תוכן עניינים
18 יחסים: מצרים, מקרא לישראל, מגילה חיצונית לבראשית, אירביד, עמון, עבר הירדן, עילם, רפאים, תנ"ך, תקופת הברונזה, תחותמס השלישי, הגלעד, כנען, כתבי המארות, כדרלעומר, יעקב חיים טיגאי, יקנעם (מושבה), יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות).
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ומצרים
מקרא לישראל
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ומקרא לישראל
מגילה חיצונית לבראשית
המגילה החיצונית לספר בראשית, היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ומגילה חיצונית לבראשית
אירביד
אירביד (בערבית: إربد, תעתיק מדויק: ארבד) היא העיר השלישית בגודלה בירדן (אחרי עמאן וזרקא) והמטרופולין השנייה בגודלה במדינה.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ואירביד
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ועמון
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ועבר הירדן
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ועילם
רפאים
דוד מחזיק את ראשו הכרות של גולית. לפרשנות חלק מחז"ל גולית ואחיו הענקים היו מצאצאי הרפאים. השם "רפאים" במקרא מתייחס לשתי קבוצות נבדלות.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ורפאים
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ותנ"ך
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ותקופת הברונזה
תחותמס השלישי
תחותמס השלישי (1490 לפנה"ס – 1425 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ותחותמס השלישי
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) והגלעד
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) וכנען
כתבי המארות
כתבי מארות על גבי שברי חרס צלמית של כתבי המארות שהתגלתה בסקארה, קבוצת בריסל כתבי המְאֵרוֹת הם טקסטים מאגיים שנכתבו במצרים העתיקה.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) וכתבי המארות
כדרלעומר
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 כְּדָרְלָעֹמֶר מלך עילם נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה שכדרלעומר עומד בראשה.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) וכדרלעומר
יעקב חיים טיגאי
יעקב חיים (ג'פרי הווארד) טיגאי (באנגלית: Jeffrey Howard Tigay; נולד ב-25 בדצמבר 1941) הוא חוקר מקרא יהודי-אמריקני שחקר את ספר דברים ותרם לכרך ספר דברים של פירוש התורה בהוצאת האגודה היהודית להוצאה לאור (JPS).
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ויעקב חיים טיגאי
יקנעם (מושבה)
יָקְנְעָם (המושבה) היא התיישבות שיתופית במערב עמק יזרעאל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ויקנעם (מושבה)
יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)
יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.
לִרְאוֹת הם (עיר מקראית) ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)