תוכן עניינים
18 יחסים: ממלכת הכוזרים, מדיארים, מוסלמים, מיסיון, ארפאד, אחמד אבן רוסתה, פרסים, קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס, שפות טורקיות, חיל פרשים, בישוף, דיארכיה, האימפריה הביזנטית, הרקה (תואר), הרי הקרפטים, הטבלה לנצרות, הונגרית, יואנס סקיליצס.
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) וממלכת הכוזרים
מדיארים
המָדְיָארִים (או מג'ארים, בהונגרית: magyarok) או הונגרים (גם אונגרים) הם עם הדובר שפה פינו-אוגרית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית ובמאה התשיעית לספירה מערבה, והתיישב באזור הונגריה של היום.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ומדיארים
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ומוסלמים
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ומיסיון
ארפאד
ארפאד (845 לערך - 907 לערך) היה מנהיגם של השבטים המדיארים אשר פלשו לאדמת הונגריה במאה התשיעית לספירה, ומייסדה של שושלת ארפאד, ולמעשה של המדינה ההונגרית.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) וארפאד
אחמד אבן רוסתה
אחמד אבן רוסתה אספהאני (בפרסית: احمد ابن رسته اصفهانی) היה גאוגרף ומגלה ארצות פרסי בן המאה ה-10.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ואחמד אבן רוסתה
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ופרסים
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס
הכתרתו של קונסטנטינוס פורפירוגנטוס על ידי ישו, על שנהב מסביבות שנת 945. מוצג במוזיאון פושקין במוסקבה קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס (או פורפירוגניטוס, ביוונית: Κωνσταντῖνος Ζ΄ Πορφυρογέννητος, 17–18 במאי 905 – 9 בנובמבר 959) היה הקיסר הרביעי מהשושלת המקדונית של האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) וקונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס
שפות טורקיות
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ושפות טורקיות
חיל פרשים
הוסר מהמאה ה-19 ציור המתאר קרב בין שני חילות פרשים כבדים מהמאה ה-15 חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) וחיל פרשים
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ובישוף
דיארכיה
דיארכיה (Diarchy) היא צורת שלטון שבה עומדים בראש המדינה שני אנשים או גופים.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ודיארכיה
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) והאימפריה הביזנטית
הרקה (תואר)
הרקה או הורקה, או קארהה (בהונגרית: Harka) - אצל קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס מופיע כקרכאס (καρχας) - היה התואר של האיש השלישי בחשיבותו של איחוד (או איגוד) השבטים ההונגרי לפני הקמת ממלכת הונגריה, אחרי תואר הדוכס הגדול והתואר - דיולה.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) והרקה (תואר)
הרי הקרפטים
הרי הקרפטים (ברומנית:; בהונגרית: Kárpátok; בגרמנית: Karpaten; בצ'כית, סלובקית ופולנית: Karpaty; בסרבית: Karpati; באוקראינית: Карпати) הם החלק המזרחי של מערך הרי מרכז אירופה.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) והרי הקרפטים
הטבלה לנצרות
#הפניה טבילה לנצרות.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) והטבלה לנצרות
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) והונגרית
יואנס סקיליצס
יואנס (יוחנן) סקיליצס (ביוונית: Ἰωάννης Σκυλίτζης; שנות ה-40 המוקדמות של המאה ה-11 – לאחר 1101) היה היסטוריון יווני של סוף המאה ה-11.
לִרְאוֹת דיולה (תואר) ויואנס סקיליצס