תוכן עניינים
25 יחסים: L'Année épigraphique, אות הטריומף, פרגמון, פרובינקיה דאקיה, פרובינקיית יהודה, פומפיוס פלקו, קפדוקיה, קונסול (רומא העתיקה), קיליקיה, תקופת הנציבות, לטינית, טראיאנוס, טריבון, ביתיניה, גלטיה, דאקיה, המלחמות הפרתיות, התקופה הרומית בארץ ישראל, הלגיון הארבעה עשר גמינה, הלגיון האחד-עשר קלאודיה, הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השנים עשר פולמינטה, הלגיון השלישי גאליקה, כרתים וקירנאיקה, 102.
- ילידי 70
- נפטרים ב-117
- נציבים רומאים ביהודה
L'Année épigraphique
#הפניה השנה האפיגרפית.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וL'Année épigraphique
אות הטריומף
#הפניה טריומף (מצעד ניצחון)#אות הטריומף.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ואות הטריומף
פרגמון
מזבח פרגמון, המוצג במוזיאון פרגמון באי המוזיאונים שבברלין פֶרגָמון (ביוונית עתיקה: τὸ Πέργαμον; כיום ברגמה שבטורקיה) הייתה עיר-מדינה יוונית עתיקה בצפון-מערב אנטוליה, במרחק של כעשרים וחמישה קילומטרים מהים האגאי.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ופרגמון
פרובינקיה דאקיה
#הפניה דאקיה#השלטון הרומי.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ופרובינקיה דאקיה
פרובינקיית יהודה
#הפניה פרובינקיה יודיאה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ופרובינקיית יהודה
פומפיוס פלקו
פומפיוס פלקו (בלטינית: Quintus Roscius Coelius Murena Silius Decianus Vibullius Pius Iulius Eurycles Herculanus Pompeius Falco) היה איש צבא רומאי ומשנת 105 עד 108 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ופומפיוס פלקו
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וקפדוקיה
קונסול (רומא העתיקה)
קונסול צועד בין שני ליקטורים קונסול (בלטינית: Consul) הוא שם התואר שניתן למחזיק במשרה הנבחרת הגבוהה ביותר ברומא העתיקה בזמן הרפובליקה הרומית.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וקונסול (רומא העתיקה)
קיליקיה
רומית שם.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וקיליקיה
תקופת הנציבות
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#יהודה כפרובינקיה (6–66 לספירה).
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ותקופת הנציבות
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ולטינית
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וטראיאנוס
טריבון
טְרִיבּוּן (בלטינית: Tribunus, טְרִיבּוּנוּס), היה תואר שהוענק לפקידי מספר רשויות שיפוטיות, ממשלתיות וצבאיות ברפובליקה והאימפריה הרומית.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וטריבון
ביתיניה
ביתיניה באסיה הקטנה ביתיניה כממלכה עצמאית (למעלה), כמדינת חסות רומית (באמצע) וכפרובינקיה רומית (למטה) הר אולודא בביתיניה ביתיניה (ביוונית: Βιθυνία; בלטינית: Bithynia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון-מערב אסיה הקטנה (כיום בטורקיה).
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וביתיניה
גלטיה
הפרובינקיה הרומית גלטיה במזרח הקיסרות הרומית מוזיאון הקפיטוליני ברומא Giacomo Cantelli,כ 1690 לערך גָלָטיה (בלטינית Galatia) הוא חבל ארץ היסטורי ברמת אנטוליה במרכז אסיה הקטנה, אשר נחשב לישות מדינית וגאוגרפית נפרדת החל מפלישת שבטי הגאלים הקלטים לאסיה הקטנה במאה ה-3 לפנה"ס ועד לתום השלטון הרומי באנטוליה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וגלטיה
דאקיה
דאקיה (בלטינית: Dacia) הייתה בעת העתיקה ארצם של בני העם המכונים "דאקים".
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ודאקיה
המלחמות הפרתיות
האימפריה הרומית בשיאה לאחר המלחמות הפרתיות בשנת 117 המלחמות הפרתיות הן מסעות מלחמה שערך הקיסר טראיאנוס כנגד האימפריה הפרתית בין השנים 114–117.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והמלחמות הפרתיות
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והתקופה הרומית בארץ ישראל
הלגיון הארבעה עשר גמינה
צינור עופרת עם כתובת של הלגיון הארבעה עשר ויסבאדן הלגיון הארבעה עשר גמינה (בלטינית: Legio quarta decima Gemina) היה לגיון רומאי שגויס על ידי יוליוס קיסר בשנת 57 לפנה"ס הכינוי "גמינה" (תאום בלטינית) מרמז לכך שהלגיון נוצר על ידי איחוד של שני לגיונות קודמים.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והלגיון הארבעה עשר גמינה
הלגיון האחד-עשר קלאודיה
#הפניה הלגיון האחד עשר קלאודיה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והלגיון האחד-עשר קלאודיה
הלגיון העשירי פרטנסיס
כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והלגיון העשירי פרטנסיס
הלגיון השנים עשר פולמינטה
מזבח שהציב יוליוס מאגנוס, מפקד הלגיון השנים עשר פולמינטה, המזבח מתוארך לתקופת מרד בר כוכבא כתובת שלושת הלגיונות שהתגלתה בירושלים וכוללת את הלגיון השנים עשר פולמינטה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והלגיון השנים עשר פולמינטה
הלגיון השלישי גאליקה
הלגיון השלישי גאליקה (בלטינית: Legio III Gallica) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 49 לפנה"ס בידי יוליוס קיסר, והיה פעיל לפחות עד המאה ה-4.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס והלגיון השלישי גאליקה
כרתים וקירנאיקה
#הפניה פרובינקיה כרתים וקירנאיקה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס וכרתים וקירנאיקה
102
טראיאנוס חוזר לרומא לאחר ניצחון הרומאים במערכה נגד דאקיה.
לִרְאוֹת גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס ו102
ראה גם
ילידי 70
- גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס
נפטרים ב-117
- גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס
- טראיאנוס
נציבים רומאים ביהודה
- אנטוניוס פליקס
- אניוס רופוס
- גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס
- גסיוס פלורוס
- ואלריוס גראטוס
- ונטידיוס קומאנוס
- טיבריאנוס
- טיבריוס יוליוס אלכסנדר
- טיטוס פומפוניוס באסוס
- לוסיוס קווייטוס
- לוקיוס פלביוס סילבה
- לוקיוס קוסוניוס גאלוס
- מארולוס
- מארקלוס
- מרקוס אמביבולוס
- מרקוס אנטוניוס יוליאנוס
- סקסטוס וטולנוס קריאליס
- סקסטוס לוקיליוס באסוס
- פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס
- פומפיוס לונגינוס
- פומפיוס פלקו
- פונטיוס פילאטוס
- פורקיוס פסטוס
- קופוניוס
- קספיוס פאדוס