גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: מסגד, מעבר ח'ייבר, מצביא, מרב העתיקה, מרכז אסיה, משורר, מדינאי, מונגולים, אנדיז'ן, אפגניסטן, אורדת הזהב, אוש, אוטוביוגרפיה, אוזבקיסטן, אוזבקית, סמרקנד, סלים הראשון, סופר, ערבית, עלי-שיר נוואי, פרסית, פרגנה, צ'נאב, קאבול, קוהינור, קירגיזסטן, קיזילבאש, שאה אסמעיל הראשון, תת-היבשת ההודית, טשקנט, טג'יקים, טורקית צ'אגאטאי, טימור לנג, טיגריס, בריח פתיל, בוכרה, ג'ינגיס חאן, גני באבור, האימפריה המוגולית, האימפריה הספווית, האימפריה העות'מאנית, הר סולימאן, הראט, השושלת הטימורית, הומאיון, הודו, הינדי, יהלום, 14 בפברואר, 1483, ..., 1494, 1497, 1501, 1504, 1510, 1512, 1519, 1526, 1527, 1530, 21 באפריל, 26 בדצמבר. להרחיב מדד (12 יותר) »
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
חָדָשׁ!!: באבור ומסגד · ראה עוד »
מעבר ח'ייבר
קפטן טאקר, במצודה בפתח מעבר ח'ייבר, 1878 מעבר ח'ייבר (פשטו: د خیبر درہ; אורדו: درۂ خیبر) (גובה: 1,070 מטר) הוא מעבר הרים המחבר בין פקיסטן ואפגניסטן.
חָדָשׁ!!: באבור ומעבר ח'ייבר · ראה עוד »
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
חָדָשׁ!!: באבור ומצביא · ראה עוד »
מרב העתיקה
מראה במרב מרב (בטורקמנית: Mary; ברוסית: Мерв; בפרסית: مرو) הייתה עיר ונווה מדבר בטורקמניסטן במרכז אסיה, ששכנה על דרך המשי.
חָדָשׁ!!: באבור ומרב העתיקה · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: באבור ומרכז אסיה · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: באבור ומשורר · ראה עוד »
מדינאי
מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.
חָדָשׁ!!: באבור ומדינאי · ראה עוד »
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
חָדָשׁ!!: באבור ומונגולים · ראה עוד »
אנדיז'ן
אנדיז'ן (באוזבקית: Андижон/Andijon/ئەندىجان; ברוסית: Андижан; בפרסית: اندیجان) היא בירת המחוז המזרחי ביותר באוזבקיסטן הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: באבור ואנדיז'ן · ראה עוד »
אפגניסטן
ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: באבור ואפגניסטן · ראה עוד »
אורדת הזהב
אורדת הזהב (בטטרית: Altın Urda; במונגולית: Алтан Ордын улс) הייתה חאנות שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן.
חָדָשׁ!!: באבור ואורדת הזהב · ראה עוד »
אוש
אוֹש (בקירגיזית: Ош) היא העיר השנייה בגודלה בקירגיזסטן ומכונה גם "הבירה הדרומית".
חָדָשׁ!!: באבור ואוש · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: באבור ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אוזבקיסטן
רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: באבור ואוזבקיסטן · ראה עוד »
אוזבקית
left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: באבור ואוזבקית · ראה עוד »
סמרקנד
סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: באבור וסמרקנד · ראה עוד »
סלים הראשון
הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.
חָדָשׁ!!: באבור וסלים הראשון · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: באבור וסופר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: באבור וערבית · ראה עוד »
עלי-שיר נוואי
ניזאם-א-דין מיר עלי-שיר נֵוֵואִי או "הראווי " (בטורקית צ'אגאטאי ובפרסית: مير علیشیر نوائى, באוזבקית: Alisher Navoiy, באויגורית: Әлшир Нава’и/ئەلىشىر نەۋائى, 9 בפברואר 1441 הראת - 3 בינואר 1501 הראת)) היה משורר, פילוסוף, הוגה מיסטי, לשונאי, פוליטיקאי, צייר, מוזיקאי ונדבן טורקי-צ'אגאטאי. ניזאם-א-דין חי ופעל בחו'ראסאן רבתי, בשטח הנוכחי של אפגניסטן, איראן ואוזבקיסטן, בימי השושלת הטימורית, נחשב לדגול הסופרים בשפת צ'אגאטאי ולאחד מגדולי המשוררים בשפות הטורקיות. הוא כונה בשם "נוואי", שמשעותו היא "נעים הזמרה". בנוסף, כתב גם בשפה הפרסית, בשם העט "פאני" ("בן חלוף"), ובערבית. עלי-שיר נוואי היה אח-חלב של הסולטאן חוסיין באיקרא בח'וראסאן שקרא לו בשנת 1469 לחזור להראת והשפיע עליו שפע כבוד והוקרה. עלי-שיר נוואי היה מלומד בקיא בהגות הדתית של האסכולה המאתורידית באלסאם הסוני. הוא עודד כישרונות צעירים באמנות, למשל גילה את צייר המיניאטורות בהזאד שבתחילת דרכו עבד בשירותו. עלי-שיר נוואי התמנה בשנת 1472 לווזיר ובשנת 1487 למושל העיר אסטראבאד (לימים גורגאן). היה אדם עשיר, בעל אחוזות, ונדבן ובשנים 1480–1500 בנה על חשבונו מדרסות, מסגדים, ח'אנקות, חמאמים, גשרים ובריכות לשימוש הציבור. נחשב לגיבור ולמשורר לאומי של אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. בטג'יקיסטן נודע בעיקר בגלל מפעל חייו בתחום האמנויות והבנייה. ידועים ביותר הם ארבעה הדיוואנים, שירים ליריים ב-50,000 חרוזים, במחולקים לפי ארבעה שלבי החיים של האדם: "פלאי הילדות", "ערכי הנעורים", "נפלאות הבגרות" ו-"יתרונות הזקנה". עלי-שיר נוואי נודע גם בחמשת השירים הגדולים שלו "חמסה" (1485-1483)- שירי אהבה והרפתקאות אפיים, לפי הדגם של שירת ניזאמי גנג'אווי:"פלאי האנשים הטובים", "פרהאד ושירין", "ליילי ומג'נון", "שבעת הנוסעים" (על שבעת כוכבי הלכת) ו"סד-י אסכנדרי" (החומה של אלכסנדר) (על אלכסנדר הגדול) שהתאפיינו בשלמות הצורה והשפה. ציור מאת רבשנג'ן דדבאייב בבית ספר באספאנה בקירגיזסטן נוואי כתב גם ספר לימוד לפרוזודיה בשם "מידת המשקל" ואת ספר "העימות בין שתי השפות" שבו טען לטובת הצורך לשים קץ להגמונית השפה הפרסית בספרות של העמים הטורקיים.
חָדָשׁ!!: באבור ועלי-שיר נוואי · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: באבור ופרסית · ראה עוד »
פרגנה
פרגנה (באוזבקית: Фарғона/Fargʻona; ברוסית: Фергана; בפרסית: فرغانه, תעתיק מדויק: פרע'אנה) היא עיר במזרח אוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: באבור ופרגנה · ראה עוד »
צ'נאב
ערוץ הנהר בחלקו העליון ההררי שבמדינת הימאצ'ל פרדש צ'נאב (בסנסקריט: चंद्रभाग; בפנג'אבי: ਚਨਾਬ; בהינדית: चनाब; באורדו: چناب) הוא נהר בצפון מערב הודו ובמזרח פקיסטן.
חָדָשׁ!!: באבור וצ'נאב · ראה עוד »
קאבול
קאבול (בפשטו ודארי: کابل, תעתיק מדויק: כַּאבֻּל) היא בירת אפגניסטן והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: באבור וקאבול · ראה עוד »
קוהינור
העתק זכוכית של היהלום בצורתו המקורית. קוהינור (טלוגו: కోహినూరు, פרסית: کوہ نور, אורדו: کوہ نور, הינדית: कोहिनूर, בנגלית: কহিনূর) שמשמעות שמו "הר האור" הוא יהלום שמשקלו 105 קרט (21.6 גרם).
חָדָשׁ!!: באבור וקוהינור · ראה עוד »
קירגיזסטן
הרפובליקה הקירגיזית (בקירגיזית: Кыргыз Республикасы, ברוסית: Кыргызская Республика) היא מדינה הררית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: באבור וקירגיזסטן · ראה עוד »
קיזילבאש
קיזילבאשלר בלבוש אופייני קִיזִילְבָּאש (בטורקית: Kızılbaş; בפרסית: قزلباش - Qızılbāš) הוא שם שהוענק לקבוצה רחבה של שבטים טורקמניים שיעיים, אשר שגשגו באנטוליה, בפרס ובכורדיסטן החל מסוף המאה ה-13 ומאוחר יותר, היוו את הבסיס להקמת האימפריה הספווית.
חָדָשׁ!!: באבור וקיזילבאש · ראה עוד »
שאה אסמעיל הראשון
#הפניה שאה אסמאעיל הראשון.
חָדָשׁ!!: באבור ושאה אסמעיל הראשון · ראה עוד »
תת-היבשת ההודית
צילום לוויין של תת-היבשת ההודיתנדידת תת-היבשת ההודית צפונה ודחיקתה אל הלוח האירואסייתי תת-היבשת ההודית הוא אזור גאוגרפי ותרבותי בדרום אסיה הכולל את הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים.
חָדָשׁ!!: באבור ותת-היבשת ההודית · ראה עוד »
טשקנט
רחוב בטשקנט מבט אווירי על טשקנט בחורף טַשְׁקֵנְט (באוזבקית: Тошкент/Toshkent/تاشكینت, מילולית: "עיר האבן"; ברוסית: Ташкент; בפרסית: تاشکند - תאשכנד) היא בירת אוזבקיסטן והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: באבור וטשקנט · ראה עוד »
טג'יקים
נשים טג'יקיות בשוק הלחם בדושנבה בירת טג'יקיסטן ילדים טג'יקים טג'יקים (בפרסית: تاجیکان בטאג'יק; בטג'יקית: Тоҷикон; ברוסית: Таджики) הוא שם כללי לקבוצה גדולה של עמים דוברי פרסית ממוצא איראני שמוצאם מן האזור שבו שוכנות היום אפגניסטן (9-11 מיליון איש, שם הם מהווים 27% מהאוכלוסייה), טג'יקיסטן (7 מיליון איש-80% מהאוכלוסייה) ודרום אוזבקיסטן (1.5 מיליון איש).
חָדָשׁ!!: באבור וטג'יקים · ראה עוד »
טורקית צ'אגאטאי
טורקית צ'אגאטאי היא שפה טורקית נכחדת בה נהגו לדבר ולכתוב במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: באבור וטורקית צ'אגאטאי · ראה עוד »
טימור לנג
טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.
חָדָשׁ!!: באבור וטימור לנג · ראה עוד »
טיגריס
טיגריס (שם מדעי: Panthera tigris; מלטינית: tigris), הוא מין יונק מסוג פנתר שבמשפחת החתוליים בסדרת הטורפים שחי באסיה.
חָדָשׁ!!: באבור וטיגריס · ראה עוד »
בריח פתיל
רובה מוסקט גרמני מן המאה ה-16 בעל מצת פתיל בריח פתיל (באנגלית: Matchlock) הוא המנגנון המכני הראשון להצתת מטען אבק השרפה (התחמיש) של רובים ואקדחים נטעני־לוע, שהומצא באירופה בתחילת המאה ה-15.
חָדָשׁ!!: באבור ובריח פתיל · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: באבור ובוכרה · ראה עוד »
ג'ינגיס חאן
פסל בדמותו של ג'ינגיס חאן, בארמון הנשיאותי באולן בטור, בירת מונגוליה. מטבע זהב של ג'ינגיס חאן ג'ינגיס חאן (במונגולית: 12px צ'ינגיס חאן,; 1162 – 18 באוגוסט 1227) היה מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ונחשב לאבי האומה המונגולית.
חָדָשׁ!!: באבור וג'ינגיס חאן · ראה עוד »
גני באבור
גני בָּאָבוּר (בפרסית: باغ بابر) הנמצאים בקאבול, בירת אפגניסטן, הם פארק היסטורי המשמש למקום קבורתו של באבור, אבי האימפריה המוגולית.
חָדָשׁ!!: באבור וגני באבור · ראה עוד »
האימפריה המוגולית
האימפריה המוגולית (מפרסית: دولتِ مغل; מבטאים: "מורוּלית", گورکانیان - גוראקניאן; באורדו: مغلیہ سلطنت) הייתה אימפריה שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד לאמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: באבור והאימפריה המוגולית · ראה עוד »
האימפריה הספווית
האימפריה הספווית (בפרסית: صفویان, באזרית: صفوی, Səfəvilər) הייתה אימפריה אשר הוקמה בידי שושלת איראנית שיעית ממוצא טורקמני וכורדי.
חָדָשׁ!!: באבור והאימפריה הספווית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: באבור והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הר סולימאן
המראה מההר לעבר אוש. מבט לכיוון דרום-מערב מהמוזיאון להיסטוריה ולתרבות הר סולימאן (בקירגיזית: Сулаймантоо; באוזבקית: Sulaymon tog) הוא הר המתנשא בליבה של העיר אוש שבעמק פרגנה במערב קירגיזסטן.
חָדָשׁ!!: באבור והר סולימאן · ראה עוד »
הראט
#הפניה הראת.
חָדָשׁ!!: באבור והראט · ראה עוד »
השושלת הטימורית
השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג שלטה על אימפריה גדולה אשר התקיימה בין 1370 לבין 1506.
חָדָשׁ!!: באבור והשושלת הטימורית · ראה עוד »
הומאיון
דמותו של הומאיון כפי שצוירה במאה ה-18 קבר הומאיון בדלהי מירזא נסיר א-דין בֵּג מוחמד ח'אן הומאיון (בפרסית: نصیر الدین محمد همایون 7 במרץ 1508 - 27 בינואר 1556) היה הקיסר השני של האימפריה המוגולית.
חָדָשׁ!!: באבור והומאיון · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: באבור והודו · ראה עוד »
הינדי
הִינְדִי (हिन्दी; ידועה גם כהינדית ולעיתים מכונה הודית) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: באבור והינדי · ראה עוד »
יהלום
יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי.
חָדָשׁ!!: באבור ויהלום · ראה עוד »
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: באבור ו14 בפברואר · ראה עוד »
1483
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1483 · ראה עוד »
1494
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1494 · ראה עוד »
1497
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1497 · ראה עוד »
1501
דוד, שהקמתו החלה ב-1501.
חָדָשׁ!!: באבור ו1501 · ראה עוד »
1504
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1504 · ראה עוד »
1510
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1510 · ראה עוד »
1512
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1512 · ראה עוד »
1519
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1519 · ראה עוד »
1526
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1526 · ראה עוד »
1527
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באבור ו1527 · ראה עוד »
1530
היהודי מומר בשם אנטוניוס מרגריתה פרסם את הספר "האמונה היהודית כולה" בו הוא תיאר בשנאה את מנהגי היהודים ועקרונות הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: באבור ו1530 · ראה עוד »
21 באפריל
21 באפריל הוא היום ה-111 בשנה (112 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: באבור ו21 באפריל · ראה עוד »
26 בדצמבר
26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: באבור ו26 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/באבור
