תוכן עניינים
39 יחסים: משגב לדך, משה דוד גאון, מוהל, איראן, נחלת שבעה, סין (אזור), ערבית, עיראק, פארו, פוסק, פורטוגל, צרפתית, קבלה, קונסטנטינופול, רפאל שלמה לניאדו (1925–1876), שד"ר, שוחט, תלמוד, ל' באב, טורקית, חמש מגילות, חנניה גבריאל, חצי האי ערב, חברון, בן ציון אברהם קואינקה, דורש ציון, דוד פאפו, דיין (הלכה), המאסף (כתב עת תורני), האימפריה העות'מאנית, הודו, ועד העדה הספרדית בירושלים, ינואר, ירושלים, יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר), יוסף מרדכי הלוי, יוסף שאול אלישר, 12 באוגוסט, 1912.
משגב לדך
משגב לדך הוא בית חולים שפעל במקור בעיר העתיקה בירושלים והחל מ-1949 נמצא בשכונת קטמון בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ומשגב לדך
משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ומשה דוד גאון
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ומוהל
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ואיראן
נחלת שבעה
רחוב ריבלין, שנת 2005 פנים בית הכנסת "נחלת יעקב" - הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה רחוב סלומון - ציור: חגית ברק שלט ברחוב יואל משה סלומון על שימור בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ונחלת שבעה
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וסין (אזור)
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וערבית
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ועיראק
פארו
פארו (בפורטוגזית: Faro) היא עיר בדרום פורטוגל.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ופארו
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ופוסק
פורטוגל
פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ופורטוגל
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וצרפתית
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וקבלה
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וקונסטנטינופול
רפאל שלמה לניאדו (1925–1876)
#הפניה רפאל שלמה לניאדו (1876–1925).
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ורפאל שלמה לניאדו (1925–1876)
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ושד"ר
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ושוחט
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ותלמוד
ל' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ול' באב
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וטורקית
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וחמש מגילות
חנניה גבריאל
הרב חנניה גבריאל יהושע (ה'תרל"ה, 1875 - ה'תשט"ז, 1955) אב בית דין ונשיא מועצת הרבנות בקהיר שבמצרים, אב בית דין העדה הספרדית בירושלים, ומחבר שו"ת מנחת הח"ג.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וחנניה גבריאל
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וחצי האי ערב
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וחברון
בן ציון אברהם קואינקה
חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ובן ציון אברהם קואינקה
דורש ציון
בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ודורש ציון
דוד פאפו
הרב דוד פאפו (כ"ג באייר ה'תר"ח, 26 במאי 1848 - כ"ב בניסן תרפ"ז, 24 באפריל 1927) היה הרב הראשי של בורסה שבטורקיה וביטולה שבמקדוניה, חכם באשי של טריפולי שבלוב ובגדאד שבעיראק, ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, אב בית דין וחבר ועד העדה הספרדית בעיר.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ודוד פאפו
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ודיין (הלכה)
המאסף (כתב עת תורני)
המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו והמאסף (כתב עת תורני)
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו והאימפריה העות'מאנית
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו והודו
ועד העדה הספרדית בירושלים
בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וועד העדה הספרדית בירושלים
ינואר
ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וינואר
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו וירושלים
יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)
יהודי המזרח בארץ ישראל (או יהודי המזרח בא"י) הוא ספר עברי מאת ההיסטוריון והסופר משה דוד גאון, אשר ראה אור בירושלים בשני חלקים בשנים תרפ"ח (1928) ותרצ"ח (1938), ומביא את תולדות חייהם של יהודי ספרד ועדות המזרח מאז ומעולם, ובעיקר של אלו שפעלו ביישוב הישן וביישוב היהודי בארץ ישראל בין המאה ה-18 למאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ויהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)
יוסף מרדכי הלוי
הרב יוסף מרדכי הלוי (29 ביוני 1878 – 31 באוגוסט 1947) היה איש ציבור ומחנך ירושלמי, אב בית דין של העדה הספרדית בעיר, מנהל בית המדרש לרבנים של חברת עזרה, ממייסדי בית היתומים הספרדי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ובית החולים משגב לדך, ממנהיגי הסתדרות המזרחי וציר אספת הנבחרים הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ויוסף מרדכי הלוי
יוסף שאול אלישר
יוסף שאול אלישר (י"ז באדר ה'תרכ"ז, פברואר 1867 – כ"א בסיון ה'תש"ח 28 ביוני 1948) היה איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ויוסף שאול אלישר
12 באוגוסט
12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ו12 באוגוסט
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת אברהם ביג'אג'ו ו1912