גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: ממשלת רומניה, מעצמות המרכז, מפקורה, מקס נורדאו (ספינת מעפילים), מרכז אירופה, משמר הברזל, מתתיאס קרפ, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחוזות רומניה, מילטוס, אבדילאזיז, אובידיוס, ספינת מעפילים, סטרומה, סולטאן, ערים תאומות, עיר נמל, פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה, צ'רנוודה, צוענים, קונסטנץ, קונסטנטינוס, ראש ממשלת רומניה, רעידת אדמה, רומנים, רומנית, רומניזציה, רומניה, טטרים, טורקים, בולגרים (עם סלאבי), בית קברות, דוברוג'ה, הספר השחור (קרפ), הוריה סימה, הים השחור, יהדות פולין, יהדות הונגריה, יהודים, יוונים, 13 בדצמבר, 1419, 1828, 1853, 1854, 1860, 1878, 1899, 1900, ..., 1910, 1918, 1930, 1940, 1941, 1946, 1950, 1956, 1970, 1974, 1985, 1990, 2009. להרחיב מדד (13 יותר) »
ממשלת רומניה
ממשלת רומניה (ברומנית: Guvernul României) היא ממשלה שמייצגת, בהתאם לחוקת רומניה (1991), יחד עם נשיא רומניה את הכוח הביצועי של רומניה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וממשלת רומניה · ראה עוד »
מעצמות המרכז
צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומעצמות המרכז · ראה עוד »
מפקורה
לוח הנצחה לנספים במפקורה בבית הכנסת בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן בתל אביב מצבה לזכר הנספים באונייה מפקורה בבית הקברות היהודי בבוקרשט. אנדרטה באשדוד לנספים באניות סטרומה ומפקורה מוזיאון ההעפלה על שם משה סנה המנציחה את הקורבנות בספינות המעפילים שטבעו בדרכן לארץ מֶפְקוּרֶה (Mefküre) הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מרומניה לטורקיה באוגוסט 1944, וטובעה בדרכה על ידי צוללת.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומפקורה · ראה עוד »
מקס נורדאו (ספינת מעפילים)
#הפניה מקס נורדאו (אוניית מעפילים).
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומקס נורדאו (ספינת מעפילים) · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומרכז אירופה · ראה עוד »
משמר הברזל
#הפניה התנועה הלגיונרית.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומשמר הברזל · ראה עוד »
מתתיאס קרפ
מתתיאס קרפ (Matatias Carp; 16 באפריל 1904 - 3 ביולי 1953) היה היסטוריון, עורך דין, המזכיר הכללי של הפדרציה של איחוד הקהילות היהודיות ברומניה לאחר 1944, מקורב לווילהלם פילדרמן ובנו של הוריה קרפ.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומתתיאס קרפ · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחוזות רומניה
החל משנת 1968 השטח של רומניה מחולק ל-41 מחוזות ומחוז העירוני בוקרשט.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומחוזות רומניה · ראה עוד »
מילטוס
תיאטרון במילטוס מילֵטוֹס (ביוונית: Μίλητος) הייתה פוליס באיוניה (טורקיה של היום), לחופי הים האיגאי.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ומילטוס · ראה עוד »
אבדילאזיז
אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ואבדילאזיז · ראה עוד »
אובידיוס
פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ואובידיוס · ראה עוד »
ספינת מעפילים
#הפניה ההעפלה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וספינת מעפילים · ראה עוד »
סטרומה
תמונה המיוחסת לאוניה סטרומה שצולמה סמוך לאיסטנבול ב-1942 אנדרטה למעפילים שנספו בים, ובהם מעפילי "סטרומה", מוזיאון ההעפלה על שם משה סנה, עתלית אנדרטה באשדוד לנספים באניות סטרומה ומפקורה קטע מהאנדרטה באשדוד – האניה הטבועה סטרומה אנדרטה לנספים באניה סטרומה, ב"כיכר סטרומה" בחולון שלט הסבר באנדרטה ל"סטרומה" ו"מפקורה" באשדוד סטרומה הייתה אוניית מעפילים שנשאה על סיפונה 768 (המספר המדויק שנוי במחלוקת) יהודים שניסו להימלט מרומניה הפשיסטית שבהנהגת יון אנטונסקו, והוטבעה בים השחור על ידי צוללת סובייטית ביום ז' באדר תש"ב, 24 בפברואר 1942.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וסטרומה · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וסולטאן · ראה עוד »
ערים תאומות
אלן ז'ופה, ראש העיר בורדו, עם ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד, העיר התאומה של בורדו, בביקור בפארק בורדו באשדוד, אפריל 2013 מיטה, גרמניה; דייטון, אוהיו; חולון, ישראל; סירן, צרפת; האן מונדן, גרמניה שיתוף פעולה בתחום קידום החינוך בבניית מרכז חינוכי במודיעין-מכבים-רעות יחד עם אודינה שבאיטליה שלט בעיר קרטיי, צרפת המציין את עריה התאומות ובהן, קריית ים ערים תאומות היא התקשרות במסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וערים תאומות · ראה עוד »
עיר נמל
תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ועיר נמל · ראה עוד »
פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה
#הפניה שארית הפליטה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ופליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
צ'רנוודה
ציור של צ'רנוודה ביום 24 ביוני 1854 גשר צ'רנוודה מעל הדנובה בתחילת המאה ה-20 תחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוודה צ'רנוודה (ברומנית: Cernavodă) היא עיר נמל על הגדה הימנית של הדנובה הישנה (זרוע אוסטרוב), מול מרכז ביצת יאלומיצה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וצ'רנוודה · ראה עוד »
צוענים
מאהל צוענים מצפון לשער שכם צוענים או בני רומה הם אחד המיעוטים האתניים הגדולים באירופה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וצוענים · ראה עוד »
קונסטנץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וקונסטנץ · ראה עוד »
קונסטנטינוס
מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וקונסטנטינוס · ראה עוד »
ראש ממשלת רומניה
ראש ממשלת רומניה (ברומנית Prim-ministrul României) עומד בראש ממשלת רומניה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וראש ממשלת רומניה · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ורעידת אדמה · ראה עוד »
רומנים
ציור של רומנייה בלבוש לאומי ציור של רומני בלבוש לאומי הרומנים הם קבוצה אתנית החיה כיום בתחום המדינות רומניה ומולדובה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ורומנים · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ורומנית · ראה עוד »
רומניזציה
רומניזציה היא המדיניות של הממשל הרומני עם איחוד הרגאט ("רומניה הישנה") והפרובינציה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ורומניזציה · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ורומניה · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וטטרים · ראה עוד »
טורקים
#הפניה עמים טורקיים.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה וטורקים · ראה עוד »
בולגרים (עם סלאבי)
נשים בולגריות בציור משנת 1586 הבולגרים הם עם סלאבי השוכן בעיקר בחבל הבלקן, בשטחי בולגריה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ובולגרים (עם סלאבי) · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ובית קברות · ראה עוד »
דוברוג'ה
מפת רומניה בחלוקה לחבלים היסטוריים דוברוג'ה (ברומנית: Dobrogea, בבולגרית: Добруджа) הוא חבל ארץ בין הים השחור לבין הדנובה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ודוברוג'ה · ראה עוד »
הספר השחור (קרפ)
גופות של יהודים ברחוב ואסילה פונטה ביאשי, בזמן הפרעות - התמונה מופיעה בספר השחור גופות של יהודים ברחוב ביאשי, בזמן הפרעות - התמונה מופיעה בספר השחור הספר השחור (רומנית: Cartea Neagră) עם תת-הכותרת "סבלותיהם של היהודים מרומניה 1940-1944" (Suferinţele Evreilor din România 1940-1944) נכתב ברומנית זמן קצר אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי מתתיאס קרפ, ויצא לאור ברומניה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה והספר השחור (קרפ) · ראה עוד »
הוריה סימה
הוריה סימה, כראש התנועה הלגיונרית וסגן ראש ממשלת רומניה באוקטובר 1940 הוריה סימה (ברומנית: Horia Sima; 3 ביולי 1907 – 25 במאי 1993) היה פוליטיקאי רומני, מנהיגה השני והאחרון של תנועת הלגיונרים הרומנית.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה והוריה סימה · ראה עוד »
הים השחור
הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה והים השחור · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ויהודים · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ויוונים · ראה עוד »
13 בדצמבר
13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו13 בדצמבר · ראה עוד »
1419
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1419 · ראה עוד »
1828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1828 · ראה עוד »
1853
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1853 · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1854 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1860 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1878 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1899 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1900 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1910 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1918 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1930 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1941 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1946 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1950 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1956 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1970 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1974 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1985 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו1990 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קונסטנצה ו2009 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קונסטנצה
