אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

פרץ חורשתי

מַדָד פרץ חורשתי

פרץ חורשתי (פאוול שיינוולד) (1920 – 17 בינואר 2017) היה פרטיזן ביחידת הפרטיזנים של בלסקי בבלארוס, לאחר שנמלט מגטו ורשה במהלך מלחמת העולם השנייה. [1]

תוכן עניינים

  1. 45 יחסים: מאייר, מקלט (מיגון), מקלחת, משטרת עיראק סווידאן, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מועדון, מכבי אש, אצ"ל, אריק בנדר, אלכסנדר זיסל בלסקי, אילת, נישואים פיקטיביים, עלייה לישראל, עדות, פרטיזן, פרישה לגמלאות, פולנים, צייר, קשיש, רוסים, רכבת, שבוי, טרבלינקה, זיוף תעודות, חטיבת גבעתי, חוי דרייפוס, בלארוס, בית מלאכה, בית ספר, בית לוחמי הגטאות, גרמנים, גטו ורשה, גבעתיים, הצבא האדום, הג"א, ההעפלה, כאן 11, כבאות והצלה לישראל, כבאי, יער, יחידת הפרטיזנים של בלסקי, יד ושם, 17 בינואר.

מאייר

ג'ון סימונס עבור הספר "חלום ליל קיץ" משנת 1870 מאייר הוא אמן המתמחה בשיפור תוכן כתוב על ידי יצירת איורים המספקים ייצוג חזותי התואם לתוכן הכתוב.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומאייר

מקלט (מיגון)

בקעה בירושלים, המשמש בעת שגרה כמרכז ללימודי סטפס ופלמנקו מקלט בגן ציבורי בחולון מִקְלָט הוא מבנה המיועד להתגוננות אזרחית מפני נשק קונבנציונלי, כגון פגזים, טילים, תקיפות אוויריות וכדומה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומקלט (מיגון)

מקלחת

מקלחת מקלחת היא פעולה יומיומית המבוצעת לרחצה באמצעות זרם מים הנובע מצינור שבקצהו משפך מנוקב, המותקן במקום גבוה, בדרך כלל מעל גובה הראש, או בקצה צינור מתכת גמיש שאפשר להחזיק ביד.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומקלחת

משטרת עיראק סווידאן

יצחק שדה עם מפקד מצודת עיראק סווידאן לאחר כיבושה, 9/11/1948 מבט אווירי משטרת עיראק סווידאן היא מצודת טגארט, החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום הארץ, על כביש 35, סמוך לקיבוץ שדה יואב.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומשטרת עיראק סווידאן

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומלחמת ששת הימים

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומלחמת העצמאות

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומלחמת העולם השנייה

מועדון

חדר ההסבה במועדון Savile, לונדון בית קפה בלונדון, ציור מהמאה ה-17 מועדון גברים, ציור של ג'וסף היימור, בערך 1730 מועדון הוא התאגדות של קבוצת אנשים שחולקים עניין משותף או מטרה משותפת.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומועדון

מכבי אש

כיבוי שרפה בקוויבק, קנדה כיבוי אש באיור מגרמניה, שנת 1904 כיבוי אש בשרפה בכרמל (2010) השרפה בכרמל, 2010מכבי אש הוא ארגון חירום הנלחם בשריפות ובהתפשטות אש בלתי מבוקרת, ופועל לחילוץ והצלת לכודים במתארים שונים כגון תאונות דרכים, מפולות והרס, חילוץ מבורות, חילוץ מגובה, ממעליות, חילוץ בעלי חיים ועוד.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ומכבי אש

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ואצ"ל

אריק בנדר

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא עיתונאי ישראלי, ששימש ככתב הפרלמנטרי של "מעריב".

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ואריק בנדר

אלכסנדר זיסל בלסקי

אלכסנדר זיסל בלסקי, המכונה "זוס", (19 באוקטובר 1912 – 18 באוגוסט 1995) היה מנהיג יחידת הפרטיזנים של בלסקי שהצילו כ-1,200 יהודים מהצבא הגרמני הנאצי בבלארוס במהלך מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ואלכסנדר זיסל בלסקי

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ואילת

נישואים פיקטיביים

נישואים פיקטיביים הם נישואים שאין בהם כוונת אמת לנישואין, מטרתם אינה הקמת משפחה אלא לעיתים קרובות רק קבלת הטבה מסוימת שמעניקה המדינה לאדם נשוי ובכך מתבצעת הונאת הרשויות.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ונישואים פיקטיביים

עלייה לישראל

#הפניה עלייה לארץ ישראל.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ועלייה לישראל

עדות

סנאט דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בירושלים מרדכי אליעזר גרישפן, אחיו של הרשל גרינשפן, מעיד במשפט אייכמן בירושלים עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ועדות

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ופרטיזן

פרישה לגמלאות

פרישה לגִמְלָאוֹת היא סיום העבודה בעיקר עקב גיל (בין אם הגעה לגיל פרישה, או גיל אחר) או מסיבות אחרות (כגון בריאות).

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ופרישה לגמלאות

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ופולנים

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וצייר

קשיש

#הפניה זקנה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וקשיש

רוסים

רוסים (ברוסית: русские) הם קבוצה אתנית שמוצאה ממזרח אירופה, החולקת מוצא אתני, תרבות והיסטוריה משותפים.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ורוסים

רכבת

רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ורכבת

שבוי

רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה צפון-קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה. איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ושבוי

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא אחד מבין שלושת מחנות ההשמדה הגדולים שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה).

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וטרבלינקה

זיוף תעודות

מפת וינלנד, שנחשבת כיום למסמך שזויף למטרות רווח מערב גרמני בוחן תעודות החשודות כמזויפות, 1961 לוחית אזהרה בחווה בקורנוול: ''TAKE NOTICE THAT AS FROM TODAYS DATE POACHERS SHALL BE SHOT ON FIRST SIGHT AND IF PRACTICABLE QUESTIONED AFTERWARDS.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וזיוף תעודות

חטיבת גבעתי

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וחטיבת גבעתי

חוי דרייפוס

חוי (חוה) דרייפוס (בן-ששון) (נולדה בשנת 1972) היא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב וראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וחוי דרייפוס

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ובלארוס

בית מלאכה

חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ובית מלאכה

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ובית ספר

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ובית לוחמי הגטאות

גרמנים

גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וגרמנים

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וגטו ורשה

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים‎ היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וגבעתיים

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי והצבא האדום

הג"א

הג"א (ראשי תיבות: התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר/הגנה אזרחית) הייתה יחידה של צה"ל שטיפלה בהגנה אזרחית.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי והג"א

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וההעפלה

כאן 11

סמליל הערוץ בתקופת ההרצה גרסת סמל הערוץ בשידורי הטלוויזיה בעבר, כאשר המספר "11" מחליף צבעים: ירוק, תכלת, צהוב, אדום, כחול. כיום כל הסמל מחליף צבעים כאן 11 הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, הפועל במסגרת תאגיד השידור הישראלי.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וכאן 11

כבאות והצלה לישראל

סיכת לוחם אש, עיצוב: ירון שטיין כבאות והצלה לישראל היא רשות לאומית ארצית ממלכתית.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וכבאות והצלה לישראל

כבאי

#הפניה לוחם אש.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי וכבאי

יער

יער של עצי צפצפה רעדנית בנבאדה ארץ יער נשיר בדנמרק עצי מחט בקנדה יער הביאלובייסקה יער גשם טרופי באמזונאס. וושינגטון יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים ודשאים אחרים יערות נפוצים בכל האיזורים הרטובים של יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ויער

יחידת הפרטיזנים של בלסקי

קבוצה מיחידת הפרטיזנים של בלסקי יחידת הפרטיזנים של בלסקי, המכונה לעיתים על שם ראשיה, האחים בלסקי; קבוצת בלסקי או חבורת בלסקי, הייתה קבוצת פרטיזנים יהודים שהצילה יהודים מההשמדה בתקופת השואה ולחמה בנאצים ותומכיהם המקומיים באזור נובוגרודק ולידא באזור הקרסי בפולין הכבושה (כיום אזור מערב בלארוס).

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ויחידת הפרטיזנים של בלסקי

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ויד ושם

17 בינואר

17 בינואר הוא היום ה-17 בשנה בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת פרץ חורשתי ו17 בינואר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרץ_חורשתי