גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מצות מכונה, משפחה (שבועון), אפיקומן, אריה צבי פרומר, אברהם בורנשטיין, אגדה (יהדות), אין מעבירין על המצוות, סוכה, פמפלט, פלפול, פולין הקונגרסאית, פיוטרקוב, קבלה, קובץ תורני, ראשונים, רבי חיים מבריסק, שמואל בורנשטיין, שאלות ותשובות, שולחן ערוך, שיטת בריסק, תרע"ב, תלמוד בבלי, ליטא, טלטול ברשות הרבים, חסידות סוכטשוב, חצות, חדש אסור מן התורה, חיים אלעזר וקס, גרשון חנוך הניך ליינר, ה'תרע"ב, ה'תרצ"ד, הלכה למעשה, הימים שבין יום כיפור לסוכות, יצחק מאיר אלתר, יצחק פייגנבוים, ירושלים, ירושה (הלכה), ישראל יהושע מקוטנא, יהדות פולין, יואב יהושע וינגרטן.
מצות מכונה
#הפניה אפיית מצות#מצת יד ומצת מכונה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ומצות מכונה · ראה עוד »
משפחה (שבועון)
גיליון אמצע השבוע, מאי 2013 משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ומשפחה (שבועון) · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: אבני נזר ואפיקומן · ראה עוד »
אריה צבי פרומר
הרב מקוז'יגלוב (יושב ראשון מצד ימין) מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884 – 2 במאי 1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ואריה צבי פרומר · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: אבני נזר ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אין מעבירין על המצוות
אין מעבירין על המצוות הוא כלל הלכתי המצוטט בתלמוד בשם ריש לקיש, באשר לקדימות בעשיית מצוות.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ואין מעבירין על המצוות · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וסוכה · ראה עוד »
פמפלט
חלוקת פמפלטים ברחוב פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ופמפלט · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ופלפול · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ופיוטרקוב · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וקבלה · ראה עוד »
קובץ תורני
#הפניה כתב עת תורני.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וקובץ תורני · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וראשונים · ראה עוד »
רבי חיים מבריסק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ורבי חיים מבריסק · ראה עוד »
שמואל בורנשטיין
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אבני נזר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטת בריסק
שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ושיטת בריסק · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ותרע"ב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וליטא · ראה עוד »
טלטול ברשות הרבים
טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »
חצות
שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וחצות · ראה עוד »
חדש אסור מן התורה
חדש אסור מן התורה (במקור: "החדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »
חיים אלעזר וקס
הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822 – א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וחיים אלעזר וקס · ראה עוד »
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וה'תרצ"ד · ראה עוד »
הלכה למעשה
#הפניה פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר והלכה למעשה · ראה עוד »
הימים שבין יום כיפור לסוכות
הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - י"ד בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות.
חָדָשׁ!!: אבני נזר והימים שבין יום כיפור לסוכות · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק פייגנבוים
הרב יצחק הכהן פייגנבוים (1828 ה'תקפ"ח - 22 במאי 1911) כ"ד באייר ה'תרע"א היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ויצחק פייגנבוים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וירושלים · ראה עוד »
ירושה (הלכה)
#הפניה ירושה (משפט עברי).
חָדָשׁ!!: אבני נזר וירושה (הלכה) · ראה עוד »
ישראל יהושע מקוטנא
הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אבני נזר וישראל יהושע מקוטנא · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ויהדות פולין · ראה עוד »
יואב יהושע וינגרטן
הרב יואב יהושע וינגרטן (בערך תר"ה, 1845 - ד' בחשוון תרפ"ג, 1922) היה רבה של קינצק שבפולין.
חָדָשׁ!!: אבני נזר ויואב יהושע וינגרטן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אבני_נזר
