תוכן עניינים
29 יחסים: משה רוזין, אברהם אליהו הרכבי, אביב, נס פך השמן, פיוטרקוב, פיוטרקוב טריבונלסקי, רב צעיר, רב האי גאון, שמואל אלכסנדרוב, שאול חנא קוק, תר"ס, תרנ"ז, תרנ"ח, תרנ"ה, תרס"ב, חיים זליג סלונימסקי, ביקורת המקרא, דפוס, דפוס ראם, דפוס האחים שולזינגר, המאה ה-19, הלל דוד הכהן טריווש, ורשה, וילנה, כתב עת תורני, כתב יד (העתק), יצחק לוין (רב וחוקר), יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף), יהודה לייב פישמן מימון.
משה רוזין
הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ומשה רוזין
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ואברהם אליהו הרכבי
אביב
חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ואביב
נס פך השמן
תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ונס פך השמן
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ופיוטרקוב
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ופיוטרקוב טריבונלסקי
רב צעיר
#הפניה חיים טשרנוביץ.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ורב צעיר
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ורב האי גאון
שמואל אלכסנדרוב
שמואל אלכסנדרוב, 1920 שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ושמואל אלכסנדרוב
שאול חנא קוק
שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ושאול חנא קוק
תר"ס
#הפניה ה'תר"ס.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ותר"ס
תרנ"ז
#הפניה ה'תרנ"ז.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ותרנ"ז
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ותרנ"ח
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ותרנ"ה
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ותרס"ב
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) וחיים זליג סלונימסקי
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) וביקורת המקרא
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ודפוס
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ודפוס ראם
דפוס האחים שולזינגר
דפוס האחים שולזינגר היה בית דפוס והוצאה לאור יהודי שפעל בניו יורק, מבתי הדפוס היהודיים הגדולים בעולם.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ודפוס האחים שולזינגר
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) והמאה ה-19
הלל דוד הכהן טריווש
הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) והלל דוד הכהן טריווש
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) וורשה
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ווילנה
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) וכתב עת תורני
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) וכתב יד (העתק)
יצחק לוין (רב וחוקר)
הרב פרופ' יצחק לוין (Isaac Lewin; 14 בינואר 1906 – 1995) היה רב וחוקר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ויצחק לוין (רב וחוקר)
יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)
יהודה רובינשטיין (תרנ"ט, קרקוב – א' בסיוון תשל"ז, ניו יורק), היה ביבליוגרף עברי, חוקר תולדות חכמי ישראל, ביוגרף, סופר ועורך ספרים.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ויהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
לִרְאוֹת הפסגה (כתב עת) ויהודה לייב פישמן מימון