סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כנסיית בית הכנסת

מַדָד כנסיית בית הכנסת

חלל הכנסייה הישנה והמזבח הציור בכנסייה העתיקה - הדרשה בבית הכנסת כנסיית בית הכנסת (בערבית: كنيسة المجمع, כניסת א-מג'מע) היא כנסייה יוונית-קתולית השוכנת בשוק העירוני בנצרת, במבנה אשר שימש כבית כנסת עתיק והיה בימי הביניים לכנסייה. [1]

23 יחסים: אלישע, אליהו, נעמן (דמות מקראית), נצרת, ספר ישעיהו, ערבית, פרנציסקנים, צרפת (עיר פיניקית), קמרון חבית, בית כנסת, גרם מדרגות, דאהר אל-עומר, המאה ה-18, הר הקפיצה, הבשורה על-פי לוקס, הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית, הכנרת, כנסייה, כפר נחום, ימי הביניים, ישו, יוסף הקדוש, 1887.

אלישע

אלישע בציור קיר מהמאה ה-3 בבית הכנסת בדורה אירופוס אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית - ציור מעשה ידי בנג'מין וסט משנת 1765. אלישע מסרב לקבל את מתנות נעמן - ציור מעשה ידי פטר די גרבר, 1630. אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית - ציור משנת 1549. לפי המתואר בתנ"ך, אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט היה נביא שפעל בממלכת ישראל במאה התשיעית והשמינית לפני הספירה, בתקופת שלטונם של המלכים אחזיה, יורם, יהוא, יהואחז ויואש.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ואלישע · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ואליהו · ראה עוד »

נעמן (דמות מקראית)

נעמן טובל בירדן. איור בתוך תנ"ך פוסטר נַעֲמָן היה שר צבא ארם בתקופת בית אחאב.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ונעמן (דמות מקראית) · ראה עוד »

נצרת

נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ונצרת · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וספר ישעיהו · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וערבית · ראה עוד »

פרנציסקנים

#הפניה המסדר הפרנציסקני.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ופרנציסקנים · ראה עוד »

צרפת (עיר פיניקית)

צרפת היא עיר פיניקית המוזכרת במקרא.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וצרפת (עיר פיניקית) · ראה עוד »

קמרון חבית

קמרון חבית קמרון חבית הוא קירוי בצורה של חצי גליל אופקי.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וקמרון חבית · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ובית כנסת · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וגרם מדרגות · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת והמאה ה-18 · ראה עוד »

הר הקפיצה

הר הקפיצה מהכנסייה הסלזיאנית בנצרת הר הקפיצה (בערבית: جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, הוא הר בהרי נצרת המתנשא לגובה של 397 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת והר הקפיצה · ראה עוד »

הבשורה על-פי לוקס

#הפניה הבשורה על-פי לוקאס.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת והבשורה על-פי לוקס · ראה עוד »

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית

קתדרלת "סיידת א-ניאח" (سيدة النياح) בדמשק, מקום מושבו של הפטריארך המלכיתי הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: كنيسة الرومالملكيين الكاثوليك, בלטינית: Ecclesiae Graecae Melchitae Catholicae) היא כנסייה אוניאטית העומדת בפני עצמה ("סואי יוריס") שהסתפחה לכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת והכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית · ראה עוד »

הכנרת

מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת והכנרת · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וכנסייה · ראה עוד »

כפר נחום

חורבות בית הכנסת בכפר נחום חורבות כנסיית פטרוס הקדוש והכנסייה החדשה המנזר הפרנציסקני כנסיית 12 השליחים עגלה (ארון קודש?) חקוקה על אבן בכפר נחום מבט מהאוויר כפר נחום (בלטינית: Capernaum) היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע, והתקיים מהתקופה החשמונאית ועד התקופה הביזנטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וכפר נחום · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וימי הביניים · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת וישו · ראה עוד »

יוסף הקדוש

ציור המשפחה הקדושה מעשה ידי ברטולומיאו אסטבן מורילו (1645–1650). יוסף מוביל את המשפחה הקדושה הנמלטת מפני הורדוס למצרים, ציור מעשה ידי לורנצו מונקו, 1405. '''ישו בבית הוריו''', ציור מעשה ידי ג'ון אוורט מיליי. לידת ישו, מעשה ידי מרטין שונגאוור (1475–1480). יוסף הקדוש ישן. סצנת לידת ישו מעשה ידי ג'נטיל דה פאבריאנו. המשפחה הקדושה, מעשה ידי ג'יימס קולינסון (המאה ה-19). פסל יוסף וישו הילד. יוסף הקדוש או יוסף מנצרת או יוסף פנדר או יוסף מבית דוד או יוסף הנגר היה יהודי בן המאה הראשונה מנצרת, אשר על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית היה בעלה של מרים אמו של ישו.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ויוסף הקדוש · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כנסיית בית הכנסת ו1887 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כנסיית_בית_הכנסת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »