תוכן עניינים
21 יחסים: و, מדה, אל-ח'ליל בן אחמד, אלפבית ערבי, אליף תלויה, אבו אל-אסווד א-דואלי, ניקוד, ניקוד (ערבית), ניקוד שומרוני, סכון, ערבית, פתחה (תשכיל), שדה (תשכיל), תנווין, תג'ויד, דמה (תשכיל), הקוראן הכחול, וסלה, ווקאליזציה, כסרה, כתב דרום-ערבי עתיק.
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת תשכיל וو
מדה
אליף עם מדה מַדָּה (בערבית: مدة) היא אחת מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל ומדה
אל-ח'ליל בן אחמד
אל-ח'ליל בן אחמד (בערבית: الخليل بن أحمد, נולד ב-718 בעומאן, נפטר ב-791 בבצרה שבעיראק) או בשמו המלא עבד אל-רחמן אל-ח'ליל בן אחמד אל-פראהידי היה מדקדק, פילולוג ומילונאי ערבי.
לִרְאוֹת תשכיל ואל-ח'ליל בן אחמד
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
לִרְאוֹת תשכיל ואלפבית ערבי
אליף תלויה
אליף תלויה אליף תלויה (בערבית: ألف خنجرية, בתעתיק: אַלִף חַ'נְגַ'רִיַّה, פירוש: אליף פגיון) היא אחת מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל ואליף תלויה
אבו אל-אסווד א-דואלי
אַבּוּ אלְ-אַסְוַד טַ'אלִם בְּן עַמְר בְּן סֻפְיַאן א-דֻּאַלִיּ (בערבית: أبو الأسود ظالمبن عمرو بن سفيان الدؤلي; 603 לערך–688) היה מדקדק ערבי שפעל בעיר בצרה, וחבר קרוב של הח'ליפה עלי בן אבי טאלב.
לִרְאוֹת תשכיל ואבו אל-אסווד א-דואלי
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
לִרְאוֹת תשכיל וניקוד
ניקוד (ערבית)
#הפניה תשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל וניקוד (ערבית)
ניקוד שומרוני
דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים". הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים.
לִרְאוֹת תשכיל וניקוד שומרוני
סכון
סימן הסכון סֻכּוּן (בערבית: سكون) הוא אחד מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל וסכון
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת תשכיל וערבית
פתחה (תשכיל)
סימן הפתחה פַתְחַה (בערבית: الفَتْحَة או الفَتْح) (-َ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
לִרְאוֹת תשכיל ופתחה (תשכיל)
שדה (תשכיל)
סימן השדה שַדַّה (בערבית: الشَّدَّة, בתעתיק מדויק: אלשַּדַّה) היא אחת מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל ושדה (תשכיל)
תנווין
תַנְוִּין (בערבית: تَنوِين) הוא אחד מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל ותנווין
תג'ויד
תַּגְּ'וִיד (בערבית: تجويد) היא אמנות הקריאה הנכונה בקוראן.
לִרְאוֹת תשכיל ותג'ויד
דמה (תשכיל)
סימן הדמה דַמַّה (ضمة; "צַ'מַّה" בתעתיק מדויק) (ـُ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
לִרְאוֹת תשכיל ודמה (תשכיל)
הקוראן הכחול
__ללא_תוכן__ קטר) הקוראן הכחול (בערבית: المصحف الأزرق) הוא כתב-יד יחידאי של הקוראן, הנחשב לאחד מיקרי הערך בעולם האסלאמי.
לִרְאוֹת תשכיל והקוראן הכחול
וסלה
אליף עם וסלה וַסְלַה (בערבית: وصلة; "וצלה" בתעתיק מדויק) הוא אחד מסימני התשכיל.
לִרְאוֹת תשכיל ווסלה
ווקאליזציה
ווקאליזציה פירושה "השמעה בקול" או "השמעת צליל", ובהשאלה – הנחיה לאופן השמעת קול או צליל.
לִרְאוֹת תשכיל וווקאליזציה
כסרה
סימן הכסרה כסרה (בערבית: الكَسْرَة, בתעתיק מדויק: אלכַּסְרַה) (-ِ) היא אחת מתנועות התשכיל בשפה הערבית.
לִרְאוֹת תשכיל וכסרה
כתב דרום-ערבי עתיק
הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה.
לִרְאוֹת תשכיל וכתב דרום-ערבי עתיק