גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
86 יחסים: A, Ĝ, B, C, D, F, G, H, I, K, L, M, N, Ѳ, O, Q, R, S, T, U, V, Vesti.ru, W, X, Y, Z, К (כתב קירילי), П (כתב קירילי), Ў, О (כתב קירילי), А (כתב קירילי), Н (כתב קירילי), Р (כתב קירילי), С (כתב קירילי), Т (כתב קירילי), У (כתב קירילי), Ф (כתב קירילי), Х (כתב קירילי), Ц, Ч, Ш, Щ, Ъ, Ы, Ь, Э, Ю, Я, М (כתב קירילי), И, ..., Ж, З, Б, В (כתב קירילי), Г (כתב קירילי), Д, Е (כתב קירילי), Л, Й, ארצות הברית, אלסקה, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, ניב (סיווג שפה), עיצורים מקורבים, עיצורים מקישים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, פונולוגיה, קמצ'טקה (מחוז), קמצ'טקה (חבל מנהלי), רוסיה, שאילת מילים, המזרח הרחוק הרוסי, האיים האלאוטיים, 2021. להרחיב מדד (36 יותר) »
A
האות A (באנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וA · ראה עוד »
Ĝ
Ĝ (אות קטנה: ĝ; שם האות ĝo, ג'וֹ) היא האות התשיעית באלפבית של שפת האספרנטו, והיא אחת משש האותיות בשפה עם סימנים דיאקריטיים (ĉ,ĝ,ĥ,ĵ,ŝ,ŭ).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וĜ · ראה עוד »
B
B היא האות השנייה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וB · ראה עוד »
C
האות C (סי) היא האות השלישית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וC · ראה עוד »
D
האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וD · ראה עוד »
F
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וF · ראה עוד »
G
האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וG · ראה עוד »
H
האות H היא האות השמינית באלפבית הלטיני, נהגית כ"ה" עיצורית, כלומר עיצור סדקי, חוכך, אטום (/IPA: /h).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וH · ראה עוד »
I
I (איי) היא האות התשיעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וI · ראה עוד »
K
K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וK · ראה עוד »
L
L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וL · ראה עוד »
M
M (אם) היא האות השלוש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וM · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וN · ראה עוד »
Ѳ
פיטא (ברוסית מודרנית: фита́; בכתב שלפני הרפורמה: ѳита́) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם שמקורה באות היוונית תטא וצורתה כשל תטא גדולה, אך עם טילדה במקום קו ישר קטן בתוכה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וѲ · ראה עוד »
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וO · ראה עוד »
Q
האות Q (קיו) היא האות השבע-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וQ · ראה עוד »
R
האות R (אר) היא האות השמונה עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וR · ראה עוד »
S
S (אֶס) היא האות התשע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וS · ראה עוד »
T
האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וT · ראה עוד »
U
האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וU · ראה עוד »
V
V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וV · ראה עוד »
Vesti.ru
Вести.ru (מבוטא: "וֶסטִי.רוּ") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים, הנמנה עם קבוצת התקשורת הרוסית "VGTRK".
חָדָשׁ!!: אלאוטית וVesti.ru · ראה עוד »
W
האות W (דָאבֶּליוּ) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וW · ראה עוד »
X
X (אקס) היא האות העשרים־וארבע באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וX · ראה עוד »
Y
Y (ואי) היא האות העשרים וחמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וY · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וZ · ראה עוד »
К (כתב קירילי)
קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וК (כתב קירילי) · ראה עוד »
П (כתב קירילי)
פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה כשל פאי גדולה, וכמו כן גם מזכירה בצורתה את האות העברית חי"ת, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (n).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וП (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ў
אוּ קצרה היא אות באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЎ · ראה עוד »
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וО (כתב קירילי) · ראה עוד »
А (כתב קירילי)
אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וА (כתב קירילי) · ראה עוד »
Н (כתב קירילי)
אֵן היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית נו וצורתה כשל אטא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וН (כתב קירילי) · ראה עוד »
Р (כתב קירילי)
אֶר היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית רו וצורתה כשל רו גדולה וכשל האות הלטינית P בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וР (כתב קירילי) · ראה עוד »
С (כתב קירילי)
אֶס היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית סיגמא וצורתה כשל האות הלטינית C. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום /s/, וערכה המספרי הוא 200.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וС (כתב קירילי) · ראה עוד »
Т (כתב קירילי)
טֶה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית טאו וצורתה כשל טאו גדולה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וТ (כתב קירילי) · ראה עוד »
У (כתב קירילי)
אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y לטינית קטנה (וצורת האות הקטנה זהה לזו של Y לטינית קטנה).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וУ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ф (כתב קירילי)
אֶף היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית פי וצורתה ככמעט זהה לה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וФ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Х (כתב קירילי)
כַה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, חוכך, אטום /x/ - הגייתה המקורית של כ"ף רפה, וערכה בספרות קיריליות הוא 600.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וХ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЦ · ראה עוד »
Ч
צֵ'ה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום /ʧ/ אשר דומה לצליל "Ch" באנגלית או "צ" גרושה בעברית (כמו במילה "צ'אט") וצורתה כשל H קטנה בהיפוכה, שגם מזכירה במקצת את הספרה 4.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЧ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וШ · ראה עוד »
Щ
שְצַ'ה/שטה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת ברוסית עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום ארוך /ɕː/ (מעין ש מחונככת), ובעבר ייצגה את הצליל /ɕʨ/.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЩ · ראה עוד »
Ъ
טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק (סימן קשיח) (ברוסית: Твёрдый Знак) היא אות באלפבית הקירילי, המסוגלת להקשות עיצור הנמצא אחריה (לרוב נמצאת בתחילת מילה).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЪ · ראה עוד »
Ы
יֵרִיי היא אות באלפבית הקירילי אשר היא למעשה ליגטורה של שתי אותיות נפרדות: סימן הריכוך Ь, אשר משמש כאות המופיעה אחריה בסדר האלפבית והאות І, אשר אינה חלק מהאלפבית הקירילי הסטנדרטי.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЫ · ראה עוד »
Ь
מְיַאכְקִי זְנַאק (סימן רך) (ברוסית: Мягкий Знак; אות גדולה: Ь, אות קטנה: ь) או מְ'יַאקִי זְנַאק (באוקראינית: М'який Знак) היא אות באלפבית הקירילי המסוגלת לרכך כמעט כל עיצור הנמצא לפניה (לרוב נמצאת בסוף מילה).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЬ · ראה עוד »
Э
אֶה (יודעה ברוסית גם כאֶה הפוכה) היא אות באלפבית הקירילי אשר למרות היותה חלק מהאלפבית הרשמי, האות משמשת ב-5 שפות בלבד: רוסית, בלארוסית, טובאנית, טג'יקית ומונגולית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЭ · ראה עוד »
Ю
יוּ היא האות הלפני-אחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЮ · ראה עוד »
Я
יַא היא האות האחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЯ · ראה עוד »
М (כתב קירילי)
אֵם היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית מו וצורתה כשל מו גדולה, וכמו כן של M לטינית גדולה, אך בניגוד ל-M הלטינית, צורת האות הקטנה זהה לזו של האות הגדולה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וМ (כתב קירילי) · ראה עוד »
И
אִי היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית אטא וצורתה דמות-ראי של נו גדולה, וכמו כן גם של N גדולה, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה U לטינית קטנה (u).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וИ · ראה עוד »
Ж
היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון".
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЖ · ראה עוד »
З
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'З' לספרה '3', הושמטה לעיתים הספרה 3 מן המקלדת והשתמשו באות З במקום. זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה באות היוונית זטא וצורתה כשל הספרה 3.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЗ · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Г (כתב קירילי)
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וГ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וД · ראה עוד »
Е (כתב קירילי)
יֶה (נקראת גם אֶה) היא האות השישית באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЕ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Л
אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת"ו.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЛ · ראה עוד »
Й
אִי קצרה (ברוסית: И краткое - אִי קרַאטקוֹיֶה; באוקראינית: Йот - יוֹט; בבלארוסית: І нескладовае - אִי נֶסְקְלָדוֹבָאיֶה; בבולגרית: И кратко - אִי קרַאטקוֹ) היא האות העשירית באלפבית הקירילי, ונהגית כי' עיצורית. צורת האות היא כצורת האות И עם ברווה מעליה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וЙ · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וארצות הברית · ראה עוד »
אלסקה
קרחון באלסקה גולש לים. למרגלות הקרחון ספינת תיירים מחפשי זהב מטפסים בנתיב צ'ילקוט ב-1898 אלסקה (באנגלית: Alaska) היא המדינה הגדולה ביותר והצפונית ביותר מבין מדינות ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ואלסקה · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ואלפבית לטיני · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »
עיצורים מקישים
עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים מקישים · ראה עוד »
עיצורים מחוככים
עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים אפיים · ראה עוד »
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים שיניים
עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים שיניים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים חכיים · ראה עוד »
עיצורים בתר-מכתשיים
עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים וילוניים
עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).
חָדָשׁ!!: אלאוטית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ופונולוגיה · ראה עוד »
קמצ'טקה (מחוז)
#הפניה קמצ'טקה (חבל מנהלי).
חָדָשׁ!!: אלאוטית וקמצ'טקה (מחוז) · ראה עוד »
קמצ'טקה (חבל מנהלי)
חבל מנהלי קַמְצַ'טְקַה (ברוסית: Камчатский край; בתעתיק: קַמְצַ'טְסְקִיּ קְרַאי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אלאוטית וקמצ'טקה (חבל מנהלי) · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ורוסיה · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ושאילת מילים · ראה עוד »
המזרח הרחוק הרוסי
המזרח הרחוק הרוסי (ברוסית: Дальний Восток) הוא אזור מחוז פדרלי במזרחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: אלאוטית והמזרח הרחוק הרוסי · ראה עוד »
האיים האלאוטיים
האיים האלאוטיים אנאלסקה, היישוב הגדול באיים האלאוטיים האיים האלאוטיים (באנגלית: Aleutian Islands) הם שרשרת של יותר מ-300 איים געשיים קטנים היוצרים קשת געשית בצפון האוקיינוס השקט.
חָדָשׁ!!: אלאוטית והאיים האלאוטיים · ראה עוד »
2021
ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.
חָדָשׁ!!: אלאוטית ו2021 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלאוטית
