תוכן עניינים
175 יחסים: Who by Fire, מאיר ש"ץ, מנורת המאור (אבוהב), מסכת ברכות, מערבית, מראה כהן, מרדכי ריווסמן, משיב הרוח ומוריד הגשם, מלך עליון, מלך עליון אל דר במרום, מלאך המות והשוחט, מלכויות זכרונות ושופרות, מזרח (קישוט), מחי ומסי, מוריד הטל, אמירת סדר העבודה, אנא בחסדך תרוממני, אנטי-נטליזם, אני הוא השואל, אף ברי, אף ברי אותת, אקרוסטיכון, ארשת שפתינו, ארבע פרשיות, ארבעת השבויים, אריה שטרן, אתאנו לחלות פניך, אלע אלע, אלעזר בירבי קליר, אלה אזכרה, אלהיכם (סוג פיוט), אלול, אזהרות, אדון בפקדך, אדיר ונאור, אותיות סופיות, אוחילה לאל, אין כאלוהינו, נשמה יתרה, נהרא נהרא ופשטיה, נוסח ארץ ישראל, נוסח ספרד, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, נוסח תפילה, נוסח האר"י, ניגון הקפות, סעודת יום שבת, ספירת העומר, סדר תפילות יום הכיפורים, ... להרחיב מדד (125 יותר) »
Who by Fire
"Who by Fire" הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן, שפורסם ב-1974 באלבומו New Skin for the Old Ceremony.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וWho by Fire
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומאיר ש"ץ
מנורת המאור (אבוהב)
מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומנורת המאור (אבוהב)
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומסכת ברכות
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומערבית
מראה כהן
מַרְאֵה כֹהֵן הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומראה כהן
מרדכי ריווסמן
מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומרדכי ריווסמן
משיב הרוח ומוריד הגשם
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומשיב הרוח ומוריד הגשם
מלך עליון
מלך עליון הוא דגם של פיוטים לראש השנה, המשווה בין רוממותה וגדלותה של מלכות ה' לאפסותה של מלכות בשר ודם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומלך עליון
מלך עליון אל דר במרום
מלך עליון אל דר במרום הוא פיוט לראש השנה, שנכתב בידי רבי אלעזר בירבי קליר כ"רהיט" לקדושתא לראש השנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומלך עליון אל דר במרום
מלאך המות והשוחט
"מלאך המות והשוחט" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, המספר על שוחט זקן שמלאך המוות בא לקחתו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומלאך המות והשוחט
מלכויות זכרונות ושופרות
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומלכויות זכרונות ושופרות
מזרח (קישוט)
"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. מזרח הוא קישוט לבית יהודי המציין את כיוון המזרח, אליו יש לפנות בשעת התפילה, כך שגם המתפלל יחידי יוכל למצוא כיוון זה בקלות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומזרח (קישוט)
מחי ומסי
מַחֵי וּמַסֵּי הוא פיוט סליחות ארמי קדום, שנאמר על ידי בני עדות המזרח ועל ידי יהודי אשכנז.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומחי ומסי
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ומוריד הטל
אמירת סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואמירת סדר העבודה
אנא בחסדך תרוממני
"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ומושר בקהילות הספרדים בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואנא בחסדך תרוממני
אנטי-נטליזם
אנטי-נטליזם (באנגלית: Antinatalism) היא עמדה פילוסופית והשקפה אתית המייחסת להולדה ערך שלילי, זאת בניגוד לעמדה הפילוסופית "פרו-נטליזם", המייחסת להולדה ולריבוי טבעי ערך חיובי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואנטי-נטליזם
אני הוא השואל
אני הוא השואל הוא סליחה לתפילת מוסף של יום כיפור, שחיבר רבי ברוך בן שמואל ממגנצא.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואני הוא השואל
אף ברי
אף ברי הוא מונח המוזכר בספר איוב, לפי פרשנות מקובלת אחת הוא מלאך הממונה על הגשמים, אך לפי פרשנים אחרים אין זה כלל שם עצם אלא מילת הסבר - "אפילו כשיהיה האוויר ברור".
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואף ברי
אף ברי אותת
אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואף ברי אותת
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואקרוסטיכון
ארשת שפתינו
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ הוא פיוט קצר קדום של מחבר לא ידוע הנהוג לאמרו במהלך תפילת מוסף של ראש השנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וארשת שפתינו
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וארבע פרשיות
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וארבעת השבויים
אריה שטרן
הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואריה שטרן
אתאנו לחלות פניך
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ הוא פיוט שנאמר בקהילות ספרדיות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואתאנו לחלות פניך
אלע אלע
אלע אלע (בעברית: כולם כולם) הוא אלבום הבכורה של הזמר החסידי מנדי וייס.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואלע אלע
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואלעזר בירבי קליר
אלה אזכרה
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואלה אזכרה
אלהיכם (סוג פיוט)
אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואלהיכם (סוג פיוט)
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואלול
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואזהרות
אדון בפקדך
אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואדון בפקדך
אדיר ונאור
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואדיר ונאור
אותיות סופיות
אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואותיות סופיות
אוחילה לאל
אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואוחילה לאל
אין כאלוהינו
אין כאלוהינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני אמירת פיטום הקטורת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ואין כאלוהינו
נשמה יתרה
נשמה יתרה היא מושג יהודי קבלי, לפיו בכניסת שבת נוספת כביכול באדם נשמה למשך כל השבת עד יציאתה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונשמה יתרה
נהרא נהרא ופשטיה
נהרא נהרא ופשטיה הוא ביטוי שבא להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונהרא נהרא ופשטיה
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח ארץ ישראל
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח ספרד
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח פרובאנס
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח קטלוניה
נוסח תפילה
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח תפילה
נוסח האר"י
נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ונוסח האר"י
ניגון הקפות
ניגון הקפות לרבי לוי יצחק (או ניגון להקפות) הוא ניגון שמח ללא מילים מניגוני חב"ד שנרשם מפי אביו של הרבי מלובביץ' רבי לוי יצחק שניאורסון ונקרא על שמו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וניגון הקפות
סעודת יום שבת
סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וסעודת יום שבת
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וספירת העומר
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וסדר תפילות יום הכיפורים
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וסוכות
סידור רב סעדיה גאון
סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וסידור רב סעדיה גאון
ענווה
עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וענווה
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת תפילת מוסף וערב שבת
ערבה (צמח)
ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וערבה (צמח)
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועשרת הרוגי מלכות
עת שערי רצון להפתח
עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועת שערי רצון להפתח
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועל הנסים
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועלינו לשבח
עלילת הדם בבלואה
עלילת הדם בבלואה (ידועה בשם גזירת בלוייש) התרחשה בעיר בלואה (Blois; בכתיב של אותה תקופה: בלוייש) שבצרפת בשנת 1171 (ד'תתקל"א).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועלילת הדם בבלואה
עליונים ששו
הפיוט עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ הוא חלקו האחרון של הפיוט הקדום "אז שש מאות", חתימת-פיוט בעלת שני בתים הנאמר בסוף האזהרות לחג השבועות בקהילות אשכנז ואיטליה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועליונים ששו
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ועלייה לתורה
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ופסח
פרקים של ספר המדינה
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".
לִרְאוֹת תפילת מוסף ופרקים של ספר המדינה
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ופיוט
פיוטי הושענות
תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ופיוטי הושענות
צמחונות וטבעונות ביהדות
דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וצמחונות וטבעונות ביהדות
קטיעה
קטיעה היא הסרה של איבר או חלק מאיבר מהגוף.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקטיעה
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקדושתא
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקדושה (תפילה)
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקהילת יהודי מיינץ
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקורבן (יהדות)
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקורבן מוסף
קורבן מוסף של ראש חודש
קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקורבן מוסף של ראש חודש
קיטל
קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקיטל
קידושא רבא (אירוע)
קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").
לִרְאוֹת תפילת מוסף וקידושא רבא (אירוע)
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וראש חודש
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וראש השנה
רחובות הנהר
רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורחובות הנהר
רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורב אויא
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורב נחמן
רב נחמן בר רב הונא
רב נחמן בר רב הונא היה אחד מאחרוני האמוראים בבבל, ראש ישיבת סורא.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורב נחמן בר רב הונא
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורב יוסף
רבי אבא מקרטיגנא
רבי אבא מקרטיגנא (או מקרתיגנא, קרתיגניא) היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי מן העיר קרטיגנין.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורבי אבא מקרטיגנא
רבי חנניה בן עקשיא
רבי חנניה בן עקשיא היה תנא שזמנו המדויק אינו ידוע אך ככל הנראה חי בדור הרביעי לתנאים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורבי חנניה בן עקשיא
רבי יצחק דמן קרטיגנין
לפי גרסת ש"ס וילנא לתלמוד הבבלי, רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא תושב קרטיגנין המוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ורבי יצחק דמן קרטיגנין
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושמחת תורה
שפעת רביבים
שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא אחד מפיוטי תיקון הגשם לשמיני עצרת מאת רבי שלמה אבן גבירול.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושפעת רביבים
שר שלום גאון
רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושר שלום גאון
שלמה בן שמשון
שלמה בן שמשון (1030~ - כ"ג באייר ד'תתנ"ו 24 במאי 1096) היה תלמיד חכם, מנהיג קהילת ורמייזא (וורמיש"א, או גרמייזא, שמה במקורות העבריים מימי הביניים של העיר וורמס) ומראשי המורים בישיבתה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושלמה בן שמשון
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושלום משאש
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושלום שבדרון
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושבת
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושבת חנוכה
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושיר של יום
שיר הכבוד
לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושיר הכבוד
שיח ירושלם
שִׂיחַ יְרוּשָׁלַ ִם הוא סידור תכלאל ומחזור תפילה בנוסח תימני בלדי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ושיח ירושלם
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותענית כ' בסיוון
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותעניות וורמייזא
תפילת מוסף של שבת
תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת מוסף של שבת
תפילת נדבה
בהלכה, תפילת נדבה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת נדבה
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת שחרית של שבת
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת שבע
תפילת תשע
תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת תשע
תפילת טל
טל בוקר על דשא תפילת טל (או תיקון הטל על פי הספרדים) היא תפילה או פיוט הנאמר ביום הראשון של חג הפסח בתפילת מוסף, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת טל
תפילת גשם
תפילת גשם (או תיקון הגשם) היא תפילת בקשה לגשמי ברכה בימות החורף, הנאמרת בתפילת מוסף של שמיני עצרת, התפילה שבה מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילת העמידה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת גשם
תפילת האדם (סידור תפילה)
תפילת האדם הוא סידור תפילה שהוציאה לאור מועצת הרבנות הרפורמית בישראל והתנועה הרפורמית הישראלית בשנת תשפ"א (2021).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת האדם (סידור תפילה)
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילת העמידה
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילה
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילה (יהדות)
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותפילות ראש השנה
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותקיעת שופר
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותרי"ג מצוות
תהילים כ"ד
תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותהילים כ"ד
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ותכלאל
לאל עורך דין
לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בראש השנה וביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ולאל עורך דין
לפני המקום
לפני המקום הוא רומן מאת חיים באר, שיצא לאור במסגרת "ספריה לעם" בשנת 2007.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ולפני המקום
זבולון קוורטין
זבולון קוורטין (בגרמנית: Zevulun Kwartin; 25 במרץ 1874–3 באוקטובר 1952) היה חזן יהודי נודע.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וזבולון קוורטין
זכור אב
זכור אב נמשך אחריך כמים הוא פיוט לתפילת גשם שמחברו איננו ידוע, ונאמר במנהג אשכנז המזרחי בתפילת מוסף של שמיני עצרת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וזכור אב
זיידל רובנר
זיידל רוֹבְנֶר (בכתיב יידיש: ראָוונער; באנגלית: Zeidel Rovner; 1857 – 1946) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וזיידל רובנר
חנוך
בתנ"ך, חֲנוֹךְ היה דור שביעי לאדם הראשון, בנו של ירד ואבא של מתושלח.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וחנוך
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וחזרת הש"ץ
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וחול המועד
חייא בר רב
חייא בר רב היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וחייא בר רב
חיים יהודה אריה וייל
הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וחיים יהודה אריה וייל
בני בתירה
משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובני בתירה
ברוב עם הדרת מלך
ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברוב עם הדרת מלך
ברכת עבודה
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת עבודה
ברכת קדושת השם
ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת קדושת השם
ברכת קדושת היום
"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת קדושת היום
ברכת שים שלום
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת שים שלום
ברכת גבורות
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת גבורות
ברכת השנים
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת השנים
ברכת החודש
בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת החודש
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וברכת כהנים
בריך שמיה
בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובריך שמיה
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובית המקדש
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובית המקדש השלישי
בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת האר"י האשכנזי
חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובית הכנסת האר"י האשכנזי
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת תפילת מוסף ובית כנסת
ג'בל נוקם
ג'בל נוקם (בערבית: جبل نقم) הוא הר גבוה השוכן ממזרח לעיר צנעא, בירת תימן.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וג'בל נוקם
גרשון סירוטה
מוסף של שבת" בביצוע מקהלת בית הכנסת הגדול בווילנה. טנור סולו: גרשון סירוטה, 1903 גרשון יצחק סירוטה (1874 – 1943) היה מגדולי החזנים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וגרשון סירוטה
דברים רבה
דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ודברים רבה
ה' שמעתי שמעך
ה' שמעתי שמעך הוא פיוט לשליח ציבור הנאמר, בנוסח הספרדים, כהקדמה לחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף בראש השנה ויום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וה' שמעתי שמעך
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
המתחיל במצווה אומרים לו גמור הוא פתגם ביהדות וניב בשפה העברית, לפיו מי שהתחיל במצווה או מעשה טוב, עליו מוטלת החובה לגמור אותו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והמתחיל במצווה אומרים לו גמור
האמת והשלום אהבו
הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ הוא ניב עברי המשמש משפט מסכם בהצגת מחלוקת וקורא לפשרה או לתקשורת חיובית, בדרך של הבנה וקבלה הדדית גם אם תעמוד המחלוקת בעינה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והאמת והשלום אהבו
הנני העני ממעש
הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והנני העני ממעש
הקפות
שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והקפות
הוצאת ספר תורה
הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והוצאת ספר תורה
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והושענא רבה
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והושענות
הכרזת תעניות
בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והכרזת תעניות
היום תאמצנו
היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והיום תאמצנו
היום הרת עולם
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הן המילים הפותחות בפיוט של מחבר לא ידוע, שנוהגים לאמר במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף והיום הרת עולם
ונתנה תוקף
בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וונתנה תוקף
ותן טל ומטר
תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ותן טל ומטר (גם שאלת גשמים) היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת על ירידת הגשם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וותן טל ומטר
ותערב
ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וותערב
וכל מאמינים
וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ווכל מאמינים
ויאתיו כל לעבדך
ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וויאתיו כל לעבדך
כאחלמה קבועה בעטרת
כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוגת מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וכאחלמה קבועה בעטרת
כי אנו עמך
כי אנו עמך הוא פיוט הנכלל בחזרת הש"ץ בתפילות העמידה של יום הכיפורים, ובו שלל דימויים ליחס שבין עם ישראל לאלוהים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וכי אנו עמך
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויעקב משה חרל"פ
יעקב נאומבורג
רבי יעקב (יאקב) נאומבורג (או: נוימבורג; נפטר ו' בשבט ה'תקע"א, 31 בינואר 1811) היה רב וראש ישיבה גרמני מפרשני ספרות חז"ל.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויעקב נאומבורג
יעלה ויבוא
תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויעלה ויבוא
ישראל עבדיך
ישראל עבדיך הוא פיוט ליום הכפורים מאת רבי אברהם אבן עזרא.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וישראל עבדיך
ישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף וישיבת חברון כנסת ישראל
יחיא אביץ'
מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ' (מערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863 – כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויחיא אביץ'
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויהדות
יהושע רפאל בנבנישתי
רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 – ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויהושע רפאל בנבנישתי
יהודה בן שמואל אבן-עבאס
רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (משפחתו מכונה גם: אבן אבון) (הראשון) (פאס ד'תת"ס 1100-חלב ד'תתקכ"ז 1167) היה דיין ומשורר יהודי-מרוקאי.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויהודה בן שמואל אבן-עבאס
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויום טוב
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויום טוב ראשון של סוכות
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויום חול
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת תפילת מוסף ויום הכיפורים