גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
96 יחסים: מפלגת העבודה, מוזיקה מזרחית, ארץ ישראל, אלימלך פירר, אב"א אחימאיר, אדמו"ר, אהרן מרדכי רוקח, נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה), נבוכדנצר השני, עמיר פרץ, עומר אדם, עורך דין, עובדיה יוסף, פרשת לך לך, פרשת השבוע, פתח תקווה, פילוסוף, צדקיהו, ראש ממשלת ישראל, ראש ישיבה, שמעון פרס, שלמה גורן, שדליץ, שדי חמד (ספר), תחנת הרכבת תל אביב מרכז, לוי אשכול, טלז, ח' בחשוון, חסידות סאווראן, חסידות זידיטשוב, חסידות ביאלה, חצי האי קרים, חשוון, חברון, חיים חזקיהו מדיני, בנימין בן אליעזר, בר מצווה, ברכת השנים, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בלז, בבל, בית פשיסחה, בית"ר, בילוהירסק, גטו קובנה, גטו שאוולי, דוד גוטרמן, ה'תקנ"א, ה'תקע"ד, ה'תקצ"ג, ..., ה'תר"צ, ה'תר"ח, ה'תר"כ, ה'תרמ"ז, ה'תרנ"ח, ה'תרנ"ו, ה'תרס"ה, ה'תרס"ו, ה'תרע"ג, ה'תרצ"ד, ה'תרל"ט, ה'תרל"ח, ה'תרכ"ו, ה'תש"ב, ה'תש"ד, ה'תשנ"ד, ה'תשס"ו, ה'תשע"ט, ה'תשפ"ג, ה'תשל"ג, ה'תשל"ד, ה'תשל"ו, ה'תשט"ו, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ב, הפורט התשיעי, הראשון לציון, השואה, הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הדף היומי, ו' בחשוון, ותן טל ומטר, יעקב וינרוט, יעקב יצחק מפשיסחה, ירושלים, ישראל, ישראל ולץ, ישכר דב רוקח, ישיבת טלז, ישיבת חכמי לובלין, יהדות ליטא, יהודה מאיר שפירא, יהודה צבי הירש אייכנשטיין, יהודים, יום העלייה, יוסף לייב בלוך. להרחיב מדד (46 יותר) »
מפלגת העבודה
#הפניה מפלגת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ומפלגת העבודה · ראה עוד »
מוזיקה מזרחית
מוזיקה מזרחית, או מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצרה בישראל ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ומוזיקה מזרחית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וארץ ישראל · ראה עוד »
אלימלך פירר
אברהם אלימלך פירר, המוכר בשם הרב פירר (נולד ב-3 בנובמבר 1954, ז' בחשוון ה'תשט"ו) הוא יועץ רפואי, מקים אגודת "עזרה למרפא".
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ואלימלך פירר · ראה עוד »
אב"א אחימאיר
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ואב"א אחימאיר · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן מרדכי רוקח
הרב אהרן מרדכי רוקח, 2005 הרב אהרן מרדכי רוקח במרכז, 2015 הרב אהרן מרדכי רוקח (נולד בז' בחשוון ה'תשל"ו, 12 באוקטובר 1975) הוא בנו היחיד של האדמו"ר מבעלזא הרב ישכר דב רוקח והמיועד לרשת את מקומו בבוא היום.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ואהרן מרדכי רוקח · ראה עוד »
נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)
רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש".
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ונתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה) · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
עמיר פרץ
עמיר ארמונד פרץ (נולד ב-9 במרץ 1952, י"ב באדר ה'תשי"ב) הוא פוליטיקאי ישראלי ויושב ראש דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ועמיר פרץ · ראה עוד »
עומר אדם
עומר אדם, 2015 עומר אדם (נולד ב-22 באוקטובר 1993) הוא זמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ועומר אדם · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ועורך דין · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פרשת לך לך
המצרים מעריצים את יופייה של שרי. ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19. פרשת לֶךְ-לְךָ היא פרשת השבוע השלישית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ופרשת לך לך · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ופרשת השבוע · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ופתח תקווה · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ופילוסוף · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וצדקיהו · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וראש ישיבה · ראה עוד »
שמעון פרס
סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ושמעון פרס · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ושלמה גורן · ראה עוד »
שדליץ
שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ושדליץ · ראה עוד »
שדי חמד (ספר)
שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ושדי חמד (ספר) · ראה עוד »
תחנת הרכבת תל אביב מרכז
#הפניה תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ותחנת הרכבת תל אביב מרכז · ראה עוד »
לוי אשכול
לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ולוי אשכול · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וטלז · ראה עוד »
ח' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וח' בחשוון · ראה עוד »
חסידות סאווראן
חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שמקורה בעיירה סאווראן ופעלה באזור ווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחסידות סאווראן · ראה עוד »
חסידות זידיטשוב
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחסידות זידיטשוב · ראה עוד »
חסידות ביאלה
#הפניה חסידות ביאלא.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחסידות ביאלה · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחצי האי קרים · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחשוון · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחברון · ראה עוד »
חיים חזקיהו מדיני
הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1832 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וחיים חזקיהו מדיני · ראה עוד »
בנימין בן אליעזר
בנימין (פוּאד) בן-אליעזר (12 בפברואר 1936 – 28 באוגוסט 2016) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובנימין בן אליעזר · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובר מצווה · ראה עוד »
ברכת השנים
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וברכת השנים · ראה עוד »
ברית הציונים הרוויזיוניסטים
ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »
בלז
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובלז · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובבל · ראה עוד »
בית פשיסחה
בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובית פשיסחה · ראה עוד »
בית"ר
זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובית"ר · ראה עוד »
בילוהירסק
בילוהירסק (באוקראינית: Білогірськ), בלוגורסק (רוסית:Белогорск) או קרסו-בזאר (טטרית של קרים: Qarasuvbazar) - עיר בחצי האי קרים, ששימשה כבירת חאנות קרים לאחר הרס בחצ'יסראי במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ובילוהירסק · ראה עוד »
גטו קובנה
מפת אזור גטו קובנה גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וגטו קובנה · ראה עוד »
גטו שאוולי
גטו שאוולי שכן בעיר שיאוליאי שבליטא והתקיים מסוף אוגוסט 1941 עד סוף יולי 1944.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וגטו שאוולי · ראה עוד »
דוד גוטרמן
רבי דוד גוטרמן מסאווראן (נפטר: ז' בחשוון ה'תרע"ג) היה אדמו"ר חסידי, הרביעי במספר בשושלת סאווראן.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ודוד גוטרמן · ראה עוד »
ה'תקנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תקנ"א · ראה עוד »
ה'תקע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תקע"ד · ראה עוד »
ה'תקצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תקצ"ג · ראה עוד »
ה'תר"צ
#הפניהה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תר"צ · ראה עוד »
ה'תר"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תר"ח · ראה עוד »
ה'תר"כ
#הפניה ה'תר"ך.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תר"כ · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרנ"ח · ראה עוד »
ה'תרנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרנ"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרס"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרע"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ח
יואל משה סלומון.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרל"ח · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תשנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשנ"ד · ראה עוד »
ה'תשס"ו
מלחמת לבנון השנייה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשס"ו · ראה עוד »
ה'תשע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשע"ט · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשפ"ג · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשל"ג · ראה עוד »
ה'תשל"ד
אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשל"ד · ראה עוד »
ה'תשל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשל"ו · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשט"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשכ"ט · ראה עוד »
ה'תשכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וה'תשכ"ב · ראה עוד »
הפורט התשיעי
הפורט התשיעי, קובנה גיא ההריגה בפורט התשיעי הפורט התשיעי היא מצודה, אחת מתוך מערכת מצודות שהוקמו בסוף המאה ה־19 סביב העיר קובנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון והפורט התשיעי · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון והראשון לציון · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון והשואה · ראה עוד »
הבחירות לכנסת העשרים וחמש
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש פתקי בחירות בקלפי בבחירות לכנסת העשרים וחמש שילוט בתוך הקלפי בבחירות לכנסת ה-25 הבחירות לכנסת העשרים וחמש התקיימו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, ותוצאותיהן קבעו את הרכב הכנסת העשרים וחמש.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון והבחירות לכנסת העשרים וחמש · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון והדף היומי · ראה עוד »
ו' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וו' בחשוון · ראה עוד »
ותן טל ומטר
תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ותן טל ומטר (גם שאלת גשמים) היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת על ירידת הגשם.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וותן טל ומטר · ראה עוד »
יעקב וינרוט
יעקב וַיְנרוֹט (ט"ז באב ה'תש"ז, 2 באוגוסט 1947 – ז' בחשוון ה'תשע"ט, 16 באוקטובר 2018) היה עורך דין ישראלי מרקע חרדי, שעסק בעיקר בליטיגציה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויעקב וינרוט · ראה עוד »
יעקב יצחק מפשיסחה
קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויעקב יצחק מפשיסחה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וישראל · ראה עוד »
ישראל ולץ
הרב ישראל ולץ (וועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט אחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וישראל ולץ · ראה עוד »
ישכר דב רוקח
רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וישכר דב רוקח · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה צבי הירש אייכנשטיין
רבי יהודה צבי (הירש) אייכנשטיין (ה'תקנ"א, (1791) - ז' בחשון ה'תר"ח, 17 באוקטובר 1847) היה אדמו"ר חסידי בדור השני בשושלת זידיטשוב.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויהודה צבי הירש אייכנשטיין · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויהודים · ראה עוד »
יום העלייה
בני ישראל חוצים את נהר הירדן ונכנסים לארץ כנען ביום י' בניסן (1919) יום העלייה הוא יום ציון ממלכתי במדינת ישראל המצוין בז' בחשוון.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויום העלייה · ראה עוד »
יוסף לייב בלוך
#הפניה יוסף יהודה לייב בלוך.
חָדָשׁ!!: ז' בחשוון ויוסף לייב בלוך · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ז'_בחשוון
