גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
29 יחסים: משאל עם, מלחמות המהפכה הצרפתית, עבדות, צרפתית, רווחה, לואי אנטואן דה סן-ז'וסט, זכות המרד, זכויות חברתיות, חופש המצפון, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות, חוקה, חירות הדת, בורגנות, דמוקרטיה, המאה ה-19, המאה ה-20, המהפכה הצרפתית, הצהרת זכויות האדם והאזרח, הרפובליקה הצרפתית הראשונה, הזכות לשוויון, הזכות לחינוך, הוועד לשלום הציבור, הוועידה הלאומית, היסטוריון, ולטר גראב, יעקובינים, 1793, 24 ביוני.
משאל עם
פתק הצבעה במשאל העם לשינוי חוקת איטליה (1946) משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ומשאל עם · ראה עוד »
מלחמות המהפכה הצרפתית
מלחמות המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Guerres de la Révolution française) הוא השם שניתן לסדרת עימותים צבאיים גדולים שניטשו בשנים 1792–1802 כתוצאה מאירועי המהפכה הצרפתית. כוחות צרפת המהפכנית התמודדו מול צבאות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, רוסיה ומונרכיות נוספות, שתמכו בהשבת המלוכנות לצרפת. מלחמות המהפכה הצרפתית נחלקות בדרך כלל לשתיים: מלחמת הקואליציה הראשונה (1792–1797) ומלחמת הקואליציה השנייה (1798–1801), אף שצרפת הייתה במלחמה עם בריטניה הגדולה ברציפות מ-1793 עד 1802. פעולות האיבה נפסקו עם חתימת הסכם אמיין ב-1802, אולם העימות נתחדש שוב עם פרוץ המלחמות הנפוליאוניות. הסכם אמיין מציין בדרך כלל את סוף מלחמות צרפת המהפכנית; ברם, ישנם חוקרים המצביעים על מאורעות אחרים לפני 1802 ולאחריה כנקודת ההתחלה של המלחמות הנפוליאוניות. במהלך מלחמות אלו, שהצטיינו בלהט מהפכני צרפתי ובחידושים צבאיים, הנחילו צבאות צרפת המהפכנית תבוסה לשתי קואליציות שנתאגדו מולם, והרחיבו את שליטת צרפת אל ארצות השפלה, איטליה וחבל הריין. הצבאות שנטלו חלק באותן מלחמות היו אדירי ממדים, בעיקר בשל הנהגת שיטת הגיוס ההמוני. כבר משנת 1791 עקבו המונרכיות האירופיות בדאגה אחר אירועי המהפכה הצרפתית והשפעתם הצפויה על המתרחש בשטחן, ושקלו התערבות צבאית, אם כדי לסייע ללואי ה-16 למנוע את התפשטות המהפכה או על מנת לנצל את התוהו ובוהו בממלכה לתועלתן האישית. אוסטריה הציבה כוחות צבא משמעותיים על גבולה עם צרפת וביחד עם פרוסיה הוציאה את הצהרת פילניץ, שאיימה בתוצאות קשות אם המלך לואי והמלכה מרי אנטואנט ייפגעו. לאחר סירובה של אוסטריה להסיג את כוחותיה מהגבול ולחזור בה מאיומיה הכריזה צרפת עליה ועל פרוסיה מלחמה באביב 1792. אוסטריה ופרוסיה הגיבו בפלישה מתואמת לשטח צרפת אך נסוגו בספטמבר אותה שנה לאחר קרב ואלמי. הניצחון בקרב עודד את הוועידה הלאומית להכריז על ביטול המלוכה בצרפת. סדרת ניצחונות שנחל צבא המהפכה הצרפתי ב-1793 הסתיימה בהפסד בקרב נירווינדן, ולנסיגה מארצות השפלה. תבוסות נוספות בהמשך השנה הביאו לעלייתם של היעקובינים ולשלטון הטרור בראשות רובספייר. ב-1794 השתפר המצב משמעותית לאחר ניצחונות על האוסטרים וההולנדים בקרב פלרוס ועל הספרדים בקרב ההר השחור, שסימנו תחילת שלב חדש במלחמה. עד 1795 כבשה צרפת את ארצות השפלה האוסטריות ואת הרפובליקה ההולנדית. בנוסף יצאו פרוסיה וספרד מהמלחמה לאחר שחתמו עם צרפת על הסכם בזל. גנרל אלמוני באותה עת בשם נפוליאון בונפרטה החל באפריל 1796 במערכה לכיבוש איטליה. במהלך אותה שנה הנחילו הצרפתים בפיקודו תבוסה קשה לכוחות בית הבסבורג האוסטרים וגרשו אותם מחצי האי האיטלקי, תוך שהם מנצחים כמעט בכל הקרבות ולוקחים בשבי כ-150,000 חיילים. כאשר החל הצבא הצרפתי לצעוד לעבר וינה ביקשו האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום וחתמו על חוזה קמפו פורמיו, שסיים את מלחמת הקואליציה הראשונה. מלחמת הקואליציה השנייה החלה ב-1798 עם פלישה צרפתית למצרים בפיקודו של נפוליאון. מדינות הקואליציה ניצלו את ההתמקדות הצרפתית במזרח התיכון כדי להשיב לעצמן שטחים שאיבדו במלחמת הקואליציה הראשונה. המלחמה באירופה התחדשה כשכוחות הקואליציה הדפו בהדרגה את הצרפתים מאיטליה ופלשו לשווייץ, עם ניצחונות בקרבות מגנאנו, קסאנו ונובי. אף על פי כן, תבוסת הצבא הרוסי-אוסטרי בקרב ציריך השני בספטמבר גרמה לפרישת רוסיה מהקואליציה השנייה. באותו הזמן השמיד צבאו של נפוליאון מספר כוחות צבאיים מצריים ועות'מאניים בקרבות הפירמידות, הר תבור ואבוקיר. ניצחונות אלה הגבירו את הפופולריות של נפוליאון בצרפת והוא שב לשם כמנצח בסתיו 1799, זאת על אף שהמערכה במצרים הסתיימה בכישלון. ניצחונו של הצי המלכותי הבריטי בקרב הנילוס ב-1798 הגביר את שליטת הבריטים בים התיכון והחליש את הצי הצרפתי. שובו של נפוליאון לצרפת הביא לנפילת הדירקטורט בהפיכת 18 בברימר. נפוליאון מינה עצמו לקונסול, ארגן מחדש את הצבא הצרפתי ופתח במתקפה מחודשת כנגד האוסטרים באיטליה באביב 1800. המערכה באיטליה הסתיימה לאחר ניצחון צרפתי מכריע בקרב מרנגו, שהביא לנסיגת כלל הכוחות האוסטריים מחצי האי האיטלקי. ניצחון צרפתי מכריע נוסף בקרב נוהנלינדן בבוואריה אילץ את האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום בפעם השנייה, וב-1801 נחתם הסכם לינוויל. לאחר פרישת רוסיה ואוסטריה מהקואליציה נותרה בריטניה מבודדת והסכימה לחתום על הסכם אמיין עם נפוליאון ב-1802, שסיים את מלחמות המהפכה. אף על פי כן, המתח שהוסיף לשרור בין הצדדים לא היה ניתן להכלה, ושנה לאחר מכן, עם הקמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, החלו המלחמות הנפוליאוניות.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ומלחמות המהפכה הצרפתית · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ועבדות · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וצרפתית · ראה עוד »
רווחה
פיטר ברויגל, מתוך הסדרה: "שבע המידות הטובות" רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, אושר, או חלק ממרכיבים אלה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ורווחה · ראה עוד »
לואי אנטואן דה סן-ז'וסט
לואי אנטואן לאון דה סן-ז'וסט (צרפתית: Louis Antoine Léon de Saint-Just; 25 באוגוסט 1767 - 28 ביולי 1794) היה מחבר, מצביא, ופוליטיקאי, ממנהיגי המהפכה הצרפתית ושותף פוליטי של מקסימיליאן רובספייר.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ולואי אנטואן דה סן-ז'וסט · ראה עוד »
זכות המרד
בפילוסופיה הפוליטית, זכות המרד היא זכותה או חובתה של אומה להפיל את המשטר כאשר הוא פועל נגד אינטרסים משותפים של אותה אומה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וזכות המרד · ראה עוד »
זכויות חברתיות
#הפניהזכויות האדם#זכויות חברתיות.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וזכויות חברתיות · ראה עוד »
חופש המצפון
חופש המצפון (או חירות המצפון) היא זכות אדם, הקובעת כי כל אדם רשאי להחזיק בערכי מוסר התואמים את מצפונו.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וחופש המצפון · ראה עוד »
חופש העיתונות
לא מסווג / אין נתונים חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וחופש העיתונות · ראה עוד »
חופש ההתאגדות
חופש ההתארגנות או חופש ההתאגדות הוא אחת מהזכויות האזרחיות.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וחופש ההתאגדות · ראה עוד »
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וחוקה · ראה עוד »
חירות הדת
#הפניהחופש דת.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וחירות הדת · ראה עוד »
בורגנות
'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ובורגנות · ראה עוד »
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ודמוקרטיה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והמאה ה-20 · ראה עוד »
המהפכה הצרפתית
נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והמהפכה הצרפתית · ראה עוד »
הצהרת זכויות האדם והאזרח
ההצהרה על זכויות האדם והאזרח. ההצהרה נוסחה בקפידה כך שתתאים באופן אוניברסלי, לכל אדם באשר הוא. הצהרת זכויות האדם והאזרח (בצרפתית: La Déclaration des droits de l'homme et du citoyen) היא אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של המהפכה הצרפתית, המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והצהרת זכויות האדם והאזרח · ראה עוד »
הרפובליקה הצרפתית הראשונה
הרפובליקה הצרפתית הראשונה (בצרפתית:La Première République, בשמה הרשמי - République française) היא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת המשטרים הפרלמנטריים שהתקיימה בצרפת בין הדחתו של לואי ה-16 ב-21 בספטמבר 1792 והכרזת רפובליקה, לבין ההכרזה על נפוליאון לקיסר ב-18 במאי 1804.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והרפובליקה הצרפתית הראשונה · ראה עוד »
הזכות לשוויון
הזכות לשוויון משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה לפי קריטריונים לא רלוונטיים, שעשויים לכלול גזע, מין, גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית ואידאולוגיה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והזכות לשוויון · ראה עוד »
הזכות לחינוך
לימוד נגינה קבוצתי הזכות לחינוך נמנית כאחת מזכויות האדם בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם משנת 1948, ובאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והזכות לחינוך · ראה עוד »
הוועד לשלום הציבור
290px הוועד לשלום הציבור (צרפתית: Comité de salut public) היה גוף שלטוני בצרפת שפעל בעת המהפכה הצרפתית, מ-6 באפריל 1793 ועד ל-2 בנובמבר 1795.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והוועד לשלום הציבור · ראה עוד »
הוועידה הלאומית
הוועידה הלאומית או הקוֹנבֶנט (בצרפתית: Convention nationale) הייתה הפרלמנט בימי המהפכה הצרפתית שהחליף את האספה המכוננת הלאומית שכיהנה למשך שנתיים ואת האספה המחוקקת שכיהנה למשך שנה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והוועידה הלאומית · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 והיסטוריון · ראה עוד »
ולטר גראב
וַלטר גרָאב (Walter Grab; 17 בפברואר 1919 – 17 בדצמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי ממוצא אוסטרי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חוקר גרמניה וצרפת בעת החדשה ומייסד באוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 וולטר גראב · ראה עוד »
יעקובינים
#הפניה המועדון היעקוביני.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ויעקובינים · ראה עוד »
1793
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ו1793 · ראה עוד »
24 ביוני
24 ביוני הוא היום ה-175 בשנה (176 בשנה מעוברת), בשבוע ה-26 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חוקת 1793 ו24 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוקת_1793
