גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
219 יחסים: מאמר חסידות (חב"ד), מנחה, מנחה קטנה, מנחה גדולה, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסעוד ריוח, מסכת אבות, מעבר יבוק (ספר), מקאם, משפט האחים רייצס, משה מלכה, משה ר' מנדלש, משה בכרך, מחצית השקל, מי שברך, א' בסיוון, אמירת סדר העבודה, ארבע תעניות, אריה חיימוביץ', אשרי יושבי ביתך, אלעזר בירבי קליר, אלול, אלישע מפאנו, אליהו רחמים זייני, אזהרות, אחר הצהריים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם דב מאבריטש, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם ואזאנא, אבלות (יהדות), אביגדור קרא, אגודת עזרא, אורח חיים (שולחן ערוך), אורות התפילה, איסור עבודה במקדש שתויי יין, נרות שבת ויום טוב, נתן צבי פינקל (מיר), נטילת ידיים, נטילת ידיים שחרית, נוסח איטליה, נוסח קטלוניה, סעודת משיח, סעודת פורים, סעודה מפסקת, סעודה שלישית, ספר אבישע, ספר יונה, סליחות, סדר רב עמרם גאון, ..., סיפורי קרליבך, עצמונה (סיני), עקיבא איגר, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב שבת, עשרה בטבת, על הדרך עץ עומד, עלינו לשבח, עלייה לתורה, עזרא הסופר, עבר יומו בטל קרבנו, פניני הלכה לילדים, פסח שני, פרשת השבוע, פתיחת אליהו הנביא, פלג המנחה, פול שוצר, פיטום הקטורת, פיגוע הדקירה בבית הכנסת בתל אביב, צלאת אל פאסיין, צהריים, צום גדליה, קפוטה, קבלת שבת, קבלה, קדושתא, קדושה דסידרא, קדיש, קהילת חב"ד בחברון, קורבן (יהדות), קורבן התמיד, רעידת האדמה בצפת (1837), רחובות הנהר, רב אחא בר יעקב, רבי יהושע בן חנניה, שמעון שקופ, שמחת תורה, שמואל יוסף פין, שאול נחמיאש, שם קלינברג, שניים מקרא ואחד תרגום, שער הכוונות, שקיעת החמה, שקיעה, שלום משאש, שלום שבדרון, שבת, שבועות, שומר ישראל, שובבי"ם, שימושא רבא, שיר של יום, שיכון חב"ד (ירושלים), תענית, תענית אסתר, תענית בה"ב, תענית בכורות, תענית כ' בסיוון, תעניות וורמייזא, תפילת מנחה של שבת, תפילת אבינו מלכנו, תפילת נעילה, תפילת נחם, תפילת נדבה, תפילת עננו, תפילת ערבית, תפילת שמונה עשרה, תפילת שבע, תפילת תשלומים, תפילת העמידה, תפילה, תפילה (יהדות), תפילה עושה מחצה, תפילות ראש השנה, תפילין, תקנות שו"ם, תרתי דסתרי, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת, תחנון, תהילים מ"ט, תהילים ס"ז, תהילים פ"ד, תהילים קמ"א, תהילים קמ"ב, תהילים קמ"ה, תהילים קט"ו, תהילים קי"א, תהילים ה', תהילים כ"א, תהילים כ"ז, זמני היום בהלכה, חנוך בן משה, חנוך גד יוסטמן, חסידות חב"ד, חסידות באבוב, חזרת הש"ץ, חדותא בירבי אברהם, חופשת קיץ (סרט, 2007), חול המועד, חיים יהודה אריה וייל, בנימין בן אברהם, ברכת עבודה, ברכת שומע תפילה, ברכת שים שלום, ברכת ירושלים, בת עמי לא תחשה, בלבב ימים, בית עובד (סדור), בית קפה, בית שרעבי, בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה, בית הכנסת מגן אבות, בית הכנסת מוסיוף, בית הכנסת אוהל יצחק, בית הכנסת עדס, בית הכנסת זיכרון משה, בית הכנסת האר"י האשכנזי, בית כנסת, ביטול תורה, גרטל, דברים רבה, דוד הנגיד, המתחיל במצווה אומרים לו גמור, המלבוש, הנחת תפילין, הנדח, הסטטוס קוו בהר הבית, הפסקה, הפרוטה, הפטרה, הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999), התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הטבח בוורמס, הזכרת נשמות, הגולם (מחזה), הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום (צה"ל), הכותל הקטן, ותערב, וידוי (יהדות), וידוי מעשרות, כניסה להר הבית (הלכה), כפר בתיה, כבוד שבת, יעקב ישראל דה האן, יעלה ויבוא, יצחק, יצחק אייזיק מטירנא, ישראל אריאל, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת תורת החיים, ישיבת לומז'ה, ישיבת טלז, ישיבת בית אורות, ישיבה, ישיבה גדולה, ידיד נפש, יה שמע אביוניך, יהדות, יהדות מינסק, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יום טוב, יום חול, יום העצמאות, יום הכיפורים, יום כיפור קטן, יוסף חיים מבגדאד, יוסף כנאפו. להרחיב מדד (169 יותר) »
מאמר חסידות (חב"ד)
בחסידות חב"ד, מאמר חסידות, או בקיצור מאמר, הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומאמר חסידות (חב"ד) · ראה עוד »
מנחה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומנחה · ראה עוד »
מנחה קטנה
מנחה קטנה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומנחה קטנה · ראה עוד »
מנחה גדולה
מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומנחה גדולה · ראה עוד »
מנהגי שבת בתנועת החסידות
חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »
מסעוד ריוח
הרב מסעוד ריוח (ה'תרס"ח, 1908 - י' באדר ה'תשל"ט, 9 במרץ 1979), היה הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומסעוד ריוח · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומסכת אבות · ראה עוד »
מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומעבר יבוק (ספר) · ראה עוד »
מקאם
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומקאם · ראה עוד »
משפט האחים רייצס
משפט האחים רייצס הוא משפט אנטישמי שהתרחש בלבוב (האיחוד הפולני-ליטאי; כיום אוקראינה) באביב ה'תפ"ח (1728) בו נידונו למוות אכזרי רבי חיים רייצס, ראש הישיבה בלבוב, ואחיו רבי יהושע רייצס, מראשי הקהילה היהודית בלבוב, בגין שידול מומר לשוב ליהדותו וביזוי האמונה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומשפט האחים רייצס · ראה עוד »
משה מלכה
הרב משה מלכה (אלול ה'תרע"א, 29 באוגוסט 1911 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומשה מלכה · ראה עוד »
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »
משה בכרך
רבי משה בן מנדל בָּכרָך, שנודע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומשה בכרך · ראה עוד »
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומחצית השקל · ראה עוד »
מי שברך
מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ומי שברך · ראה עוד »
א' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וא' בסיוון · ראה עוד »
אמירת סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »
ארבע תעניות
ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וארבע תעניות · ראה עוד »
אריה חיימוביץ'
ר' יהודה אריה (לייב) חיימוביץ' (1862 - 17 באוקטובר 1944) היה רב, מקים בית הכנסת הראשון בכפר סבא ואחד מהתורמים הראשיים לפיתוחה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואריה חיימוביץ' · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואלול · ראה עוד »
אלישע מפאנו
אלישע (אלסנדרו) מפאנו (באיטלקית: Alessandro Da Fano. 20 בפברואר 1847 – 15 באפריל 1935) היה רב איטלקי, שכיהן כרב בקהילות היהודיות באודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה וקורפו וכרבה הראשי של מילאנו למשך כ-48 שנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואלישע מפאנו · ראה עוד »
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואזהרות · ראה עוד »
אחר הצהריים
מבט מערב אל ים ושמש שוקעת מגדלי עזריאלי בשעת שקיעת החמה אחרי הצוהריים הוא פרק זמן ביום שבין הצוהריים ועד לפני השקיעה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואחר הצהריים · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם דב מאבריטש
רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »
אברהם הרופא פורטלאונה
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »
אברהם ואזאנא
ציון רבי אברהם ואזאנא אברהם ואזאנא, הידוע גם בכינוי בעל הארי, חי ופעל במרוקו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואברהם ואזאנא · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אביגדור קרא
רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואביגדור קרא · ראה עוד »
אגודת עזרא
קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואגודת עזרא · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אורות התפילה
אורות התפילה הוא ספר העוסק בהסברה עיונית והדרכה מעשית לתפילה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואורות התפילה · ראה עוד »
איסור עבודה במקדש שתויי יין
אסור לכהן לעבוד את עבודת הקרבנות כאשר הוא שיכור או שתוי יין.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ואיסור עבודה במקדש שתויי יין · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נתן צבי פינקל (מיר)
הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 – י"א בחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונתן צבי פינקל (מיר) · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונטילת ידיים · ראה עוד »
נטילת ידיים שחרית
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונטילת ידיים שחרית · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסעודת משיח · ראה עוד »
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסעודת פורים · ראה עוד »
סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסעודה מפסקת · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספר אבישע
צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וספר אבישע · ראה עוד »
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וספר יונה · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסליחות · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סיפורי קרליבך
סיפורי קרליבך הם אוסף של שישה תקליטורים בהם מספר ושר ר' שלמה קרליבך, סיפורי חסידים, בדרכו הייחודית ומלאת ההשראה, ושאותו מלווה הגיטריסט אבי סינגולדה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וסיפורי קרליבך · ראה עוד »
עצמונה (סיני)
עצמונה היה מאחז על חוף צפון סיני, ליד היישוב חרובית באזור אל עריש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועצמונה (סיני) · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועקיבא איגר · ראה עוד »
עקיבה יוסף שלזינגר
הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וערב שבת · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועשרה בטבת · ראה עוד »
על הדרך עץ עומד
איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועל הדרך עץ עומד · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועלינו לשבח · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועזרא הסופר · ראה עוד »
עבר יומו בטל קרבנו
עבר יומו בטל קרבנו ובצורתו השימושית יותר עבר זמנו בטל קרבנו, הוא פתגם עברי שמשמעו: אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשייתו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ועבר יומו בטל קרבנו · ראה עוד »
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופסח שני · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופרשת השבוע · ראה עוד »
פתיחת אליהו הנביא
פתיחת אליהו הנביא הוא מאמר מתוך ספר הזוהר, המופיע בהקדמה השנייה לתיקוני הזוהר, ועוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגתו של אלוהים את העולם.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופתיחת אליהו הנביא · ראה עוד »
פלג המנחה
פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופלג המנחה · ראה עוד »
פול שוצר
פול שוּצר (באנגלית: Paul Schutzer; 11 ביולי 1930 – 5 ביוני 1967) היה צלם אמריקני-יהודי מטעם מגזין "לייף" שנהרג במבואות עזה ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, מפגיעה ישירה שספג בראשו בשעת נסיעתו בזחל"ם צבאי ישראלי, תוך שסיכן את חייו במסגרת עבודתו כדי לצלם לוחמים בשטח.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופול שוצר · ראה עוד »
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופיטום הקטורת · ראה עוד »
פיגוע הדקירה בבית הכנסת בתל אביב
פיגוע הדקירה בבית הכנסת בבית פנורמה בתל אביב הוא פיגוע דקירה שבוצע בצהרי ז' בכסלו ה'תשע"ו, 19 בנובמבר 2015, בבית כנסת בדרך בן־צבי בתל אביב בו נרצחו 2 יהודים בעת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ופיגוע הדקירה בבית הכנסת בתל אביב · ראה עוד »
צלאת אל פאסיין
צלאת אל פאסיין (נכתב גם: סלאט אלפסיין, ונקרא גם: "בית הכנסת של התושבים"; בערבית: كنيس صلاة الفاسيين) הוא בית הכנסת של קהילת התושבים בעיר פאס שבמרוקו, העתיק ביותר במרוקו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וצלאת אל פאסיין · ראה עוד »
צהריים
מנוחת צהריים צָהֳרַיִם (נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וצהריים · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וצום גדליה · ראה עוד »
קפוטה
האדמו"ר מחוסט (במרכז) והאדמו"ר מפיטסבורג (מימין) לבושים בעקישע פרחונית. האדמו"ר מפיטסבורג לבוש "סטראקעס בעקישע" – בעקישע עם פסי קטיפה האדמו"ר לובש סטראקעס בעקישע קָפּוֹטָה (מצרפתית: Capote) היא מעיל ארוך מבד משי בצבע שחור (ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן), שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקפוטה · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקבלת שבת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקבלה · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקדושתא · ראה עוד »
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקדושה דסידרא · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקדיש · ראה עוד »
קהילת חב"ד בחברון
שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקהילת חב"ד בחברון · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וקורבן התמיד · ראה עוד »
רעידת האדמה בצפת (1837)
רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ורעידת האדמה בצפת (1837) · ראה עוד »
רחובות הנהר
רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ורחובות הנהר · ראה עוד »
רב אחא בר יעקב
רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ורב אחא בר יעקב · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושמעון שקופ · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאול נחמיאש
רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושאול נחמיאש · ראה עוד »
שם קלינברג
רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושם קלינברג · ראה עוד »
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושער הכוונות · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושקיעת החמה · ראה עוד »
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושקיעה · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושלום משאש · ראה עוד »
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושלום שבדרון · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושבועות · ראה עוד »
שומר ישראל
רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושומר ישראל · ראה עוד »
שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושובבי"ם · ראה עוד »
שימושא רבא
שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושימושא רבא · ראה עוד »
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושיר של יום · ראה עוד »
שיכון חב"ד (ירושלים)
שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ושיכון חב"ד (ירושלים) · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותענית אסתר · ראה עוד »
תענית בה"ב
תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותענית בה"ב · ראה עוד »
תענית בכורות
מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותענית בכורות · ראה עוד »
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותענית כ' בסיוון · ראה עוד »
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותעניות וורמייזא · ראה עוד »
תפילת מנחה של שבת
תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »
תפילת אבינו מלכנו
ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת נעילה · ראה עוד »
תפילת נחם
תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת נחם · ראה עוד »
תפילת נדבה
בהלכה, תפילת נדבה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת נדבה · ראה עוד »
תפילת עננו
תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת עננו · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת שבע · ראה עוד »
תפילת תשלומים
קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת תשלומים · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילה עושה מחצה
תפילה עושה מחיצה הוא ביטוי המופיע בויקרא רבה לפיו תפילה מסייעת לאדם רק בקבלת מחצית התוצאה בה חפץ, כדברי רבי יהושע בן לוי, ובניגוד לדברי רבי יהודה, לפיו התשובה עושה מחצה והתפילה עושה כולה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילה עושה מחצה · ראה עוד »
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילות ראש השנה · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותפילין · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תרתי דסתרי
תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי הוא תיאור מקרה בו ישנה סתירה והתנגשות בין שתי הלכות, שכל אחת בפני עצמה נפסקה להלכה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותרתי דסתרי · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותשעה באב · ראה עוד »
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותחנון · ראה עוד »
תהילים מ"ט
למנצח לבני קרח מזמור הוא פרק מ"ט מספר תהלים, הקרוי על שם הפסוק הפותח את המזמור.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים מ"ט · ראה עוד »
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים ס"ז · ראה עוד »
תהילים פ"ד
תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים פ"ד · ראה עוד »
תהילים קמ"א
תהילים קמ"א הוא המזמור ה-141 בתהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים קמ"א · ראה עוד »
תהילים קמ"ב
תהילים קמ"ב הוא המזמור ה-142 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים קמ"ב · ראה עוד »
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים קמ"ה · ראה עוד »
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים קט"ו · ראה עוד »
תהילים קי"א
תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים קי"א · ראה עוד »
תהילים ה'
תהילים ה' הוא המזמור החמישי של תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים ה' · ראה עוד »
תהילים כ"א
תהילים כ"א הוא המזמור העשרים ואחד בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים כ"א · ראה עוד »
תהילים כ"ז
לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מ, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית ומנחה, ונקרא לרוב לפני תחילת ערבית של חול, פרק זה נקרא מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ותהילים כ"ז · ראה עוד »
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וזמני היום בהלכה · ראה עוד »
חנוך בן משה
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחנוך בן משה · ראה עוד »
חנוך גד יוסטמן
רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחנוך גד יוסטמן · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחסידות באבוב · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חדותא בירבי אברהם
רבי חֶדְוְתׇא בירבי אברהם (בכתיב ארץ ישראלי חֶדְוְתׇה) היה פייטן קדום שפעל בדרום איטליה בתחילת המאה התשיעית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחדותא בירבי אברהם · ראה עוד »
חופשת קיץ (סרט, 2007)
חופשת קיץ הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2007 בבימויו של של דוד וולך, עם אסי דיין, שרון הכהן-בר ואילן גריף בתפקידים הראשיים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחופשת קיץ (סרט, 2007) · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחול המועד · ראה עוד »
חיים יהודה אריה וייל
הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וחיים יהודה אריה וייל · ראה עוד »
בנימין בן אברהם
רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובנימין בן אברהם · ראה עוד »
ברכת עבודה
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וברכת עבודה · ראה עוד »
ברכת שומע תפילה
ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וברכת שומע תפילה · ראה עוד »
ברכת שים שלום
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וברכת שים שלום · ראה עוד »
ברכת ירושלים
ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וברכת ירושלים · ראה עוד »
בת עמי לא תחשה
בַּת עַמִּי לֹא תֶחֱשֶׁה הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר לתפילת מנחה של יום הכיפורים על ידי הפייטן רבי בנימין בן אברהם ממשפחת הענווים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובת עמי לא תחשה · ראה עוד »
בלבב ימים
"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובלבב ימים · ראה עוד »
בית עובד (סדור)
בית עובד הוא סדר תפילה בנוסח ספרדי לימות החול וספר הלכה שכתב רבי יהודה שמואל אשכנזי (אי"ש).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית עובד (סדור) · ראה עוד »
בית קפה
"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית קפה · ראה עוד »
בית שרעבי
כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית שרעבי · ראה עוד »
בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה
בית הספר המדעי-טכנולוגי אמי"ת כפר בתיה ע"ש גוונדלין שטראוס הוא חטיבת ביניים ותיכון דתי לבנים בלבד הממוקם בכפר הנוער כפר בתיה, רעננה ופועל במסגרת רשת אמי"ת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה · ראה עוד »
בית הכנסת מגן אבות
בית הכנסת מגן אבות בית הכנסת מגן אבות הוא בית כנסת השוכן ברחוב ווטרלו במרכז רובע העסקים המרכזי של סינגפור.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת מגן אבות · ראה עוד »
בית הכנסת מוסיוף
בית הכנסת מוסאיוף הוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת מוסיוף · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת אוהל יצחק · ראה עוד »
בית הכנסת עדס
בית הכנסת סמל של שבט דן שהיה מחוק עד לא מזמן וכיום שוחזר לוי בית הכנסת עַדֶס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת עדס · ראה עוד »
בית הכנסת זיכרון משה
חזית בית הכנסת זיכרון משה ארון הקודש בשטיבל המרכזי. בית הכנסת "זיכרון משה", או שטיבלאך זיכרון מוישה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת זיכרון משה · ראה עוד »
בית הכנסת האר"י האשכנזי
חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית הכנסת האר"י האשכנזי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ובית כנסת · ראה עוד »
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וביטול תורה · ראה עוד »
גרטל
גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וגרטל · ראה עוד »
דברים רבה
דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ודברים רבה · ראה עוד »
דוד הנגיד
רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ודוד הנגיד · ראה עוד »
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
המתחיל במצווה אומרים לו גמור הוא פתגם ביהדות וניב בשפה העברית, לפיו מי שהתחיל במצווה או מעשה טוב, עליו מוטלת החובה לגמור אותו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והמתחיל במצווה אומרים לו גמור · ראה עוד »
המלבוש
המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והמלבוש · ראה עוד »
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והנחת תפילין · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והנדח · ראה עוד »
הסטטוס קוו בהר הבית
הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והסטטוס קוו בהר הבית · ראה עוד »
הפסקה
עשר בבית ספר יסודי בגבעת עדה, בסביבות 1946 אנשי מפעל מטוסים אמריקאי בהפסקת אוכל, 1942 קהל בתיאטרון בעת הפסקה במופע הפסקה הוא שלב של מנוחה קצרה בפעילות ממושכת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והפסקה · ראה עוד »
הפרוטה
"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והפרוטה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והפטרה · ראה עוד »
הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)
הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון הייתה הפגנת ענק ועצרת תפילה שנערכה על ידי הציבור החרדי בכניסה לירושלים ב-14 בפברואר 1999, כ"ח בשבט תשנ"ט.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999) · ראה עוד »
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והטבח בוורמס · ראה עוד »
הזכרת נשמות
הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והזכרת נשמות · ראה עוד »
הגולם (מחזה)
הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והגולם (מחזה) · ראה עוד »
הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום (צה"ל)
שרוך מדריכי האוכלוסייה לשעת חירום הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום, היא סיוע בהכנת הציבור לשעת חירום.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והדרכת אוכלוסייה לשעת חירום (צה"ל) · ראה עוד »
הכותל הקטן
הכותל הקטן במפת הרובע המוסלמי מתפללים ברחבת הכותל הקטן מתפללים בכותל הקטן פתקי-בקשות, תחובים בין אבני הכותל הקטן. הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה והכותל הקטן · ראה עוד »
ותערב
ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וותערב · ראה עוד »
וידוי (יהדות)
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ווידוי (יהדות) · ראה עוד »
וידוי מעשרות
וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ווידוי מעשרות · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כפר בתיה
כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה הוא כפר נוער הממוקם במערב העיר רעננה, בסמוך לפארק רעננה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וכפר בתיה · ראה עוד »
כבוד שבת
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וכבוד שבת · ראה עוד »
יעקב ישראל דה האן
תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »
יעלה ויבוא
תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויעלה ויבוא · ראה עוד »
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויצחק · ראה עוד »
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישראל אריאל · ראה עוד »
ישיבת עטרת ירושלים
הכניסה ל"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים" ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי, ובנשיאות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבת עטרת ירושלים · ראה עוד »
ישיבת תורת החיים
ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבת תורת החיים · ראה עוד »
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבת לומז'ה · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת בית אורות
ישיבת בית אורות הייתה ישיבת הסדר ששכנה בהר הזיתים בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית בשכונת בית אורות.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבת בית אורות · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבה · ראה עוד »
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וישיבה גדולה · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה וידיד נפש · ראה עוד »
יה שמע אביוניך
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויה שמע אביוניך · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויהדות · ראה עוד »
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויהדות מינסק · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית בתל אביב
יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויום טוב · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויום חול · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יוסף כנאפו
הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.
חָדָשׁ!!: תפילת מנחה ויוסף כנאפו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תפילת_מנחה
