גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
39 יחסים: מאיר איזנשטט, מנהג המדינה, מנהג ירושלים, פנקס הקהילה, פרנס, פורים שני, שמואל מרציאנו, שלום הדאיה, שיטת הממשל ביהדות, תקנת חכמים, תקנת הקהל, תקנת הקהילה, תקנה, תקנות קנדיאה, תקנות שו"ם, תקנות המגורשים, תקנות הקהל, תקנות הקהילות, תקנות הגאונים, תקנות ואיאדוליד, חזקה (הלכה), חיים ביד, בית דין קבוע, גבאי צדקה, דרבנן, דרישה וחקירה, הקהילה היהודית בלבוב, הלכות מדינה, החברה קדישא של קהילת פראג, הגט מקליווא, הוועד הכללי כנסת ישראל, כל נדרי, יצחק בן יהודה, ישעיה הלוי הורוביץ (השני), ישראל מאיר מזרחי, יששכר יחזקאל ריגייו, יהדות מץ, יהדות אפטא, יהדות צנעא.
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ומנהג המדינה · ראה עוד »
מנהג ירושלים
תזמורת בחתונה בירושלים. בהתאם למנהג ירושלים, יש רק תופים וזמרים. מנהג ירושלים מתייחס למנהגים שונים שהונהגו בירושלים ולרוב הם שונים מהמנהגים במקומות אחרים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ומנהג ירושלים · ראה עוד »
פנקס הקהילה
פנקס קהילת פרנקפורט על האודר פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ופנקס הקהילה · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ופרנס · ראה עוד »
פורים שני
יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ופורים שני · ראה עוד »
שמואל מרציאנו
רבי שמואל מרציאנו דלחימר (ה'תרמ"א, 1881 – כ"ג בסיוון ה'תשכ"ב, 25 ביוני 1962) היה דיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ואל ג'דידה במרוקו.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ושמואל מרציאנו · ראה עוד »
שלום הדאיה
הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ושלום הדאיה · ראה עוד »
שיטת הממשל ביהדות
שיטת הממשל ביהדות הוא נושא מוסרי ואידאולוגי.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ושיטת הממשל ביהדות · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנת חכמים · ראה עוד »
תקנת הקהל
#הפניה תקנות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנת הקהל · ראה עוד »
תקנת הקהילה
#הפניה תקנות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנת הקהילה · ראה עוד »
תקנה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנה · ראה עוד »
תקנות קנדיאה
תקנות קנדיאה היא אסופה של מאות תקנות, שתיקנו חכמי קנדיאה (כיום הרקליון) בירת כרתים, בשנים 1504–1583.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות קנדיאה · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תקנות המגורשים
תקנות המגורשים (מכונות גם: תקנות חכמי קסטיליה; תקנות פאס), הן תקנות קהילתיות בנושאים ציבוריים, אשר הותקנו במרוקו בעיקר בעיר פאס, על ידי חכמים שמוצאם מספרד ונמנו על קהילות המגורשים בפאס.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות המגורשים · ראה עוד »
תקנות הקהל
#הפניה תקנות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות הקהל · ראה עוד »
תקנות הקהילות
#הפניה תקנות הקהילה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות הקהילות · ראה עוד »
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות הגאונים · ראה עוד »
תקנות ואיאדוליד
תקנות ואיאדוליד הן תקנות קהילתיות שחוברו על ידי דון אברהם בנבנשתי (Benveniste) בשנת קצ"ב 1432 בעיר ואיאדוליד (valladolid) במרכז ספרד.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ותקנות ואיאדוליד · ראה עוד »
חזקה (הלכה)
חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וחזקה (הלכה) · ראה עוד »
חיים ביד
שו"ת חיים ביד הוא ספר תשובות שהשיב רבי חיים פאלאג'י לשואליו בנושאים השייכים לחלק יורה דעה בטור ובשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וחיים ביד · ראה עוד »
בית דין קבוע
בית דין קבוע הוא מוסד, שמכהנים בו דיינים קבועים הממונים לדון בכל עניין משפטי.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ובית דין קבוע · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וגבאי צדקה · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ודרבנן · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ודרישה וחקירה · ראה עוד »
הקהילה היהודית בלבוב
מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה והקהילה היהודית בלבוב · ראה עוד »
הלכות מדינה
הלכות מדינה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה והלכות מדינה · ראה עוד »
החברה קדישא של קהילת פראג
בנין בית הטהרה של החברה קדישא של קהילת פראג, לשמאלו נראה קיר הקלויז בפראג חברה קדישא גמילות חסד של אמת של קהילת פראג היה ארגון ללא כוונת רווח של קהילת פראג היהודית.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה והחברה קדישא של קהילת פראג · ראה עוד »
הגט מקליווא
פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה והגט מקליווא · ראה עוד »
הוועד הכללי כנסת ישראל
כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וכל נדרי · ראה עוד »
יצחק בן יהודה
רבי יצחק בן יהודה היה ראש ישיבה במגנצא במאה ה-11, מרבותיו של רש"י.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ויצחק בן יהודה · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ (השני)
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נפטר באדר ה'תמ"ט, 1689, פוזנא) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וישעיה הלוי הורוביץ (השני) · ראה עוד »
ישראל מאיר מזרחי
הרב ישראל מאיר מזרחי (ה'ת"ן - התקי"א בערך) היה רב בירושלים, שד"ר ומחבר שו"ת פרי הארץ.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה וישראל מאיר מזרחי · ראה עוד »
יששכר יחזקאל ריגייו
הרב יששכר יחזקאל ריגייו (באיטלקית: Reggio; ~ה'תקל"ד, 1774 - ליל ראש חודש אלול ה'תקצ"ז, 1837) היה רב ומדקדק עברי, מגדולי רבני יהדות איטליה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ויששכר יחזקאל ריגייו · ראה עוד »
יהדות מץ
בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ויהדות מץ · ראה עוד »
יהדות אפטא
אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ויהדות אפטא · ראה עוד »
יהדות צנעא
יהדות צנעא היא קהילה יהודית עתיקת יומין, החשובה והגדולה ביותר ביהדות תימן, שהתקיימה בעיר צנעא שבתימן למעלה מ-1000 שנה עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949).
חָדָשׁ!!: תקנות הקהילה ויהדות צנעא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקנות_הקהילה
