תוכן עניינים
80 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מצרים, מלחמת העולם הראשונה, מכתב למערכת, אמור (מחוז), אנרגיה הידרואלקטרית, ארתור רופין, אשדוד, אזרחות כבוד, אחדות העבודה, אחדות העבודה - פועלי ציון, אברהם הרצפלד, אוניברסיטה, נתיבי אוויר ארץ ישראל, נהריים, נווה שאנן (חיפה), ניל"י, סולל בונה, עטרות, עבר הירדן, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, פנחס רוטנברג, צרפת, צבא האימפריה העות'מאנית, קמפוס, קפריסין, קצין, קונסטנטינופול, ראש ממשלת ישראל, רבקה בהרב, רוסיה, רוטרי ישראל, שמות רחובות בחיפה, שנות ה-30 של המאה ה-20, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחנת הכוח רדינג, תחנת כוח, תחנת כוח הידרואלקטרית, לבנון, טבריה, טירת כרמל, חברת תעופה, חברת החשמל לישראל, חיפה, ברל כצנלסון, בית משפט השלום, בית ספר, דונם, דוד קלעי, ... להרחיב מדד (30 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ומסדה (הוצאת ספרים)
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ומצרים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ומלחמת העולם הראשונה
מכתב למערכת
מכתב למערכת מהעיתון The ''Freeman's Journal'' (העיתון הארצי הוותיק ביותר באירלנד) משנת 1863 ותגובת העורך אליו. מכתב למערכת הוא מכתב הנשלח למערכת של כתב עת או עיתון, לשם פרסומו בכתב העת.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ומכתב למערכת
אמור (מחוז)
מחוז אמור (ברוסית: Амурская область; בתעתיק: אמורסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואמור (מחוז)
אנרגיה הידרואלקטרית
alt.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואנרגיה הידרואלקטרית
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וארתור רופין
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואשדוד
אזרחות כבוד
הדרכון האמריקאי הסמלי של וינסטון צ'רצ'יל, בעל אזרחות כבוד של ארצות הברית אזרחות כבוד או אזרחות לשם כבוד הוא תואר המוענק על ידי מדינה ליחיד שאיננו אזרח שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואזרחות כבוד
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואחדות העבודה
אחדות העבודה - פועלי ציון
אחדות העבודה - פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית בעלת מאפיינים מדיניים ניציים יחסית, שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואחדות העבודה - פועלי ציון
אברהם הרצפלד
אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואברהם הרצפלד
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ואוניברסיטה
נתיבי אוויר ארץ ישראל
נתיבי אוויר ארץ ישראל בע"מ (באנגלית: Palestine Airways limited; בערבית: شركة الطرق الجوية بفلسطين محدودة الضمان) הייתה חברת תעופה עברית פרטית שהוקמה בדצמבר 1934 על ידי פנחס רוטנברג ופעלה בתחומי ארץ ישראל המנדטורית עד הפקעת מטוסיה על ידי שלטונות המנדט הבריטי באוגוסט 1940.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ונתיבי אוויר ארץ ישראל
נהריים
סכר הטיית נהר הירדן תחנת הכוח בנהריים נהריים (בערבית: الباقورة, אל-באקורה) הוא אתר היסטורי בבקעת הירדן, בנקודה הגובלת בין ישראל לבין ממלכת ירדן, סמוך ליישובים מנחמיה ואשדות יעקב.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ונהריים
נווה שאנן (חיפה)
נָוֶה שַׁאֲנָן היא מנהלה מקומית בדרום-מזרח חיפה, המכסה אגד של שכונות התופסות את אוכף ההר המזרחי שבתחומי העיר חיפה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ונווה שאנן (חיפה)
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וניל"י
סולל בונה
לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וסולל בונה
עטרות
מושב עטרות, 1944 עֲטָרוֹת היה מושב עובדים כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה, באזור הדרום-מערבי של שדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ועטרות
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ועבר הירדן
עבדאללה הראשון, מלך ירדן
שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ועבדאללה הראשון, מלך ירדן
פנחס רוטנברג
פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ופנחס רוטנברג
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וצרפת
צבא האימפריה העות'מאנית
סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וצבא האימפריה העות'מאנית
קמפוס
קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים בלילה קמפוס הוא מונח בלטינית המתייחס לשטח שבו ממוקמת האוניברסיטה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וקמפוס
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וקפריסין
קצין
דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וקצין
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וקונסטנטינופול
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וראש ממשלת ישראל
רבקה בהרב
#הפניה מייסדי תל אביב#רבקה בהרב.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ורבקה בהרב
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ורוסיה
רוטרי ישראל
סמליל רוטרי ישראל הכניסה למועדון רוטרי בירושלים, שנות ה-40 של המאה ה-20 רוֹטָרִי ישראל הוא חלק מארגון '''רוטרי הבינלאומי''' (Rotary International). המוגדר כארגון "א-פוליטי, של אנשי עסקים ומקצוע, פעילים ויזמים חברתיים הפועלים בקהילה".
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ורוטרי ישראל
שמות רחובות בחיפה
רחובות חיפה (כ-1400 במספר), בדומה לשמות רחובות בישראל, קרויים על שם אישים חשובים בפן הלאומי ובפן המקומי, מן הטבע ומושגים מתקומת ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ושמות רחובות בחיפה
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ושנות ה-30 של המאה ה-20
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ותל אביב-יפו
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ותלמוד תורה
תחנת הכוח רדינג
רֶדִינְג (במקרים רבים נכתב ומבוטא בטעות: רִידִינג) היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ותחנת הכוח רדינג
תחנת כוח
גיאותרמית - איסלנד תחנת כוח היא מתקן תעשייתי גדול להפקת אנרגיה חשמלית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ותחנת כוח
תחנת כוח הידרואלקטרית
סכמה של תחנת כוח הידרואלקטרית תחנת כוח הידרואלקטרית היא תחנת כוח המייצרת חשמל באמצעות זרימת מים.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ותחנת כוח הידרואלקטרית
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ולבנון
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וטבריה
טירת כרמל
טִירַת כַּרְמֶל, היא עיר במחוז חיפה בישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וטירת כרמל
חברת תעופה
בואינג 767ER של חברת אל על מטוס בואינג 747 בצביעה של חברת וירג'ין אטלנטיק חברת תעופה היא חברה שמתמחה בהטסת אנשים או שינוע סחורות ממקום מסוים לאחר, על ידי שימוש בכלי תעופה (בדרך כלל מטוס נוסעים).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וחברת תעופה
חברת החשמל לישראל
חברת החשמל לישראל היא חברה ממשלתית וציבורית המייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וחברת החשמל לישראל
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וחיפה
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וברל כצנלסון
בית משפט השלום
#הפניה בתי המשפט בישראל#בית משפט השלום.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ובית משפט השלום
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ובית ספר
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ודונם
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ודוד קלעי
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ודוד בן-גוריון
המנדט
#הפניה המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והמנדט
המרכז המסחרי החדש בחיפה
הכניסה למרכז המסחרי החדש שלט של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל המרכז המסחרי החדש הוא מרכז מסחרי שהוקם בעיר התחתית בחיפה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והמרכז המסחרי החדש בחיפה
המרכז החקלאי
בית המרכז החקלאי בשדרות שאול המלך 8 בתל אביב המרכז החקלאי הוא ארגון שנוצר בתקופת היישוב ואשר היווה מסגרת משותפת של גופי ההתיישבות העובדת ושל עובדי החינוך החקלאי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והמרכז החקלאי
המשרד הארצישראלי
המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והמשרד הארצישראלי
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והארץ
האדמה (כתב עת)
כרך שנה א' של גליונות "האדמה" בהוצאת "דפוס אחדות" האדמה היה כתב עת ספרותי שצורף כמוסף חודשי לביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בשנים 1919–1920.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והאדמה (כתב עת)
העיר התחתית
העיר התחתית, או העיר, הוא שמו של הרובע בחיפה הממוקם בחלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות העסקית של חיפה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והעיר התחתית
הקבוצה היפואית
הקבוצה היפואית או קבוצת הנשארים הייתה התארגנות של צעירים ארץ-ישראלים ובהם בוגרי הגימנסיה הרצליה שפעלה בימי מלחמת העולם הראשונה ביפו ותל אביב, ועסקה בהגנת השכונות היהודיות מפני התנפלויות ערבים, באיסוף נשק והתכוננות בפני פרעות עתידיות.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והקבוצה היפואית
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והקונגרס הציוני העולמי
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והשומר
התנדבות
מתנדבים במסע הבחירות של ג'ון קרי, 2004 התנדבות בתיכון רוטברג התנדבות היא מעשה שנעשה מבחירה חופשית של אדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והתנדבות
התעת'מנות
"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והתעת'מנות
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב והגימנסיה העברית "הרצליה"
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וההגנה
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וועד הלשון העברית
ועדת המצב
ועדת המצב הייתה ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וועדת המצב
ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה
ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה הוא גוף ממשלתי-ציבורי המשמש כגוף תכנוני, במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, ביקורתי ושיפוטי בתחומי התכנון והבנייה בשבעת המחוזות של מדינת ישראל, ופועל תחת סמכות משרד האוצר.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וועדה מחוזית לתכנון ולבנייה
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וכתב עת
כביש טבריה צמח
#הפניה כביש טבריה-צמח.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וכביש טבריה צמח
יעקב טהון
טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ויעקב טהון
יצחק בן-יעקב
יצחק בן יעקב (7 ביולי 1891 - 29 בדצמבר 1940) היה מאנשי העלייה השנייה, איש דגניה, מראשוני הטייסים ביישוב וממייסדי חברת "אווירון".
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ויצחק בן-יעקב
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב וירושלים
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ויוסף חיים ברנר
19 במאי
19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ו19 במאי
1905
אלברט איינשטיין.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ו1905
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ו1944
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ו1948
30 בינואר
30 בינואר הוא היום ה-30 בשנה בלוח הגרגוריאני, נשארו עוד 335 ימים (336 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת יקותיאל בהרב ו30 בינואר