גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
79 יחסים: מעמד חברתי, מקס ובר, מרק בלוך, מרקסיזם, משפטים, משפחה, מתודולוגיה, מחשב, מדע, מדינה, מישל פוקו, אמיל דורקהיים, אנטוניו גראמשי, אפיסטמולוגיה פמיניסטית, ארצות הברית, ארכאולוגיה של הידע, אתאיזם, אדוארד שילס, אומה, אוניברסליזם, אוניברסיטה, אוריינות, אוגוסט קונט, אינטרנט, אינטרס, אינטלקטואל, אידאולוגיה, נצרות קתולית, סמל, סוציולוג, סוציולוגיה, סוציולוגיה של המדע, סוציולוגיה של הידע המדעי, עידן האורות, פרידריך אנגלס, פונקציונליזם, פוסט-מודרניזם, פיאודליזם, פילוסופיה, פיטר ברק, פייר בורדייה, צרפת, קפיטליזם, קרל מאנהיים, קרל מרקס, קריאה, שמרנות, שנות ה-70 של המאה ה-20, שוויון, תאוריה, ..., תאולוגיה, תרבות, תחדיש, לוסיאן פבר, ליברליזם, טלקוט פרסונס, טלוויזיה, טכנולוגיה, זמן, חלל, חברה (סוציולוגיה), חירות האדם, בית ספר, גרמניה, דפוס, דת, דור סוציולוגי, המאה ה-19, המאה ה-20, הביטוס, הגמוניה, הגיון, הון תרבותי, היסטוריציזם, היסטוריה, כלכלה, כוח (סוציולוגיה), ימי הביניים, ידע. להרחיב מדד (29 יותר) »
מעמד חברתי
פועלים נושאים על גבם את כולם. במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומעמד חברתי · ראה עוד »
מקס ובר
מקסימיליאן קארל אמיל ובר (בגרמנית: Maximilian Carl Emil Weber; 21 באפריל 1864 – 14 ביוני 1920) היה כלכלן פוליטי, סוציולוג ופילוסוף גרמני, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי, ממנסחי החוקה הדמוקרטית של רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומקס ובר · ראה עוד »
מרק בלוך
מרק לאופולד בנימין בלוך (בצרפתית: Marc Léopold Benjamin Bloch; 6 ביולי 1886 – 16 ביוני 1944) היה היסטוריון יהודי צרפתי של ימי הביניים בצרפת ומייסד אסכולת האנאל.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומרק בלוך · ראה עוד »
מרקסיזם
טקסט.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומרקסיזם · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומשפטים · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומשפחה · ראה עוד »
מתודולוגיה
מתודולוגיה היא כלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת (מדעית, אמנותית או אחרת) – או במדע בכלל – מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומתודולוגיה · ראה עוד »
מחשב
מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומחשב · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומדע · ראה עוד »
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומדינה · ראה עוד »
מישל פוקו
פול-מישל פֿוּקוֹ (בצרפתית: Paul-Michel Foucault; 15 באוקטובר 1926 – 26 ביוני 1984) היה פילוסוף צרפתי, אחד ההוגים החשובים של אסכולת הפוסט-סטרוקטורליזם ושל התאוריה הביקורתית, ואחד מאנשי הרוח הצרפתים המשפיעים ביותר במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ומישל פוקו · ראה עוד »
אמיל דורקהיים
דויד אמיל דורקהיים (בצרפתית: David Émile Durkheim; 15 באפריל 1858 - 15 בנובמבר 1917) היה סוציולוג צרפתי-יהודי, מאבות הסוציולוגיה ומדעי החברה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואמיל דורקהיים · ראה עוד »
אנטוניו גראמשי
אנטוניו גראמשי (באיטלקית: Antonio Gramsci,; 22 בינואר 1891 – 27 באפריל 1937) היה הוגה דעות איטלקי, מנהיג ותאורטיקן סוציאליסטי, קומוניסטי אשר התנגד לפשיזם, בתקופת בניטו מוסוליני.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואנטוניו גראמשי · ראה עוד »
אפיסטמולוגיה פמיניסטית
#הפניה מדע ומגדר.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואפיסטמולוגיה פמיניסטית · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וארצות הברית · ראה עוד »
ארכאולוגיה של הידע
#הפניה הארכאולוגיה של הידע.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וארכאולוגיה של הידע · ראה עוד »
אתאיזם
סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומה של כל ישות אלוהית.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואתאיזם · ראה עוד »
אדוארד שילס
אדוארד שילס (באנגלית: Edward Shils; 1 ביולי 1910 - 23 בינואר 1995) היה סוציולוג אמריקאי ומחשובי הסוציולוגים בעולם.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואדוארד שילס · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואומה · ראה עוד »
אוניברסליזם
אוניברסליזם (באנגלית: Universalism; באופן מילולי: עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואוניברסליזם · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוריינות
שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, ובמשמעותה המרחיבה אל מעבר למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, היא היכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואוריינות · ראה עוד »
אוגוסט קונט
איזידור אוגוסט מרי פרנסואה גזוויה קונט (בצרפתית: Isidore Marie Auguste François Xavier Comte; 17 בינואר 1798 – 5 בספטמבר 1857) היה סוציולוג ופילוסוף צרפתי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואוגוסט קונט · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואינטרנט · ראה עוד »
אינטרס
אִינְטֵרֵס (מגרמנית: Interesse) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענו הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואינטרס · ראה עוד »
אינטלקטואל
אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואינטלקטואל · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ואידאולוגיה · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ונצרות קתולית · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וסמל · ראה עוד »
סוציולוג
מקס ובר, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית סוֹצְיוֹלוֹג הוא מדען העוסק בענף הסוציולוגיה, קרי מדען החוקר את ההתנהגות האנושית כחלק ממכלול החברה בה היא מצויה, ודרך ההקשר התרבותי שלה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וסוציולוג · ראה עוד »
סוציולוגיה
סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וסוציולוגיה · ראה עוד »
סוציולוגיה של המדע
סוציולוגיה של המדע היא תחום בסוציולוגיה, שמטרתו לפענח את דרך התפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית, החותרת להבין את המנגנונים החברתיים והפוליטיים אשר אחראים, מכוננים, ושולטים בהבניית הידע המדעי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וסוציולוגיה של המדע · ראה עוד »
סוציולוגיה של הידע המדעי
הסוציולוגיה של הידע המדעי (sociology of scientific knowledge - SSK) היא תחום קרוב לסוציולוגיה של המדע, הבוחן השפעות חברתיות על המדע.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וסוציולוגיה של הידע המדעי · ראה עוד »
עידן האורות
#הפניה עידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ועידן האורות · ראה עוד »
פרידריך אנגלס
פסל של מרקס (שמאל) ואנגלס בברלין פרידריך אֶנְגֶלְס (בגרמנית: Friedrich Engels; 28 בנובמבר 1820, וופרטל, ממלכת פרוסיה — 5 באוגוסט 1895, לונדון, הממלכה המאוחדת) היה מדען חברה פוליטי, סופר ופילוסוף גרמני.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופרידריך אנגלס · ראה עוד »
פונקציונליזם
פונקציונליזם היא גישה תאורטית מרכזית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את המוסדות החברתיים כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופונקציונליזם · ראה עוד »
פוסט-מודרניזם
#הפניה פוסטמודרניזם.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופוסט-מודרניזם · ראה עוד »
פיאודליזם
המונח פיאודליזם או המשטר הפיאודלי משמש בשני מובנים שונים: במובן הרחב הוא מציין שיטה חברתית-פוליטית-דתית, שהתבססה באירופה במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופיאודליזם · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופילוסופיה · ראה עוד »
פיטר ברק
פיטר ברק (באנגלית: Ulick Peter Burke; נולד ב-16 באוגוסט 1937) הוא היסטוריון ופרופסור בריטי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופיטר ברק · ראה עוד »
פייר בורדייה
פייר בורדייה (בצרפתית: Pierre Bourdieu; 1 באוגוסט 1930 – 23 בינואר 2002) היה סוציולוג צרפתי מרכזי במחצית השנייה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ופייר בורדייה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וצרפת · ראה עוד »
קפיטליזם
אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וקפיטליזם · ראה עוד »
קרל מאנהיים
קרל (קארוי) מאנהיים (בהונגרית: Mannheim Károly, בגרמנית: Karl Mannheim; 27 במרץ 1893, בודפשט – 9 בינואר 1947, לונדון) היה סוציולוג יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וקרל מאנהיים · ראה עוד »
קרל מרקס
קרל היינריך מרקס (בגרמנית: Karl Heinrich Marx; 5 במאי 1818 – 14 במרץ 1883) היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט גרמני ממוצא יהודי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וקרל מרקס · ראה עוד »
קריאה
"הקוראת", ציור מ- 1773–1776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר קריאה היא תהליך קוגניטיבי מורכב של פענוח סמלים לשם הפקת משמעות (הבנת הנקרא) או יצירת משמעות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וקריאה · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ושמרנות · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ושוויון · ראה עוד »
תאוריה
תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ותאוריה · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ותאולוגיה · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ותרבות · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ותחדיש · ראה עוד »
לוסיאן פבר
לוסיאן פֶבְר (בצרפתית: Lucien Febvre;22 ביולי 1878 – 26 בספטמבר 1956), היסטוריון צרפתי, ממייסדי אסכולת האנאל בחקר ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ולוסיאן פבר · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וליברליזם · ראה עוד »
טלקוט פרסונס
טלקוט פרסונס (באנגלית: Talcott Parsons; 13 בדצמבר 1902 – 8 במאי 1979) היה מחשובי הסוציולוגים בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וטלקוט פרסונס · ראה עוד »
טלוויזיה
אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה RCA 630-TS, מקלט טלוויזיה משנות הארבעים מקלט טלוויזיה משנות החמישים מקלט טלוויזיה משנות החמישים מסך טלוויזיה 40 אינץ' מסכי טלוויזיה בחנות (2008) טלוויזיה (מאנגלית: Television, קיצור מקובל באנגלית: TV (TeleVision)) היא אמצעי תקשורת טלקומוניקטיבי המשמש לשידור וקליטה של תמונות וצלילים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וטלוויזיה · ראה עוד »
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וטכנולוגיה · ראה עוד »
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וזמן · ראה עוד »
חלל
הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וחלל · ראה עוד »
חברה (סוציולוגיה)
תקופת האבן, התאגדות בני אדם ליצירת כלים ומלאכה משותפת בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »
חירות האדם
פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וחירות האדם · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ובית ספר · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וגרמניה · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ודפוס · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ודת · ראה עוד »
דור סוציולוגי
#הפניה דור#בסוציולוגיה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע ודור סוציולוגי · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והמאה ה-20 · ראה עוד »
הביטוס
בעבודתו של הסוציולוג פייר בורדייה המונח הביטוס (Habitus) מציין מערכת מתוחכמת של שעתוק, הפועלת באופן סמוי.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והביטוס · ראה עוד »
הגמוניה
תבאי, עיר יוונית, שולטת הגמונית על יוון העתיקה (362 לפנה"ס) הגמוניה היא מצב בו שלטון של מדינה מסוימת שולט על הסובבים לו גאוגרפית בדרך פוליטית, כלכלית או צבאית.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והגמוניה · ראה עוד »
הגיון
#הפניה לוגיקה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והגיון · ראה עוד »
הון תרבותי
הון תרבותי הוא מושג המתייחס לעולם הידע והתוכן של היחיד והקבוצה, והוא מתפקד כגורם מרבד, כגורם המשעתק את אי השוויון, ואת עליונותן החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והון תרבותי · ראה עוד »
היסטוריציזם
היסטוריציזם (מגרמנית: Historizismus) הוא מונח המתייחס לתאוריות של התפתחות תרבותית, הגורסות כי ההתפתחויות ההיסטוריות נובעות זו מזו באופן אורגני, כשלעיתים נלווית להשקפה זו גם הטענה כי ההתפתחויות ההיסטוריות מתפתחות בכיוון מוגדר מסוים, לפי דפוסים או ריתמוס מוגדרים, או מכוחו של עקרון מנחה מסוים.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והיסטוריציזם · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע והיסטוריה · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וכלכלה · ראה עוד »
כוח (סוציולוגיה)
כוח מבחינה סוציולוגית הוא היכולת לגרום או לכפות על יחידים וקבוצות לפעול בדרך מסוימת או להימנע מפעולה בדרך אחרת, בדרך כלל על ידי נקיטת סנקציות שונות או על ידי איום בהן.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וכוח (סוציולוגיה) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וימי הביניים · ראה עוד »
ידע
"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה ידע הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.
חָדָשׁ!!: סוציולוגיה של הידע וידע · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סוציולוגיה_של_הידע
