גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: מני פאר, מעריב, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, משנה, משנה תורה, משה אברהם יפה, משה צבי נריה, מלחין, א' בטבת, אלכסנדר מלכיאל, אורי כהן (רב), איסר יהודה אונטרמן, נקודה (כתב עת), עלייה לארץ ישראל, פרס הרב קוק, ציונות דתית, קהל יעד, רמב"ם, ראש חודש, שלמה יוסף זוין, שולחן ערוך, תנ"ך, תרצ"ו, תשל"ז, תשכ"ז, טבת, ז' באלול, זרח ורהפטיג, חנוכה, חיים נבון, בנק המזרחי, בני עקיבא, בני ברק, גבעת שאול, דף עד, דב רוזן, ה'תר"ע, ה'תשל"ז, האנציקלופדיה התלמודית, האימפריה הרוסית, הסכמה, העלייה החמישית, הפועל המזרחי, הצופה, השומר הדתי, השואה, הכשרה, היכל שלמה, ורשה, ווהלין, ..., כולל מר"ץ, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק נסים, ירושלים, ישעיהו ברנשטיין, ישראל, ישראל חיים מנשה פרידמן, יד ושם, ידידיה כהן, 11 בספטמבר, 1910, 1935, 1955, 1964, 1969, 1976, 21 בדצמבר. להרחיב מדד (17 יותר) »
מני פאר
מני פאר בגיל 19, 1965 ממוזער מני פאר (6 בספטמבר 1946 – 3 בספטמבר 2014, י' באלול ה'תש"ו – ח' באלול ה'תשע"ד) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומני פאר · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומעריב · ראה עוד »
מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומשנה תורה · ראה עוד »
משה אברהם יפה
הרב ד״ר משה אברהם (מוריס) יפה (כ"א בניסן ה'תרע"ז, 13 באפריל 1917 - ב' בסיוון ה'תשמ"ו, 9 ביוני 1986), הידוע בכינויו המייג׳ור, היה הרב הצבאי הראשי של הבריגדה היהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומשה אברהם יפה · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומשה צבי נריה · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ומלחין · ראה עוד »
א' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וא' בטבת · ראה עוד »
אלכסנדר מלכיאל
הרב אלכסנדר זושא מלכיאל (תרפ"א, 1920 – ג' בשבט ה'תשנ"ד, 1995) היה איש חינוך, ממובילי הציונות הדתית, ובעל עיטור "יקיר החינוך הדתי" תשמ"ז.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ואלכסנדר מלכיאל · ראה עוד »
אורי כהן (רב)
הרב יצחק אורי כהן הוא רב ציוני דתי, מייסד וראש בית מדרש מר"ץ.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ואורי כהן (רב) · ראה עוד »
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »
נקודה (כתב עת)
נקודה היה ירחון שיצא לאור בידי תנועת אמנה ולאחר מכן בידי קבוצת "הירש מדיה".
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ונקודה (כתב עת) · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרס הרב קוק
#הפניה פרס הרב קוק לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ופרס הרב קוק · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וציונות דתית · ראה עוד »
קהל יעד
בתחומי השיווק והפרסום, קהל יעד הוא קבוצה ספציפית של אנשים בתוך שוק היעד אליו מכוון שיווקו של מוצר או רעיון מסוים.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וקהל יעד · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וראש חודש · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ותנ"ך · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ותרצ"ו · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ותשל"ז · ראה עוד »
תשכ"ז
#הפניה ה'תשכ"ז.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ותשכ"ז · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וטבת · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וז' באלול · ראה עוד »
זרח ורהפטיג
משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וזרח ורהפטיג · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וחנוכה · ראה עוד »
חיים נבון
חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וחיים נבון · ראה עוד »
בנק המזרחי
#הפניה בנק מזרחי טפחות.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ובנק המזרחי · ראה עוד »
בני עקיבא
בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ובני עקיבא · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ובני ברק · ראה עוד »
גבעת שאול
מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וגבעת שאול · ראה עוד »
דף עד
דף עד משנת 1957 דף עד משנת 1999 דף עד לרישום והנצחה של הנספים בשואה הוא טופס שהונפק על ידי מוסד יד ושם כחלק מפרויקט ההנצחה שלו, ובו קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה מוסרים את פרטיהם.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ודף עד · ראה עוד »
דב רוזן
דב (בריש) רוזן (ח' בטבת תרע"ד, 6 בינואר 1914 – כ"א בשבט תשמ"ט, 27 בינואר 1989) היה איש הפועל המזרחי, פקיד בכיר במשרד הפנים במשך שלושה עשורים (מנהל המחלקה למעברות וליישובי עולים, מנהל המחלקה למועצות אזוריות ומנהל המחלקה לעיריות ולמועצות מקומיות), סופר ועיתונאי בנושאי יהדות מחשבת ישראל ומחנך.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ודב רוזן · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תשל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וה'תשל"ז · ראה עוד »
האנציקלופדיה התלמודית
#הפניה אנציקלופדיה תלמודית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והאנציקלופדיה התלמודית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והסכמה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והעלייה החמישית · ראה עוד »
הפועל המזרחי
הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והפועל המזרחי · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והצופה · ראה עוד »
השומר הדתי
השומר הדתי, ובשמה הרשמי כנסת השומר הדתי בפולין, הייתה תנועת נוער ציונית דתית אשר נוסדה בשנת 1927, והשתייכה לברית העולמית של תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והשומר הדתי · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והשואה · ראה עוד »
הכשרה
הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והכשרה · ראה עוד »
היכל שלמה
היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי והיכל שלמה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וורשה · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וווהלין · ראה עוד »
כולל מר"ץ
#הפניה בית מדרש מר"ץ.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וכולל מר"ץ · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ויצחק נסים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו ברנשטיין
ישעיהו ברנשטיין (כ"ה באדר ב' ה'תרס"ב, 3 באפריל 1902 - תשמ"ח, 28 בדצמבר 1987) היה מראשוני "הפועל המזרחי" והאידאולוג של התנועה.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וישעיהו ברנשטיין · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וישראל · ראה עוד »
ישראל חיים מנשה פרידמן
הרב ישראל חיים מנשה פרידמן (ה'תרפ"ו - כ"א בכסלו ה'תשפ"א) היה ראב"ד קהל יטב לב דסאטמאר בוילאמסבורג, שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וישראל חיים מנשה פרידמן · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ויד ושם · ראה עוד »
ידידיה כהן
אפרים ידידיה כהן (ט"ו בכסלו תרצ"ז, נובמבר 1936 – כ"ו בתמוז תשמ"ד, יולי 1984) היה מזכ"ל תנועת בני עקיבא ועורך ביטאונה "זרעים", מייסד ישיבת הקיבוץ הדתי וראש הישיבה מהקמתה עד פטירתו.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי וידידיה כהן · ראה עוד »
11 בספטמבר
11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו11 בספטמבר · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1910 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1935 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1955 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1964 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1969 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו1976 · ראה עוד »
21 בדצמבר
21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פינחס קהתי ו21 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פינחס_קהתי
