סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קורנליוס גאלוס

מַדָד קורנליוס גאלוס

קורנליוס גאלוס (בלטינית: Gaius Cornelius Gallus; 70 לפנה"ס בערך – 26 לפנה"ס) היה משורר ופוליטיקאי בתחילת תקופת הפרינקיפט. [1]

27 יחסים: מעמד הפרשים, מצרים, מרסא מטרוח, משפחה, משורר, מלחמות האזרחים ברפובליקה הרומית, מכסימיאנוס, אפריקה (פרובינקיה רומית), אוגוסטוס קיסר, נואם, ספירת הנוצרים, סווטוניוס, פפירוס, פרפקט, פרינקיפט, פוליטיקאי, רומא העתיקה, לטינית, חיי שנים-עשר הקיסרים, גאיוס ולריוס קאטולוס, דיו קסיוס, הסנאט הרומי, ורגיליוס, 1501, 1978, 20-29 לפנה"ס, 70-79 לפנה"ס.

מעמד הפרשים

מעמד הפרשים (לטינית: Ordo equester) היה אחד משני המעמדות העליונים ברפובליקה הרומית ובראשית ימי האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומעמד הפרשים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומצרים · ראה עוד »

מרסא מטרוח

מרסא מטרוח (בערבית: مرسى مطروح) היא עיר נמל בצפון-מערב מצרים, לחוף הים התיכון, 270 ק"מ ממערב לאלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומרסא מטרוח · ראה עוד »

משפחה

פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומשפחה · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומשורר · ראה עוד »

מלחמות האזרחים ברפובליקה הרומית

מלחמות האזרחים היו אחד המאפיינים הבולטים ברפובליקה הרומית המאוחרת (133 לפנה"ס – 44 לפנה"ס או 27 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומלחמות האזרחים ברפובליקה הרומית · ראה עוד »

מכסימיאנוס

מכסימיאנוס (Maximianus; המאה השישית לספירה) היה משורר לטיני שזכה לכינוי "אחרון המשוררים הרומאים".

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ומכסימיאנוס · ראה עוד »

אפריקה (פרובינקיה רומית)

#הפניה פרובינקיה אפריקה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ואפריקה (פרובינקיה רומית) · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

נואם

#הפניה נאום.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ונואם · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס וספירת הנוצרים · ראה עוד »

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 75 - 160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס וסווטוניוס · ראה עוד »

פפירוס

פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ופפירוס · ראה עוד »

פרפקט

פרפקט צרפתי לבוש מדים ביום חגיגי פְּרֵפֶקְט (בלטינית: praefectus, שמשמעותו היא "עומד בחזית") הוא תואר הניתן בארצות שונות למנהל אדמיניסטרטיבי של אזור או של תחום מוגדר.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ופרפקט · ראה עוד »

פרינקיפט

תקופת הפרינקיפט (בלטינית: Principatus, מהמילה הלטינית פרינקפס, princeps) היא שמה של התקופה הראשונה באימפריה הרומית, שהשתרעה מתחילת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 27 לפנה"ס ועד תום משבר המאה ה-3 בשנת 284, אז התפתח משטר חדש המסמל תקופה חדשה – תקופת הדומינט או הטטררכיה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ופרינקיפט · ראה עוד »

פוליטיקאי

חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ופוליטיקאי · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ורומא העתיקה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ולטינית · ראה עוד »

חיי שנים-עשר הקיסרים

חיי שנים־עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס וחיי שנים-עשר הקיסרים · ראה עוד »

גאיוס ולריוס קאטולוס

גאיוס ולריוס קאטולוס (בלטינית: Gaius Valerius Catullus; סביבות 84 לפנה"ס – סביבות 54 לפנה"ס) היה משורר רומאי.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס וגאיוס ולריוס קאטולוס · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ודיו קסיוס · ראה עוד »

הסנאט הרומי

הקוריה הוסטיליה, משכן הסנאט הרומי הסנאט הרומי (בלטינית: Senātus Rōmānus) היה גוף שלטוני שפעל ברומא העתיקה, תחילה כגוף מייעץ למלך וכשזה הודח הוא הפך לגוף המרכזי במדינה וכך הוא פעל עד ימי הרפובליקה המאוחרת.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס והסנאט הרומי · ראה עוד »

ורגיליוס

פובליוס ורגיליוס מארו (בלטינית: Publius Vergilius Maro; 15 באוקטובר 70 לפנה"ס – 21 בספטמבר 19 לפנה"ס), המכונה ורגיליוס, היה משורר רומי.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס וורגיליוס · ראה עוד »

1501

דוד, שהקמתו החלה ב-1501.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ו1501 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ו1978 · ראה עוד »

20-29 לפנה"ס

#הפניה 29–20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ו20-29 לפנה"ס · ראה עוד »

70-79 לפנה"ס

#הפניה 79–70 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: קורנליוס גאלוס ו70-79 לפנה"ס · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קורנליוס_גאלוס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »