סל הפרחים של ונוס

סל הפרחים של ונוס (שם מדעי: Euplectella aspergillum) הוא זכוכן השייך למערכת הספוגיים השוכן בקרקעית העמוקה של האוקיינוסים. ^[1]

תוכן עניינים

מערכה (טקסונומיה)

מַעֲרָכָה (בלטינית: Phylum; ביוונית: Φῦλον) היא טקסון המשמש במיון מדעי של צורות החיים.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס ומערכה (טקסונומיה)

מבני גוף בספוגיים. משמאל לימין - אסקון, סיקון, לאוקון. סימולי הצבעים: צהוב - פינקוציטים, אדום - קואנוציטים, אפור - מזוהיל, תכלת-כיוון זרימת המים. ספוגי ים (שם מדעי: Porifera) היא מערכה של בעלי חיים נקבוביים רב-תאיים ירודים, חסרי החוליות, הנמנים עם תת-ממלכה Parazoa.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וספוגיים

סוג (טקסונומיה)

ארה כחולה-צהובה, ארה אדומת-מצח וארה ארגמנית, שלושתם שייכים לסוג ארה. אייל קורא הוא דוגמא למין יחיד בסוגו והוא בעל מאפיינים שונים בהרבה משאר האייליים. סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וסוג (טקסונומיה)

סימביוזה

דג רמורה נדבק לצב ים. הצב אינו ניזוק מכך. זרזירי בקר. סרטן נזיר עם שושנות ים עליו קנית קטנה מאכילה פרט טפילי של קוקייה אירופית. סימְבְּיוֹזָה (באנגלית: symbiosis; מיוונית: συμβίωσις, יחד + חיים) או צַוְתָּאוּת, היא סוג של יחסי גומלין בין מינים שונים של אורגניזמים החיים בצוותא, במשך תקופה ארוכה.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וסימביוזה

צורן דו-חמצני

דיונות חול מהפארק הלאומי הדיונות הגדולות בארצות הברית. צורן דו-חמצני היא המרכיב העיקרי בחול צורן דו-חמצני – תרכובת כימית הידועה גם כסיליקה או סיליקון דיאוקסיד, היא תחמוצת של צורן (סיליקון), בכתיב הכימי SiO2.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וצורן דו-חמצני

שם מדעי

קארולוס ליניאוס, המייסד של שיטת השמות המדעיים המודרנית שנתן שמות מדעיים רבים שבשימוש כיום. שם מדעי או נומנקלטורה דו-שמית (בלטינית: Nomenclatura binomiale; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים בביולוגיה.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס ושם מדעי

זכוכנים

זכוכנים (שם מדעי: Hexactinellid) הם מחלקה של ספוגים בעלי שלד העשוי מאוסף של מחטי שלד צורניים (החומר צורן דו-חמצני משמש לייצור זכוכית, ומכאן שמם) בעלי ארבעה ו\או שישה קודקודים.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וזכוכנים

חסילון

#הפניה חסילונים.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וחסילון

ביולומינסנציה

ביולומינסנציה במיתרני זנב במים ליד האי אטאורו במזרח טימור. גחלילית מפיקה אור. פלואורסצנטי GFP בִּיּוֹלוּמִינֵסֶנְצִיָּיה (אוֹרוּת בִּיּוֹלוֹגִית, הארה ביולוגית או נהורנות ביולוגית; באנגלית: Bioluminescence, מורכב מהמילים ביו-לומינסנציה, מהמילה היוונית bios שפירושה חי והמילה הלטינית lumen שפירושה אור) היא ייצור ופליטת אור על ידי אורגניזם חי כתוצאה מתגובה כימית שבה אנרגיה כימית הופכת לאנרגיית אור.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס וביולומינסנציה

האוקיינוס ההודי

האוקיינוס ההודי הוא האוקיינוס השלישי בגודלו על פני כדור הארץ, שטחו 73.556 מיליון קילומטר רבוע, כ-14.4% משטח כדור הארץ.

לִרְאוֹת סל הפרחים של ונוס והאוקיינוס ההודי

ראה גם

סיבים אופטיים

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סל_הפרחים_של_ונוס

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות