תוכן עניינים
21 יחסים: ממלוכים, מסעי הצלב, מסגד, מצביא, מחראב, מדינאי, מינבר, ארקאדה, אחמד אל-ג'זאר, נמל עכו, סולימאן פאשה, סינאן פאשה, עמוד, ערבית, עכו, צריח (מסגד), קמרון צולב, המאה ה-18, האימפריה העות'מאנית, כיפה (מבנה), 1816.
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וממלוכים
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומסעי הצלב
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומסגד
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומצביא
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומחראב
מדינאי
מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומדינאי
מינבר
מינבר במסגד בעמאן מינבר במסגד בטורעאן מסגד הלבן בנצרת מִ֫נְבַּר (בערבית: مِنْبَر) הוא דוכן במסגד שעליו עומד האימאם כדי לשאת דרשה ("חֻ֫'טְבּה").
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ומינבר
ארקאדה
#הפניה ארקדה.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וארקאדה
אחמד אל-ג'זאר
ציור קיר לזכר אחמד אל ג'זאר, על גבי האודיטוריום בעכו מסגד אל-ג'זאר בעכו הכניסה לחמאם אל-באשה חאן אל-עומדאן - מבט לכיוון מגדל השעון בצידו הצפוני של המבנה אחמד פאשה אל-ג'זאר (בערבית: أحمد الجزار, או أحمد البوشناقي ("אחמד הבוסני"); 1720 – 23 באפריל 1804) היה מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות'מאנית בין השנים 1775–1804.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ואחמד אל-ג'זאר
נמל עכו
נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה) סירות בנמל מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ונמל עכו
סולימאן פאשה
אמת המים לעכו ליד לוחמי הגטאות – מפעל בנייה של סולימאן פאשה שפעל במשך 133 שנים סולימאן פאשה (בערבית: سليمان باشا; בסביבות 1750 – אוגוסט 1819), המכונה "אל-עאדל" (العادل - "עושה הצדק"), היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1819-1805.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וסולימאן פאשה
סינאן פאשה
#הפניה סינאן פאשא.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וסינאן פאשה
עמוד
עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ועמוד
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וערבית
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ועכו
צריח (מסגד)
#הפניה מינרט.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וצריח (מסגד)
קמרון צולב
קמרון צולב בבזיליקה פלדיאנה בעיר ויצ'נצה, איטליה קמרון צולב הוא סוג קירוי בצורה של שני קמרונות חבית החותכים אחד את השני בניצב.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וקמרון צולב
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) והמאה ה-18
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) והאימפריה העות'מאנית
כיפה (מבנה)
כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) וכיפה (מבנה)
1816
שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.
לִרְאוֹת מסגד הים (עכו) ו1816