תוכן עניינים
44 יחסים: SMART 1, The Guardian, מנדרינית, מקפת לסקר הירח, מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, מטר, מושבת ירח, מכ"ם, מכתש פגיעה, אסטרואיד, אפסיד, אל ירח, נעילת גאות, נקודת לגראנז', נחתת (חללית), נחתת (גשושית), סלע ירח, סוכנות החלל הסינית, עטרה (שמש), צ'אנג ז'נג, צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2, צ'אנג-אה 3, צ'אנדריאן 1, צ'יין שואה-סן, קרן קוסמית, רגולית, רדיו-טלסקופ, רובר (רכב חלל), רובר (חקר החלל), תוכנית החלל הסינית, תיאודור פון קרמן, לונר פרוספקטור, זמן אוניברסלי מתואם, חקר הירח, בליה, בזלת, הצד הרחוק של הירח, הירח, כדור הארץ, 2018, 2019, 3 בינואר, 7 בדצמבר.
SMART 1
#הפניה סמארט-1.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וSMART 1
The Guardian
#הפניה הגרדיאן.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וThe Guardian
מנדרינית
left מנדרינית (בכתב מסורתי: 北方話; בכתב מפושט: 北方话; בתעתיק פּין-יִין תקני: bĕifānghuà; מילולית: "הניב הצפוני". מכונה גם 北方方言 bĕifāng fāngyán שפירושו "הניבים הצפוניים") היא קבוצה של ניבים סיניים הנמצאים בשימוש ברחבי צפונה ודרום מערבה של סין.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומנדרינית
מקפת לסקר הירח
לוגו המשימה צד הרחוק של הירח המקפת לסקר הירח (באנגלית: Lunar Reconnaissance Orbiter או בקיצור: LRO) היא גשושית רובוטית מסוג מקפת של נאס"א ששוגרה אל הירח ב-2009 וכיום ממפה אותו בתלת-מימד ממסלול בגובה 50 ק"מ.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומקפת לסקר הירח
מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג (בסינית: 西昌卫星发射中心, באנגלית: Xichang Satellite Launch Center - XSLC), הידוע גם כבסיס 27 הוא נמל חלל המשרת את תוכנית החלל הסינית, הנמצא כ-64 ק"מ צפונית-מערבית לעיר שיצ'אנג, הנמצאת באוטונומיה ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן, סין.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
מטר
מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומטר
מושבת ירח
המחשה אמנותית של מושבת ירח כפי שהיא נראית בחזון נאס"א שפורסם באוקטובר 2005. מושבת ירח היא יישוב של בני אדם המתקיים על הירח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומושבת ירח
מכ"ם
אנטנות מכ"ם של האונייה קראון איריסמכ"ם (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק), או רדאר (באנגלית: RADAR, ראשי תיבות של Radio Detection And Ranging או Radio Direction And Ranging), הוא מערכת אלקטרונית לגילוי ומעקב אחר מיקומם של עצמים במרחב באמצעות שימוש בגלי רדיו.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומכ"ם
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ומכתש פגיעה
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ואסטרואיד
אפסיד
'''אפסידים:'''1) אפואפסיד, 2) פריאפסיד, 3) מוקד המערכת. אפסיד (באנגלית: Apsis, מיוונית: ἁψίς, מסלול) היא נקודה במסלולו של גרם שמים, בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ואפסיד
אל ירח
מיתולוגיה היוונית אל ירח הוא אל או אלה הקשורים, או שמסמלים את הירח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ואל ירח
נעילת גאות
צדו הרחוק מכדור הארץ. נעילת גאות היא מצב בו גרם שמים הנמצא במסלול סביב גוף נוסף מפנה תמיד את אותו צד כלפי הגוף האחר; בלשון אחרת, זמן הסיבוב של גרם השמים זהה לזמן בו הוא משלים הקפה אחת סביב הגוף השני.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ונעילת גאות
נקודת לגראנז'
נקודות לגראנז' בין שני גופים; בתרשים זה השמש וכדור הארץ (לא בקנה מידה) נקודת לגראנז' (הקרויה גם נקודת L או נקודת ליברציה) היא אחת מחמש נקודות שבהן יכול גוף קטן, המושפע רק מכוח הכבידה, להישאר באופן יציב, ללא השקעת אנרגיה, ביחס לשני גופים הנעים בהשפעת הכבידה.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ונקודת לגראנז'
נחתת (חללית)
#הפניה נחתת (גשושית).
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ונחתת (חללית)
נחתת (גשושית)
רכב הנחיתה הירחי במשימת אפולו 16 נַחֶתֶת היא סוג של גשושית שמטרתה לבצע נחיתה על גרם שמים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ונחתת (גשושית)
סלע ירח
וושינגטון הבירה. סלע בראשית, הובא בטיסת אפולו 15 סלע ירח הוא מונח המתאר סלע שנוצר על הירח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וסלע ירח
סוכנות החלל הסינית
#הפניה מינהל החלל הסיני.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וסוכנות החלל הסינית
עטרה (שמש)
העטרה בזמן ליקוי חמה העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש".
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ועטרה (שמש)
צ'אנג ז'נג
#הפניה צ'אנגג'נג.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'אנג ז'נג
צ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 3
אתר הנחיתה של צ'אנג-אה 3 והרובר יוטו כפי שצולמו על ידי הלוויין האמריקאי LRO צ'אנג-אה 3 (במנדרינית: 嫦娥三号 בפין-יין: Cháng'é Sānhào) היא משימה לחקר הירח ששוגרה ב-1 בדצמבר 2013 על ידי מינהל החלל הסיני הכוללת נחתת רובוטית ורובר (רכב חלל).
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'אנג-אה 3
צ'אנדריאן 1
צ'נדריאן 1 (בסנסקריט चंद्रयान-१; מילולית - רכב הירח 1) היא גשושית הודית לחקר הירח ששוגרה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) באוקטובר 2008 ופעלה עד לאוגוסט 2009.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'אנדריאן 1
צ'יין שואה-סן
צ'יין שואה-סן (בסינית: 钱学森 בפין-יין: Qián Xuésēn, ב: Tsien Hsue-shen; 11 בדצמבר 1911 – 31 באוקטובר 2009) הוא מדען סיני שהשפיע רבות על פיתוח ההנעה הרקטית בארצות הברית ובסין גם יחד.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וצ'יין שואה-סן
קרן קוסמית
קרן קוסמית (Cosmic ray) היא חלקיק בעל אנרגיה קינטית שמוצאו מחוץ לכדור הארץ.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וקרן קוסמית
רגולית
רגולית הוא שכבה של חומר חופשי והטרוגני המכסה סלע מוצק.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ורגולית
רדיו-טלסקופ
טלסקופ הרדיו בקוטר 64 מטר במצפה פארקס, ניו סאות' וולס, אוסטרליה תכנון נפוץ נוסף של טלסקופי רדיו הוא פארבולואיד גלילי ''cylindrical paraboloid'' שהוא למעשה קולט רדיו בצורה של עדשה פרבולית.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ורדיו-טלסקופ
רובר (רכב חלל)
#הפניה רובר (חקר החלל).
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ורובר (רכב חלל)
רובר (חקר החלל)
הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל במאדים, כפי שנראה בצילום "סלפי" משנת 2012, המורכב למעשה מ־55 תמונות שחוברו יחדיו. רוֹבֶר (באנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ואשר נועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ורובר (חקר החלל)
תוכנית החלל הסינית
תוכנית החלל הסינית כוללת תוכניות מאוישות ולא-מאוישות לחקר החלל ומערכת השמש של הרפובליקה העממית של סין.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ותוכנית החלל הסינית
תיאודור פון קרמן
תיאודור פון קרמן (במקור קליימן, באנגלית: Theodore von Kármán;כ בודפשט, 11 במאי 1881 – אאכן, 6 במאי 1963) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ומהנדס אווירונאוטיקה וחלל, יהודי-הונגרי.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ותיאודור פון קרמן
לונר פרוספקטור
לונר פרוספקטור (באנגלית: Lunar Prospector) הייתה משימה לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית דיסקברי.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ולונר פרוספקטור
זמן אוניברסלי מתואם
מפת אזורי העולם ביחס לזמן אוניברסלי מתואם זמן אוניברסלי מתואם או UTC (באנגלית: Coordinated Universal Time; בצרפתית: Temps Universel Coordonné) הוא תקן הזמן העיקרי לפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וזמן אוניברסלי מתואם
חקר הירח
רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וחקר הירח
בליה
כוורת עקב בליה, באזור Dahn במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ובליה
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ובזלת
הצד הרחוק של הירח
הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי החללית LRO השוואת הטופוגרפיה בין שני צידי הירח, הקרוב משמאל והצד הרחוק מימין. ניתן לראות כי פני הצד הרחוק מכוסים במספר רב יותר של מכתשים ופחות ימות מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 והצד הרחוק של הירח
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 והירח
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 וכדור הארץ
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ו2018
2019
עולה באש.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ו2019
3 בינואר
3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ו3 בינואר
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת צ'אנג-אה 4 ו7 בדצמבר