תוכן עניינים
36 יחסים: מעשה קניין, מצווה, משנה, משפט (דין), מחילה (משפט עברי), מהר"ל, ארבע מיתות בית דין, אחרונים, אביי, נודע ביהודה, ספריית אסיף, עד זומם, קניין חזקה, קצות החושן, קובץ יסודות וחקירות השלם, ראשונים, רש"י, רבא, רבה בר נחמני, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי, רבי יוחנן, רכוש, ריש לקיש, שדי חמד, שדי חמד (ספר), שור (אב נזיקין), תוספות, זוטו של ים, גנבה (משפט עברי), דעת (אתר אינטרנט), הפקר, השבת אבדה, הלכה, היקש (הלכה), ייאוש שלא מדעת.
מעשה קניין
במשפט העברי, מעשה קניין הוא מעשה הנדרש כדי ליצור בעלות על נכס או חפץ, או כדי להעביר את אותה בעלות.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומעשה קניין
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומצווה
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומשנה
משפט (דין)
משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומשפט (דין)
מחילה (משפט עברי)
במשפט העברי, מחילה היא מעשה קנייני השייך לסוגת הקניינים הנעשים על ידי סילוק בעלות ותביעה משפטית, שהם הפקר, ייאוש, וסילוק, ויש הסוברים שהיא עצמה מדין סילוק.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומחילה (משפט עברי)
מהר"ל
#הפניה מהר"ל מפראג.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ומהר"ל
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וארבע מיתות בית דין
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ואחרונים
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ואביי
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ונודע ביהודה
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וספריית אסיף
עד זומם
#הפניה עדים זוממים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ועד זומם
קניין חזקה
אדם נועל את דלת ביתו במפתח, קניין השנוי במחלוקת בין הראשונים התקנת מנעול בדלת נחשבת למעשה קניין לפי כל הדעות גידור היא אחת מהדרכים העיקריות להראות בעלות גם תעלה המקיפה ותוחמת את הנכס יכולה להראות בעלות במשפט העברי, קניין חזקה היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וקניין חזקה
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וקצות החושן
קובץ יסודות וחקירות השלם
#הפניה קובץ יסודות וחקירות.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וקובץ יסודות וחקירות השלם
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורש"י
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורבא
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורבה בר נחמני
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורבי שמעון בר יוחאי
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורבי יוסי
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורבי יוחנן
רכוש
רכוש, קניין או נכס הוא מונח המגדיר דבר השייך לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ורכוש
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וריש לקיש
שדי חמד
שְׂדֵי חֶמֶד הוא מושב באזור השרון ליד העיר כפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ושדי חמד
שדי חמד (ספר)
שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ושדי חמד (ספר)
שור (אב נזיקין)
#הפניה קרן (אב נזיקין).
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ושור (אב נזיקין)
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ותוספות
זוטו של ים
#הפניה אבודה ממנו ומכל אדם.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וזוטו של ים
גנבה (משפט עברי)
איסור גנבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בחשאי.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וגנבה (משפט עברי)
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) ודעת (אתר אינטרנט)
הפקר
שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) והפקר
השבת אבדה
הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) והשבת אבדה
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) והלכה
היקש (הלכה)
במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) והיקש (הלכה)
ייאוש שלא מדעת
סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.
לִרְאוֹת ייאוש (משפט עברי) וייאוש שלא מדעת