יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 42 יחסים: מנהגי שבת בתנועת החסידות, מערבית, מצוות קידוש השבת בדברים, מגן אבות (פיוט), אבא יודן, אדון עולם, נרות שבת ויום טוב, נוסח ארץ ישראל, נוסח פרובאנס, סעודת ליל שבת, סעודות שבת, ספירת העומר, ערב שבת, צמאה, קנטטה לשבת, קבלת שבת, קידוש, שער שכם, שער הכוונות, שטייגר, שבת, תעניות וורמייזא, תפילת ערבית, תפילת שבע, תפילות ראש השנה, תהילים כ"ג, חסידות חב"ד, חזרת הש"ץ, חופי ירדן, במה מדליקין, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכה מעין שבע, בית הכנסת בריצ'מונד, בית הכנסת ישורון, ויכולו, כגוונא, כי אשמרה שבת, ירושלים בהלכה, ישיבת רעותא, יגדל אלוהים חי, יהדות מץ, יוסף קמחי.

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ומערבית

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ומצוות קידוש השבת בדברים

מגן אבות (פיוט)

מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ומגן אבות (פיוט)

אבא יודן

אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ואבא יודן

אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ואדון עולם

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ונרות שבת ויום טוב

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ונוסח ארץ ישראל

נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ונוסח פרובאנס

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וסעודת ליל שבת

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וסעודות שבת

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וספירת העומר

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות".

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וערב שבת

צמאה

צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וצמאה

קנטטה לשבת

קנטטה לשבת היא יצירה בסגנון קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת כלי קשת מאת המלחין מרדכי סתר (סטרומינסקי).

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וקנטטה לשבת

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וקבלת שבת

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וקידוש

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ושער שכם

שער הכוונות

שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ושער הכוונות

שטייגר

שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ושטייגר

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ושבת

תעניות וורמייזא

לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ותעניות וורמייזא

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ותפילת ערבית

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ותפילת שבע

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ותפילות ראש השנה

תהילים כ"ג

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ותהילים כ"ג

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וחסידות חב"ד

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וחזרת הש"ץ

חופי ירדן

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "חוֹפֵי יַרְדֵּן" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וחופי ירדן

במה מדליקין

במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ובמה מדליקין

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וברכת ברוך ה' לעולם

ברכה מעין שבע

ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וברכה מעין שבע

בית הכנסת בריצ'מונד

ממוזער ממוזער לוחית זיכרון בתוך בית הכנסת בית הכנסת ריצ'מונד (באנגלית: Richmond Synagogue) הוא בית הכנסת של הקהילה היהודית האורתודוקסית בריצ'מונד, לונדון, שנמצא בגני ליכפילד.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ובית הכנסת בריצ'מונד

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ובית הכנסת ישורון

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וויכולו

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וכגוונא

כי אשמרה שבת

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וכי אשמרה שבת

ירושלים בהלכה

אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וירושלים בהלכה

ישיבת רעותא

בית מדרש רְעוּתָּא (מארמית: רצון) הוא ישיבה ציונית דתית השוכנת במושב כרמל בדרום הר חברון, בראשות הרב נתן אופנר.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת וישיבת רעותא

יגדל אלוהים חי

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ויגדל אלוהים חי

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ויהדות מץ

יוסף קמחי

רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.

לִרְאוֹת תפילת ערבית של שבת ויוסף קמחי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תפילת_ערבית_של_שבת

ידוע גם בשם ערבית של שבת.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות