גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: מ' ניומן, מעצב גרפי, מרב יודילוביץ', מרדכי ארדון, מלחמת העצמאות, מטרואה, מטבע, מורה פרטי, אקואי, אריאל הירשפלד, אגודת הציירים והפסלים, אושוויץ, איזידור אשהיים, נורמנדי, סמל העיר נתניה, סוסנוביץ, עלייה לארץ ישראל, עברות, עבודת כפייה, פריז, צעדת מוות, צרפת, צייר, ש"י, שלזיה, שטר, תשע"ו, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, לו לנדאואר, ט"ו בטבת, זגלמביה, בנק ישראל, בצלאל החדש, בלכהמר, בול דואר, בוכנוואלד, בית העלמין ירקון, גטו סוסנוביץ, המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב), הנוער הציוני, הצבא האדום, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרבנות הצבאית, השואה, הגדה של פסח, הוצאת משכל, ירחמיאל שכטר, ישראלי, ילדי בוכנוואלד, ..., יד ושם, יונה פישר, יוסף טל, יולי, 1920, 1945, 1947, 1975, 1977, 2015, 27 בדצמבר. להרחיב מדד (11 יותר) »
מ' ניומן
#הפניה מרדכי ניומן.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומ' ניומן · ראה עוד »
מעצב גרפי
מעצב גרפי הוא מקצוע שעיקרו עיצוב גרפי לעבודות דפוס, אריזות מוצרים או אתר אינטרנט.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומעצב גרפי · ראה עוד »
מרב יודילוביץ'
מרב יוּדילוביץ' (נולדה ב-19 בנובמבר 1970) היא עיתונאית ומבקרת תרבות ישראלית.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומרב יודילוביץ' · ראה עוד »
מרדכי ארדון
ספרייה הלאומית מרדכי ארדון (13 ביולי 1896 – 18 ביוני 1992) היה מגדולי הציירים הישראלים ובעל שם עולמי.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומרדכי ארדון · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מטרואה
"מטרואה", 15 ביולי 1945 (צילם: זולטן קלוגר) קבוצת ניצולי שואה על סיפון המטרואה, יולי 1945 (צילם: זולטן קלוגר) אד"מ/א/ק מָטָרוֹאה (באנגלית: R.M.S./S.S Mataroa) הייתה האונייה הראשונה שהביאה עולים לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומטרואה · ראה עוד »
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומטבע · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ומורה פרטי · ראה עוד »
אקואי
אקואי (בצרפתית: Écouis) היא קומונה של מחוז אר בצפון צרפת ובה כ-760 תושבים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ואקואי · ראה עוד »
אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ואריאל הירשפלד · ראה עוד »
אגודת הציירים והפסלים
סמליל האגודה אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל הוקמה בשנת 1934 והיא איגדה ציירים ופסלים רבים שפעלו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ואגודת הציירים והפסלים · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ואושוויץ · ראה עוד »
איזידור אשהיים
יוסי שטרן ומרדכי ארדון איזידור אשהיים, דיוקן עצמי 1960 (שמן על בד) איזידור אַשהיים (14 באוקטובר 1891 – 19 במאי 1968) היה אמן ישראלי יליד גרמניה, מורה לציור וממנהלי האקדמיה לאמנות בצלאל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ואיזידור אשהיים · ראה עוד »
נורמנדי
מפת נורמנדי נורמנדי (או נורמנדיה; בצרפתית: Normandie) הוא אזור בצפון צרפת.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ונורמנדי · ראה עוד »
סמל העיר נתניה
סמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וסמל העיר נתניה · ראה עוד »
סוסנוביץ
סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וסוסנוביץ · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ועברות · ראה עוד »
עבודת כפייה
על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ועבודת כפייה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ופריז · ראה עוד »
צעדת מוות
ארמנים מוצעדים על ידי חיילים עות'מאנים חמושים במסגרת רצח העם הארמני. חרפרט, האימפריה העות'מאנית, אפריל 1915 צעדת מוות היא צעדה כפויה של שבויי מלחמה או בני ערובה או מגורשים אחרים אשר מבוצעת במטרה להרוג, להתאכזר או להחליש את האנשים לאורך הדרך.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וצעדת מוות · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וצרפת · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וצייר · ראה עוד »
ש"י
ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וש"י · ראה עוד »
שלזיה
שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ושלזיה · ראה עוד »
שטר
שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ושטר · ראה עוד »
תשע"ו
#הפניה ה'תשע"ו.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ותשע"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ותלמוד תורה · ראה עוד »
לו לנדאואר
#הפניה לו לנדואר.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ולו לנדאואר · ראה עוד »
ט"ו בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וט"ו בטבת · ראה עוד »
זגלמביה
זַגְלֶמְבּיה (בפולנית: Zagłębie Dąbrowskie, "זגלמביה דוֹמְבְּרוֹבְסְקִיֶיה" – "שדות הפחם של דומברובה", העיירה הגדולה באזור) היא אזור גאוגרפי והיסטורי בפולין, המהווה עם אזורים נוספים בדרום פולין את פולין הקטנה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וזגלמביה · ראה עוד »
בנק ישראל
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובנק ישראל · ראה עוד »
בצלאל החדש
"בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות" או "בצלאל החדש" הוא בית ספר לאמנות ועיצוב, שהוקם בירושלים בשנת 1935 במקומו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות".
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובצלאל החדש · ראה עוד »
בלכהמר
אחת הכניסות למחנה בלכהמר (בגרמנית: Blechhammer) היה מחנה בשלזיה עילית (כיום בדרום-מערב פולין), כ-30 ק"מ ממערב לגליוויצה, בו התקיימו מפעלי כימיקלים תחת שלטונה של גרמניה הנאצית, וכן מחנות שבויי מלחמה ומחנות עבודת כפייה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובלכהמר · ראה עוד »
בול דואר
מדען הטילים רוברט גודרד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מצורף מכתב כדי להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובול דואר · ראה עוד »
בוכנוואלד
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) בוכנוואלד (בגרמנית: KZ Buchenwald, Konzentrationslager Buchenwald בתרגום לעברית: יער של עצי אשור) היה מחנה ריכוז בגרמניה הנאצית, מהגדולים בגרמניה, אליו היו מסונפים כ־138 מחנות משנה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובוכנוואלד · ראה עוד »
בית העלמין ירקון
מפת בית הקברות מ-2011, במפה נראים 3 שערי בית הקברות: שער הרחמים בדרום בית הקברות, שער הגאולה במערב ושער החסד במזרח. בית העלמין ירקון ממועד פתיחתו בשנת 1991 הוא בית העלמין המרכזי של גוש דן.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ובית העלמין ירקון · ראה עוד »
גטו סוסנוביץ
גטו סוסנוביץ היה גטו יהודי שהוקם בעיר סוסנוביץ שבמחוז שלזיה עילית בפולין הכבושה בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וגטו סוסנוביץ · ראה עוד »
המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)
מראה המשכן והשדרה האכסדרה הפנימית של בית האופרה פנים אולם בית האופרה המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים - האופרה הישראלית ותיאטרון הקאמרי.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והמשכן לאמנויות הבמה (תל אביב) · ראה עוד »
הנוער הציוני
סמל התנועה הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והנוער הציוני · ראה עוד »
הצבא האדום
דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והצבא האדום · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: יעקב צים והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
הרבנות הצבאית
חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והרבנות הצבאית · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והשואה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת משכל
#הפניהידיעות ספרים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים והוצאת משכל · ראה עוד »
ירחמיאל שכטר
ירחמיאל שכטר (11 באפריל 1900 – 4 בנובמבר 1989) היה קליגרף וטיפוגרף, הקים את ה"מחלקה לכתב" בבצלאל החדש בירושלים ועמד בראש המוסד בין השנים 1955–1957.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וירחמיאל שכטר · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וישראלי · ראה עוד »
ילדי בוכנוואלד
נפתלי). ילדי בוכנוואלד הם 244 ילדים ממחנות ריכוז שונים בגרמניה אשר קובצו במחנה בוכנוואלד.
חָדָשׁ!!: יעקב צים וילדי בוכנוואלד · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ויד ושם · ראה עוד »
יונה פישר
יונה ויוסי פישר (שנות ה-40–50 של המאה ה-20) צוות בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים (יונה שלישי משמאל) יונה פישר (20 בנובמבר 1932 – 3 במרץ 2022) היה אוצר ומבקר אמנות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ויונה פישר · ראה עוד »
יוסף טל
יוסף טל (18 בספטמבר 1910 – 25 באוגוסט 2008) היה מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל (1970) ופרס וולף במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ויוסף טל · ראה עוד »
יולי
יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ויולי · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו1920 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו1945 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו1947 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו1975 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו1977 · ראה עוד »
2015
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו2015 · ראה עוד »
27 בדצמבר
27 בדצמבר הוא היום ה־361 בשנה (362 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב צים ו27 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_צים
