תוכן עניינים
28 יחסים: מסילת הירקון, מרץ, מלחמת העצמאות, מחוז לוד, מחוזות המנדט הבריטי, מהמוט השני, מוסלמים, אבו כישכ, אומלבס, נפת יפו, נחל הירקון, ערבית, ערביי ארץ ישראל, פתח תקווה, פברואר, פג'ה, קתדרה (כתב עת), רחיים, טחנת קמח, חקלאות, דונם עות'מאני, המאה ה-19, הגן הלאומי ירקון, הגירה, כפר, כפר הבפטיסטים, 1945, 1948.
מסילת הירקון
מסילת הירקון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המסתעפת ממסילת החוף בצומת תל ברוך מצפון לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ומתחברת למסילה המזרחית בסמוך לתחנת הרכבת ראש העין דרום.
לִרְאוֹת אל-מיר ומסילת הירקון
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אל-מיר ומרץ
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
לִרְאוֹת אל-מיר ומלחמת העצמאות
מחוז לוד
מחוז לוד (באנגלית: Lydda District) היה אחד מששת מחוזות המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת אל-מיר ומחוז לוד
מחוזות המנדט הבריטי
מחוזות המנדט הבריטי - בתקופת המנדט הבריטי, ארץ ישראל חולקה למחוזות באופן שהשתנה מספר פעמים.
לִרְאוֹת אל-מיר ומחוזות המנדט הבריטי
מהמוט השני
מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.
לִרְאוֹת אל-מיר ומהמוט השני
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
לִרְאוֹת אל-מיר ומוסלמים
אבו כישכ
מבנה בית הספר של שבט אבו כישכ, שמעולם לא היה בשימוש אַבּוּ כִּשְׁכּ (בערבית: أبو كشك) היה כפר בדואי-ערבי גדול בשרון הדרומי, כשני קילומטרים מזרחית לרמת השרון.
לִרְאוֹת אל-מיר ואבו כישכ
אומלבס
תל אומלבס כיום מכוסה בפארק הנקרא לב סביונים והנמצא בליבה של שכונת אם המושבות אוּמְלָבָּס (מלאבס, בערבית: ملبس) היה כפר ערבי אשר אדמתו נרכשה על ידי יהודים, ובשטחו נבנתה בשנת 1878 המושבה פתח תקווה, היום העיר פתח תקווה.
לִרְאוֹת אל-מיר ואומלבס
נפת יפו
שמאל נפת יפו (באנגלית: Sub-district of Jaffa) הייתה נפה במחוז לוד בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל על שם העיר יפו.
לִרְאוֹת אל-מיר ונפת יפו
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
לִרְאוֹת אל-מיר ונחל הירקון
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אל-מיר וערבית
ערביי ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.
לִרְאוֹת אל-מיר וערביי ארץ ישראל
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
לִרְאוֹת אל-מיר ופתח תקווה
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אל-מיר ופברואר
פג'ה
פג'ה (בערבית: فجّة) היה כפר ערבי בגבול השרון הדרומי ושפלת יהודה, כ-15 קילומטרים מצפון ללוד וכשני קילומטרים ממזרח לפתח תקווה, בגובה של כ-40 מטר מעל פני הים.
לִרְאוֹת אל-מיר ופג'ה
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת אל-מיר וקתדרה (כתב עת)
רחיים
אבני רחיים בטחנת רוח אבן רכב של רחיים של דחף - עשויים מבזלת מיבנה ים, מוזיאון בית מרים - הים ומלואו אבן רחיים אבני רחיים הן זוג אבנים המשמשות לטחינת גרעינים, בעיקר גרעיני דגנים, לקמח.
לִרְאוֹת אל-מיר ורחיים
טחנת קמח
אמת מים (בצד שמאל במרכז), אשר הובילה את מי נחל שכם (לאורך התמונה באמצע - הצמחייה הירוקה), אל בור (בקצה אמת המים). כאשר המים נופלים לבור, מופעלים גלגלים, אשר תנועתם מביאה לטחינת קמח - "טחנת קמח" נוספת בקצה התמונה משמאל - מבט מכביש 57, העובר בנתיב נחל שכם טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.
לִרְאוֹת אל-מיר וטחנת קמח
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
לִרְאוֹת אל-מיר וחקלאות
דונם עות'מאני
#הפניה דונם#גדלים.
לִרְאוֹת אל-מיר ודונם עות'מאני
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת אל-מיר והמאה ה-19
הגן הלאומי ירקון
#הפניה גן לאומי ירקון.
לִרְאוֹת אל-מיר והגן הלאומי ירקון
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
לִרְאוֹת אל-מיר והגירה
כפר
הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.
לִרְאוֹת אל-מיר וכפר
כפר הבפטיסטים
שלט הסבר בכניסה לכפר הבפטיסטים: בעברית, ערבית ואנגלית כפר הבפטיסטים הוא מרכז אירוח המשמש כמתחם עבור קייטנות, כנסים ומחנאות תפילה עבור מאמינים בישו.
לִרְאוֹת אל-מיר וכפר הבפטיסטים
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
לִרְאוֹת אל-מיר ו1945
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת אל-מיר ו1948