תוכן עניינים
24 יחסים: אלפבית אורדו, אלפבית ערבי, אלגוריתם, אותיות שמש וירח, ערבית, עברית מקראית, עיצור שיני, חוכך, קולי, פרוטו-שמית, טריפוליטאית יהודית, טורקית עות'מאנית, ז, גרש, ד, ד'אל, דל (פירושונים), הגייה ספרדית, כתיבת ערבית בצ'אט, ث, خ, د, ر, ض, ظ, غ.
אלפבית אורדו
האלפבית של שפת אורדו מבוסס על האלפבית הערבי-פרסי, עם תוספות שנועדו להתאימו לשפה.
לִרְאוֹת ذ ואלפבית אורדו
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
לִרְאוֹת ذ ואלפבית ערבי
אלגוריתם
אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.
לִרְאוֹת ذ ואלגוריתם
אותיות שמש וירח
אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-).
לִרְאוֹת ذ ואותיות שמש וירח
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת ذ וערבית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ذ ועברית מקראית
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת ذ ועיצור שיני, חוכך, קולי
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
לִרְאוֹת ذ ופרוטו-שמית
טריפוליטאית יהודית
טריפוליטאית יהודית היא קבוצה של ניבים יהודיים של נבי ה אשר דוברו בקרב יהודי לוב (בהתאם למקום מגוריו), בחיי היום יום בינם לבין עצמם.
לִרְאוֹת ذ וטריפוליטאית יהודית
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
לִרְאוֹת ذ וטורקית עות'מאנית
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
לִרְאוֹת ذ וז
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
לִרְאוֹת ذ וגרש
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת ذ וד
ד'אל
#הפניה ذ.
לִרְאוֹת ذ וד'אל
דל (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
לִרְאוֹת ذ ודל (פירושונים)
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
לִרְאוֹת ذ והגייה ספרדית
כתיבת ערבית בצ'אט
כתיבת ערבית בצ'אט הוא ליטון מודרני שהתפתח בקרב גולשי אינטרנט דוברי ערבית.
לִרְאוֹת ذ וכתיבת ערבית בצ'אט
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וث
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וخ
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וد
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וر
ض
האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וض
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וظ
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת ذ וغ