תוכן עניינים
56 יחסים: The Times of Israel, ממשלת ישראל, ממשלת ישראל השלושים ואחת, מסגד, מסגד אל-אקצא, מצרים, מחראב, מבקר המדינה, מגדלור, ארץ ישראל, אשקלון, אל-באד'אן, אוניברסיטת תל אביב, אורוות שלמה, נמל עכו, ניקולאס אמברייזיס, סוריה, סולם מרקאלי, סולם מגניטודה לפי מומנט, סייסמולוגיה, עזה, עוצמה סייסמית, עכו, פיקוד העורף, צונאמי, רמלה, רעש שביעית, רעידת אדמה, רעידות אדמה באזור הלבנט, שער יפו, שכם, לבנון, ח'רבת אל-מפג'ר, חברון, חומות ירושלים, חופי ישראל, בניאס (אתר ארכאולוגי), בקעת הירדן, בית ספר, בית חולים, הר הבית, השושלת הפאטמית, הכנרת, כנסייה, כנרת, כיפת הסלע, ים המלח, ירושלים, יריחו, יוסף שפירא (מבקר המדינה), ... להרחיב מדד (6 יותר) »
The Times of Israel
The Times of Israel (בעברית: טיימס אוף ישראל או זמן ישראל) הוא עיתון מקוון בשפות אנגלית, ערבית, צרפתית, סינית (בעבר) ופרסית שסוקר "התפתחויות בישראל, במזרח התיכון וברחבי העולם היהודי".
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וThe Times of Israel
ממשלת ישראל
ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וממשלת ישראל
ממשלת ישראל השלושים ואחת
ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט, הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מ-4 במאי 2006 עד 31 במרץ 2009.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וממשלת ישראל השלושים ואחת
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומסגד
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומסגד אל-אקצא
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומצרים
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומחראב
מבקר המדינה
מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומבקר המדינה
מגדלור
מיינלנד, איי שטלנד מגדלור במהלך בנייתו, איור מאת סמואל בו מיינלנד, איי שטלנד מִגְדַּלּוֹר הוא מגדל המפיץ אור לשם סיוע בניווט ושיט בים, בנהרות ובאגמי מים גדולים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ומגדלור
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וארץ ישראל
אשקלון
שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ואשקלון
אל-באד'אן
אל-באד'אן או אל-באדאן (בערבית الباذان או البادان) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית וממוקם 7.28 ק"מ מצפון-מזרח לשכם ו-1.5 ק"מ מצפון לאלון מורה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ואל-באד'אן
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ואוניברסיטת תל אביב
אורוות שלמה
מפת הר הבית אורוות שלמה בתוך מסגד מרואן אורוות שלמה הוא מבנה תת-קרקעי קדום בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, המורכב מקמרונות.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ואורוות שלמה
נמל עכו
נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה) סירות בנמל מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ונמל עכו
ניקולאס אמברייזיס
ניקולאס אמברייזיס (ביוונית: Νικόλαος Αμβράζης; 19 בינואר 1929 – 28 בדצמבר 2012) היה סייסמולוג הנדסי יווני.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וניקולאס אמברייזיס
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וסוריה
סולם מרקאלי
סולם מרקאלי הוא שיטת למדידת עצימותה של רעידת אדמה (המושג השגור כיום הוא "עוצמה סייסמית") על פי ההשפעה שלה על פני כדור הארץ, על תוואי השטח, על מבנים ובניינים ועל בני אדם.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וסולם מרקאלי
סולם מגניטודה לפי מומנט
סולם מגניטודה לפי מומנט (Moment magnitude scale) שסימונו Mw, הוא סולם סייסמי המשמש לקביעת עוצמתן של רעידות אדמה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וסולם מגניטודה לפי מומנט
סייסמולוגיה
סייסמולוגיה (מיוונית: סייסמוס (σεισμός) – "רעידת אדמה", לוגיה (λογία) – "תורה") הוא תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סייסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וסייסמולוגיה
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ועזה
עוצמה סייסמית
קישור.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ועוצמה סייסמית
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ועכו
פיקוד העורף
תג פיקוד העורף התג הישן (צבעני) של פיקוד העורף דגל פיקוד העורף דגל החיל של פיקוד העורף יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010) בלתי קונבנציונלי משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו".
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ופיקוד העורף
צונאמי
הצונאמי ברעידת האדמה בדרום אסיה בסוף 2004 שפל; 6. שקיעת לוח; 7. משרעת; 8. אורך גל; 9. חפיפת גלים ראשוניים; 10. הפחתת מהירות סכמה של צונאמי שמגיע אל החוף שלט מילוט מצונאמי בחוף תל אביב צוּנַאמי (מיפנית 津波 - גל בנמל, "צו".
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וצונאמי
רמלה
בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ורמלה
רעש שביעית
סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ורעש שביעית
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ורעידת אדמה
רעידות אדמה באזור הלבנט
הערכה בדבר הסיכון לקיומה של פעילות סייסמית חריגה באזור הלבנט ב-50 השנים הבאות לפי התוכנית העולמית להערכת פעילות סייסמית (GSHAP). להלן רשימה של רעידות האדמה שהתרחשו באזור הלבנט, כולל רעידות אדמה שהמוקד שלהם היה באזור הלבנט או שגרמו נזק משמעותי באזור.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ורעידות אדמה באזור הלבנט
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ושער יפו
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ושכם
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ולבנון
ח'רבת אל-מפג'ר
מראה בארמון מראה בארמון פריטים מהארמון במוזיאון רוקפלר בית המרחץ מתחת לארמון הישאם ח'רבת אל-מפג'ר (בערבית: خربة المفجر) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא כ-5 קילומטרים צפונית ליריחו, ומכיל מספר מבנים ממלכתיים מהתקופה האומיית.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וח'רבת אל-מפג'ר
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וחברון
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וחומות ירושלים
חופי ישראל
הים האדום, במזרח את ים המלח ובצפון את הכנרת. רצועת חופי תל אביב על הים התיכון חופי אילת על רקע בית ספר שדה אילת כנרת חופי ים המלח 250x250 פיקסליםסימון דרך לאופניים מסביב לכנרתחוף באילתחוף בים המלח חוף דור הבונים חוף בת-ים על חופי ישראל נמנים החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חוף סובב כנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח - 40 ק"מ (בגבולות הקו הירוק) וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וחופי ישראל
בניאס (אתר ארכאולוגי)
הצעת שחזור של האתר המעיין בבניאס שרידי מקדש פאן גומחות בהן הוצבו בעבר פסלי האל פאן שרידי בניאס בציורו של יוהאן מרטין ברנאץ, שביקר במקום ב-1836 שרידי בניאס בציורו של הארי פן, 1880; אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ובניאס (אתר ארכאולוגי)
בקעת הירדן
סיבה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ובקעת הירדן
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ובית ספר
בית חולים
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ובית חולים
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) והר הבית
השושלת הפאטמית
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) והשושלת הפאטמית
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) והכנרת
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וכנסייה
כנרת
#הפניה הכנרת.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וכנרת
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וכיפת הסלע
ים המלח
גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וים המלח
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) וירושלים
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ויריחו
יוסף שפירא (מבקר המדינה)
יוסף חיים שפירא (נולד ב-5 ביולי 1945) הוא שופט בדימוס, שכיהן כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ויוסף שפירא (מבקר המדינה)
1033
שנה זו הייתה שנת האלף לצליבתו של ישו (3 באפריל 33), לכן הייתה ציפייה בעולם הנוצרי לאירועים בעלי חשיבות.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו1033
1035
אירועים ללא ציון תאריך מדויק.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו1035
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו2001
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו2020
39–30 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 39 – 30 לפנה"ס.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו39–30 לפנה"ס
5 בדצמבר
5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת רעידת האדמה בבקעת הירדן (1033) ו5 בדצמבר