גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
35 יחסים: מרדכי זאב פיארברג, משה אונגרפלד, משיח, מטפורה, מהות, מוות, מירכאות, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אפיטף, ארספואטיקה, אבנר הולצמן, אבל, עיקרי האמונה היהודית, פנחס גינוסר, פרויקט בן-יהודה, פישל לחובר, צוואה, רמב"ם, שכול, זיכרון קולקטיבי, חריזה, חיים, חיים נחמן ביאליק, בית (שירה), דביר (הוצאת ספרים), דובר (שירה), הספד, הצופה, הצופה (ורשה), הרמז, הדאר, ורשה, כינור, י"ל פרץ, 1904.
מרדכי זאב פיארברג
מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומרדכי זאב פיארברג · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומשיח · ראה עוד »
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומטפורה · ראה עוד »
מהות
מהות (בלועזית: אֶסֶנְציה) היא התכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומהות · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומוות · ראה עוד »
מירכאות
מירכאות (” ”; גם: ’ ’, ואף „ ”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומירכאות · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ואפיטף · ראה עוד »
ארספואטיקה
#הפניה ארס פואטיקה.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וארספואטיקה · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אבל
אשה מתאבלת על בעלה אבל הוא התגובה הרגשית האופיינית לאובדן.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ואבל · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
פנחס גינוסר
פנחס גִינוֹסָר (גוֹלְדְפַרְבּ) (13 באפריל 1924, תל אביב - מרץ 2008, ירושלים) היה מלוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י, פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית כחלק מהפלג שתמך בציונות ב-1965, חוקר במדרשת בן-גוריון ועורך ספרים בנושא תולדות הציונות.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ופנחס גינוסר · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ופישל לחובר · ראה עוד »
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וצוואה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ורמב"ם · ראה עוד »
שכול
מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין עם נציגי המשפחות השכולות של נרצחי טבח הספורטאים במינכן, 2020 בעברית מודרנית, המילה שְׁכוֹל מציינת מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ או בני משפחה קרובה אחרים מת במלחמה, במסגרת הצבא או בנסיבות דומות.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ושכול · ראה עוד »
זיכרון קולקטיבי
תקשורת ההמונים והצילומים הרבים מהאירוע. זיכרון קולקטיבי (או זיכרון קיבוצי) הוא מונח שמשמעו זיכרון משותף לכלל החברה.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וזיכרון קולקטיבי · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וחריזה · ראה עוד »
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וחיים · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ובית (שירה) · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דובר (שירה)
דובר בשירה הוא הקול או הדמות שבשמו מדבר השיר.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ודובר (שירה) · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי והספד · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי והצופה · ראה עוד »
הצופה (ורשה)
הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי והצופה (ורשה) · ראה עוד »
הרמז
הֶרְמֵז (כתוב גם ארמז ובלעז אָלוּזְיָה, allusion) הוא רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים בתוך יצירה כלשהי אל מקורות אחרים בספרות, בקולנוע, מוזיקה, או אל אירועים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי והרמז · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי והדאר · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וורשה · ראה עוד »
כינור
כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי הכי קטן ממשפחת כלי קשת.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וכינור · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי וי"ל פרץ · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אחרי מותי ו1904 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אחרי_מותי
