סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מונגולית

מַדָד מונגולית

השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה. [1]

36 יחסים: מונגוליה, אסיה, אלפבית ארמי, אלפבית קירילי, אירופה, סיביר, עיצורים מקורבים, עיצורים מחוככים, עיצורים אפיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים רוטטים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, קלמיקיה, קירגיזסטן, רוסיה, שפה, שפות אלטאיות, טורקית, חיילונגג'יאנג, ברית המועצות, בוריאטית, בוריאטיה, בית ספר, ג'ילין, המאה ה-12, הרפובליקה העממית של סין, כתב מונגולי, 1648, 1924, 1943.

מונגוליה

מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית ומונגוליה · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: מונגולית ואסיה · ראה עוד »

אלפבית ארמי

כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).

חָדָשׁ!!: מונגולית ואלפבית ארמי · ראה עוד »

אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.

חָדָשׁ!!: מונגולית ואלפבית קירילי · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: מונגולית ואירופה · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית וסיביר · ראה עוד »

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים אפיים · ראה עוד »

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים סותמים · ראה עוד »

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים רוטטים · ראה עוד »

עיצורים שפתיים

בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »

עיצורים שיניים

עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים שיניים · ראה עוד »

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים חוככים · ראה עוד »

עיצורים חכיים

#הפניה עיצורים חיכיים.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים חכיים · ראה עוד »

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).

חָדָשׁ!!: מונגולית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »

קלמיקיה

חאנת ג'ונגריה, מדינתם של הקלמיקים, ב-1720, צבועה בירוק מתוך מפה שציירו האסירים השוודים, שנשבו על ידי פטר הגדול רפובליקת קלמיקיה (ברוסית: Республика Калмыкия, קלמיקית: Хальмг Тангч; בתעתיק: חלמג טנגץ') היא רפובליקה בפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מונגולית וקלמיקיה · ראה עוד »

קירגיזסטן

הרפובליקה הקירגיזית (בקירגיזית: Кыргыз Республикасы, ברוסית: Кыргызская Республика) היא מדינה הררית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית וקירגיזסטן · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית ורוסיה · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: מונגולית ושפה · ראה עוד »

שפות אלטאיות

שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.

חָדָשׁ!!: מונגולית ושפות אלטאיות · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: מונגולית וטורקית · ראה עוד »

חיילונגג'יאנג

כנסיית סופיה הקדושה בחארבין חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג (כתב סיני: 黑龙江, פין-יין: Hēilóngjiāng Shěng - IPA) הוא מחוז בצפון־מזרח סין.

חָדָשׁ!!: מונגולית וחיילונגג'יאנג · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית וברית המועצות · ראה עוד »

בוריאטית

בּוּרְיָאטִית (Буряад хэлэн) היא שפה קרובה למונגולית המשמשת את הבוריאטים, קבוצה אתנית החיה בעיקר ברפובליקה בוריאטיה שברוסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית ובוריאטית · ראה עוד »

בוריאטיה

רפובליקת בּוּרְיָאטְיָה (רוסית: Респу́блика Буря́тия, בוריאטית: Буряад Республика) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: מונגולית ובוריאטיה · ראה עוד »

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חָדָשׁ!!: מונגולית ובית ספר · ראה עוד »

ג'ילין

גִ'ילִין (בסינית: 吉林/Jílín) (או קִירִין) הוא מחוז בצפון־מזרח סין.

חָדָשׁ!!: מונגולית וג'ילין · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: מונגולית והמאה ה-12 · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: מונגולית והרפובליקה העממית של סין · ראה עוד »

כתב מונגולי

כתב מונגולי (במונגולית 17px - "מונגול ביצ'יג") הוא הכתב העתיק בו נכתבת השפה המונגולית מאז המאה ה-13 ונמצא בשימוש עד ימינו אנו (הכתב הרשמי כיום במונגוליה הוא הכתב הקירילי).

חָדָשׁ!!: מונגולית וכתב מונגולי · ראה עוד »

1648

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מונגולית ו1648 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מונגולית ו1924 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מונגולית ו1943 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מונגולית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »