גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: מרכז זלמן שזר, משה אידל, משה די לאון, סיני (כתב עת), סידרא, עודד ישראלי, פסחים, פרובאנס, ר"ן, רמב"ן, רא"ה, ראשונים, רשב"א, רח"ד שעוועל, שמעון בן צמח דוראן, שמואל קרויזר, שלמה בן שמעון דוראן, שלם יהלום, שו"ת הרשב"א, תרביץ, תלמוד ירושלמי, תורת הספירות, חביבה פדיה, חידושי הרמב"ן, בעלי התוספות, ברצלונה, גרשם שלום, דוד אבודרהם, הריצב"א, הריטב"א, הגדה של פסח, הדרום (כתב עת), יצחק סגי נהור, יוסף דן.
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משה אידל
משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ומשה אידל · ראה עוד »
משה די לאון
הרב משה בן שם טוב די לאון (בלאדינו: Moshe ben Sem Tob de León; כנראה 1240 ה'א' ללוח העברי ? -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ומשה די לאון · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
סידרא
עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וסידרא · ראה עוד »
עודד ישראלי
עודד ישראלי (נולד ב־15 באוקטובר 1960) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רב ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ועודד ישראלי · ראה עוד »
פסחים
#הפניה מסכת פסחים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ופסחים · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ופרובאנס · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ור"ן · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ורמב"ן · ראה עוד »
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ורא"ה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ורשב"א · ראה עוד »
רח"ד שעוועל
#הפניה חיים דוב שעוועל.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ורח"ד שעוועל · ראה עוד »
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »
שמואל קרויזר
הרב שמואל מוני קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, 17 בנובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, 19 ביולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ושמואל קרויזר · ראה עוד »
שלמה בן שמעון דוראן
הרב שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; 1400 בערך - 1467), היה בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ושלמה בן שמעון דוראן · ראה עוד »
שלם יהלום
שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ושלם יהלום · ראה עוד »
שו"ת הרשב"א
שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תורת הספירות
#הפניה ספירה (קבלה).
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ותורת הספירות · ראה עוד »
חביבה פדיה
חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וחביבה פדיה · ראה עוד »
חידושי הרמב"ן
#הפניה חידושי הרמב"ן לתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וחידושי הרמב"ן · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברצלונה
ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וברצלונה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר וגרשם שלום · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ודוד אבודרהם · ראה עוד »
הריצב"א
#הפניה ריצב"א.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר והריצב"א · ראה עוד »
הריטב"א
#הפניה ריטב"א.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר והריטב"א · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר והגדה של פסח · ראה עוד »
הדרום (כתב עת)
הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר והדרום (כתב עת) · ראה עוד »
יצחק סגי נהור
רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ויצחק סגי נהור · ראה עוד »
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
חָדָשׁ!!: יהודה בר יקר ויוסף דן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_בר_יקר
