סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קונראד צוזה

מַדָד קונראד צוזה

פסלו הממוקם בבאד הרצפלד שחזור של מחשב ה-Z1 קונראד ארנסט אוטו צוּזֶה (גרמנית: Konrad Ernst Otto Zuse; 22 ביוני 1910 – 18 בדצמבר 1995) היה מהנדס גרמני וחלוץ בתחום המחשבים. [1]

54 יחסים: IBM, Z1, Z3, מארק גרמני, מחשב, מדיה מגנטית, מהנדס, מהדר, מוזיאון המדע של מינכן, אלן טיורינג, אוטם שריר הלב, נקודה צפה, סרט מנוקב, סטיבן וולפרם, סימנס (חברה), סיבית, פולדה (עיר), קו תמסורת, שנות ה-60 של המאה ה-20, שעמום, שפה עילית, לולאה (תכנות), חיל רגלים, בסיס בינארי, ברלין, בליסטיקה, גרמנית, גרמניה, גרמניה הנאצית, דסאו, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, המכון הטכנולוגי של ציריך, האוניברסיטה החופשית של ברלין, הנדסה אזרחית, הקיסרות הגרמנית, היקום, 18 בדצמבר, 1910, 1936, 1939, 1941, 1945, 1946, 1948, 1949, 1950, 1967, 1969, 1970, 1987, ..., 1989, 1995, 2000, 22 ביוני. להרחיב מדד (4 יותר) »

IBM

ניו יורק לוח הבקרה של מחשב Main-Frame מדגם 65 של מערכת/360 מקלדת וראש בעברית IBM קורפוריישן (ראשי התיבות של "International Business Machines") הוא תאגיד רב-לאומי אמריקאי, שמרכזו במדינת ניו יורק, והוא מהווה את אחד התאגידים הגדולים והוותיקים בעולם המחשוב, ובמשך שנים רבות היה הגדול בתחום זה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וIBM · ראה עוד »

Z1

שחזור של Z1 Z1 היה מחשב מכני שנבנה על ידי קונראד צוזה בשנת 1937.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וZ1 · ראה עוד »

Z3

מוזיאון המדע במינכן מחשב Z3 של קונראד צוזה היה המכונה הראשונה ברת התכנות האוטומטי.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וZ3 · ראה עוד »

מארק גרמני

מארק גרמני או דויטשה מארק (בגרמנית: Deutsche Mark, בסימון מקוצר: DM) היה ההילך החוקי בגרמניה המערבית מחודש יוני 1948, ומשנת 1990, עם איחוד גרמניה היה ההילך החוקי בגרמניה, עד כניסתו של מטבע האירו למחזור ב-2002.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומארק גרמני · ראה עוד »

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומחשב · ראה עוד »

מדיה מגנטית

מדיה מגנטית היא אמצעי לאחסון נתונים המבוסס על מגנוט.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומדיה מגנטית · ראה עוד »

מהנדס

מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומהנדס · ראה עוד »

מהדר

תרשים המתאר פעולת מהדר בעל מספר שפות ומספר יעדים מְהַדֵּר (באנגלית: Compiler) הוא תוכנית מחשב המתרגמת משפת מחשב אחת לשפת מחשב אחרת.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומהדר · ראה עוד »

מוזיאון המדע של מינכן

#הפניה המוזיאון הגרמני (מינכן).

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ומוזיאון המדע של מינכן · ראה עוד »

אלן טיורינג

אלן מת'יסון טיורינג (באנגלית: Alan Mathison Turing; 23 ביוני 1912 – 7 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ואלן טיורינג · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

נקודה צפה

נקודה צפה (באנגלית: Floating-point) היא שיטה לייצוג מספרים ממשיים, המאזנת, תוך התחשבות במקום המוגבל המוקצב לרישום המספר, בין הצורך לרשום טווח רחב של מספרים לצורך לרשום מספרים בדיוק רב.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ונקודה צפה · ראה עוד »

סרט מנוקב

סרט מנוקב לפסנתר אוטומטי סרט מנוקב של מחשב וסדר צילום סרט מנוקב הוא סרט העשוי לרוב מנייר או מחומר פלסטי, ובו ניקוב המכיל נתונים הניתנים לפענוח על ידי מכשירים אוטומטיים ומחשבים.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וסרט מנוקב · ראה עוד »

סטיבן וולפרם

סטיבן וולפרם (באנגלית: Stephen Wolfram; נולד ב-29 באוגוסט 1959 בלונדון) הוא מדען יהודי-בריטי שנודע בעיקר בזכות עבודתו במדעי המחשב, במתמטיקה ובפיזיקה תאורטית.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וסטיבן וולפרם · ראה עוד »

סימנס (חברה)

סימנס (בגרמנית: Siemens AG, מבוטא "זימנס"; חברת המניות סימנס) היא תאגיד רב-לאומי גרמני, מהגדולים בעולם.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וסימנס (חברה) · ראה עוד »

סיבית

סִבִּית (קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית באנגלית bit או בִּיט, מתוך השם "binary digit") היא ספרה בינארית – יחידת הנתונים הקטנה ביותר שבה משתמש המחשב.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וסיבית · ראה עוד »

פולדה (עיר)

פולדה (גרמנית: Fulda; נכתב לעיתים פולדא) היא עיר במדינת הסן, גרמניה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ופולדה (עיר) · ראה עוד »

קו תמסורת

ייצוג של קו בתמסורת במעגל חשמלי קו תמסורת הוא רכיב במעגל חשמלי מפולג אשר מוביל גלים בין שני קצוותיו.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וקו תמסורת · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שעמום

הבעת פנים ומנח של שעמום ילדה משועממת שעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר עניין בגירויים הפיזיים והרגשיים באותו רגע.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ושעמום · ראה עוד »

שפה עילית

#הפניה שפת תכנות עילית קטגוריה:מונחים בתוכנה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ושפה עילית · ראה עוד »

לולאה (תכנות)

לולאה (אנגלית: Loop) היא טכניקת תכנות המשמשת לבקרת זרימה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ולולאה (תכנות) · ראה עוד »

חיל רגלים

חיל רגלים ישראלי עם ציוד מלא סימון כוח חי"ר במפות חיל רגלִים (בראשי תיבות: חי"ר) הוא החיל העתיק ביותר ובדרך כלל הגדול ביותר בחילות הלוחמים בצבא המודרני.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וחיל רגלים · ראה עוד »

בסיס בינארי

מערכת ספירה על בסיס בינארי מייצגת ערכים מספריים באמצעות שני סמלים, בדרך כלל 0 ו-1. במתמטיקה ובמדעי המחשב מערכת ספירה על בָּסִיס בִּינָארִי, או מערכת ספירה על בסיס 2 (על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: בָּסִיס שְׁנִיּוֹנִי), מייצגת ערכים מספריים באמצעות שני סמלים, בדרך כלל 0 ו-1.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ובסיס בינארי · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וברלין · ראה עוד »

בליסטיקה

הניסוי המחשבתי של אייזק ניוטון, בו משגרים כדור תותח, בהשראת ספרו: פרינקיפיה - "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" בליסטיקה ("השלכה" בלטינית) היא תורה העוסקת בתנועתם והתנהגותם של גופים חסרי הנעה עצמית, כאשר הם אינם מצויים במנוחה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ובליסטיקה · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ודסאו · ראה עוד »

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

"מרכז סטטה," בניין ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארצות הברית, עוצב על ידי פרנק גרי בנין "כיפה הגדולה", הבניין הכי מפורסם ב-MIT. ישנה מסורת ב-MIT לפיה סטודנטים מנסים להניח חפצים שונים על הכיפה הגדולה. המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (או MIT, ראשי תיבות באנגלית של Massachusetts Institute of Technology), הוא אוניברסיטה פרטית, המתמחה בתחומי המדע וההנדסה השוכנת במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס · ראה עוד »

המכון הטכנולוגי של ציריך

המכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, הידוע בשם ETH Zurich (מבוטא אֵ-טֵ-הַא, ראשי תיבות בגרמנית: Eidgenössische Technische Hochschule), הוא בית ספר גבוה לטכנולוגיה הנמצא בציריך שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והמכון הטכנולוגי של ציריך · ראה עוד »

האוניברסיטה החופשית של ברלין

האוניברסיטה החופשית של ברלין (בגרמנית: Freie Universität Berlin) היא הגדולה מבין ארבע האוניברסיטאות הממוקמות בברלין.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והאוניברסיטה החופשית של ברלין · ראה עוד »

הנדסה אזרחית

מגדלי עזריאלי בתל אביב, פרויקט גדול ממדים בהנדסה אזרחית. דחפור קטרפילר די-10 מכין את הקרקע לסלילת כביש 431. הנדסה אזרחית הוא תחום רחב של ההנדסה העוסק בתכנון, בתכן ובביצוע של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה, הציבור והפרט.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והנדסה אזרחית · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

היקום

ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה והיקום · ראה עוד »

18 בדצמבר

18 בדצמבר הוא היום ה־352 בשנה (353 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו18 בדצמבר · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1910 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1936 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1941 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1946 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1950 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1967 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1969 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1970 · ראה עוד »

1987

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1987 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1989 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו1995 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו2000 · ראה עוד »

22 ביוני

22 ביוני הוא היום ה-173 בשנה (174 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קונראד צוזה ו22 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קונראד_צוזה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »