גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
69 יחסים: ממשלת הונגריה, משפחה (שבועון), משה גרינוולד, ארץ ישראל, אריה ארליך, אזרחות, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן רוקח, אוסטרו-הונגריה, עלון פרשת השבוע, עלים לתרופה (עלון), פסח שני, פרמישלני, פליט, פולין, קצין, קריית בעלז, רחוב אחד העם, רב, רוסיה, תנ"ך, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, ט"ו באייר, ט' בשבט, טיש, חסידות, חסידות קוברין, חסידות זוויהל, חסידות בעלז, חצר חסידית, בעלז, בלז, בודפשט, בית שמש, בית הקברות בטבריה, בילגוריי, גסטאפו, גרמניה, גטו בוכניה, ה'תרס"א, ה'תרפ"ו, ה'תש"ט, ה'תש"ח, ה'תש"ג, ה'תש"ד, ה'תש"ו, ה'תש"י, ה'תשע"ז, ..., השואה, הלכה, הבעל שם טוב, הונגריה, הוצאה לאור, כ"ד בטבת, כ"ה בחשוון, י"ט בטבת, יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה, ישכר דב רוקח, ישכר דב רוקח (הראשון), 17 בנובמבר, 1901, 1926, 1943, 1944, 1946, 1948, 1949. להרחיב מדד (19 יותר) »
ממשלת הונגריה
ממשלת הונגריה (בהונגרית: Magyarország Kormánya) היא הרשות המבצעת בהונגריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וממשלת הונגריה · ראה עוד »
משפחה (שבועון)
גיליון אמצע השבוע, מאי 2013 משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ומשפחה (שבועון) · ראה עוד »
משה גרינוולד
שו"ת ערוגת הבושם - מהדורה ראשונה, סוואליווע, תרע"ב הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 – ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ומשה גרינוולד · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וארץ ישראל · ראה עוד »
אריה ארליך
אריה ארליך (נולד בט"ז באלול ה'תשמ"ז, 10 בספטמבר 1987) הוא עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו חרדי ישראלי, חסיד חב"ד.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואריה ארליך · ראה עוד »
אזרחות
בלגית (דוגמה) אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואזרחות · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואהרן רוקח · ראה עוד »
אוסטרו-הונגריה
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »
עלון פרשת השבוע
#הפניה עלון שבת.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ועלון פרשת השבוע · ראה עוד »
עלים לתרופה (עלון)
#הפניה עלים לתרופה (עלון שבת).
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ועלים לתרופה (עלון) · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ופסח שני · ראה עוד »
פרמישלני
#הפניה פרמישלן.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ופרמישלני · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ופליט · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ופולין · ראה עוד »
קצין
דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וקצין · ראה עוד »
קריית בעלז
הכניסה הראשית למרכז העולמי ברחוב בינת יששכר קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וקריית בעלז · ראה עוד »
רחוב אחד העם
מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ורחוב אחד העם · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ורב · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ורוסיה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ותנ"ך · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ותלמוד תורה · ראה עוד »
ט"ו באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וט"ו באייר · ראה עוד »
ט' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וט' בשבט · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וטיש · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וחסידות · ראה עוד »
חסידות קוברין
חסידות קוברין היא חסידות ליטאית.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וחסידות קוברין · ראה עוד »
חסידות זוויהל
#הפניה חסידות זווהיל.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וחסידות זוויהל · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וחסידות בעלז · ראה עוד »
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וחצר חסידית · ראה עוד »
בעלז
#הפניה בלז.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובעלז · ראה עוד »
בלז
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובלז · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובודפשט · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובית שמש · ראה עוד »
בית הקברות בטבריה
#הפניה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובית הקברות בטבריה · ראה עוד »
בילגוריי
בילגוריי (בפולנית: Biłgoraj; ביידיש: בילגאריי) היא עיר בדרום-מזרח פולין, כ-90 ק"מ מדרום ללובלין, בירתו של מחוז בילגוריי.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ובילגוריי · ראה עוד »
גסטאפו
#הפניה גסטפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וגסטאפו · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וגרמניה · ראה עוד »
גטו בוכניה
#הפניה בוכניה#גטו בוכניה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וגטו בוכניה · ראה עוד »
ה'תרס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תרס"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תש"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"ג · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשע"ז
ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וה'תשע"ז · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח והשואה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח והלכה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח והבעל שם טוב · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח והונגריה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח והוצאה לאור · ראה עוד »
כ"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וכ"ד בטבת · ראה עוד »
כ"ה בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וכ"ה בחשוון · ראה עוד »
י"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וי"ט בטבת · ראה עוד »
יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה
רבי אהרן רוקח יציאתו של האדמו"ר מבעלז מהונגריה אירעה בימי השואה, בתחילת שנת 1944.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ויציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה · ראה עוד »
ישכר דב רוקח
רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט ה'תש"ח, 19 בינואר 1948) הוא האדמו"ר מבעלז משנת ה'תשכ"ו (1966) והחמישי בשושלת חסידות זו.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וישכר דב רוקח · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הראשון)
מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו17 בנובמבר · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1901 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1926 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1943 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1944 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי רוקח ו1949 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_רוקח
