גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: Ѯ, Ѳ, К (כתב קירילי), П (כתב קירילי), О (כתב קירילי), Ё, А (כתב קירילי), Н (כתב קירילי), Р (כתב קירילי), С (כתב קירילי), Т (כתב קירילי), У (כתב קירילי), Ф (כתב קירילי), Х (כתב קירילי), Ц, Ч, Ш, Щ, Ъ, Ы, Ь, Э, Ю, Я, М (כתב קירילי), И, Ж, З, Б, В (כתב קירילי), Г (כתב קירילי), Д, І (כתב קירילי), Е (כתב קירילי), Ѕ (כתב קירילי), Л, Й, אלפבית, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית קירילי, אות, אותיות רישיות ואותיות קטנות, רוס של קייב, רוסית, רוסיה, בסיס הקסדצימלי, גימטריה, המאה ה-10, המאה ה-18, ולדימיר הראשון, נסיך קייב, ..., כתב יד (כתב), יוניקוד, 1574, 1917, 1918. להרחיב מדד (5 יותר) »
Ѯ
קְסִי היא אות באלפבית הקירילי המוקדם, שנגזרת מהאות קסי באלפבית יווני (Ξ, ξ) וצורתה מעין דמוית-ראי של קסי קטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וѮ · ראה עוד »
Ѳ
פיטא (ברוסית מודרנית: фита́; בכתב שלפני הרפורמה: ѳита́) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם שמקורה באות היוונית תטא וצורתה כשל תטא גדולה, אך עם טילדה במקום קו ישר קטן בתוכה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וѲ · ראה עוד »
К (כתב קירילי)
קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וК (כתב קירילי) · ראה עוד »
П (כתב קירילי)
פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה כשל פאי גדולה, וכמו כן גם מזכירה בצורתה את האות העברית חי"ת, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (n).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וП (כתב קירילי) · ראה עוד »
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וО (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ё
יוֹ היא אות באלפבית הקירילי אשר משמשת בשפות רוסית, בלארוסית, רוסינית ומונגולית, בכולם היא מהווה כאות השביעית בסדר האלפבית (פרט לרוסינית בה היא מהווה כאות התשיעית).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЁ · ראה עוד »
А (כתב קירילי)
אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וА (כתב קירילי) · ראה עוד »
Н (כתב קירילי)
אֵן היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית נו וצורתה כשל אטא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וН (כתב קירילי) · ראה עוד »
Р (כתב קירילי)
אֶר היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית רו וצורתה כשל רו גדולה וכשל האות הלטינית P בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וР (כתב קירילי) · ראה עוד »
С (כתב קירילי)
אֶס היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית סיגמא וצורתה כשל האות הלטינית C. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום /s/, וערכה המספרי הוא 200.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וС (כתב קירילי) · ראה עוד »
Т (כתב קירילי)
טֶה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית טאו וצורתה כשל טאו גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וТ (כתב קירילי) · ראה עוד »
У (כתב קירילי)
אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y לטינית קטנה (וצורת האות הקטנה זהה לזו של Y לטינית קטנה).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וУ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ф (כתב קירילי)
אֶף היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית פי וצורתה ככמעט זהה לה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וФ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Х (כתב קירילי)
כַה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, חוכך, אטום /x/ - הגייתה המקורית של כ"ף רפה, וערכה בספרות קיריליות הוא 600.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וХ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЦ · ראה עוד »
Ч
צֵ'ה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום /ʧ/ אשר דומה לצליל "Ch" באנגלית או "צ" גרושה בעברית (כמו במילה "צ'אט") וצורתה כשל H קטנה בהיפוכה, שגם מזכירה במקצת את הספרה 4.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЧ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וШ · ראה עוד »
Щ
שְצַ'ה/שטה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת ברוסית עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום ארוך /ɕː/ (מעין ש מחונככת), ובעבר ייצגה את הצליל /ɕʨ/.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЩ · ראה עוד »
Ъ
טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק (סימן קשיח) (ברוסית: Твёрдый Знак) היא אות באלפבית הקירילי, המסוגלת להקשות עיצור הנמצא אחריה (לרוב נמצאת בתחילת מילה).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЪ · ראה עוד »
Ы
יֵרִיי היא אות באלפבית הקירילי אשר היא למעשה ליגטורה של שתי אותיות נפרדות: סימן הריכוך Ь, אשר משמש כאות המופיעה אחריה בסדר האלפבית והאות І, אשר אינה חלק מהאלפבית הקירילי הסטנדרטי.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЫ · ראה עוד »
Ь
מְיַאכְקִי זְנַאק (סימן רך) (ברוסית: Мягкий Знак; אות גדולה: Ь, אות קטנה: ь) או מְ'יַאקִי זְנַאק (באוקראינית: М'який Знак) היא אות באלפבית הקירילי המסוגלת לרכך כמעט כל עיצור הנמצא לפניה (לרוב נמצאת בסוף מילה).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЬ · ראה עוד »
Э
אֶה (יודעה ברוסית גם כאֶה הפוכה) היא אות באלפבית הקירילי אשר למרות היותה חלק מהאלפבית הרשמי, האות משמשת ב-5 שפות בלבד: רוסית, בלארוסית, טובאנית, טג'יקית ומונגולית.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЭ · ראה עוד »
Ю
יוּ היא האות הלפני-אחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЮ · ראה עוד »
Я
יַא היא האות האחרונה באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЯ · ראה עוד »
М (כתב קירילי)
אֵם היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית מו וצורתה כשל מו גדולה, וכמו כן של M לטינית גדולה, אך בניגוד ל-M הלטינית, צורת האות הקטנה זהה לזו של האות הגדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וМ (כתב קירילי) · ראה עוד »
И
אִי היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית אטא וצורתה דמות-ראי של נו גדולה, וכמו כן גם של N גדולה, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה U לטינית קטנה (u).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וИ · ראה עוד »
Ж
היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון".
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЖ · ראה עוד »
З
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'З' לספרה '3', הושמטה לעיתים הספרה 3 מן המקלדת והשתמשו באות З במקום. זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה באות היוונית זטא וצורתה כשל הספרה 3.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЗ · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Г (כתב קירילי)
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וГ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וД · ראה עוד »
І (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'І' לספרה '1', הושמטה לעיתים הספרה 1 מן המקלדת והשתמשו באות І במקום. אִי היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית יוטא וצורתה כשל יוטא גדולה וכשל האות הלטינית I בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וІ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Е (כתב קירילי)
יֶה (נקראת גם אֶה) היא האות השישית באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЕ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ѕ (כתב קירילי)
דְזֶה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת כיום במקדונית ומהווה כאות העשירית בה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЅ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Л
אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת"ו.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЛ · ראה עוד »
Й
אִי קצרה (ברוסית: И краткое - אִי קרַאטקוֹיֶה; באוקראינית: Йот - יוֹט; בבלארוסית: І нескладовае - אִי נֶסְקְלָדוֹבָאיֶה; בבולגרית: И кратко - אִי קרַאטקוֹ) היא האות העשירית באלפבית הקירילי, ונהגית כי' עיצורית. צורת האות היא כצורת האות И עם ברווה מעליה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וЙ · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ואות · ראה עוד »
אותיות רישיות ואותיות קטנות
איור המציג את האות A על שתי צורותיה אות רֵישית או אות גדולה (באנגלית: Capital letter, בספרדית: Letra capital o Letra mayúscula) הוא מושג הקיים בשלושת סוגי האלפבית האירופאיים (לטיני, יווני וקירילי) וכן באלפבית הארמני, שמשמעו אות הנכתבת בצורה הגדולה יותר מבין שתי צורות הכתיבה של האות.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ואותיות רישיות ואותיות קטנות · ראה עוד »
רוס של קייב
רוס של קייב או רוס הקייבית או נסיכות קייב (בסלאבונית עתיקה: Рѹсь, "רוס") הייתה ישות פוליטית סלאבית מזרחית שהתקיימה בשטחים הנמצאים בימינו בתחומי אוקראינה, בלארוס ורוסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ורוס של קייב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ורוסיה · ראה עוד »
בסיס הקסדצימלי
ספירה על בסיס הקסדצימלי היא ספירה על בסיס 16).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ובסיס הקסדצימלי · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וגימטריה · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי והמאה ה-18 · ראה עוד »
ולדימיר הראשון, נסיך קייב
ולדימיר הראשון (סביב 960–1015), הידוע גם בכינויים "ולדימיר הגדול", "ולדימיר הקדוש", "ולדימיר המנצר" ו"השמש האדומה".
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וולדימיר הראשון, נסיך קייב · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ויוניקוד · ראה עוד »
1574
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ו1574 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ו1917 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית רוסי ו1918 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_רוסי
