גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: מנזר מר סבא, מנזר המצלבה, מקאמה, משפטים, מזמור, מדבר יהודה, מורי הכנסייה, מוזיקה, מודוס (מוזיקה), אסלאמי, ארמים, אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי, אבות הנצרות, איקונוקלאזם, נצרות אורתודוקסית, נזיר, סורית, ערבית, פרובינקיה רומית, פילוסופיה, פילוסופיה של הדת, קאנון (מוזיקה), קדוש (נצרות), שותא רוסתוולי, תאולוגיה נוצרית, תנ"ך, בן המלך והנזיר, בית אומיה, גאורגיה, גאוטמה הבודהה, דמשק, דפנה אפרת, המנון, האוניברסיטה הפתוחה, הברית החדשה, הכנסייה הקתולית, הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, כומר, יוונית, 1883, 4 בדצמבר, 676, 749.
מנזר מר סבא
דמותו של סבאס, מעיטור מימי הביניים מנזר מר סבא בציור מסדרת "ארץ ישראל הציורית", 1881; באופק – ים המלח והרי מואב המנזר במאה ה-19 (תמונת פוטוכרום) קובץ תמונות מטיול של בני המושבה האמריקנית למר סבא, 1902 מר סבא (מערבית: دير مار سابا, דַיְר מַאר סַאבַּא; ביוונית: Ἱερὰ Λαύρα τοῦ ὉσίουΣάββα τοῦ Ἡγιασμένου, הלאורה הקדושה של סבאס הקדוש מירושלים) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה, בתחומי שטח C. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומנזר מר סבא · ראה עוד »
מנזר המצלבה
מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומנזר המצלבה · ראה עוד »
מקאמה
מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומקאמה · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומשפטים · ראה עוד »
מזמור
The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומזמור · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומדבר יהודה · ראה עוד »
מורי הכנסייה
מורי הכנסייה (בלטינית: Doctores ecclesiae) הוא תואר הניתן לקבוצה מצומצמת של תאולוגים שזכו להכרתן של כנסיות נוצריות ככאלה אשר נודעה להם השפעה מכרעת על התפתחות הנצרות.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומורי הכנסייה · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומוזיקה · ראה עוד »
מודוס (מוזיקה)
מודוסים הם וריאציות טונאליות של הסולמות המוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית).
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ומודוס (מוזיקה) · ראה עוד »
אסלאמי
#הפניה אסלאם.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ואסלאמי · ראה עוד »
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וארמים · ראה עוד »
אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי
#הפניה אברהם אבן חסדאי.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ואברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי · ראה עוד »
אבות הנצרות
#הפניה אבות הכנסייה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ואבות הנצרות · ראה עוד »
איקונוקלאזם
איקונוקלזם קלוויניסטי בלה רושל פיסול על קירות קתדרלת סנט מרטין באוטרכט אשר הושחת בעת הרפורמציה הפרוטסטנטית במאה ה-16 איקונוקלזם מוסלמי בציורי הכנסייה הצלבנית באבו גוש אִיקוֹנוֹקְלָאזם (מיוונית: εἰκονοκλασία – "εἰκών" תמונה, "κλάστειν" לשבור) הוא השחתת סמלי דת.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ואיקונוקלאזם · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ונזיר · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וסורית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וערבית · ראה עוד »
פרובינקיה רומית
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה הפרובינקיות בשנת 395 לספירה פרובינקיה רומית (בלטינית: provincia) היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ופרובינקיה רומית · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה של הדת
הפילוסופיה של הדת היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות העוסקות בדת, עקרונותיה ומהותה, ומקומה בתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ופילוסופיה של הדת · ראה עוד »
קאנון (מוזיקה)
"סומר איסט איקומן אין", הקנון (round) האנגלי הראשון, משנת 1300 קאנון (במוזיקה) הוא כינוי לצורה פוליפונית שלכל קולותיה לחן זהה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וקאנון (מוזיקה) · ראה עוד »
קדוש (נצרות)
על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וקדוש (נצרות) · ראה עוד »
שותא רוסתוולי
שותא רוסתוולי, ציור קיר במנזר המצלבה בירושלים בול בהנפקה מיוחדת של ישראל וגאורגיה המבוסס על ציור קיר ממנזר המצלבה. ברקע הפתיח של עוטה עור הנמר בעברית בתרגומו של דב גפונוב ובגאורגית (למטה) גן ע"ש שותא רוסתוילי בחולון שוֹתַא רוּסתָווֶלִי (בגאורגית: შოთა რუსთაველი; תעתיק לטיני: Shota Rustaveli או Šot’a Rust’aveli) היה משורר גאורגי שחי במאה ה-12 (1165 – 1220 לערך).
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ושותא רוסתוולי · ראה עוד »
תאולוגיה נוצרית
התאולוגיה הנוצרית היא תאולוגיה או שיח, המתייחסת לישו וקורותיו כאל "דבר האל" (יוונית עתיקה: λόγος θέου\ logos theou, לטינית: "Verbum Dei") ומהווה ניסיון לברר את "טעם האמונה הנוצרית".
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ותאולוגיה נוצרית · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ותנ"ך · ראה עוד »
בן המלך והנזיר
ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ובן המלך והנזיר · ראה עוד »
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ובית אומיה · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וגאורגיה · ראה עוד »
גאוטמה הבודהה
המאה ה-1 לספירה סִידְּהָארְטְהַה גַאוּטַמָה (מסנסקריט: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀸𑀭𑁆𑀣 𑀕𑁅𑀢𑀫; בפאלי: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀢𑁆𑀣 𑀕𑁄𑀢𑀫, סִידְּהַטְהַה גוֹטַמַה), הידוע בתור הבּוּדְּהָה (𑀩𑀼𑀤𑁆𑀥, "זה שהתעורר"; למרות שהוא מכונה כך, אין זה שמו, אלא תואר המיוחס לו), היה מורה רוחני הודי, מייסד דת הבודהיזם.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וגאוטמה הבודהה · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ודמשק · ראה עוד »
דפנה אפרת
דפנה אפרת (נולדה ב-9 בפברואר 1955) היא היסטוריונית של האסלאם, פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ודפנה אפרת · ראה עוד »
המנון
הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק והמנון · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק והברית החדשה · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית
#הפניהנצרות יוונית-אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק והכנסייה היוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »
כומר
קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק וכומר · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ויוונית · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ו1883 · ראה עוד »
4 בדצמבר
4 בדצמבר הוא היום ה-338 בשנה (339 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ו4 בדצמבר · ראה עוד »
676
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ו676 · ראה עוד »
749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוחנן מדמשק ו749 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוחנן_מדמשק
