גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
33 יחסים: מאיר בניהו, משורר, מולאנא שאהין, אמנון נצר, אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי, סמרקנד, סופיות, סיני (כתב עת), עמראני, עברית, פרסית יהודית, פרשנות טקסט, פרוזה, שמעון חכם, שלמה אבן גבירול, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, שירה אפית, שירה עברית, תרס"ז, חשמונאים, בן המלך והנזיר, בודהיזם, גאוטמה הבודהה, המאה ה-13, המאה ה-17, הספרייה הלאומית, כתב יד (העתק), ירושלים, יהדות איראן, יוונים, 1684, 1907.
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ומאיר בניהו · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ומשורר · ראה עוד »
מולאנא שאהין
#הפניה מולאנא שאהין שיראזי.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ומולאנא שאהין · ראה עוד »
אמנון נצר
אמנון נצר (נובמבר 1934 - 15 בפברואר 2008) היה היסטוריון, חוקר, ועיתונאי יהודי-איראני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ואמנון נצר · ראה עוד »
אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי
#הפניה אברהם אבן חסדאי.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ואברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי · ראה עוד »
סמרקנד
סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וסמרקנד · ראה עוד »
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וסופיות · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עמראני
עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ועמראני · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ועברית · ראה עוד »
פרסית יהודית
נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ופרסית יהודית · ראה עוד »
פרשנות טקסט
#הפניה הרמנויטיקה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ופרשנות טקסט · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ופרוזה · ראה עוד »
שמעון חכם
הרב שמעון חכם (1843–20 בינואר 1910), היה מתרגם, משורר ופרשן מקרא, ממנהיגי העדה הבוכרית בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 וממייסדיה של שכונת הבוכרים.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושמעון חכם · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושירה · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושירה אפית · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ושירה עברית · ראה עוד »
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ותרס"ז · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וחשמונאים · ראה עוד »
בן המלך והנזיר
ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ובן המלך והנזיר · ראה עוד »
בודהיזם
פסלים בודהיסטים באתר בודהה טיאן טאן, הונג קונג בודהיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה" (בסנסקריט) שמשמעותה "הדרך" או חוקי הטבע ("תורת הבודהה") המושתתים על הדרכותיו של גאוטמה בודהה, שחי ולימד בהודו במאה החמישית או השישית לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ובודהיזם · ראה עוד »
גאוטמה הבודהה
המאה ה-1 לספירה סִידְּהָארְטְהַה גַאוּטַמָה (מסנסקריט: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀸𑀭𑁆𑀣 𑀕𑁅𑀢𑀫; בפאלי: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀢𑁆𑀣 𑀕𑁄𑀢𑀫, סִידְּהַטְהַה גוֹטַמַה), הידוע בתור הבּוּדְּהָה (𑀩𑀼𑀤𑁆𑀥, "זה שהתעורר"; למרות שהוא מכונה כך, אין זה שמו, אלא תואר המיוחס לו), היה מורה רוחני הודי, מייסד דת הבודהיזם.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וגאוטמה הבודהה · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל והמאה ה-17 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל והספרייה הלאומית · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל וירושלים · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ויהדות איראן · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ויוונים · ראה עוד »
1684
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ו1684 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: אלישע בן שמואל ו1907 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלישע_בן_שמואל
