · ראה עוד »

יהדות סודאן

יהדות סודאן נוסדה בסוף המאה ה-19, והייתה מרוכזת ברובה בבירה ח'רטום.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות סודאן · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רקונסטרוקציוניסטית

יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות רקונסטרוקציוניסטית · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהודה בן מרדכי הורביץ

עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »

יהודה הרצל הנקין

הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945 – ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי "שאלות ותשובות בני בנים".

חָדָשׁ!!: תפילין ויהודה הרצל הנקין · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: תפילין ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: תפילין ויום הולדת · ראה עוד »

יונה וולך

יונה וולך בצעירותה משפחת וולך (1945). מימין: נירה, מיכאל, אסתר, יונה. יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תפילין ויונה וולך · ראה עוד »

יוסף אסכנדרני

רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף אסכנדרני · ראה עוד »

יוסף סקוביץ

רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (בכתיב יידי: סאַקאָוויץ; כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה, 1815 – א' בתמוז ה'תר"ן, 19 ביוני 1890) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף סקוביץ · ראה עוד »

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח – 1968) הוא רב ישראלי המשמש כרב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה העומד בראש העמותות "סולמות" "שגרירים בלב" ו"לאופק", ראש כולל, רב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב בית הכנסת האשכנזי אלון שבות דרום.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף צבי רימון (רב) · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף ג'יקטיליה

רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: תפילין ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יורד לאומנות חברו

יורד לאומנות חברו הוא איסור להתחרות באומנות או במסחר בהן עוסק חברו.

חָדָשׁ!!: תפילין ויורד לאומנות חברו · ראה עוד »

יולי אדלשטיין

יולי יואל אדלשטיין (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון מטעם מפלגת הליכוד.

חָדָשׁ!!: תפילין ויולי אדלשטיין · ראה עוד »

יודא-באסה

היודא-באסה הם בני שבט הבאסה הטוענים כי הם מצאצאי עשרת השבטים.

חָדָשׁ!!: תפילין ויודא-באסה · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תפילין ו31 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תפילין

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס