גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: משנה, משנה תורה, מחניים (כתב עת), מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכללת עלמא, אמוראים, ארמית, ארץ ישראל, אחרונים, אגדה (יהדות), אהרן בן מאיר, אורי שרקי, סבוראים, סוגה, סוגיה, עדין אבן ישראל, פרשנות התלמוד הבבלי, פורטל הדף היומי, צנזורה על ספרים עבריים, רמב"ם, ראשונים, רס"ג, רש"י, רבנו תם, רבי יוחנן, רוחמה וייס, רי"ף, ריש לקיש, שפה, תאולוג, תנ"ך, תנאים, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תוספות, לוגיקה תלמודית, בן ציון רוזנפלד, בנימין דה-פריס, ברייתא, בבל, גאונים, דפוסי התלמוד הבבלי, דרכי לימוד בתלמוד, דוד רוזנטל, המאה ה-3, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, האוניברסיטה הפתוחה, האיגוד לפרשנות התלמוד, ..., הספרייה הלאומית, התלמוד הבבלי, התורה שבעל פה, הלכה, הלכה כבתראי, ועידת טרנטו, ישיבת הר עציון, ישיבה, ידיעות ספרים, יהדות אשכנז, יהדות איטליה. להרחיב מדד (11 יותר) »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תלמוד ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: תלמוד ומשנה תורה · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »
מכללת עלמא
#הפניה עלמא בית לתרבות עברית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ומכללת עלמא · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ואמוראים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תלמוד וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: תלמוד וארץ ישראל · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ואחרונים · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן בן מאיר
רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ואהרן בן מאיר · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ואורי שרקי · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: תלמוד וסבוראים · ראה עוד »
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
חָדָשׁ!!: תלמוד וסוגה · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: תלמוד וסוגיה · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פורטל הדף היומי
פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ופורטל הדף היומי · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: תלמוד וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: תלמוד וראשונים · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורש"י · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורבנו תם · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורבי יוחנן · ראה עוד »
רוחמה וייס
רוחמה וייס (נולדה בתשכ"ו, 7 באוגוסט 1966) היא חוקרת, פרופסור ומרצה לתלמוד בבלי, משוררת ופובליציסטית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורוחמה וייס · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ורי"ף · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: תלמוד וריש לקיש · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ושפה · ראה עוד »
תאולוג
#הפניה תאולוגיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותאולוג · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותנאים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותלמיד חכם · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ותוספות · ראה עוד »
לוגיקה תלמודית
לוגיקה תלמודית הוא ענף של הלוגיקה שקושר בין המחקר בלוגיקה לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ולוגיקה תלמודית · ראה עוד »
בן ציון רוזנפלד
הרב בן ציון רוזנפלד (נולד ב-20 בספטמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן המומחה בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ובן ציון רוזנפלד · ראה עוד »
בנימין דה-פריס
בנימין דה-פְרִיס (Benjamin de Vries; ב' באב תרס"ה, 2 באוגוסט 1905 – י"ד בחשון ה'תשכ"ז, 28 באוקטובר 1966) היה רב, חוקר תלמוד והלכה, מורה ומחנך, ופרופסור באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ובנימין דה-פריס · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: תלמוד וברייתא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ובבל · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: תלמוד וגאונים · ראה עוד »
דפוסי התלמוד הבבלי
מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »
דרכי לימוד בתלמוד
#הפניה דרכי לימוד התלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ודרכי לימוד בתלמוד · ראה עוד »
דוד רוזנטל
דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ודוד רוזנטל · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: תלמוד והמאה ה-3 · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים
"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים, אשר בתוכו נמצא המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (מאי 2007) עד 2020. המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, נקרא גם מרכז שטיינזלץ שהיה בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.
חָדָשׁ!!: תלמוד והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: תלמוד והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האיגוד לפרשנות התלמוד
לוגו האיגוד לפרשנות התלמוד האיגוד לפרשנות התלמוד הוא עמותה שהוקמה בשנת 1993 במטרה להוציא לאור סדרת פירושים על התלמוד הבבלי המבוססים על מחקר מדעי ביחד עם פרשנות מסורתית-דתית.
חָדָשׁ!!: תלמוד והאיגוד לפרשנות התלמוד · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: תלמוד והספרייה הלאומית · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: תלמוד והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
התורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: תלמוד והתורה שבעל פה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תלמוד והלכה · ראה עוד »
הלכה כבתראי
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.
חָדָשׁ!!: תלמוד והלכה כבתראי · ראה עוד »
ועידת טרנטו
ציור דמיוני של כינוס הוועידה מ-1588 לפי התרשמות האמן ועידת טרנטו (בלטינית: Concilium Tridentinum) הייתה ועידה כללית של הכנסייה הקתולית שהתכנסה בטרנטו שבאיטליה במספר מושבים בין 1545 ל-1563.
חָדָשׁ!!: תלמוד וועידת טרנטו · ראה עוד »
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).
חָדָשׁ!!: תלמוד וישיבת הר עציון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד וישיבה · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תלמוד ויהדות איטליה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד
