תוכן עניינים
32 יחסים: מתמטיקאי, מלחמת העולם השנייה, מדינת ישראל, מדיניות הקיצוב, מורה, אליפות ישראל בשחמט 1951, אוסטריה, אולימפיאדת השחמט 1928, אולימפיאדת השחמט 1952, אולימפיאדת השחמט 1954, אולימפיאדת השחמט 1956, עלייה לארץ ישראל, פולין, פיזיקה, צ'כוסלובקיה, קרקוב, רוז'ינוי, רובנו, שחמטאי, תל אביב-יפו, תיכון עירוני ה' (תל אביב), ברית המועצות, בלארוס, בית העלמין קריית שאול, דוד בן-גוריון, האימפריה הרוסית, הלסינקי, הגימנסיה העברית "הרצליה", ישראל, 1 בדצמבר, 16 בינואר, 1950.
- שחמטאים פולנים
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ומתמטיקאי
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ומלחמת העולם השנייה
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ומדינת ישראל
מדיניות הקיצוב
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה).
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ומדיניות הקיצוב
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ומורה
אליפות ישראל בשחמט 1951
אליפות ישראל הראשונה בשחמט. מימין לשמאל: פנחס רוזן, דוד בן-גוריון, ישראל בהרב, וד"ר יהודה גרינגרד אליפות ישראל בשחמט 1951 הייתה האליפות הראשונה של ישראל בשחמט.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואליפות ישראל בשחמט 1951
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואוסטריה
אולימפיאדת השחמט 1928
אולימפיאדת השחמט השנייה אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה, תחרות לחובבנים ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואולימפיאדת השחמט 1928
אולימפיאדת השחמט 1952
אולימפיאדת השחמט העשירית אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואולימפיאדת השחמט 1952
אולימפיאדת השחמט 1954
אולימפיאדת השחמט ה-11 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואולימפיאדת השחמט 1954
אולימפיאדת השחמט 1956
אולימפיאדת השחמט ה-12 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ואולימפיאדת השחמט 1956
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ועלייה לארץ ישראל
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ופולין
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ופיזיקה
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) וצ'כוסלובקיה
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) וקרקוב
רוז'ינוי
רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ורוז'ינוי
רובנו
שלט הנצחה לקהילת יהודי רובנה ברחוב קהילת רובנה בפתח תקווה רוֹבְנוֹ (באוקראינית: Рівне, ריבְנֶה; ברוסית: Ровно; בפולנית: Równe, רוֹבְנֶה; ביידיש: ראָוונע) היא עיר בחבל ווהלין באוקראינה, במרכז מחוז רובנו שבצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ורובנו
שחמטאי
ציור של שחמטאים משחקים איזידור קאופמן - "שחקני השח" איור של משחק בין שני שחמטאים. שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ושחמטאי
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ותל אביב-יפו
תיכון עירוני ה' (תל אביב)
תיכון עירוני ה' על שם ד"ר שאול לוין הוא בית ספר על-יסודי ברחוב בן-יהודה בתל אביב, בצפון-מערב הצפון הישן.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ותיכון עירוני ה' (תל אביב)
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) וברית המועצות
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ובלארוס
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ובית העלמין קריית שאול
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ודוד בן-גוריון
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) והאימפריה הרוסית
הלסינקי
הלסינקי (בפינית: Helsinki,, בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש") היא בירת פינלנד.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) והלסינקי
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) והגימנסיה העברית "הרצליה"
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) וישראל
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ו1 בדצמבר
16 בינואר
16 בינואר הוא היום ה-16 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ו16 בינואר
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת מנחם אורן (שחמטאי) ו1950
ראה גם
שחמטאים פולנים
- אוסקר טנר
- איגנץ פון פופיל
- אלכסנדר פלמברג
- ארטור דונקלבלום
- אריה מוהליבר
- ארנולד אורבך
- ארתור פופלבסקי
- גדליהו שפירא
- גרז סלווה
- גרז רוטלוי
- דוד דניוסצבסקי
- דוד ינובסקי
- דויד פשפיורקה
- הירונים צ'רנובסקי
- ויקטור קורצ'נוי
- ולטר ג'ון
- ז'אן טאובנהאוס
- זדז'יסלב בלסיצ'מן
- יאן קלצ'ינסקי
- יאן קלצ'ינסקי (הצעיר)
- יאן-קשישטוף דודה
- יהודה גרינפלד
- יוהנס צוקרטורט
- יוסף זבינסקי
- יוסף צוקרמן
- יצחק אלוני
- ישראל דינר
- לאון שוורצמן
- מאיר ראוך
- מוניקה סוצ'קו
- מיגל ניידורף
- מנחם אורן (שחמטאי)
- מקס ג'וד
- משה בלאס
- משה הירשביין
- משה לובצקי
- משה צ'רניאק
- סאלו פינקלשטיין
- סבלי טרטקובר
- סטניסלב קון
- סלומון לאנגלבן
- עקיבא רובינשטיין
- פאולין פרידמן
- קרול פילץ
- רוזה הרמן
- שמואל פקטור
- שמואל רשבסקי
- שמעון אברמוביץ וינוור