סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה

מַדָד האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה

הצד האחורי של האנדרטה מבט כללי על האנדרטה פסל מנורה ואריות בצד האנדרטה המוזיאון לתולדות יהודי פולין ברחבת האנדרטה האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה (בשמה הרשמי: האנדרטה לזכר גיבורי הגטו וכן אנדרטת בדמייך חיי) נוצרה על ידי האמן נתן רפופורט, יליד ורשה, לזכר מרד גטו ורשה. [1]

44 יחסים: מרד גטו ורשה, מרדכי אנילביץ', מוסקבה, אנדרטאות גבולות גטו ורשה, אנדרטה, ארד, ארון קודש, אלפיים (כתב עת), אונורה דומייה, נתן רפופורט, נתן גרוס, פריז, פוגרום קישינב, קנצלר גרמניה, שמואל הירשנברג, שד (איבר), שיש, תבליט, זיוה עמישי-מייזלש, חשמונאים, בית לוחמי הגטאות, גרמניה המערבית, גטו ורשה, המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין, החירות מובילה את העם, ורשה, וילי ברנדט, כצאן לטבח, ירושלים, יד ושם, יוטיוב, יודנראט, 1848, 1849, 19 באוגוסט, 1903, 1904, 1942, 1946, 1947, 1948, 1970, 2013, 7 בדצמבר.

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ומרד גטו ורשה · ראה עוד »

מרדכי אנילביץ'

אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ומוסקבה · ראה עוד »

אנדרטאות גבולות גטו ורשה

אחת האנדרטאות ולצדה על הקרקע סימון תוואי חומת הגטו מפות התבליט והטקסט באחת האנדרטאות תבליט מפת הגטו. מימין למעלה נראה המסמר המצביע על מיקום האנדרטה ביחס למפה הלוח נושא הטקסט באחת האנדרטאות אנדרטאות גבולות גטו ורשה בעיר ורשה בירת פולין היא מערכת של 22 אנדרטאות המציינת אתרים שונים לאורך התוואי שבו התמשכה חומת גטו ורשה במהלך קיומו.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ואנדרטאות גבולות גטו ורשה · ראה עוד »

אנדרטה

אנדרטת השואה והתקומה בתל אביב נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח' אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), גַּלְעֵד או יָד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ואנדרטה · ראה עוד »

ארד

אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וארד · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וארון קודש · ראה עוד »

אלפיים (כתב עת)

אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ואלפיים (כתב עת) · ראה עוד »

אונורה דומייה

אונורה דומייה (בצרפתית: Honoré Daumier; 26 בפברואר 1808 – 10 בפברואר 1879) היה צייר, קריקטוריסט ופסל צרפתי.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ואונורה דומייה · ראה עוד »

נתן רפופורט

#הפניה נתן רפפורט.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ונתן רפופורט · ראה עוד »

נתן גרוס

נתן גרוס בצילומי הסרט "הילדים שלנו" בפולין, 1948 נתן גרוס בראשית דרכו בישראל, 1951 לוחית זיכרון בכניסה לביתו של נתן גרוס לוחית זיכרון לנתן גרוס בקרקוב נתן גרוס (16 בנובמבר 1919 – 5 באוקטובר 2005) היה במאי קולנוע, סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות וקולנוע ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ונתן גרוס · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ופריז · ראה עוד »

פוגרום קישינב

#הפניה פרעות קישינב.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ופוגרום קישינב · ראה עוד »

קנצלר גרמניה

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וקנצלר גרמניה · ראה עוד »

שמואל הירשנברג

שמואל הירשֶׁנְברג (בכתיב יידי: הירשענבערג; בכתיב פולני: Hirszenberg; 22 בפברואר 1865, לודז' – 15 בספטמבר 1908, ירושלים) היה צייר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ושמואל הירשנברג · ראה עוד »

שד (איבר)

שָׁד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לבלוטות החלב המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך בלוטות חלב מורכבות; כל שד מכיל בין 10 ל-20 בלוטות חלב פשוטות הנפגשות כולן בפִטמה. השדיים נחשבים לסימני מין משניים, והם מתפתחים בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. בתרבויות שונות בעולם השדיים הנקביים מהווים סמל מיני.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ושד (איבר) · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ושיש · ראה עוד »

תבליט

שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ותבליט · ראה עוד »

זיוה עמישי-מייזלש

זיוה עמישי-מייזלש (נולדה ב-1939) היא פרופסור אמריטה לתולדות האמנות וכלת פרס ישראל לחקר תולדות האמנות לשנת 2004.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וזיוה עמישי-מייזלש · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וחשמונאים · ראה עוד »

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ובית לוחמי הגטאות · ראה עוד »

גרמניה המערבית

חלוקת גרמניה: באדום - גרמניה המזרחית. בכחול - גרמניה המערבית. בצהוב - מערב ברלין הייתה מובלעת של גרמניה המערבית. בסגול - חבל הסאר גרמניה המערבית (או הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בשנים 1949–1990.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וגרמניה המערבית · ראה עוד »

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וגטו ורשה · ראה עוד »

המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין

#הפניה המוזיאון לתולדות יהודי פולין.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה והמוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין · ראה עוד »

החירות מובילה את העם

"החירות מובילה את העם" (בצרפתית: La Liberté guidant le peuple) הוא ציור מפורסם של אז'ן דלקרואה המתאר את מהפכת יולי 1830 בצרפת, שהדיחה את המלך שארל העשירי.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה והחירות מובילה את העם · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וורשה · ראה עוד »

וילי ברנדט

וילי ברנדט (בגרמנית: Willy Brandt; 18 בדצמבר 1913 – 8 באוקטובר 1992) היה מדינאי סוציאל-דמוקרטי גרמני שכיהן כקנצלר מערב גרמניה בשנים 1969–1974, לפני כן היה ראש ממשלת המדינה הפדרלית של ברלין בשנים 1957–1966, נשיא הבונדסראט בשנים 1957–1958, שר החוץ של גרמניה בשנים 1966–1969, ומנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בשנים 1964–1987.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ווילי ברנדט · ראה עוד »

כצאן לטבח

"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וכצאן לטבח · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה וירושלים · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ויד ושם · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ויוטיוב · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ויודנראט · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1848 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1849 · ראה עוד »

19 באוגוסט

19 באוגוסט הוא היום ה-231 בשנה בלוח הגרגוריאני (232 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו19 באוגוסט · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1903 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1904 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1942 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1948 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו1970 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו2013 · ראה עוד »

7 בדצמבר

7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ו7 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האנדרטה_לזכר_מרד_גטו_ורשה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »