תוכן עניינים
217 יחסים: מאמר חסידות (חב"ד), מנחה קטנה, מנחה גדולה, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסעוד ריוח, מסכת אבות, מעבר יבוק (ספר), מקאם, משפט האחים רייצס, משה מלכה, משה ר' מנדלש, משה בכרך, מחצית השקל, מי שברך, אמירת סדר העבודה, ארבע תעניות, אריה חיימוביץ', אשרי יושבי ביתך, אלעזר בירבי קליר, אלול, אלישע מפאנו, אליהו רחמים זייני, אזהרות, אחר הצהריים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם דב מאבריטש, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם ואזאנא, אבלות (יהדות), אביגדור קרא, אגודת עזרא, אורח חיים (שולחן ערוך), אורות התפילה, איסור עבודה במקדש שתויי יין, נרות שבת ויום טוב, נתן צבי פינקל (מיר), נטילת ידיים, נטילת ידיים שחרית, נוסח איטליה, נוסח קטלוניה, סעודת משיח, סעודת פורים, סעודה מפסקת, סעודה שלישית, ספר אבישע, ספר יונה, סליחות, סדר רב עמרם גאון, סיפורי קרליבך, עצמונה (סיני), ... להרחיב מדד (167 יותר) »
מאמר חסידות (חב"ד)
בחסידות חב"ד, מאמר חסידות, או בקיצור מאמר, הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומאמר חסידות (חב"ד)
מנחה קטנה
מנחה קטנה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא מתשע שעות זמניות ומחצה מתחילת היום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומנחה קטנה
מנחה גדולה
מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומנחה גדולה
מנהגי שבת בתנועת החסידות
חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומנהגי שבת בתנועת החסידות
מסעוד ריוח
הרב מסעוד ריוח (ה'תרס"ח, 1908 - י' באדר ה'תשל"ט, 9 במרץ 1979), היה הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומסעוד ריוח
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומסכת אבות
מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומעבר יבוק (ספר)
מקאם
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומקאם
משפט האחים רייצס
משפט האחים רייצס הוא משפט אנטישמי שהתרחש בלבוב (האיחוד הפולני-ליטאי; כיום אוקראינה) באביב ה'תפ"ח (1728) בו נידונו למוות אכזרי רבי חיים רייצס, ראש הישיבה בלבוב, ואחיו רבי יהושע רייצס, מראשי הקהילה היהודית בלבוב, בגין שידול מומר לשוב ליהדותו וביזוי האמונה הנוצרית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומשפט האחים רייצס
משה מלכה
הרב משה מלכה (אלול ה'תרע"א, 29 באוגוסט 1911 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומשה מלכה
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומשה ר' מנדלש
משה בכרך
רבי משה בן מנדל בָּכרָך, שנודע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומשה בכרך
מחצית השקל
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומחצית השקל
מי שברך
מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ומי שברך
אמירת סדר העבודה
אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואמירת סדר העבודה
ארבע תעניות
ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וארבע תעניות
אריה חיימוביץ'
ר' יהודה אריה (לייב) חיימוביץ' (1862 - 17 באוקטובר 1944) היה רב, מקים בית הכנסת הראשון בכפר סבא ואחד מהתורמים הראשיים לפיתוחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואריה חיימוביץ'
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואשרי יושבי ביתך
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואלעזר בירבי קליר
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואלול
אלישע מפאנו
אלישע (אלסנדרו) מפאנו (באיטלקית: Alessandro Da Fano. 20 בפברואר 1847 – 15 באפריל 1935) היה רב איטלקי, שכיהן כרב בקהילות היהודיות באודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה וקורפו וכרבה הראשי של מילאנו למשך כ-48 שנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואלישע מפאנו
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואליהו רחמים זייני
אזהרות
אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואזהרות
אחר הצהריים
מבט מערב אל ים ושמש שוקעת מגדלי עזריאלי בשעת שקיעת החמה אחרי הצוהריים הוא פרק זמן ביום שבין הצוהריים ועד לפני השקיעה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואחר הצהריים
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואברהם מרדכי אלתר
אברהם דב מאבריטש
רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואברהם דב מאבריטש
אברהם הרופא פורטלאונה
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואברהם הרופא פורטלאונה
אברהם ואזאנא
ציון רבי אברהם ואזאנא אברהם ואזאנא, הידוע גם בכינוי בעל הארי, חי ופעל במרוקו בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואברהם ואזאנא
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואבלות (יהדות)
אביגדור קרא
רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואביגדור קרא
אגודת עזרא
קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואגודת עזרא
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואורח חיים (שולחן ערוך)
אורות התפילה
אורות התפילה הוא ספר העוסק בהסברה עיונית והדרכה מעשית לתפילה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואורות התפילה
איסור עבודה במקדש שתויי יין
אסור לכהן לעבוד את עבודת הקרבנות כאשר הוא שיכור או שתוי יין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ואיסור עבודה במקדש שתויי יין
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונרות שבת ויום טוב
נתן צבי פינקל (מיר)
הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 – י"א בחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונתן צבי פינקל (מיר)
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונטילת ידיים
נטילת ידיים שחרית
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונטילת ידיים שחרית
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונוסח איטליה
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ונוסח קטלוניה
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסעודת משיח
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסעודת פורים
סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסעודה מפסקת
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסעודה שלישית
ספר אבישע
צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וספר אבישע
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וספר יונה
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסליחות
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסדר רב עמרם גאון
סיפורי קרליבך
סיפורי קרליבך הם אוסף של שישה תקליטורים בהם מספר ושר ר' שלמה קרליבך, סיפורי חסידים, בדרכו הייחודית ומלאת ההשראה, ושאותו מלווה הגיטריסט אבי סינגולדה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וסיפורי קרליבך
עצמונה (סיני)
עצמונה היה מאחז על חוף צפון סיני, ליד היישוב חרובית באזור אל עריש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועצמונה (סיני)
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועקיבא איגר
עקיבה יוסף שלזינגר
הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועקיבה יוסף שלזינגר
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".
לִרְאוֹת תפילת מנחה וערב שבת
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועשרה בטבת
על הדרך עץ עומד
איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')תמונה להחלפה על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים; בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועל הדרך עץ עומד
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועלינו לשבח
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועלייה לתורה
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועזרא הסופר
עבר יומו בטל קרבנו
עבר יומו בטל קרבנו ובצורתו השימושית יותר עבר זמנו בטל קרבנו, הוא פתגם עברי שמשמעו: אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשייתו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ועבר יומו בטל קרבנו
פניני הלכה לילדים
פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופניני הלכה לילדים
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופסח שני
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופרשת השבוע
פתיחת אליהו הנביא
פתיחת אליהו הנביא הוא מאמר מתוך ספר הזוהר, המופיע בהקדמה השנייה לתיקוני הזוהר, ועוסק בעיקרו בעשר הספירות ובדרך הנהגתו של אלוהים את העולם.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופתיחת אליהו הנביא
פלג המנחה
פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופלג המנחה
פול שוצר
פול שוּצר (באנגלית: Paul Schutzer; 11 ביולי 1930 – 5 ביוני 1967) היה צלם אמריקני-יהודי מטעם מגזין "לייף" שנהרג במבואות עזה ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, מפגיעה ישירה שספג בראשו בשעת נסיעתו בזחל"ם צבאי ישראלי, תוך שסיכן את חייו במסגרת עבודתו כדי לצלם לוחמים בשטח.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופול שוצר
פיטום הקטורת
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופיטום הקטורת
פיגוע הדקירה בבית הכנסת בתל אביב
פיגוע הדקירה בבית הכנסת בבית פנורמה בתל אביב הוא פיגוע דקירה שבוצע בצהרי ז' בכסלו ה'תשע"ו, 19 בנובמבר 2015, בבית כנסת בדרך בן־צבי בתל אביב בו נרצחו 2 יהודים בעת תפילת מנחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ופיגוע הדקירה בבית הכנסת בתל אביב
צלאת אל פאסיין
צלאת אל פאסיין (נכתב גם: סלאט אלפסיין, ונקרא גם: "בית הכנסת של התושבים"; בערבית: كنيس صلاة الفاسيين) הוא בית הכנסת של קהילת התושבים בעיר פאס שבמרוקו, העתיק ביותר במרוקו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וצלאת אל פאסיין
צהריים
מנוחת צהריים צָהֳרַיִם (נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וצהריים
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
לִרְאוֹת תפילת מנחה וצום גדליה
קפוטה
האדמו"ר מחוסט (במרכז) והאדמו"ר מפיטסבורג (מימין) לבושים בעקישע פרחונית. האדמו"ר מפיטסבורג לבוש "סטראקעס בעקישע" – בעקישע עם פסי קטיפה האדמו"ר לובש סטראקעס בעקישע קָפּוֹטָה (מצרפתית: Capote) היא מעיל ארוך מבד משי בצבע שחור (ולאחרונה מיוצר מבדים סינתטיים דמויי סאטן), שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בשבתות וחגים (להבדיל מחליפה ארוכה, המיועדת לימות החול ועשויה מבדי צמר וטרילין).
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקפוטה
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקבלת שבת
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקבלה
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקדושתא
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקדושה דסידרא
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקדיש
קהילת חב"ד בחברון
שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקהילת חב"ד בחברון
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקורבן (יהדות)
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וקורבן התמיד
רעידת האדמה בצפת (1837)
רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ורעידת האדמה בצפת (1837)
רחובות הנהר
רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ורחובות הנהר
רב אחא בר יעקב
רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ורב אחא בר יעקב
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ורבי יהושע בן חנניה
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושמעון שקופ
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושמחת תורה
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושמואל יוסף פין
שאול נחמיאש
רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושאול נחמיאש
שם קלינברג
רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושם קלינברג
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושניים מקרא ואחד תרגום
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושער הכוונות
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושקיעת החמה
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושקיעה
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושלום משאש
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושלום שבדרון
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושבת
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושבועות
שומר ישראל
רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושומר ישראל
שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושובבי"ם
שימושא רבא
שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושימושא רבא
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושיר של יום
שיכון חב"ד (ירושלים)
שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ושיכון חב"ד (ירושלים)
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותענית
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותענית אסתר
תענית בה"ב
תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותענית בה"ב
תענית בכורות
מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותענית בכורות
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותענית כ' בסיוון
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותעניות וורמייזא
תפילת מנחה של שבת
תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת מנחה של שבת
תפילת אבינו מלכנו
ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת אבינו מלכנו
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת נעילה
תפילת נחם
תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת נחם
תפילת נדבה
בהלכה, תפילת נדבה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת נדבה
תפילת עננו
תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת עננו
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת ערבית
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת שמונה עשרה
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת שבע
תפילת תשלומים
קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת תשלומים
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילת העמידה
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילה
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילה (יהדות)
תפילה עושה מחצה
תפילה עושה מחיצה הוא ביטוי המופיע בויקרא רבה לפיו תפילה מסייעת לאדם רק בקבלת מחצית התוצאה בה חפץ, כדברי רבי יהושע בן לוי, ובניגוד לדברי רבי יהודה, לפיו התשובה עושה מחצה והתפילה עושה כולה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילה עושה מחצה
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילות ראש השנה
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותפילין
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותקנות שו"ם
תרתי דסתרי
תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי הוא תיאור מקרה בו ישנה סתירה והתנגשות בין שתי הלכות, שכל אחת בפני עצמה נפסקה להלכה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותרתי דסתרי
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותרומות ומעשרות
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותשעה באב
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותשעה באב שחל בשבת
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותחנון
תהילים מ"ט
למנצח לבני קרח מזמור הוא פרק מ"ט מספר תהלים, הקרוי על שם הפסוק הפותח את המזמור.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים מ"ט
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים ס"ז
תהילים פ"ד
תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים פ"ד
תהילים קמ"א
תהילים קמ"א הוא המזמור ה-141 בתהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים קמ"א
תהילים קמ"ב
תהילים קמ"ב הוא המזמור ה-142 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים קמ"ב
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים קמ"ה
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים קט"ו
תהילים קי"א
תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים קי"א
תהילים ה'
תהילים ה' הוא המזמור החמישי של תהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים ה'
תהילים כ"א
תהילים כ"א הוא המזמור העשרים ואחד בספר תהילים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים כ"א
תהילים כ"ז
לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מ, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית ומנחה, ונקרא לרוב לפני תחילת ערבית של חול, פרק זה נקרא מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ותהילים כ"ז
זמני היום בהלכה
בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וזמני היום בהלכה
חנוך בן משה
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחנוך בן משה
חנוך גד יוסטמן
רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ (תרמ"ד, 1884–י"ד בתשרי תש"ג, 1942) היה רב, אדמו"ר וראש ישיבה בפולין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחנוך גד יוסטמן
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחסידות חב"ד
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחסידות באבוב
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחזרת הש"ץ
חדותא בירבי אברהם
רבי חֶדְוְתׇא בירבי אברהם (בכתיב ארץ ישראלי חֶדְוְתׇה) היה פייטן קדום שפעל בדרום איטליה בתחילת המאה התשיעית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחדותא בירבי אברהם
חופשת קיץ (סרט, 2007)
חופשת קיץ הוא סרט דרמה ישראלי משנת 2007 בבימויו של של דוד וולך, עם אסי דיין, שרון הכהן-בר ואילן גריף בתפקידים הראשיים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחופשת קיץ (סרט, 2007)
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחול המועד
חיים יהודה אריה וייל
הרב ד"ר חיים יהודה אריה וייל (י' באלול תרכ"ו, 1866-כ' בחשוון תש"ד, 18 בנובמבר 1943) היה רב בגרמניה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וחיים יהודה אריה וייל
בנימין בן אברהם
רבי בנימין בן רבי אברהם בן רבי יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (חי ופעל במאה ה-13, סביב השנים ד'תתקנ"ה-ה'נ), היה פוסק, פרשן, משורר ופייטן יהודי רומי, ואחיו הגדול של רבי צדקיה בן אברהם.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובנימין בן אברהם
ברכת עבודה
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וברכת עבודה
ברכת שומע תפילה
ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וברכת שומע תפילה
ברכת שים שלום
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וברכת שים שלום
ברכת ירושלים
ברכת ירושלים (המכונה גם ברכת בניין ירושלים או בונה ירושלים) היא הברכה הארבע עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וברכת ירושלים
בת עמי לא תחשה
בַּת עַמִּי לֹא תֶחֱשֶׁה הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שחובר לתפילת מנחה של יום הכיפורים על ידי הפייטן רבי בנימין בן אברהם ממשפחת הענווים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובת עמי לא תחשה
בלבב ימים
"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובלבב ימים
בית עובד (סדור)
בית עובד הוא סדר תפילה בנוסח ספרדי לימות החול וספר הלכה שכתב רבי יהודה שמואל אשכנזי (אי"ש).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית עובד (סדור)
בית קפה
"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית קפה
בית שרעבי
כניס בית אלשרעבי היה אחד ממרכזי התורה ומבתי הכנסת הוותיקים שברובע היהודים ("קאע אל-יהוד") בצנעא בירת תימן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית שרעבי
בית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה
בית הספר המדעי-טכנולוגי אמי"ת כפר בתיה ע"ש גוונדלין שטראוס הוא חטיבת ביניים ותיכון דתי לבנים בלבד הממוקם בכפר הנוער כפר בתיה, רעננה ופועל במסגרת רשת אמי"ת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה
בית הכנסת מגן אבות
בית הכנסת מגן אבות בית הכנסת מגן אבות הוא בית כנסת השוכן ברחוב ווטרלו במרכז רובע העסקים המרכזי של סינגפור.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת מגן אבות
בית הכנסת מוסיוף
בית הכנסת מוסאיוף הוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת מוסיוף
בית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת המקורי בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברחוב הגיא בגבולו הדרומי של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת אוהל יצחק
בית הכנסת עדס
בית הכנסת סמל של שבט דן שהיה מחוק עד לא מזמן וכיום שוחזר לוי בית הכנסת עַדֶס נמצא בשכונת נחלת ציון בירושלים, והוא המפואר מכל בתי הכנסת בנחלאות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת עדס
בית הכנסת זיכרון משה
חזית בית הכנסת זיכרון משה ארון הקודש בשטיבל המרכזי. בית הכנסת "זיכרון משה", או שטיבלאך זיכרון מוישה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונת זיכרון משה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת זיכרון משה
בית הכנסת האר"י האשכנזי
חזית בית הכנסת מראה בתוך המבנה ארון הקודש חקל תפוחין קדישין, על יד בית הכנסת בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית הכנסת האר"י האשכנזי
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ובית כנסת
ביטול תורה
ביהדות, ביטול תורה הוא הימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וביטול תורה
גרטל
גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וגרטל
דברים רבה
דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ודברים רבה
דוד הנגיד
רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ודוד הנגיד
המתחיל במצווה אומרים לו גמור
המתחיל במצווה אומרים לו גמור הוא פתגם ביהדות וניב בשפה העברית, לפיו מי שהתחיל במצווה או מעשה טוב, עליו מוטלת החובה לגמור אותו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והמתחיל במצווה אומרים לו גמור
המלבוש
המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והמלבוש
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והנחת תפילין
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והנדח
הסטטוס קוו בהר הבית
הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והסטטוס קוו בהר הבית
הפסקה
עשר בבית ספר יסודי בגבעת עדה, בסביבות 1946 אנשי מפעל מטוסים אמריקאי בהפסקת אוכל, 1942 קהל בתיאטרון בעת הפסקה במופע הפסקה הוא שלב של מנוחה קצרה בפעילות ממושכת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והפסקה
הפרוטה
"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והפרוטה
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והפטרה
הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)
הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון הייתה הפגנת ענק ועצרת תפילה שנערכה על ידי הציבור החרדי בכניסה לירושלים ב-14 בפברואר 1999, כ"ח בשבט תשנ"ט.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית
התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והטבח בוורמס
הזכרת נשמות
הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והזכרת נשמות
הגולם (מחזה)
הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והגולם (מחזה)
הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום (צה"ל)
שרוך מדריכי האוכלוסייה לשעת חירום הדרכת אוכלוסייה לשעת חירום, היא סיוע בהכנת הציבור לשעת חירום.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והדרכת אוכלוסייה לשעת חירום (צה"ל)
הכותל הקטן
הכותל הקטן במפת הרובע המוסלמי מתפללים ברחבת הכותל הקטן מתפללים בכותל הקטן פתקי-בקשות, תחובים בין אבני הכותל הקטן. הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה והכותל הקטן
ותערב
ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וותערב
וידוי (יהדות)
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ווידוי (יהדות)
וידוי מעשרות
וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ווידוי מעשרות
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וכניסה להר הבית (הלכה)
כפר בתיה
כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה הוא כפר נוער הממוקם במערב העיר רעננה, בסמוך לפארק רעננה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וכפר בתיה
כבוד שבת
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וכבוד שבת
יעקב ישראל דה האן
תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויעקב ישראל דה האן
יעלה ויבוא
תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויעלה ויבוא
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויצחק
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויצחק אייזיק מטירנא
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישראל אריאל
ישיבת עטרת ירושלים
הכניסה ל"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים" ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי, ובנשיאות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבת עטרת ירושלים
ישיבת תורת החיים
ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבת תורת החיים
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבת לומז'ה
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבת טלז
ישיבת בית אורות
ישיבת בית אורות הייתה ישיבת הסדר ששכנה בהר הזיתים בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית בשכונת בית אורות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבת בית אורות
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבה
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וישיבה גדולה
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה וידיד נפש
יה שמע אביוניך
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויה שמע אביוניך
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויהדות
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויהדות מינסק
יהדות אורתודוקסית בתל אביב
יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויהדות אורתודוקסית בתל אביב
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויום טוב
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויום חול
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויום העצמאות
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויום הכיפורים
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויום כיפור קטן
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויוסף חיים מבגדאד
יוסף כנאפו
הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה ויוסף כנאפו