גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
51 יחסים: מאוזוליאום, מרכז אסיה, מתומן, מחוזות אוזבקיסטן, אתר מורשת עולמית, אתר מורשת עולמית בסיכון, אלכסנדר הגדול, אולוג בג, אוזבקיסטן, אוזבקית, סמרקנד, עיר, עיראק, פסיפס, פרסית, קשת (מבנה), רוסית, לבן, טימור לנג, זהב, חאן (מבנה), חווארזם, באזאר, בוכרה, המאה ה-10, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-8, המאה ה-9, האלף ה-1 לפנה"ס, האימפריה הרוסית, האימפריה הטימורית, השושלת הסאמאנית, התרבות ההלניסטית, כחול, 1 בינואר, 1336, 1374, 1380, 1405, 1437, 1438, 1870, 1924, 1943, 2000, 2016, 2023, ..., 9 באפריל. להרחיב מדד (1 יותר) »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ומאוזוליאום · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ומרכז אסיה · ראה עוד »
מתומן
מתומן (אנגלית: Octagon) הוא מצולע בעל שמונה צלעות.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ומתומן · ראה עוד »
מחוזות אוזבקיסטן
מבחינה מנהלית אוזבקיסטן מחולקת ל-12 מחוזות (viloyat), רפובליקה אוטונומית (respublika) ועיר הבירה (shahar).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ומחוזות אוזבקיסטן · ראה עוד »
אתר מורשת עולמית
סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »
אתר מורשת עולמית בסיכון
תפוצת אתרי מורשת עולמית בסיכון אתר בודד העיר העתיקה בירושלים - האתר הראשון ברשימת האתרים בסיכון (1982) עמק האלבה בדרזדן - הוכרז בסיכון בשנת 2006 בשל הקמת גשר ואלדשלוסשן והוסר מרשימת המורשת העולמית ב-2009, לאחר שהעובודות להקמת הגשר החלו העיר העתיקה בדוברובניק הוכרזה ב-1991 כאתר בסיכון בעקבות נזקים כבדים במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה. הוסרה מרשימת האתרים בסיכון בשנת 1998 לאחר שיפוץ ושיקום מקיפים רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית של אתרי מורשת עולמית, אשר מנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית של האו"ם לפי סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואתר מורשת עולמית בסיכון · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אולוג בג
אולוג בג (בפרסית: الغبیگ; 1394–1449) מתמטיקאי ואסטרונום אשר ייסד את המצפה הכוכבים בסמרקנד ואת המרכז המדעי בנושא אסטרונומיה, היה הבן הבכור של שאה-רוח' ונכדו של הכובש טימור לנג, אשר ביסס את השושלת הטימורית ושלט על אימפריה רחבה מאוד.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואולוג בג · ראה עוד »
אוזבקיסטן
רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואוזבקיסטן · ראה עוד »
אוזבקית
left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ואוזבקית · ראה עוד »
סמרקנד
סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וסמרקנד · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ועיר · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ועיראק · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ופסיפס · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ופרסית · ראה עוד »
קשת (מבנה)
אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וקשת (מבנה) · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ורוסית · ראה עוד »
לבן
ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ולבן · ראה עוד »
טימור לנג
טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וטימור לנג · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וזהב · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חווארזם
#הפניה ח'ווארזם.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וחווארזם · ראה עוד »
באזאר
הכניסה לבאזאר באספהאן שבאיראן. בבאזאר הגדול שבאיסטנבול. באזאר (בכתב לטיני: Bazzar; בטורקית ובטטרית: Pazar; בפרסית: بازار) הוא מונח שמקורו בשפה הפרסית של תקופת האימפריה הסאסאנית, המציין מקום מפגש שבו התנהל סחר חליפין בין-שבטי, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ובאזאר · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ובוכרה · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והמאה ה-9 · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
האימפריה הטימורית
#הפניה השושלת הטימורית קטגוריה:מדינות לשעבר באסיה קטגוריה:מדינות לשעבר במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והאימפריה הטימורית · ראה עוד »
השושלת הסאמאנית
השושלת הסאמאנית הייתה משפחה פרסית במוצאה אשר צאצאיה הקימו אמירות אוטונומית בתחומי הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והשושלת הסאמאנית · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
כחול
אריחי קרמיקה כחולים במסגד שייח' לוטפאללה בכיכר מיידאן-י אמאם, אספהאן, איראן המדונה והילד, ציור של הצייר יאן גוסארט מסביבות שנת 1532. מרים, אם ישו לבושה בכחול, צבע אופייני לבגדיה באמנות המונוכרום הכחול (IKB 191) שיצר האמן הצרפתי איב קליין, 1962 Walter Reed Army Medical Center בוושינגטון בית הלבן בארנט, לונדון צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז וכחול · ראה עוד »
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1 בינואר · ראה עוד »
1336
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1336 · ראה עוד »
1374
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1374 · ראה עוד »
1380
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1380 · ראה עוד »
1405
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1405 · ראה עוד »
1437
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1437 · ראה עוד »
1438
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1438 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1870 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1924 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו1943 · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו2000 · ראה עוד »
2016
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו2016 · ראה עוד »
2023
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו2023 · ראה עוד »
9 באפריל
9 באפריל הוא היום ה-99 בשנה (100 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שאחריסאבז ו9 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שאחריסאבז
