גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
23 יחסים: מסכת עירובין, מזיד, מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, אנציקלופדיה תלמודית, נפח, סמ"ק, צמח צדק, תמר מצוי, תשעה באב, תלמוד בבלי, תורה, חמץ, חצי שיעור, חז"ל, בית הלל ובית שמאי, הלכה למשה מסיני, כף החיים, כרת, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, כזית, כביצה, כדי אכילת פרס, יום הכיפורים.
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ככותבת ומסכת עירובין · ראה עוד »
מזיד
ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).
חָדָשׁ!!: ככותבת ומזיד · ראה עוד »
מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
בתחומים רבים בהלכה מצויים מידות, שיעורים ומשקלות הקובעים את גדריהם של חיובים ולאווים שונים.
חָדָשׁ!!: ככותבת ומידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: ככותבת ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
נפח
כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.
חָדָשׁ!!: ככותבת ונפח · ראה עוד »
סמ"ק
#הפניה מטר מעוקב.
חָדָשׁ!!: ככותבת וסמ"ק · ראה עוד »
צמח צדק
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
חָדָשׁ!!: ככותבת וצמח צדק · ראה עוד »
תמר מצוי
תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera; באנגלית: date palm) הוא מין של צומח מסוג תמר שבמשפחת הדקליים.
חָדָשׁ!!: ככותבת ותמר מצוי · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: ככותבת ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ככותבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ככותבת ותורה · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: ככותבת וחמץ · ראה עוד »
חצי שיעור
בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.
חָדָשׁ!!: ככותבת וחצי שיעור · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ככותבת וחז"ל · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: ככותבת ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: ככותבת והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
כף החיים
כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכף החיים · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכרת · ראה עוד »
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (בעברית: כל מה שתיקנו חכמים כעין של התורה תיקנו) הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון · ראה עוד »
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכזית · ראה עוד »
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכביצה · ראה עוד »
כדי אכילת פרס
פרס (.
חָדָשׁ!!: ככותבת וכדי אכילת פרס · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ככותבת ויום הכיפורים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ככותבת
