סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

גברו

מַדָד גברו

גָבְּרוֹ (Gabbro) הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש דל בסיליקה ועשיר בברזל ובמגנזיום. [1]

47 יחסים: מאפי, מאגמה, מעטפת כדור הארץ, מזרח סין, מגנטיט, מגנזיום, אופיוליט, אוליבין, אילמניט, איטליה, נפלין, נחושת גופרתית, נוריט, ניקל, סלע פלוטוני, סלע יסוד, סביבת היווצרות, סייסמולוגיה, פלטינה, פלגיוקלז, פגמטיט, פוג'יין, פירוקסן, צורן דו-חמצני, קרום כדור הארץ, קבוצת הספינל, קובלט, קוורץ, רוויית יתר, טקטוניקת הלוחות, טרוקטוליט, טוסקנה, טיטניום, זהב, זימבבואה, זיהוי סלעים, בקע (גאולוגיה), ברזל, בזלת, גאולוג, גביש, הירח, כסף (יסוד), כרום, כרייה, כלכלה, כדור הארץ.

מאפי

מאפי (Mafic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מאגמה, סלעים פלוטוניים וסלעי פרץ דלים יחסית בצורן דו-חמצני – 45-52% – המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום.

חָדָשׁ!!: גברו ומאפי · ראה עוד »

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

חָדָשׁ!!: גברו ומאגמה · ראה עוד »

מעטפת כדור הארץ

מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

מזרח סין

המיקום של אזור מזרח סין בסין מזרח סין (בסינית: 中国东部) הוא אזור גאוגרפי ותרבותי המשתרע על פני אזור החוף המזרחי של סין.

חָדָשׁ!!: גברו ומזרח סין · ראה עוד »

מגנטיט

מגנטיט (באנגלית: Magnetite) הוא מינרל שנוסחתו Fe3O4, אחד מתחמוצות הברזל (תחמוצת אחרת לדוגמה היא המטיט).

חָדָשׁ!!: גברו ומגנטיט · ראה עוד »

מגנזיום

מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.

חָדָשׁ!!: גברו ומגנזיום · ראה עוד »

אופיוליט

פארק הלאומי גרוס מורן אוֹפּיוּליט הוא מקטע של קרום אוקייני הנחשף על פני השטח בגבול בין לוחות טקטוניים.

חָדָשׁ!!: גברו ואופיוליט · ראה עוד »

אוליבין

אוליבין הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים), שנוסחתו הכללית Fe,Mg)2SiO4). המינרל הוא בעצם שורת מינרלים איזומורפיים, כלומר תרכובות דומות בהרכבן, שבהם כמויות משתנות של מגנזיום וברזל. הרכבן נע בין שני הקצוות: מפורסטריט (Mg2SiO4) המכיל מגנזיום בלבד, ועד פאיאליט (Fe2SiO4) המכיל ברזל בלבד. האגודה הבינלאומית למינרלוגיה אינה מכירה יותר בשם אוליבין כשם חוקי למינרל, אלא רק כתערובת בין פורסטריט לפאיאליט. על שם האוליבין קרויה קבוצת האוליבין, משפחה של מינרלים במבנה דומה.

חָדָשׁ!!: גברו ואוליבין · ראה עוד »

אילמניט

אילמניט הוא מינרל בצבע שחור או אפור פלדה, בעל מגנטיות חלשה (המתחזקת עם חימום המינרל) המצוי בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד בסיסיים כדוגמה הגברו ובעיקר באנורתוזיט.

חָדָשׁ!!: גברו ואילמניט · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: גברו ואיטליה · ראה עוד »

נפלין

נֶפֶלִין או נפליט (מיוונית "נפוס" – "ענן") – פלדשפטואיד (מינרל השייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי), דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה). נוסחתו הכללית של המינרל היא Na3KAl4Si4O16, כלומר הוא מכיל נתרן, אשלגן, אלומיניום וסיליקה (תחמוצת הצורן), והוא מופיע בסלעי יסוד פלוטוניים בעלי תכולת סיליקה נמוכה, ובפגמטיטים הנלווים אליהם. ניתן למצוא נפלין לעיתים רחוקות גם בנציץ, שיסט וגנייס. תכונות הנפלין, מקדם שבירה נמוך ושבירה כפולה חלשה כמעט וזהים לאלו של הקוורץ, אך כיוון שסימן השבירה הכפולה בנפלין הוא שלילי בעוד שבקוורץ הוא חיובי ניתן להבחין בין שני המינרלים בצפייה במיקרוסקופ. מציין חשוב של נפלין הוא הקלות בה הוא מתפרק במגע עם חומצת מלח לסיליקה דמוית ג'לי ולגבישי מלח בתצורת קובייה. זו הסיבה שגביש שקוף של נפלין מתערפל ברגע שטובלים אותו בחומצה. בנפלין שנוצר בצורה טבעית נוכחים תמיד נתרן ואשלגן ביחס של בערך (3:1), במעבדה לעומת זאת הוכנו גבישים שהרכבם NaAlSiO4 בלבד. המינרל המקביל המכיל אשלגן במקום נתרן שהרכבו KAISiO4, שהוא המינרל קליופיליט הוכן גם הוא במעבדה. לכן יש טענה כי הנוסחה Na,K)AlSiO4) מייצגת את ההרכב האמיתי של הנפלין. המינרל נוטה בקלות לעבור התמרה ובטבע הוא מותמר לעיתים קרובות לזאוליט (בייחוד לנתרוליט), סודליט, קאולין או מוסקוביט. קיימים שני סוגים של נפלין הנבדלים בצורתם החיצונית ובאופן בו הם מופיעים בטבע ובכך הם דומים לסנידין (אורתוקלז זגוגי) ולאורתוקלז בהתאם. נפלין זגוגי מופיע בתצורה של גבישים קטנים, חסרי צבע, שקופים ובעלי ברק זגוגי. סוג זה אופייני לסלעי יסוד צעירים בסיסיים, כדוגמת פונוליט, בזלת-נפלין, בזלתלוציט וכו', וכן של סלעי דייק כמו טינגואיט. המקום בו ניתן למצוא את הגבישים הטובים ביותר של סוג זה הוא בחללים המרוצפים בגבישים שבתוך גושי הסלעים שנורו מהווזוב יחד עם נציץ, סנידין, גארנט וכו'. הסוג השני של נפלין מכונה אלאוליט (מיוונית שמן), ומופיע כמסה חסרת צורה או כגבישים גדולים גסים שלהם ברק שמנוני והם אטוּמים או שקופים למחצה לכל היותר שצבעם אדמדם, ירקרק, חום או אפור. סוג נפלין זה מהווה מרכיב עיקרי בסוגים מסוימים של סלעים פלוטוניים בסיסיים (סיאניט- נפלין) אותם ניתן למצוא בדרום נורווגיה. נפלין מצוי בחצי האי קולה ברוסיה, הר הווזוב באיטליה, אזור בנקרופט באונטריו בקנדה ומחוז קנבק במיין שבארצות הברית הנפלין משמש כחומר גלם לסוגים מיוחדים של זכוכית וקרמיקה. במקרים בהם יש גבישים מפותחים נוהגים למכור את הנפלין בחנויות למינרלים.

חָדָשׁ!!: גברו ונפלין · ראה עוד »

נחושת גופרתית

גבישי נחושת גופרתית, דוגמה לצורה בעלת מים תא יחידה של גביש נחושת גפרתית. ורוד.

חָדָשׁ!!: גברו ונחושת גופרתית · ראה עוד »

נוריט

נוֹרִיט – סלע יסוד פלוטוני מאפי הבנוי בעיקר מפלגיוקלז עשיר בסידן (לברדוריט) ואורתופירוקסן עם אוליבין.

חָדָשׁ!!: גברו ונוריט · ראה עוד »

ניקל

ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.

חָדָשׁ!!: גברו וניקל · ראה עוד »

סלע פלוטוני

סלעי סיאניט בראוניון סלע פלוטוני, קרוי גם "סלע תהום" ו"סלע אינטרוסיבי", הוא סלע יסוד שהתגבש ממאגמה מתחת לפני השטח של כדור הארץ בתהליך של התקררות איטית המאפשרת צמיחת גבישים גדולים.

חָדָשׁ!!: גברו וסלע פלוטוני · ראה עוד »

סלע יסוד

פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.

חָדָשׁ!!: גברו וסלע יסוד · ראה עוד »

סביבת היווצרות

סלעים מותמרים; 9 – המסה סביבת היווצרות היא המקום בו נוצר סלע, גם אם לאחר זמן הוא יימצא במקום שונה.

חָדָשׁ!!: גברו וסביבת היווצרות · ראה עוד »

סייסמולוגיה

סייסמולוגיה (מיוונית: סייסמוס (σεισμός) – "רעידת אדמה", לוגיה (λογία) – "תורה") הוא תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סייסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים.

חָדָשׁ!!: גברו וסייסמולוגיה · ראה עוד »

פלטינה

פלטינה (Platinum) היא יסוד כימי שסמלו הכימי Pt ומספרו האטומי 78.

חָדָשׁ!!: גברו ופלטינה · ראה עוד »

פלגיוקלז

פלגיוקלז (מיוונית שבירה נטויה) היא שורת מינרלים מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה). שורת הפלגיוקלז היא אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. קבוצת פצלות השדה, שהפלגיוקלז הוא חלק ממנה, מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו בקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מהטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.

חָדָשׁ!!: גברו ופלגיוקלז · ראה עוד »

פגמטיט

פגמטיט (מיוונית פֶּגמָה – מְהוּדָק) הוא סלע יסוד בעל גבישים גדולים במיוחד (מ-20 מילימטר ומעלה).

חָדָשׁ!!: גברו ופגמטיט · ראה עוד »

פוג'יין

פֿוּגְ'יֵין (במנדרינית תקנית: 福建; בפין-יין: Fújiàn; מוכר גם כפֿוּקְּיֵן או הוֹקְּיֵן) הוא מחוז בדרום-מזרח הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: גברו ופוג'יין · ראה עוד »

פירוקסן

פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים.

חָדָשׁ!!: גברו ופירוקסן · ראה עוד »

צורן דו-חמצני

דיונות חול מהפארק הלאומי הדיונות הגדולות בארצות הברית. צורן דו-חמצני היא המרכיב העיקרי בחול צורן דו-חמצני – תרכובת כימית הידועה גם כסיליקה או סיליקון דיאוקסיד, היא תחמוצת של צורן (סיליקון), בכתיב הכימי SiO2.

חָדָשׁ!!: גברו וצורן דו-חמצני · ראה עוד »

קרום כדור הארץ

המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית בגאוספירה של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו וקרום כדור הארץ · ראה עוד »

קבוצת הספינל

ספינל מגנטיט כרומיט קבוצת הסְפּינֶל היא משפחת מינרלים, כולם תחמוצות מתכתיות, שנוסחתם הכללית היא X)(Y)2O4). כאשר X מייצג קטיונים מתכתיים דו־ערכיים כדוגמת מגנזיום, ברזל, ניקל, מנגן ובדיל, כשגם הקטיון הארבע ערכי של העופרת עשוי להופיע במיקום זה. ו-Y מייצג קטיונים מתכתיים תלת־ערכיים כדוגמת אלומיניום, ברזל, כרום, ומנגן, כשגם הקטיון הארבע ערכי של טיטניום או הקטיון הדו ערכי של העופרת עשויים להימצא במיקום זה. לעיתים ימצאו באותה דגימה תערובת של יונים שונים. צורת תא היחידה של הסריג של משפחת המינרלים היא קובייה. אניוני החמצן מסודרים באריזה קובייתית צפופה ביותר הבנויה מטטרהדרונים שבמרכזם הקטיונים המתכתיים הדו־ערכיים (X בנוסחה) וקדקודיהם אטומי חמצן, ומאוקטהדרונים שבמרכזם הקטיונים המתכתיים התלת־ערכיים (Y בנוסחה). ב"ספינל הפוך" חצי מקטיוני ה-Y מצויים בלב הטטרהדרונים, ובלב האוקטהדרונים מצויים הן קטיוני ה-X והן קטיוני ה-Y. מחלקים את קבוצת הספינל לשלוש תת-קבוצות שאינן נוהגות להתערבב. סדרת הספינל (ספינל-אלומיניום), שבה ה-Y הוא אלומיניום, סדרת הכרומיט (ספינל-כרום) שבה ה-Y הוא כרום וסדרת המגנטיט (ספינל-ברזל) שבה ה-Y הוא ברזל. בקבוצת הספינל יש מעל ל-20 מינרלים. המינרלים החשובים ביותר בקבוצה כוללים את.

חָדָשׁ!!: גברו וקבוצת הספינל · ראה עוד »

קובלט

קוֹבַּלְט (באנגלית: Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27.

חָדָשׁ!!: גברו וקובלט · ראה עוד »

קוורץ

קוורץ הוא מינרל סילקטי.

חָדָשׁ!!: גברו וקוורץ · ראה עוד »

רוויית יתר

רוויית יתר היא מצב פיזיקלי, שבו תמיסה מכילה יותר חומר מומס מאשר כמות החומר הממיס בתמיסה רוויה (saturated).

חָדָשׁ!!: גברו ורוויית יתר · ראה עוד »

טקטוניקת הלוחות

מפת כדור הארץ בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ישנם תשעה לוחות טקטוניים עיקריים: הלוח האירואסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטארקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי והלוח הפסיפי טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בנאי"; τεκτονικός (tektonikos) – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה מדעית בתחום הגאולוגיה המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו וטקטוניקת הלוחות · ראה עוד »

טרוקטוליט

טְרוֹקְטוֹלִיט הוא סלע יסוד פלוטוני מאפי גס גביש המורכב מכמויות משתנות של אוליבין ופלגיוקלז סידני (לברדוריט, בייטאוניט או אנורתיט) ועד 5% פירוקסן, וכמויות זעירות של ביוטיט, הורנבלנדה, מגנטיט ומינרלים סולפידיים, אך אף פעם לא קוורץ.

חָדָשׁ!!: גברו וטרוקטוליט · ראה עוד »

טוסקנה

נוף טוסקני טיפוסי טוֹסְקַנַה (באיטלקית: Toscana) היא מחוז במרכז איטליה הגובל במחוז לאציו בדרום, באומבריה במזרח, באמיליה-רומאניה ובליגוריה בצפון, ובים הטירני במערב.

חָדָשׁ!!: גברו וטוסקנה · ראה עוד »

טיטניום

טיטניום (Titanium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ti ומספרו האטומי 22.

חָדָשׁ!!: גברו וטיטניום · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: גברו וזהב · ראה עוד »

זימבבואה

רפובליקת זימבבואה (באנגלית: Republic of Zimbabwe, לשעבר רודזיה הדרומית) היא מדינה ללא מוצא לים בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: גברו וזימבבואה · ראה עוד »

זיהוי סלעים

"לופה" סלעים נבדלים זה מזה בתכונות שונות הניתנות לזיהוי באמצעים פשוטים.

חָדָשׁ!!: גברו וזיהוי סלעים · ראה עוד »

בקע (גאולוגיה)

בקע הוא שקע צר וארוך בקרום כדור הארץ, המשתרע לאורכו של העתק נרחב.

חָדָשׁ!!: גברו ובקע (גאולוגיה) · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

חָדָשׁ!!: גברו וברזל · ראה עוד »

בזלת

בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

חָדָשׁ!!: גברו ובזלת · ראה עוד »

גאולוג

"הגאולוג" - קרל שפיצווג, 1860 גאולוג הוא אדם אשר עוסק בחקר מבנה כדור הארץ ותכונותיו, אדם המתמחה בגאולוגיה - אחד ממדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו וגאולוג · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

חָדָשׁ!!: גברו וגביש · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו והירח · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: גברו וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כרום

כְּרוֹם (Chromium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Cr ומספרו האטומי 24.

חָדָשׁ!!: גברו וכרום · ראה עוד »

כרייה

מכרה הנחושת הגדול בעולם בצ'ילה. זהו מכרה מטיפוס בור פתוח קרונית כרייה כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: גברו וכרייה · ראה עוד »

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

חָדָשׁ!!: גברו וכלכלה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: גברו וכדור הארץ · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גברו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »