גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: מנהגי שבת בתנועת החסידות, מערבית, מצוות קידוש השבת בדברים, מגן אבות, מגן אבות (פיוט), אבא יודן, אדון עולם, נרות שבת ויום טוב, נוסח ארץ ישראל, נוסח פרובאנס, סעודת ליל שבת, סעודות שבת, ספירת העומר, ערב שבת, צמאה, קנטטה לשבת, קבלת שבת, קידוש, שער שכם, שער הכוונות, שטייגר, שבת, תעניות וורמייזא, תפילת ערבית, תפילת שבע, תפילות ראש השנה, תהילים כ"ג, חסידות חב"ד, חזרת הש"ץ, חופי ירדן, במה מדליקין, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכה מעין שבע, בית הכנסת בריצ'מונד, בית הכנסת ישורון, ויכולו, כגוונא, כי אשמרה שבת, ירושלים בהלכה, ישיבת רעותא, יגדל אלוהים חי, יהדות מץ, יוסף קמחי.
מנהגי שבת בתנועת החסידות
חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ומערבית · ראה עוד »
מצוות קידוש השבת בדברים
מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »
מגן אבות
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ומגן אבות · ראה עוד »
מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ומגן אבות (פיוט) · ראה עוד »
אבא יודן
אַבָּא יוּדָן היה חכם מחכמי ארץ ישראל בדור הראשון של האמוראים, משמשיו של רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ואבא יודן · ראה עוד »
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ואדון עולם · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
סעודת ליל שבת
חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »
סעודות שבת
שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וסעודות שבת · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וספירת העומר · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וערב שבת · ראה עוד »
צמאה
צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וצמאה · ראה עוד »
קנטטה לשבת
קנטטה לשבת היא יצירה בסגנון קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת כלי קשת מאת המלחין מרדכי סתר (סטרומינסקי).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וקנטטה לשבת · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וקבלת שבת · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וקידוש · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ושער שכם · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ושער הכוונות · ראה עוד »
שטייגר
שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ושטייגר · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ושבת · ראה עוד »
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ותעניות וורמייזא · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ותפילת שבע · ראה עוד »
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ותפילות ראש השנה · ראה עוד »
תהילים כ"ג
תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ותהילים כ"ג · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חופי ירדן
המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "חוֹפֵי יַרְדֵּן" הוא אחת מארבע הטיוטות שכתבה רחל המשוררת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וחופי ירדן · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ובמה מדליקין · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וברכה מעין שבע · ראה עוד »
בית הכנסת בריצ'מונד
ממוזער ממוזער לוחית זיכרון בתוך בית הכנסת בית הכנסת ריצ'מונד (באנגלית: Richmond Synagogue) הוא בית הכנסת של הקהילה היהודית האורתודוקסית בריצ'מונד, לונדון, שנמצא בגני ליכפילד.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ובית הכנסת בריצ'מונד · ראה עוד »
בית הכנסת ישורון
יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »
ויכולו
וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וויכולו · ראה עוד »
כגוונא
כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וכגוונא · ראה עוד »
כי אשמרה שבת
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אברהם אבן עזרא במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וכי אשמרה שבת · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וירושלים בהלכה · ראה עוד »
ישיבת רעותא
בית מדרש רְעוּתָּא (מארמית: רצון) הוא ישיבה ציונית דתית השוכנת במושב כרמל בדרום הר חברון, בראשות הרב נתן אופנר.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת וישיבת רעותא · ראה עוד »
יגדל אלוהים חי
יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ויגדל אלוהים חי · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ויהדות מץ · ראה עוד »
יוסף קמחי
רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית של שבת ויוסף קמחי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תפילת_ערבית_של_שבת
