גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
30 יחסים: מרדכי היהודי, משל, מבוא למדרשים, מגילת אסתר, מדרש אבא גוריון, מדרש אגדה, מדרש רבה, מכון שכטר למדעי היהדות, אמוראים, אסתר המלכה, ארמית, אחשוורוש, ענת רייזל, עברית, קהלת רבה, רב נסים גאון, תרגום שני, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לטינית, בראשית רבה, דניאל בומברג, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-6, ויקרא רבה, יוסף תבורי, יוסיפון (ספר), יוונית.
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומרדכי היהודי · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומשל · ראה עוד »
מבוא למדרשים
מבוא למדרשים הוא לקסיקון לספרות המדרשית מאת ענת רייזל.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומבוא למדרשים · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדרש אבא גוריון
מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומדרש אבא גוריון · ראה עוד »
מדרש אגדה
#הפניה אגדה (יהדות).
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומדרש אגדה · ראה עוד »
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומדרש רבה · ראה עוד »
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות הוא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ומכון שכטר למדעי היהדות · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ואמוראים · ראה עוד »
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ואסתר המלכה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה וארמית · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ואחשוורוש · ראה עוד »
ענת רייזל
#הפניה מבוא למדרשים#המחברת.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה וענת רייזל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ועברית · ראה עוד »
קהלת רבה
קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה וקהלת רבה · ראה עוד »
רב נסים גאון
#הפניה רב ניסים גאון.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ורב נסים גאון · ראה עוד »
תרגום שני
#הפניה תרגומי מגילת אסתר לארמית.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ותרגום שני · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ולטינית · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ובראשית רבה · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ודניאל בומברג · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: אסתר רבה והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: אסתר רבה והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה והמאה ה-6 · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה וויקרא רבה · ראה עוד »
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ויוסף תבורי · ראה עוד »
יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אסתר רבה ויוונית · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה
