סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מיכאי האמיץ

מַדָד מיכאי האמיץ

מיכאי האמיץ (ברומנית: Mihai Viteazul, בהונגרית: Vitéz Mihály; 1558–9 באוגוסט 1601) היה נסיך ולאכיה בין השנים 1593–1601, נסיך טרנסילבניה בין השנים 1599–1600, ונסיך מולדובה בשנת 1600. [1]

26 יחסים: מאי, אלכסנדרו הרע, אוקטובר, נסיכות מולדובה, נצרות אורתודוקסית, ספטמבר, ראדו מיכניה, רומנים, רומנית, רומניה, טרנסילבניה, ז'יגמונד באטורי, ג'ורג'ו בסטה, גנרל, גרמנית, המלחמה הארוכה (1593–1606), הונגרית, היסטוריה של רומניה, ולאכיה, ולונים, 1558, 1593, 1599, 1600, 1601, 9 באוגוסט.

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ומאי · ראה עוד »

אלכסנדרו הרע

אלכסנדרו הרע (רומנית: Alexandru cel Rău; ? – 20 במרץ 1597), הידוע אצל היסטוריונים רומנים גם בשם אלכסנדרו השלישי של מלודובה ולפעמים אלכסנדרו החמישי של ולאכיה, היה שליט מולדובה ביוני 1592 ושליט נסיכות ולאכיה (מונטניה) בין אוגוסט 1592 – ספטמבר 1593.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ואלכסנדרו הרע · ראה עוד »

אוקטובר

אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ואוקטובר · ראה עוד »

נסיכות מולדובה

נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ונסיכות מולדובה · ראה עוד »

נצרות אורתודוקסית

הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וספטמבר · ראה עוד »

ראדו מיכניה

ראדו מיכניה, נקרא לפעמים על ידי היסטוריונים – ראדו התשיעי מיכניה (ברומנית: Radu Mihnea (בערך 1586 איסטנבול – 13 בינואר 1626 חרלאו) היה שליט ולאכיה בשנים 1602-1601, 1611, 1616-1611 ו-1623-1620, ושליט מולדובה בין 1619-1616 ובין 1626-1623. ניהל מדיניות בדרך כלל נאמנה לאימפריה העות'מאנית ובעת מלוכתו בין 1623 -1626 הנהיג בפועל את שתי הנסיכויות הרומניות גם יחד, כשבנו הצעיר, אלכסנדרו העלם, מלך בוולאכיה, והוא עצמו בנסיכות מולדובה. בעל חינוך יווני,בתקופתו התחזקה השפעת הכמורה והיועצים היוונים בנסיכויות הרומניות. תיווכו בין פולין ובין האימפריה העות'מאנית עזר למנוע עוד עימותים צבאים שיכלו לזרוע הרס על אדמות הארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וראדו מיכניה · ראה עוד »

רומנים

ציור של רומנייה בלבוש לאומי ציור של רומני בלבוש לאומי הרומנים הם קבוצה אתנית החיה כיום בתחום המדינות רומניה ומולדובה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ורומנים · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ורומנית · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ורומניה · ראה עוד »

טרנסילבניה

פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וטרנסילבניה · ראה עוד »

ז'יגמונד באטורי

ז'יגמונד באטורי (בהונגרית: Báthory Zsigmond; 1573 – 27 במרץ 1613) היה נסיך טרנסילבניה מספר פעמים בין השנים 1586–1602, ב-1598 הפך גם לדוכס רציבוז' ואופולה בשלזיה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וז'יגמונד באטורי · ראה עוד »

ג'ורג'ו בסטה

ג'ורג'ו בסטה ג'ורג'ו בסטה (באיטלקית: Giorgio Basta; 1544 - 20 בנובמבר 1607), היה רוזן חוסט, גנרל שעמד בראש צבא האימפריה הרומית הקדושה במלחמה הארוכה נגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וג'ורג'ו בסטה · ראה עוד »

גנרל

דרגת גנרל בצבא ארצות הברית גנרל היא דרגה צבאית בכירה, ובדרך כלל הבכירה ביותר, ברוב צבאות העולם.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וגנרל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וגרמנית · ראה עוד »

המלחמה הארוכה (1593–1606)

המלחמה הארוכה (או המלחמה הארוכה בטורקים, בגרמנית: Der Lange Türkenkrieg, בתרגום לרומנית: Războiul cel Lung), הידועה גם כמלחמת שלוש-עשרה השנה, מלחמת חמש-עשרה השנה של הונגריה 1591-1606, (בהונגרית: Tizenöt éves háború) או המלחמה האוסטרית-עות'מאנית השלישית (בטורקית: 1593-1606 Osmanlı-Avusturya Savaşı) התנהלה בשנים 1591 או 1593–1606 והייתה מלחמת גבולות בין האימפריה ההבסבורגית המיוצגת על ידי הארכידוכסות האוסטרית ("אוסטריה") ובנות בריתה ובין האימפריה העות'מאנית כשזירות הקרב היו הבלקן, הונגריה, טרנסילבניה והנסיכויות הרומניות.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ והמלחמה הארוכה (1593–1606) · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ והונגרית · ראה עוד »

היסטוריה של רומניה

צבאו של מיכאי האמיץ, הראשון שאיחד למשך זמן קצר את נסיכויות מולדובה, ולאכיה וטרנסילבניה לישות מדינית אחת בשנת 1600; ציור של גאורגה טאטארסקו ההיסטוריה של רומניה כישות מדינית מתחילה במאה ה-19 עם יצירתה של אוניה פרסונלית של נסיכות מולדובה וולאכיה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ והיסטוריה של רומניה · ראה עוד »

ולאכיה

ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וולאכיה · ראה עוד »

ולונים

#הפניהולוניה.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ וולונים · ראה עוד »

1558

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו1558 · ראה עוד »

1593

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו1593 · ראה עוד »

1599

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו1599 · ראה עוד »

1600

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו1600 · ראה עוד »

1601

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו1601 · ראה עוד »

9 באוגוסט

9 באוגוסט הוא היום ה-221 בשנה, (222 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מיכאי האמיץ ו9 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מיכאי_האמיץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »