תוכן עניינים
55 יחסים: ממשלה, משפט חוקתי, משפטים, מגילת העצמאות, אמנון רובינשטיין, ניגוד עניינים, עיריית תל אביב, עיתון, פסק דין בנק המזרחי, פסק דין הנדלמן, פקודת העיתונות, קול העם, שמעון אגרנט, שר המשטרה, שר הפנים, שלום הציבור, שוויון, שיטת הממשל בישראל, זכויות האדם, זכויות יסוד, חקיקה, חופש מדת, חופש דת, חופש העיסוק, חופש הביטוי, חוק, חוק ההסדרים, חוק יסוד, חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: החקיקה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוקתיות, חוקה, חוקה (ישראל), ברק מדינה, בג"ץ קול העם, בג"ץ ברגמן, ביקורת שיפוטית, בית המשפט העליון, גדעון ספיר (משפטן), המשפט החוקתי של מדינת ישראל, המהפכה החוקתית, האספה המכוננת, הצעת חוק יסוד: החקיקה, החקיקה בישראל, החלטת הררי, הוצאת שוקן, הכנסת, הכנסת הראשונה, ... להרחיב מדד (5 יותר) »
ממשלה
הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וממשלה
משפט חוקתי
משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים השולטים בתחום הכוחות והסמכות של גופים שונים, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ומשפט חוקתי
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ומשפטים
מגילת העצמאות
מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ומגילת העצמאות
אמנון רובינשטיין
רובינשטיין (משמאל), 1969 אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931) הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ואמנון רובינשטיין
ניגוד עניינים
ניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים הוא מצב שבו אדם ממלא תפקיד, כאשר יש לו אינטרס נוסף, סותר, אשר עלול להשפיע על החלטותיו ולהוות שיקול זר.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וניגוד עניינים
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ועיריית תל אביב
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ועיתון
פסק דין בנק המזרחי
פסק הדין בעניין בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, שניתן בנובמבר 1995, הוא פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון הישראלי בעניין המהפכה החוקתית, לאחר כינון חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ופסק דין בנק המזרחי
פסק דין הנדלמן
כתב האישום פסק דין הנדלמן ניתן בבית משפט השלום תל אביב-יפו, על ידי השופט דוד רוזן, ובו נקבע שפקודת מס הכנסה אינה אוסרת ייעוץ מס שאינו מלווה בייצוג בפני רשות המיסים, בידי מי שאינו רשום בפנקס יועצי המס.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ופסק דין הנדלמן
פקודת העיתונות
פקודת העיתונות הייתה פקודה אשר נחקקה בשנת 1933 על ידי השלטון המנדטורי בארץ ישראל, במטרה לתת לשלטונות מכשיר פיקוח יעיל על העיתונות היהודית והערבית ובכך לדכא גילויים של מחאה ומרי נגד השלטון.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ופקודת העיתונות
קול העם
"קול העם" היה עיתון יומי עברי של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ושל ממשיכתה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שיצא לאור בין השנים 1937 עד 1975.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וקול העם
שמעון אגרנט
כיכר השופט אגרנט בירושלים שמעון אגרנט (5 בספטמבר 1906 – 10 באוגוסט 1992) היה הנשיא השלישי של בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושמעון אגרנט
שר המשטרה
#הפניה המשרד לביטחון לאומי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושר המשטרה
שר הפנים
#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושר הפנים
שלום הציבור
שלום הציבור הוא מושג שסתום משפטי שמקורו במשפט המקובל ומשקף את זכותו של הציבור להתנהל בלי שתופרע שלוות חייו על ידי הפרה של הסדר הציבורי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושלום הציבור
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושוויון
שיטת הממשל בישראל
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ושיטת הממשל בישראל
זכויות האדם
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וזכויות האדם
זכויות יסוד
#הפניה זכויות אדם בסיסיות.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וזכויות יסוד
חקיקה
חקיקה היא תהליך יצירתם של חוקים, בדרך כלל על ידי הפרלמנט, אך גם בדרכים נוספות, כגון קביעת חוק על ידי מלך או מושל צבאי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחקיקה
חופש מדת
חופש מדת הוא אחת החירויות הניתנות לאזרח במסגרת הזכות לחירות כנספח לחופש דת, בשיטת משטר של דמוקרטיה ליברלית.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחופש מדת
חופש דת
250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחופש דת
חופש העיסוק
חופש העיסוק הוא הזכות הטבעית של כל אדם לעסוק בכל עיסוק או מקצוע שיחפוץ בו.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחופש העיסוק
חופש הביטוי
נואם בפינת נואמים בלונדון, 1974 חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחופש הביטוי
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק
חוק ההסדרים
חוק ההסדרים הוא שם מקוצר לאיגוד של תיקוני חקיקה שממשלת ישראל מגישה לחקיקה בכנסת, כמעט מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק ההסדרים
חוק יסוד
חוק־יסוד הוא חוק ישראלי בעל מעמד חוקתי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק יסוד
חוק יסוד: חופש העיסוק
חוק יסוד: חופש העיסוק הוא חוק יסוד שנועד להגן על חופש העיסוק, כלומר על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק יסוד: חופש העיסוק
חוק יסוד: החקיקה
#הפניה הצעת חוק יסוד: החקיקה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק יסוד: החקיקה
חוק יסוד: הכנסת
חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק יסוד: הכנסת
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד, שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוקתיות
חוקתיות היא התאימות של חוקים וחקיקת משנה לחוקה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוקתיות
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוקה
חוקה (ישראל)
למדינת ישראל אין חוקה אחידה, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה, בהתאם להחלטת הררי שהתקבלה באספה המכוננת, חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות האדם, כתחליף לחוקה אחידה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וחוקה (ישראל)
ברק מדינה
ברק מדינה (נולד ב-6 במרץ 1966) הוא רקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור מן המניין למשפטים ומופקד הקתדרה לדיני זכויות האדם ע"ש השופט חיים כהן.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וברק מדינה
בג"ץ קול העם
המאמר שהוביל לצו הסגירה נגד "קול העם" בג"ץ קול העם (בשמו המלא: בג"ץ 73/53 חברת קול העם נ' שר הפנים) הוא פסק דין משנת 1953 של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ שנכתב על ידי השופט שמעון אגרנט.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ובג"ץ קול העם
בג"ץ ברגמן
#הפניה בג"ץ ברגמן נגד שר האוצר.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ובג"ץ ברגמן
ביקורת שיפוטית
ביקורת שיפוטית או ביקורת חוקתית (אנגלית: Judical Review או Constitutional Review) היא ביקורת של פעולות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וביקורת שיפוטית
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ובית המשפט העליון
גדעון ספיר (משפטן)
גדעון (גידי) ספיר (נולד ב-15 באוגוסט 1965) הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בעיקר בתחומים של משפט חוקתי (בפרט יחסי דת ומדינה ותאוריה חוקתית) וזכויות של אוכלוסיות מוחלשות.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וגדעון ספיר (משפטן)
המשפט החוקתי של מדינת ישראל
המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך ב המשפט החוקתי של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והמשפט החוקתי של מדינת ישראל
המהפכה החוקתית
המהפכה החוקתית בישראל היא כינוי לתהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שהחל עם חקיקתם, במרץ 1992, של שני חוקי יסוד – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והמהפכה החוקתית
האספה המכוננת
#הפניה הכנסת הראשונה קטגוריה:אספות מכוננות.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והאספה המכוננת
הצעת חוק יסוד: החקיקה
הצעת חוק יסוד: החקיקה היא הצעה לחוקק חוק יסוד שיבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים, שיקבע את תהליכי החקיקה, שיגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים, ויקבע את סמכות בית המשפט לבטל חוק הסותר הוראה בחוק יסוד.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והצעת חוק יסוד: החקיקה
החקיקה בישראל
החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והחקיקה בישראל
החלטת הררי
החלטת הררי (ידועה גם כפשרת הררי) היא החלטה של הכנסת הראשונה אותה יזם חבר הכנסת יזהר הררי מן המפלגה הפרוגרסיבית.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והחלטת הררי
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והוצאת שוקן
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והכנסת
הכנסת הראשונה
הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל והכנסת הראשונה
ועדת חוקה חוק ומשפט
#הפניה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וועדת חוקה חוק ומשפט
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל וישראל
יועץ מס
יועץ מס הוא אדם העוסק במתן ייעוץ לנישומים בנושאי מסים ובייצוג נישומים בפני רשויות המס כולל הגשת טפסים מסוימים לרשויות המס.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ויועץ מס
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ו1950
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
לִרְאוֹת משפט חוקתי בישראל ו1992